קשה לחשוב על משחק ליגה מהשנים האחרונות, לו הייתה משמעות כל כך גדולה, כשבעצם אין לו משמעות כל כך גדולה. סיטי תתארח באולד טראפורד אצל מנצ’סטר יונייטד, כשניצחון יפתח עבורה פער של 11 נקודות מהמקום השני ולמעשה כמעט ויבטיח לה את האליפות. מעטות הקבוצות שהצליחו לאבד יתרון כזה מדצמבר, אך מעטות עוד יותר הקבוצות שפתחו את העונה כמו סיטי. שילוב של השניים בלתי סביר לחלוטין.
מנגד, הפסד לא ממש יפגע בסיכויי האליפות של סיטי. 5 נקודות הן פער מכובד מאוד לשלב הזה של העונה, והפסד באולד טראפורד הוא תוצאה בהחלט מתקבלת על הדעת. תיקו ישרת את סיטי כמעט כמו ניצחון, שכן אם היא לא הפסידה באולד טראפורד, אחרי שניצחה בברידג’, היא לא תפסיד בשום מקום (לפחות עד הגרבאג’ טיים של אפריל-מאי).
בקיצור, המשחק הזה הוא בעיקר על יוקרה. מנצ’סטר יונייטד ומוריניו רוצים להוכיח שהשכנים הרועשים ופפ ניתנים לעצירה. ביום ראשון יפגשו שני רצפים היסטוריים - פתיחת העונה הטובה ביותר בהיסטוריית הפרמייר ליג עם 13 הניצחונות הרצופים של סיטי, תיקו ב-10 שחקנים, וניצחון נוסף, אל מול 40 משחקי הבית הרצופים של מנצ’סטר יונייטד ללא הפסד.
המקום בו נעצר רצף הבלתי-מנוצחים של ארסנל ב-2004, יארח את היריבה האחרונה שהצליחה לנצח בו, לפני שנה ושלושה חודשים. לא משנה מה תהיה תוצאת המשחק, רצף כלשהו ישבר. תיקו יעצור את רצף הנצחונות של סיטי ורצף נצחונות הבית של יונייטד העונה, ניצחון ליונייטד את רצף הבלתי מנוצחים של סיטי, וניצחון תכול יעצור את הקבוצה של מוריניו על שוויון 40 משחקי בית ללא הפסד, עם הקבוצה של סיר באזבי.
יונייטד
פול פוגבה, ששיחק העונה 74 דקות בלבד מול הטופ 6 (לא שיחק מול צ’לסי, טוטנהאם וליברפול), ישאר עם הנתון הזה גם בסיום הסיבוב. מכה קשה ליונייטד, שתתקשה מאוד להתמודד עם הלחץ של סיטי במרכז השדה. פוגבה שחקן הקישור היחיד של יונייטד שלא מפחד להשאיר את הכדור ברגל עם שלושה שחקנים על הגב. יציאה למתפרצות תהיה הרבה יותר קשה מכפי שהייתה נגד ארסנל, וברור לכולם שליונייטד אין סיכוי להשתלט על מרכז השדה.
כדי להתגבר על הבעיה הזו, מוריניו חייב להיות בשיאו. המאמן הטוב בעולם בהכנה למשחק ספציפי ובמציאת נקודות התורפה של יריבתו, עומד בפני המבחן הגדול ביותר העונה. נצחון של יונייטד לא יכול להגיע מעדיפות איכותית, במיוחד בהיעדרו של פוגבה, אך בהחלט עשוי להגיע בזכות עליונות טקטית. ולא רק מוריניו, השחקנים על הדשא חייבים לתת הופעה קרובה למושלמת עם מינימום טעויות ומקסימום ניצול הזדמנויות. המשחק מול צ’לסי בעונה שעברה עולה ראשון במחשבה כשמדברים על הדרבי, אך המשחק ההוא היה עם פוגבה ומול יריבה הרבה פחות אימתנית מזו שנפגוש ביום ראשון.
אנדר הררה, שהיה הכוכב של אותו משחק, הוחלף באמצע השבוע בכדי שיגיע רענן לדרבי. מעניין לראות האם אנדר יוצמד לקווין דה ברוינה כפי שהוצמד להזארד. במקרה הזה יש בעיה גדולה יותר בשמירה אישית, כיוון שסיטי לא מתבססת על יכולת כזו כמעט בשום צורה. אם הררה יסגור את דה ברוינה - הם ילכו לסילבה, סטרלינג, פרננדיניו, או אגוארו, ויונייטד תהיה בבעיה. אין מה לקנא בכאב הראש של מוריניו.
הרכב צפוי
ולנסיה - לינדלוף - סמולינג - רוחו/ג’ונס - יאנג
מאטיץ’ - הררה
לינגארד
מרסיאל - לוקאקו
ולסיום, ציטוט של סקולס מתוך עמוד הפייסבוק של מועדון האוהדים הישראלי:
זה משחק גדול אבל לא כזה גדול. לא מבין על מה כל המהומה. יונייטד תמיד יהיו המועדון מספר אחת במנצ’סטר. ההסיינדה(מועדון לילה) כנראה במקום השני, והוא סגור כבר 20 שנה.
בהצלחה.
