באמת לא מצליח לשאוב טיפונת אופטימיות לקראת באיירן.
לקבוצה הזאת יש בעיה קשה שאין לה מי שי׳פוט דה בול און דה רשת׳ ולא יעזור כמה זמן היא תשחק.
לא יודע לכמה הזדמנויות יגיעו מול באיירן, אבל רק נס מטורף יגרום לנו לנצח שם.
חוץ מההיבט הכלכלי, לא רואה טעם בכלל לעבור שלב בצמפיונס.
לא נראה לי שמישהו באמת חושב שיש לנו מה למכור נגד אריות אירופה.
העניין העיקרי זה באמת הכסף- אבל צריך אותו.
אגב,
עד שפאטי יחזור אני בכלל לא בטוח שיש לנו מה למכור נגד הקבוצות החזקות באירופית.
יש לנו קישור לא רע עם הרבה פוטנציאל, בלם אחד טוב, ושוער טוב בירידה- זה לא מספיק.
ידענו שיגיעו הפסדים גם תחת צ׳אבי, זה ברור. גם יכולנו לראות שיש שיפור מצויין בקבוצה, ועם זאת יש עוד הרבה מה לשפר. כך שבסה״כ אני מרוצה, למרות ההפסד.
מבחינת התקשורת אני מוריד בפני המאמן את הכובע. התנהלות מכובדת ומכבדת ברמות אחרות. לרעתנו, יש לאמר שאת הכביסה המלוכלכת הוא מכבס בבית ואנחנו לא נזכה לרכילות עסיסית מצד המאמן.
בראיונות צ׳אבי מדבר על כל שחקן מהקבוצה כאילו הוא מינימום מועמד לכדור הזהב. כולל אומטיטי. בפועל המאסטרו מחלק את הדקות בהתאם למציאות ולא למילים המכובסות. אומטיטי שהובטח לנו שהוא ״הואן-דייק הבא״. עוד לא ראה דקת משחק תחת המאמן החדש ש״הראה בו אמון״ ממש עם הגעתו לקבוצה. לנגלה קיבל דקות ראשונות ודווקא נתן משחק טוב רוב הזמן. על דמבלה הוא אמר ״כשיר ב 100%״ לפני המשחק, אבל הכניס אותו רק בדקה ה- 60. בקיצור, צ׳אבי לא מחלק מתנות חינם. לא ליריבות, לא לעיתונאים ולא לשחקנים. התנהלות מאלפת שלא ראינו פה בשנתיים האחרונות.
בנוגע לריקי, במחצית הראשונה זה היה מביך. השחקן פשוט העדיף להפטר מהכדור מיד כשהגיע אליו, עם מסירות עלובות לשחקן הכי קרוב, בעיקר הצידה או אחורה. חוסר הביטחון ניכר והיה ממש מבאס. זה גרם לי לחשוב הרבה על כך שלפני שנתיים התחרות שלו הייתה וידאל וראקיטיץ׳, שעל ידם הוא נצץ. היום התחרות שלו היא גאבי וניקו ולכן הספסל הפך לחבר טוב שלו.
במחצית השניה הורגש שמשהו משתחרר, הוא העז יותר, תקף יותר, עשה יותר דריבלים, פינה ורץ אל תוך שטחים. פתאום הוא הזכיר את ריקי של לפני שנתיים, וזה היה תענוג. אני לא יודע כמה המשכיות צ׳אבי יתן לזה, אבל אם הוא כן, אני מקווה ומאמין שריקי יגמול לו ולנו על האמון, ובענק. אני עוד לא הרמתי ידיים. על כל פנים, פדרי יחזור רק בעוד חודש (נדמה לי), ובינתייים לצ׳אבי יש כאב ראש מהסוג הטוב.
דיברנו פה לא מעט על הקלוב דה אמיגוס גירסת צ׳אבי בזמן האחרון ועל המחסור ברוטציות. אמש צ׳אבי נתן למציאות לטפוח על פנינו. פיקה פתח בספסל יחד עם דה-יונג. דסט חזר להרכב על חשבון מינגסה. קוטיניו המשיך לבזבז קרדיט. החילופים היו מחורבנים וצפויים, אבל זה לא כאילו שיש על הספסל מישהו שלא פצוע ויכול לעשות את ההבדל, למעט טמבלה.
