הפעם נעשה את זה אחרת בפורמט קצת שונה. הם לא מתאמצים אז למה שאני אתאמץ עד כדי כך?
לקראת ג’ירונה
סטטוס ריאל:
ריאל מדריד מגיעה למשחק נגד ג’ירונה פחות או יותר עם הראש באדמה. כל “התוכניות” השתבשו לפתע. ההפסד 2:1 לאתלטיק בילבאו שוב הציב את קיליאן אמבפה כגיבור הטראגי אבל גרוע מכך – הוא הוכיח שריאל לא מסוגלת להופיע למשחק גדול, ולא מפסיקה להפסיד – חמישה הפסדים ב-11 המשחקים האחרונים, מספר הנקודות הנמוך ביותר בקדנציות של קרלו אנצ’לוטי ועוד. כעת עומד בפניה עוד משחק חוץ קשה מאוד נגד ג’ירונה, הפער בצמרת עלול שוב לגדול, ואין בלופים בכדורגל. גם אין איזה מתקאמבק משנה משחק כמו אדוארדו קמאבינגה ובעיקר ויניסיוס ג’וניור (שכן יהיה זמין לאטאלנטה). אתם מכירים את השטאנץ’. לא נראה שקרלו אנצ’לוטי – שלא יודע מה לעשות – יחזור למערך עם שלושה שחקני התקפה. גג נראה את קפטן לוקה מודריץ’ במקום דני סבאיוס. אולי אם דוידה ידחוף לכך אז לוקה במקום אורליאן טשואמני. וכן – אל תשכחו: פרלאן מנדי במקום פראן גארסיה. היחס לארדה גולר ולאנדריק לא ישתנה.
קשה לשכוח, בעונה שעברה צמד משחקי הליגה נגד ג’ירונה היו חוויה. המשחק הראשון היה אמירה, הוכחה לרצינות של הקבוצה עם ניצחון 0:3 בחוץ על הסינדרלה (גם חוסלו – שאיננו – בלט עם השער הראשון), ובסיבוב השני בסנטיאגו ברנבאו זו הייתה הצגה גדולה ומעין פריויו לטקס ההכתרה אם תרצו עם ה-0:4 הזה. איפה הקבוצה ההיא ואיפה הקבוצה הזו של היום ששכחה קצת את ה-DNA שלה – רוח הרמונטדות, הפחד של היריבות ועוד ועוד. פעם אחרי תקופה רעה הייתה מגיעה ריאל מדריד זועמת ושוחטת יריבות. איפה הימים האלה. ברצלונה למשל, שלא מוזכרת כאן הרבה – הגיבה למשבר עם ניצחון גדול על מאיורקה – 1:5 זה מהדהד גם אם רוב המשחק הפערים לא היו כאלה. מעבר לכך, אם ריאל שוב תיכשל כמו ברוב משחקי החוץ (מאזן 3-3-1 בליגה) הרי שצמצום הפער בצמרת לאחרונה לא שווה כלום. “זה משחק מסובך, ג’ירונה משחקת טוב גם השנה למרות שהיא קבוצה שונה ועל אף העומס של ליגת האלופות. הם מתחרים היטב ואנחנו צריכים לקחת נקודות במשחק הזה כדי להמשיך במאבק על הליגה”, אמר קרלו.
ונשאלת השאלה האם מה שהיה הוא גם מה שיהיה? כי מצב אחד קרלו נשאל האם המסר יעבור הפעם לשחקנים ואמר שכן – כולם באותה הדעה, מערכת היחסים בין המאמן לשחקנים בסדר גמור, “ויש לנו את האחדות כדי לקבל את הגרסה הטובה ביותר שלנו”. מצד שני אל תצפו לשום דבר אחר – הסגנון המגעיל שלא פחות כואב מהתוצאות הרעות – ככל הנראה יימשך. גם ג’ירונה תפעיל לחץ גבוה. וכשקרלו נשאל על כך שריאל נחנקת מול קבוצות שלוחצות טוב כמו ליברפול ואתלטיק בילבאו (נגד “האריות” זה אפילו בלט יותר לרעה), מה הפיתרון שלו? אתם לא מתבלבלים. להעיף כדור למעלה. “זה נכון שפגשנו יריבות אמיצות. צריך לפתור את זה עם משחק ישיר יותר. כדור ארוך ולהילחם על הכדור השני. לא צריך להתעקש לצאת מסודר. למדתי את זה באנגליה”, אמר ואין טעם להרחיב. מרכז שדה תיאורטי בלבד למחר, אם נמשיך עם ארבעה קשרים: פדה ואלוורדה-דני סבאיוס-לוקה מודריץ’-ג’וד בלינגהאם – הם לא יודעים להניע כדור? הם לא יכולים? הם לא רוצים? לגבי הספרדי מעניין האם הקרדיט הרחב בליגה יימשך.
