לקראת הדרבי| יום ראשון, 22:00, הסנטיאגו ברנבאו: כל ספרד עוצרת את נשימתה לקראת הדרבי הגדול של מדריד. ריאל מחפשת ניצחון עשירי ברציפות במטרה לפתוח פער עצום בפסגה ולהריח את אליפות מספר 35. בנזמה התאמן ויפתח בהרכב. סוארס כשיר אצל אתלטיקו אך ימתין על הספסל, צ’ולו מתכנן מלחמה. האם אתם מוכנים לזה? הכל לקראת המשחק - בכתבה הבאה שלפניכם.
סטטוס ריאל מדריד:
ריאל מדריד מגיעה למשחק במצב רוח מרומם מאוד עם תשעה ניצחונות רצופים, האחרון שבהם 0:2 די שקט על אינטר באמצע השבוע שהקנה לה את הכרטיס לשמינית הגמר מהמקום הראשון. עם כל הכבוד להגרלה, הצ’מפיונס בצד לפחות עד שיישלפו הכדורים ביום שני – אם הניצחון העשירי ברציפות יגיע מחר, ריאל תברח לליגה עם פער בלתי נתפס שלא היה לנו כבר שנים, גם לא בעונות הגדולות עם זידאן ומוריניו. קרלו אנצ’לוטי יודע שזה הזמן הכי מדויק לרשום את ניצחון הבכורה בדרבי בליגה אחרי שנכשל טוטאלית בפרק א’ והיה המאמן היחיד שלא הצליח לנצח בארבעת המפגשים הראשונים. נזכיר כי ריאל לא הפסידה כבר חמש שנים בדרבי (בליגה). המאמן, כולנו יותר נכון, קיבלנו בשורות נהדרות מצד הפיצ’יצ’י קארים בנזמה.
אם אתמול החלוץ עוד התאמן לבדו, קארים, שמאוד-מאוד רצה לשחק – התאמן כרגיל עם חבריו, הוא מרגיש טוב ויפתח בהרכב. ריאל זקוקה לבנזמה של עד חודש אוקטובר, כשלאחר מכן נחלש מעט, אולי בגלל עומס ומבניית מהלכים נפלאים עבר לסיומת בלבד. בכל מקרה, במשחקי הדרבי לחלוץ יש שישה שערים בלבד ב-36 משחקים. הנחמה: הוא כבש בשניים משלושת המשחקים האחרונים. “הוא התאמן היטב, הוא מרגיש מצוין, הוא זמין וישחק”, אמר המאמן בבירור לגביו. משום מה לא מעט פוקוס הוקדש לבייל (אדן הזאר כבר לא מעניין, למרות שקרלו נשאל איך זה לספסל שחקן שעלה מאה מיליון יורו) שבריא אף הוא וייכלל בסגל (“אני מצפה לראות מוטיבצייה לשחק, באימונים, ואם זה קורה הוא בסגל”). טפו, טפו טפו, המאמן החמיא למאמני הכושר והרופאים על כך שהמרפאה ריקה ורק דני סבאיוס לא כשיר.
ניצחון עשירי ברציפות יהיה שווה חצי אליפות
עדיין לא ניצח בדרבי בליגה. אנצ’לוטי
כמובן שאנצ’לוטי אמר שמאבק האליפות יימשך עד הסוף גם אם ריאל תנצח אך הוא מודע היטב לחשיבות המשחק ויודע שהדרך לתואר האליפות היחיד שחסר לו בליגות הגדולות – נסללת במשחק הזה גם כן. “עצם זה שלא זכיתי באליפות ספרד – נותן לי מוטיבציית שיא”. “אלה לא רק שלוש נקודות. זה משחק עם הרבה מאוד רגש, מעבר לכך שזה דרבי נגד יריבה ישירה על התואר. ברור ששתי הקבוצות יגיעו עם הרבה לחץ ומצפה לכל אחת משחק קשה. האוהדים חווים את המשחק הזה בצורה משמעותית מאוד. עבור הטבלה, אלה שלוש נקודות שאנחנו רוצים להשיג כדי לפתוח פער ולהעניק אושר לאוהדים שלנו. ההמשך? יש דינמיקה שמשתנה, משחקים אחרים, אני לא רוצה לגרום ללחץ גדול יותר על המשחק הזה”. דני קרבחאל למשל אמר שהוא כבר לא יכול לחכות לאווירה של דרבי בברנבאו. המגן, אגב, מסתמן גם כקמע. מאז הגומלין נגד מנצ’סטר סיטי, ריאל לא הפסידה באף משחק בו פתח בהרכב.