ממפיס היה חושך ואין לי חשק לדבר עליו, אני יכול רק לקוות שתחזור לו התשוקה שאיתה הוא פתח את העונה, ושיעבוד על חדות מול השער. הוא החלוץ המוביל שלנו, מקבל קרדיט בכל משחק, ובינתיים זה לא זה. תחת קומאן הוא היה נראה יותר טוב, וזו אמירה שמאוד לא נוח לי איתה.
דמבלה. משה, מבין למה אתה לא סובל אותו, מבין למה אתה רוצה שהוא יעוף לניוקאסל בינואר (ובעצמי הייתי רוצה את אותו דבר, אבל רק בגלל ההיבט הכלכלי), ועם זאת - אתה באמת לא רואה שהוא שחקן ההתקפה הכי טוב שיש לנו כרגע? מבחינת מהירות הוא אוכל את כל השחקנים האחרים. שורף שטחים באגף, מקבל את ההחלטות הגרועות שלו במהירות גבוהה הרבה יותר משאר הבטלנים אצלנו, ובגדול כמו שאמר אייל - מאיים על השער, שזה כבר חידוש מרענן.
מרגע שדמבלה נכנס הוא נראה כמו גוליבר בארץ הגמדים. גם כי הוא גבוה, אבל גם כי הוא מחונן הרבה יותר מכל שחקן אחר שהיה אמש על המגרש. אם רק היה בן-אדם היה יכול להיות ווארלד קלאס על אמת.
אני מפוקח. לא נראה לי שהוא יחתום על הארכת חוזה בעידן של היום שבו הסוכנים תאבי בצע ושחקנים לא נשארים בקבוצה בשביל הרומנטיקה. אין לי בעיה שילך לבנות את האימפריה החדשה העולה בניוקאסל. רק חבל לי מקצועית ובעיקר כלכלית שלא הוצאנו מהרכש הזה אפילו שליש מהפוטניצאל שהיה גלום בו. בארסה תצטרך להזיע ולירוק דם בדוחו״ת הכספיים של סוף השנה בשביל להצליח להנחית פה מישהו ברמה גבוהה שיוכל להחליף אותו.
עם הפנים לבאיירן והקריזה של הגרמנים על הזכייה של מסי בכדור הזהב, יש ואין למה לצפות ברביעי הקרוב. אני מצפה לראות קבוצה יותר מאורגנת מהקבוצה שהפסידה 8:2 ולאחר מכן 0:3, ועם זאת, אני לא מצפה אפילו לתיקו. לצ׳אבי יש הרבה עבודה לעשות עם הקבוצה, וכרגע אין לנו מה למכור.
זמן, זמן, זמן. הייתי רוצה לראות מגמת שיפור ממשחק למשחק, וזה לא קורה. אבל אין ספק שצריך לתת זמן לקבוצה, כי לפחות רואים שינוי בכיוון הנכון.
כמובן עם עונת חישול בצ’מפיושיפ.
אני רק רוצה לדבר כאן על העניין הזה של שמינית גמר ליגת האלופות. אני ער למצב הקבוצה ומבין את החשש. כשאוהדי ברצלונה בעבודה צחקו עליי שריאל מדריד הודחה בשמינית הגמר ב-2019/20 (וגם לרוע מזלתי נכחתי במשחק נגד מנצ’סטר סיטי בברנבאו) - אמרתי להם שעדיף היה לעוף בשמינית הגמר מאשר לקבל שמינייה ברבע הגמר. וזה נכון. מצד שני, אני חושב שבעונת בלהות להגיע לשמינית הגמר זה יפה, זה מכובד, זה עדיין “להיות שם”, זה רצף של המועדון מאז 2004/05. משחקים טובים במפעל הזה, ואני אפילו שם בצד את העניין הכלכלי - יכולים לתת דחיפה גדולה למאבקים האחרים בליגה וזו כן התנסות מסוימת מצד צ’אבי במצ’אפים מול מאמנים גדולים גם אם הכלים שלו על השולחן הם חרא. אולי הגדרה נכונה יותר היא אוהד שיגיד שהדחה בשלב הבתים לא תרסק אותו ביחס למה שהיה קורה בעבר.
רק רציתי להוסיף שהשמינית היא בעוד חודשיים פלוס. הרבה זמן בשביל קבוצה בבנייה שממשיכה ומשתפרת.
