בתמונה: באלדה מסמן כמה חורים הוא יעשה כבר בדקה הראשונה
אוקטובר המאיים חלף עבר לו, והסתיים ברעש, צלצולים ותמרות עשן. 5:1 על סביליה, 4:1 על באיירן, 4:0 בקלאסיקו והשיא - שמועות מונפצות על התעניינות של ארסנל בפראן טורס, הם דברים שאף אוהד ברצלונה לא העז לחלום עליהם בחזרה מפגרת הנבחרות האחרונה.
חודש נובמבר מביא איתו משחקים רגועים יותר, לפחות על הנייר: אספניול (בית), הכוכב האדום בלגרד (חוץ), ריאל סוסיאדד (חוץ), פגרת נבחרות, סלטה ויגו (חוץ) וברסט (בית. מזל, כבר חשבתי שההורים של קובארסי כבר לא יזכו לראות אותו יותר). אבל לפעמים אלו בדיוק המקרים בהם נופלים ומאבדים את מה שהושג עד עכשיו. במיוחד אחרי אופורית המשחקים שעברו.
כאמור, מתחילים את החודש מול האחות הקטנה, הסוררת, החורגת, המעצבנת והבעצם מדרידאית “בהיחבא” - אספניול. התוכים מתייצבים למשחק ממרומי המקום ה-17, אלא אם לאס פאלמאס תנצח את אתלטיקו במשחק המוקדם מחר (ואז הם יהיו במקום ה-18 האדמדם). ככה שמעבר לרצון התמידי לנצח את הניג’סים האלו, יש גם את הרצון לדחוף אותם אל מעמקי הקו האדום.
אה…וגם אפשרות לעלות, לפחות זמנית, ליתרון של 9 נקודות בטבלה. נכון.
בברצלונה הדברים זורמים, השמים כחולים, הציפורים שלא נפגעו על ידי אהבלדה מצייצות, והגאבים סוף סוף קושרים שרוכים. עיקר המיקוד של האנזי פליק בתקופה הקרובה יהיה בהורדת השחקנים לקרקע אחרי באיירן והקלאסיקו, בשמירה על כשירות ההגנה (עד שובם של RFA ומישהו-לעזאזל-יודע-מה-קורה-עם-כריסטנסן?), חדות ההתקפה (עד שובם של…אמממ…נו…), והכנסתם לעניינים של פרנקי, אולמו וטומטום, ללא פגיעה במצב הקיים. יהיה מאתגר, ומעניין.
הסגל של ברצלונה -
ייעדרו -
פראן, אריק, RFA, כריסטנסן, מאטס, ברנאל.
הרכבים משוערים -
אני דווקא חושב שנראה איזושהי רוטציה בהגנה (פורט? פחד מוות עם דומינגז/מרטין?), ודי בטוח שנראה כזו בהתקפה (אולמו במקום מישהו מה-LRL-ים? פאטי והפיליפינית במקום ראפיניה או לאמין?), אבל נראה.