אז מה ריאל עשתה טוב יותר מהאחרות? אם תשאלו אותנו – מדובר בוויניסיוס כמובן, שחקן חודש נובמבר בליגה הספרדית. ריאל תזדקק לעוד מהלך קסום שלו כמו נגד סביליה לדוגמא ובספרד הרחיבו לא מעט על ארבעה דרבים שונים בהם לקח חלק (את הופעת הבכורה שלו במועדון ערך נגד אותה אתלטיקו). ברור שהברזילאי שכבש כבר עשרה שערי ליגה – יזכה לטיפול מיוחד מצד סימאונה. “יש לו איכות גדולה וזה מהווה יתרון עבורינו”, הודה אנצ’לוטי שהוסיף: “הראינו שהיינו טובים מהיתר אבל הליגה תיגמר בעוד שישה חודשים”. הוא החמיא לסימאונה ואמר שזה חלום של כל מאמן לשנות כך מועדון ולהישאר לפרק זמן כל כך גדול “אני מקווה שמה שקרה לו באתלטיקו – יוכל לקרות לי כאן”.
שוב עלתה סוגיית ההגנה הנסוגה יחסית של ריאל. כמובן שמדובר במבחן גדול למליטאו (ירשום את משחקו ה-22 העונה, יותר מבכל עונה אחרת בלבן) ואלאבה בדרבי הראשון שלהם, כשריאל עם רצף של שלושה משחקים ללא ספיגה. קרלו נימק כהרגלו כי זה תלוי בשחקנים ועם השלישייה הפותחת הרגילה קצת קשה לרוץ על כל המגרש. “אם רוצים להפעיל לחץ גבוה, שחקנים כמו פדה או קמאבינגה ישחקו”. אז מחר הם לא ישחקו, לגבי האמצע אין שאלות. קאסמירו כבר כבש בדרבי כמו ב-2018-19 ובעונה שעברה והמצבים הנייחים יוכלו להוות יתרון. השאלה היחידה, כרגיל – בצד ימין. רודריגו ומרקו אסנסיו מתחרים על העמדה ושניהם חולמים על שער ראשון בקריירה נגד אתלטיקו. המהירות של הברזילאי או השמאלית האימתנית של הספרדי שהראה למה הוא מסוגל נגד אינטר. “זו אחת היריבות הבודדות שלא כבשתי נגדן ואני בהחלט מקווה שזה יקרה. גול במשחק גדול נותן לך הרבה”, אמר. שחקן לא פחות חשוב יהיה טיבו קורטואה. במדי ריאל הוא לא הפסיד באף דרבי מתוך השבעה בהם שיחק ושמר על שער נקי חמש פעמים. אם טיבו יינעל את השער, כך מאמין אנצ’לוטי – הכישרון בחלק ההתקפי יעשה את שלו…תנו לנו את זה! Hala Madrid
לא מעט תלוי בו. ויניסיוס
ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| דני קרבחאל, אדר מיליטאו, דויד אלאבה, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| רודריגו, ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה
מה המצב אתלטיקו?