נציין כי לאחרונה לא מעט כותבי טורים בספרד, מארקה ו-AS גם יחד, מדברים על רמת המשחק הירודה מאוד של ריאל מדריד ו-21 משחקים, שלושה וחצי חודשים לתוך העונה – זה זמן טוב לעשות חושבים. “כאב השיניים של צפייה בריאל מדריד”, ניתח קרלוס קארפיו (מארקה) למשל. קיליאן הוא בטח לא הבעיה היחידה. קרלו ‘שמע’ את הביקורות והפעם גם הגיב: “אני חייב לקבל את הביקורת כי הקבוצה לא נותנת את הגרסה הכי טובה שלה והמאמן הוא תמיד הכי אחראי בכדורגל”, אמר, שימו לב לזה: “נראה שלחלקכם נמאס ממני אבל אני עדיין שמח. אתם מגזימים ועושים לי יותר מדי צרות”. ומה מדד הדאגה שלו מאחד עד עשר? קרלו שוב ענה בקלישאות שהעונה ארוכה וכו’ – “זו לא הלוויה, אנחנו במאבקים בכל המסגרות ועלינו להישאר אופטימיים. יש לנו סגל איכותי והטוב ביותר עוד לפנינו”. הוא מסכם: “רמת הדאגה בינונית”.
וכמובן, החלק האהוב עלינו העונה – ציני – מצבו של אמבפה. התקשורת מחסלת אותו ובצדק, שפת הגוף, הפעם הוא לקח את הפנדל ועשה את זה רע מאוד, החמיץ עוד מצב קודר. מנגד, ב-AS לקחו את הסטורי שלו והפכו אותו לשער העיתון, דיברו על “צעד קדימה” של אמבפה וההבטחה להראות את פניו. “הוא מודע למצב כי הוא דיבר אחרי המשחק. הוא יודע שהוא לא מביא את הגרסה הכי טוב שלו. הרבה לא מבינים מה קרה. הוא צריך לסבול את הרגע, להילחם, להקריב מעצמו, הרגע הזה ייגמר. אני חושב שברמת האינטנסיביות והמהירות הוא השתפר לאחרונה”, אמר המאמן, שנשאל גם על האפשרות שיספסל אותו. “הוא לא צריך לשחק כל משחק, לעתים מנוחה תעשה לו טוב”. שער יעשה לו יותר טוב. עד לקלאסיקו נגד ברצלונה אגב הכל היה בסדר, קצב הבקעות סביר. אבל למעשה, מאז הצמד נגד ברצלונה כשחקן פריז סן ז’רמן בגומלין רבע הגמר – הוא כבש רק 13 שערים במדי ריאל והנבחרת ב-34 משחקים. בינתיים כשריאל עוד מחכה לו, ג’וד בלינגהאם עושה הכל. הגנה, התקפה. ריאל נשענת על האנגלי ששוב היה נקודות אור והשווה את רצף הכיבושים הטוב ביותר שלו בספרד ממחזורי הפתיחה אשתקד – כבש בארבעה משחקים. החמישי בדרך? אגב, יש סיכוי קטנטן שנראה גם את ברהים ב-11. בכל מקרה, גם רודריגו אגב במשבר. שמונה משחקים ללא שער, שלושה בלבד העונה ותחזיקו חזק: שמונה שערים ב-2024 כולה ב-48 משחקים…
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| לוקאס ואסקס, ראול אסנסיו, אנטוניו רודיגר, פרלאן מנדי| פדה ואלוורדה, דני סבאיוס, ג’וד בלינגהאם| ברהים דיאס (לוקה מודריץ’), קיליאן אמבפה ורודריגו
מה המצב ג’ירונה?