נכון, רוב הסיכויים שבעוד חודשיים עדיין לא יהיה לנו מה למכור, ובעצם גם לא מה לקנות, במיוחד בתחום שוק ההעברות. אבל אני ידוע כאופטימיסט גדול (עוד מאירופה - וזה כי אני חרא של בן-אדם). על כל פנים, אני רוצה את הסיכוי להגיע לשמינית ולראות מה יקרה שם. לא מתאים לי להרים ידיים כבר מעכשיו כי קומאן וברתומיאו חירבו לי את הקבוצה.
צ׳אבי מרים את המורל של השחקנים, ההגנה נראית הרבה יותר טוב ממה שהיה עד לפני חודש, אמנם אין רגל מסיימת אבל פאטי אמור לחזור בקרוב. יש על מה לחלום. גם אם לא נעבור את השמינית, אני לא צופה השפלה כזו גדולה כמו זו שחלקנו חוששים ממנה.
צריך להיות מציאותי ובהתאם זה לפתח ציפיות. זהו נגמר פסטיבל צאבי. הוא לא קוסם וקומאן לא היה אשם בהכל (שלא תבינו לא נכון ביום שהוא עזב זה יום חג היה עבורי) אני לא רוצה עוד 8-2 . וזה ההבדל ביננו לבין האריות של אירופה.
המשחק מול באיירן אומנם בלי קהל אבל הם באים עצבנים בגלל מסי והם מאשימים את ברצלונה בזה. בנוסף הם גם גרמנים. אם זה יגמר 3-0 אני ישמח.
אמנם יריבות היסטורית וזה, אבל אפילו קבוצות של הליגה הספרדית לא מתלהבות מלנצח אותו בבית. התחושה שלי מבטיס אתמול הייתה - באנו, כבשנו, הלכנו.
לנצח היום את בארסה זה כמו לנצח את מילאן או מנצ’סטר יונייטד, זה אפילו לא מעלה מורל ליריבות.
פספסתי משהו?
המציאות היא שביום רביעי אנחנו נפגשים עם באיירן. זה לא נתון לשאלה ואי אפשר להמנע מכך. אני מקווה שלא נחטוף בראש חזק מדי, ואני עדיין מקווה לנס מדינמו ובנפיקה שיעלה אותנו לשמינית. בעוד חודשיים חודשיים וחצי (מתי יוצאת השמינית? פברואר בד״כ, לא?) נדבר מחדש אם יש או אין לנו ציפיות לא להיות מושפלים.
אבוי משה… ממך לא ציפיתי לשנן את הסיסמאות שמוכרים בעיתונות. פסטיבל צ׳אבי רק מתחיל עכשיו. זה נכון שבכל החלפה מאמן רואים שינוי גישה לשניים שלושה משחקים, אבל פה אתה רואה אשכרה שינוי גישה של המאמן ולא רק של השחקנים שעושים פוזה לרגע.
אגב גם צריך לומר את האמת - לצ’אבי יש סגל שאמור לנצח את בטיס. אני נותן לו עוד זמן כמובן (יש לו לפחות שנתיים מבחינתי) ובטח שלא מצפה לכלום מול באירן, אבל את בטיס אנחנו אמורים לנצח.
אתה לא חרא של בנאדם… כועס על זה
רוב המשחק נראינו טוב יותר מבטיס.
ממפיס היה ביום חושך ואין לנו שחקני התקפה. עם כל הכבוד לסגל הנוכחי, קשה לנצח ככה משחקים. לפחות אנחנו כבר לא במצב שכל איבוד כדור זה מתפרצת עם 90% גול.
אה… חחח. הכל טוב…
סתם משהו שאני אוהב לצוטט מימי החמישיה…
תודה.
מצד אחד, בא לי לכעוס על הציניות מאחורי המשחק של פלגריני. מצד שני, היה לי ברור שהוא לא יתעקש על החזקת כדור ופשוט יחכה שברצלונה תסתבך עם עצמה בדרך לשער. אני מין הסתם סבלני עם צ’אבי, לא יכול להגיד שלא ציפיתי שנפסיד משחקים, ויותר מזה, תהיתי מה האופציות שיש לצאבי מולו במטרה לפתור מצבים כאלה. החלק הטוב הוא שהוא כבר ניסה לעודד יותר משחק עם שני קיצונים, הואיל ובמערך איתו הוא פתח אין לו מספיק שחקנים שנעים לעומק. לפעמים נפילות מהסוג הזה הן אלו ש"מכריחות אותך" לחשוב יותר.