אתלטיקו מדריד נושמת לרווחה אחרי יום שלישי האחרון בו סתמה פיות עם הניצחון 1:3 על פורטו וההעפלה בשיניים לשלב שמינית גמר ליגת האלופות. הקבוצה של דייגו סימאונה הגיעה עם הגב אל הקיר, בסכנת הדחה אמיתית אחרי שלושה הפסדים רצופים במפעל כשבליגה בין לבין היא נכנעה 2:1 למאיורקה בוונדה מטרופוליטאני. אנטואן גריזמן, שתרם כבר ארבעה שערים במפעל ונראה אחר מאשר תקופתו הכושלת בברצלונה, אנחל קוראה ורודריגו דה פול – כבשו וסיפקו קצת נחת. “זו אתלטי – מאמינה, נלחמת, סובלת, מנצחת ועוברת”, נכתב חגיגית במארקה. בליגה כאמור המצב שונה לגמרי. אמנם יש לה משחק חסר אך אתלטיקו רחוקה כבר עשר נקודות מריאל, מצב שונה כל כך מהעונה שעברה אז היו במאזנה נקודות יותר. למעשה, אם מסתכלים מאז עונת האליפות ב-2014, רק פעמיים לאתלטיקו היו פחות נקודות בשלב הזה.
כבר עשרה משחקי דרבי שאתלטיקו מדריד לא מנצחת, מה שמתחיל להרגיש כמו התקופה לפני עידן סימאונה, אבל הוא עצמו לא מודאג וגם נשיא המועדון אנריקה סרסו אמר בריאיון חגיגי ל-AS – “אנחנו קבוצה מנצחת. אנחנו יודעים לגדול במצב של מצוקה”. האחרון שהעניק לה את האושר היה גריזמן עם השער בפברואר 2016. הצרפתי קם לתחייה עם שבעה שערים ושלושה בישולים העונה ובהחלט צריך לקחת אותו בחשבון. הוא גם אוהב לכבוש בברנבאו. עם כל הכבוד לגריזמן, לואיס סוארס שכבש נגד ריאל עשרה שערים ב-13 משחקי ליגה, יותר מכל אחד אחר מאז הגיע לספרד ב-2014-15 – היה השם המאיים ביותר לאורך שנים. הוא תמיד-תמיד מסוכן. אלא שבספרד מניחים כי צ’ולו יחליף לפתוח עם החלוץ על הספסל. הוא ירד בדמעות מכר הדשא בדרגאו אך ערך אימון מלא עם הקבוצה. מתאוס קונייה עשוי לשחק במקומו, שכן הברזילאי, שזכה לשבחים במארקה, כבש שלושה שערים בחמשת משחקי הליגה האחרונים ורשם 70 דקות נגד פורטו. “אמרתי לו שאני מעריץ אותו – אחרי שהוא חגג בשמחה אדירה את השערים של גריזמן וקוראה. נראה אם יפתח”, אמר צ’ולו, שהסביר במה זה תלוי.
גריזמן כובש במשחק החשוב. חזר לחייך העונה
אין מה שצ’ולו אוהב יותר מלהפתיע טקטית. זה יהיה הדרבי ה-20 שלו כמאמן, ורק שניים מקדימים אותו – לואיס ארגוניס בצד אחד ומיגל מוניוס. המאמן רשם ארבעה ניצחונות. "תלוי מי משחק באגפים שלנו. אם אנחל קוראה ויאניר קראסקו ישחקו – אז זה יכול להיות סוארס. אם תומא למאר, רודריגו דה פול וקוקה יהיו שם – אז זה יכול להיות קונייה. מי שכלל לא בתמונת ההרכב הוא ז’ואאו פליקס הנשכח. “אני לא יודע מה זה אומר שהוא משחק מעט. הוא יכול להשפיע המון בחצי שעה, להיות מכריע, או לשחק שעה ולהציג יכולת גרועה”. “קוראה או למאר, זה הספק היחיד של צ’ולו”, נכתב ב-AS. הבלם פיליפה יחזור להרכב לאחר שהיה מושעה בצ’מפיונס. הוא ישחק לצד ג’פרי קונדוגביה ומריו הרמוסו. הקפטן קוקה יהפוך לשחקן עם מספר ההופעות השני הכי גבוה בתולדות המועדון, ציון דרך יפה.