ג’ירונה מגיעה למשחק קצת כועסת לאחר שהתייצבה במסגרת הליגה עם רצף תוצאות טובות אך באמצע השבוע הגיע פאנצ’ר מבאס ואולי מביך - למרות שמיצ’ל דרש לא להשתמש במילה הזו - בגביע עם הדחה נגד לוגרונייס מהליגות הנמוכות. למעשה זה מחולק לשניים - 0:0 בתום 90 דקות והדחה בפנדלים אחרי הפסד 4:3. מה שכן, הפנדל של כריסטיאן סטואני היה למשקוף ופנימה - שער שלא אושר - שער שהיה יכול לשנות הרבה. פשוט שעורייה כי - לא היה VAR… ובכל זאת, כאמור, הסינדרלה של העונה שעברה מראה סימני התאוששות בליגה ולא בכדי מיצ’ל, המאמן המצטיין של העונה שעברה, זכה בפרס מאמן החודש בליגה הספרדית. בג’ירונה מחליפים דיסקט לפני שבוע מרגש שכולל משחקים נגד ריאל מדריד וליברפול. בליגה, ג’ירונה מהפסד בוויאריאל בדרמת ענק כשמחקה פיגור כפול. בסיקור במארקה נכתב: “לדיסלב קרייצ’י כבש שער נהדר בוולה ברגע האחרון, גנב את הזרקור במשחק חשמלי עם שתי קבוצות נהדרו שגרמו לכולם ליהנות. ג’ירונה, כמו ויאריאל, היא קבוצה שהופכת את הליגה לטובה יותר”. לתיקו הזה קדמו שלושה ניצחונות ליגה, 3:4 על לגאנס וכן 1:4 על אספניול שהזכיר את העונה שעברה.
ואולם, כמובן שתסמונת העונה השנייה ניכרת. קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם עומס המשחקים הזה של ליגת האלופות - מרגשת ככל שתהיה, כשכל כך הרבה שחקני מפתח עזבו. אוולי כשייגמר העומס ג’ירונה תחזור לעצמה. כרגע היא במקום השמיני בליגה ורחוקה שתי נקודות ומשחק חסר ממאיורקה השישית שכרגע תעפיל לפלייאוף הקונפרנס-ליג. זו המטרה שהצביע עליה מיצ’ל במסיבת העיתונאים - לשחק באירופה שוב גם בעונה שעברה. חסר לה ניצחון על קבוצה גדולה. היא הובסה ללא מאבק נגד ברצלונה 5:1 בבית, נכנעה לאתלטיקו מדריד, והכי טוב שלה העונה היה ניצחון על אתלטיק בילבאו. סאביניו מלך הדריבלים, ארטם דובביק הפיצ’יצ’י ו-24 שערי הליגה שלו, אילייש גארסיה, יאן קוטו המגן הימני הסופה, אריק גארסיה ואחרים אלו רק רשימה חלקית של שחקנים שכבר אינם. לא הוגן להשוות לעונה שעברה (38), אז נציין ש-22 הנקודות של ג’רונה הן השליש השני הכי טוב שלה בליגה הבכירה וגם זה משהו.
הקבוצה בונה את עצמה מחדש. בריאן חיל למשל, שחקן של דריבל ופחות של מספרים, מצא את מקומו באגף. דוני ואן דה בייק שכבש פעמיים, שנים שהוא לא נהנה מכדורגל אבל זה נראה הימור לא מסוכן במצב העניינים הנוכחי. כמובן. כריסטיאן סטואני הוותיק ניצב בפסגת מלך השערים עם ארבעה עד כה העונה. מי עדיין כאן? מיגל גוטיירס האקס, שהצטיין אשתקד גם כן, המשחק נגד ריאל הוא חלון ראווה מעולה עבורו. אם לא לעמדת המגן השמאלי בסנטיאגו ברנבאו - אז למועדון על אחר. מי שגם כן נשאר בסגל אך מתקשה הוא ויקטור צ’יגאנקוב שסובל מפציעה ורק עם 663 דקות העונה. גם ינגל הררה ייעדר ומנגד אספרייה חוזר. זו ג’ירונה מעט שונה, שמנסה את כוחה עם מערך של שלושה בלמים למען היציבות, והיא לא מתנצלת על כך. ארנאו מרטינס הוא ‘היורש’ של קוטו וב-AS מכנים אותו: “הדני קרבחאל של ג’ירונה”. “אני אוהב את קרבחאל בגלל המנטאליות המנצחת שלו. הבלון ד’אור? ברור, הוא היה יכול לזכות, הגיע לו”.