אני עדיין שותף לדעה של יוסי, יש המון פוטנציאל, אבל קשה לצפות שנשחק טוב מול קבוצ שלדעתי לא מעריכים אותה מספיק שעושה אחלה עונה עד כה בכל המסגרות. מצחיק להגיד את זה, אבל במצב הנוכחי לבטיס יש יותר עומק מברצלונה.
מילה על שחקנים ספציפיים:
לפוץ’ חזר הצבע לפנים במחצית השנייה. אנחנו נרוויח מזה אם יתאפס. על ממפיס כואב הלב, הוא נותן המון ושורף את המגרש, ונראה שזה כל מה שביכולתו לתת לקבוצה. השאלה רק אם זה מספיק. דסט היה ביום אותו הוא ירצה לשכוח, אבל אני חושב שדווקא שיתוף הפעולה עם דמבלה עושה לו טוב. חבל שהגול הזה על הראש לו, אבל זה גם מחיר של השקעה בצעירים- טעויות של טירונים.
על צ’אבי יש לי לא מעט מה להגיד לטוב ולרע, אבל אני אחכה לפגרה בשביל לכתוב סוג של סיכום ראשוני.
יאללה לארמאגדון במינכן.
בלי פאטי, עם דמבלה לא כשיר, ובמיוחד ביום בו פקיר משחק (מה שכמובן לא היה)-לא בטוח
לדעתי הפסד 2-0 זה ריאלי. ביום טוב שלנו ולא משהו שלהם
כן, וגם צ’אבי יודע את זה. הוא אמר שלפעמים יש מזל ולפעמים אין, ברפרנס למשחק מול ויאריאל.
בסה"כ היינו צריכים להוציא לפחות תיקו.
אני לא יודע מה הראו לכם בערוץ וואן. בערוץ זר שאני צופה במשחקים, כל הספסל של בטיס קפץ עם אגרופים למעלה בשריקת הסיום, כאילו הם זכו במשהו. הפגינו הרבה יותר חגיגות בהשוואה לבאיירן שניצחו את דורטמונד למשל.
הקבוצות הקטנות\בינוניות עדיין מתרגשות מלנצח את ברצלונה.
אני אולי עיוור, אבל לא שמתי לב לאיזשהו שיפור מהותי כשפוץ’ נכנס. השיפור התחיל עם כניסתו של דמבלה.
הם כועסים על הזכיה של מסי והם באים להוציא עלינו עצבים. זה מה שמולר רמז. לזה התכונתי.
אני לא מסכים עם זה.
יש לנו בעיה קשה מאוד עם הרגל המסיימת, אין לנו אף שחקן כשיר שיודע לעשות את זה, גם לא דמבלה.
מאז הגעת צאבי הקבוצה משחקת טוב מאוד ברוב חלקי המשחק, בטח בהשוואה לשנה ורבע עם קומאן, חוץ מהשלב הזה שבו אשכרה צריך להכניס את הכדור לרשת.
אני מסכים שמשהו בגישה השתנה. אני יושב על קצה הספה מאז שצ’אבי הגיע. אני הרבה יותר מחובר למשחק וסקרן. אבל בארסה לא משחקת ‘טוב מאוד’ בשום נקודה על המגרש. המשחק שלה עדיין תקוע, ההגנה לא מצליחה להתחיל התקפות מסודרות, הקישור לא מצליח לשלוט על קצב המשחק ולהחזיק בכדור וההתקפה לא מצליחה לכבוש.
יש שיפור ברמת המחויבות וההשקעה של השחקנים ויש הרבה יותר סדר והגיון ממה שקומאן עשה, אבל לצ’אבי יש עוד כל כך הרבה עבודה שאני מתחיל לדאוג לו. השחקנים שלנו, רובם ככולם לא מסוגלים להחזיק 90 דקות, וזה אחרי שבוע מנוחה.
אגב מבחינתי ממפיס הוא אכזבת העונה. בתור אחד שעוקב רק אחרי בארסה והנבחרת נמאס לי לשמוע כל פעם שמגיע שחקן חדש כמה הוא אדיר ובסוף לקבל ממפיס. התפקיד גדול עליו בשלוש מידות. הוא אולי מתאים להיות שחקן חילוף לא יותר.