דייגו סימאונה. דרבי מספר 20 בליגה
העונה אתלטיקו לא ממש הרשימה נגד הגדולות. היא לא הצליחה להוות יריב מול ליברפול ונקלעה מהר מאוד לפיגור 2:0 בצמד המשחקים, הפסידה בביתה למילאן ולא הצליחה לנצח בביתה את סוסיאדד. כעת המשימה של צ’ולו קשה מאוד לנוכח ההיעדרויות הרבות בהגנה – חוסה מריה חימנס וסטפן סאביץ’ פצועים וכמעט אין בלמים. לא מעט יונח על כתפיו של מרקוס יורנטה שעבורו כל דרבי הוא מיוחד. “התפקיד הקשה ביותר הוא שלו – לשתק את ויניסיוס”, נכתב בכלי התקשורת. ככה זה שכאשר גם קיירין טריפייר ו-ורסאליקו פצועים. “ויניסיוס מצוין, יש לו עתיד מזהיר וכבר עכשיו הוא שחקן גדול. מרקוס ישחק בעמדה הזו ואני סומך עליו”, הבהיר.
הוא יודע להטריף את השחקנים יותר מכל אחד אחר ולא דואג מהמאזן בשנים האחרונות: “אני לא חושב שהייתה נקודת מפנה. הם ניצחו ארבעה מעשרת האחרונים אבל יודעים שאנחנו תחרותיים וזה לא יהיה משחק קל”. צ’ולו זוכר היטב איך בשנה שעברה אתלטיקו עשתה סיבוב ראשון של 50 נקודות ובסוף זכתה בתואר בשיניים.“כמו תמיד, ממהרים לחרוץ גורלות, אנשים מדברים לפני שהליגה נגמרה. אנחנו הולכים להציג משחק גדול נגד יריבה שנמצאת במומנטום נהדר. ניקח את המשחק לאן שאנחנו יכולים כדי לפגוע בהם. אנחנו תמיד הולכים Partido a Partido” - כמובן. לסיום הוא החמיא לגריזמן. “הוא רצה לחזור לכאן, תמיד. הוא נמצא היכן שהוא רוצה להיות. אני מקווה שימשיך להשתפר כי אנו זקוקים לו. מעל המאמצים הכבירים שלו – אף אחד לא יכול לקחת את הכישרון שלו. הוא משחק בכל עמדה במגרש”. “אני צריך להשאיר את מה שהיה מאחור ולהיות דוגמא על המגרש ומחוצה לו”, סיכם הצרפתי. מיותר לציין, אמנם השנה היא שמרה על שער נקי רק חמש פעמים בליגה, אבל יהיה מאוד קשה נגד אתלטיקו בכל הרכב. יאן אובלק תמיד לוקח על עצמו. זו תהיה אתלטיקו מדריד אחרת.