במשחק נגד ויאריאל זה עדיין היה 4:3:3 - וכעת נראה ששחקן הגנה יתגבר את העורף - דיילי בלינד ההולנדי, אולי במקום ארנאט דאנג’ומה שפתח את העונה בוויאריאל, עבר לג’ירונה ומחפש לשחזר את היכולת שלו. המטרה של מיצ’ל במסיבת העיתונאים הייתה קודם כל להגן על הקבוצה שלו, לדבר על ההתלהבות, ‘להתפייס’ ולרתום אליו את הקהל. “התאכזבנו לאחר ההדחה מהגביע, איבדנו את ההזדמנות להמשיך במפעל חשוב, אבל אנחנו נתאושש מזה, אנחנו נופלים וקמים יחד. זה לא קרה בגלל חוסר בגישה, אני בטוח בזה, אני מכיר את הקבוצה שלי. בשנה שעברה גם כן כמעט הודחנו נגד יריבה מליגה נמוכה ואז סאביניו פתר את המשחק בזכות היכולת האישית שלנו. אני בטוח שהאוהדים מאוכזבים אבל אנחנו נמצאים ברגע מדהים בהיסטוריה של המועדון הזה והבאנו להם הרבה שמחה. מכעיס אותי שמדברים כך על הקבוצה שלי. אנחנו עם עשר נקודות מתוך 12 אפשריות ואני לא צריך להצדיק שום דבר”. הוא מבהיר: “אלה מפעלים שונים. אין צורך ‘להניע’ את השחקנים כי כולם מוכנים ובאימונים אפשר היה להרגיש שריאל מדריד מגיעה. יש מוטיבציה מיוחדת”. הוא מדבר על ההתלבטות לגבי ההרכב: “עם שלושה שחקנים מאחורה אני מרגיש שאנחנו יותר מוצקים בהגנה, אבל חסר לנו משהו מקדימה. כך או כך, עלינו לשמור על הזהות והסגנון שלנו, זה מה שעשיתי מהיום הראשון שהגעתי לכאן”. יאסר אספרייה גם כן בתמונת ה-11.
מיצ’ל מרגיש חגיגי: “האוהדים צריכים ליהנות מהרגע הזה, ג’ירונה וההיסטוריה. אני מקווה שנוכל ליהנות גם בעונה הבאה בליגת האלופות או ממשחקים באירופה. המטרה שלנו היא להיות בשני מפעלים בחודש פברואר, ואם לא אז בשנה הבאה שוב, אני רוצה שנגיע למקומות 6-7 בליגה”. על ריאל מדריד: “דרגת הקושי מקסימלית, זה ברור שאנחנו מול אחת הקבוצות הטובות בעולם. אני מצפה לקבוצה מצוינת, אלופה. אם הייתה מנצחת את בילבאו היא הייתה בפסגה. אמנם ויניסיוס איננו אבל אמבפה ישנו וקשה לעצור אותו. כל שם שאגיד הוא שחקן גדול, נצטרך את הגרסה הכי טובה שלנו. אין זמן טוב לפגוש את ריאל. כשהם מפסידים משחק זה משפיע עליהם יותר מעל קבוצה אחרת”. ואן דה בייק אגב כבר ניצח את ריאל, כמובן כשחקן אייאקס, יש לו גם בישול בהצגה שלהם בסנטיאגו ברנבאו.
ג’ירונה - הרכב משוער: פאולו גזאניגה| ארנאו מרטינס, דויד לופס, לדיסלב קרייצ’י, דיילי בלינד, מיגל גוטיירס| אוריול רומאו, איבן מרטין, דוני ואן דה בייק| בריאן חיל ובויאן מיובסקי
היסטוריה ומפגשי עבר
עשרה משחקים בלבד נערכו עד היום בין ריאל מדריד לג’ירונה כולל שניים בגביע המלך. עם שני הניצחונות בעונה שעברה עלתה ריאל מדריד למאזן חיובי בליגה, כן זה לקח יותר מדי זמן. אפשר להתחיל בעונה שעברה - איזה כיף היה. מחזור שמיני בספרד, ריאל קצת אחרי ההפסד בדרבי לאתלטיקו מדריד כשהיה ניצחון אחר כך כמובן - מביסה 0:3 את הקבוצה הקטנה והסינדרלה במשחק העונה הראשון. חוסלו כבש מקרוב בדקה ה-17, אורליאן טשואמני הכפיל בנגיחה בדקה ה-21 וג’וד בלינגהאם איך לא - פרש ידיים הצידה עם השלישי בדקה ה-71. “בגומלין” בסנטיאגו ברנבאו בחודש אפריל היה מדהים. ויניסיוס ג’וניור כבש את אחד משערי העונה כבר בדקה השישית. ג’וד בלינגהאם נהנה מבישול אדיר שלו, עבר את השוער וכבש ובדקה ה-54 כשהוא כבר פצוע השלים צמד מול שער ריק. רודריגו קינח באחד משעריו הבודדים בליגה בחצי השני, בדקה ה-61 - ניצחון 0:4 ענק. המאזן של ריאל עומד על שישה ניצחונות נגד ג’ירונה, שלושה הפסדים מול תיקו אחד. בליגה בלבד? ארבעה ניצחונות, תיקו ושלושה הפסדים, יחס שערים 13:22 לטובת ריאל. בחוץ? במשחקי הליגה המאזן זהה עם שני ניצחונות לכל צד כך שיש מקום לעבוד.
המפגש הראשון בין הקבוצות כמובן היה היסטורי - והיסטוריה שלילית. ריאל אלופת אירופה נכנעה 2:1 במונטיליבי במחזור העשירי ב-2017-18 כששער יתרון של איסקו לא מספיק לה. סטואני ופורטו הפכו תוך ארבע דקות במחצית השנייה. במחזור ה-29 כריסטיאנו רונאלדו הגיב עם רביעייה בדרך ל-3:6 יפה. במחזור השני בעונת 2018-19 ריאל ניצחה 1:4 בקלילות כשעוד חשבנו שאולי יהיה עתיד עם ז’ולן לופטגי, שני פנדלים היו שם. ואז דווקא במשחק בית במחזור ה-24 ריאל נכנעה 2:1 לג’ירונה והבינה שהעונה לא יהיה מאבק אליפות. במחזור ה-12 בעונת 2022-23 היה בלאגן ואפילו מריאנו דיאס שיחק, ריאל הייתה בטוחה שניצחה עם שער של ויניסיוס במשחק לא טוב, אבל סטואני השווה בדקה ה-80. עוד משחק זכור לרעה מאותה עונה - הפסד 4:2 בערב יום העצמאות, החלוץ טאטי קאסטייאנוס עשה היסטוריה עם רביעייה ענקית בדרך ל-4:2 - ויניסיוס ולוקאס כבשו לריאל שערים מצמקים - ומאז נעלמו עקבותיו. עוד נציין כי ב-2018-19 ריאל הדיחה את ג’ירונה מהגביע במסגרת רבע הגמר עם שני ניצחונות – 2:4 בבית (צמד לסרחיו ראמוס) ו-1:3 בחוץ. ללא לחץ היה נחמד.
אדוני השופט: כולכם שמתם לב מי האיש והמשרוקית הערב. חיל מאנסאנו הידוע לשמצה ינהל הערב את המשחק בין ריאל מדריד לג’ירונה לאחר “הפסקה” בת 280 ימים מהקבוצה שלנו. השופט היהיר והחוצפן בשערוריית המאסטייה שפסל את השער של ג’וד בלינגהאם נגד ולנסיה בנגיחה - שרק כשהכדור באוויר. “זה היה אחד המשחקים הכי שנויים במחלוקת בעונה שעברה. אולי הכי הרבה”, נכתב במארקה.
אני לא זוכר טעות שיפוט הזויה כזו זמן רב. לא רק שג’וד נשדד אלא נעשה לו עוול כפול כשהורחק והוועדה לתחרויות הליגה לא ביטלה את ההשעייה.
למעשה, במונטיליבי הוא ישפוט את ריאל בפעם ה-50 - הקבוצה אותה שפט הכי הרבה מאז שהגיע לליגה הבכירה. המאזן הוא 38 ניצחונות למדריד, שש תוצאות תיקו וחמישה הפסדין. הפעם האחרונה שהקבוצה של אנצ’לוטי הפסידה איתו הייתה בסן מאמס, ברבע גמר הקופה ב-2022.