לואיס סוארס. כנראה יפתח על הספסל
אתלטיקו מדריד – הרכב משוער: יאן אובלק| ג’פרי קונדוגביה, מריו הרמוסו, פיליפה| מרקוס יורנטה, קוקה, רודריגו דה פול, תומא למאר, יאניק קראסקו| אנטואן גריזמן ומתאוס קונייה
היסטוריה ומפגשי עבר::
מצחיק להסתכל על הדרבי מנקודת מבט של חמש שנים ללא הפסד. ריאל מדריד סופרת ניצחונות, השאר לא באמת חשוב. בשנה שעברה, במחזור ה-13, כשהפער בין השתיים גדול – ריאל השיגה 0:2 נהדר בוולדבבאס. אחרי שבנזמה שלח בעיטה חזקה לעמוד, קאסמירו כבש בהמשך נגיחה בדקה ה-15 וקרבחאל שלח בעיטת יעף נהדרת שפגעה בקורה, באובלק ונכנסה פנימה וסגר עניין (63). בעונת האליפות זה היה אף צנוע יותר עם 0:1 קטן-גדול בסיבוב השני כשמנדי העביר כדור רוחב מדוייק ובנזמה כבש, לאחר לפני שזידאן תיקן במחצית הרכב איום. גם עונה קודם לכן ריאל לא ספגה אך המשחק הסתיים ב-0:0 חלש עם לופטגי על הקווים. אותם שני ניצחונות אחרונים קטעו רצף עגום של שישה משחקים ללא ניצחון, מטורף לכל הדעות. גריזמן כבש שער מאוחר בעונת הדאבל וצינן את ההתלהבות אחרי שער יתרון מרגש של פפה, וב-2017-18 הוולה של כריסטיאנו החזיק מעמד רק ארבע דקות, שוב גריזמן.
את השליטה המוחלטת בדרבים קטע דייגו קוסטה בעונת הדסימה עם 0:1 שלו במחזור השביעי על אנצ’לוטי, וכעבור שנה ריאל נכנעה שוב במקדש כששער שוויון זמני של כריסטיאנו בפנדל לא הספיק. אתלטיקו השיגה ניצחון שלישי ברציפות עם 0:1 של גריזמן ב-2015-16. מדכא מה שקראתם עד עכשיו, אז אל חשש – ריאל שולטת במשחקי הדרבי. גם בבית וגם בחוץ. זה יהיה המפגש ה-85 בברנבאו\הבית שלנו והמאזן עומד על 54 ניצחונות לריאל (64%), 15 תוצאות תיקו (18%) ועוד 15 ניצחונות לאתלטיקו (18%), יחס שערים 94:160 לטובת ריאל. רצף חביב יותר היה עם פלגריני ואז שלוש השנים לש מוריניו. ריאל ניצחה 2:3 ב-2009-10 עם הבישול הגדול של צ’אבי אלונסו (שגם כבש) לארבלואה; 0:2 קליל בעונת 2010-11, 1:4 בעונת האליפות ו-0:2 ב-2012-13 כשכריסטיאנו כבש בכדור חופשי וגם אוזיל הבקיע. אחורה יותר אלה כבר שנות השליטה של ראול, בין אם שער הבכורה שלו ב-2:4 בעונת 1994-95, צמד נהדר כעבור שנתיים (גם כשאתלטיקו זכתה בדאבל – ריאל ניצחה אותה בשני מפגשי הליגה ב-1996) וכן הלאה. ב-2003-04 רונאלדו כבש אחרי 16 שניות, ראול הוסיף בנגיחה וזה נגמר ב-0:2. היה גם ניצחון במחזור הפתיחה בעונת 2007-08, עם שערים של ראול – איך לא, ואחד ערמומי של סניידר אחרי הסטה של גוטי, כשקון כבש לאתלטיקו שער יתרון אחרי פחות מדקה.
בכל חמשת הדרבים הראשונים בבית ריאל ניצחה, וכך היה גם בשנות ה-50. ניצחון אימתני ראשון, והגבוה ביותר, הושג ב-1958-59 כשריאל חגגה מאניטה, 0:5 כשריימונד קופה כובש צמד וגם חנטו ופושקאש בחגיגה. אותה חמישייה פתחה רצף לשישה ניצחונות בית רצוים, כולל 3:4 ב-1963 ו-1:5 ב-1964, ואז אתלטיקו קטעה את הרצף עם 0:1. עוד מאניטה הגיעה ב-1983-84 כשהקינטה דל בויטרה קרמה עור וגידים, אולם אתלטיקו כבשה שתי רביעיות ללא מענה בשנות ה-80. הרצף הכי ארוך של ריאל ללא הפסד ביתי בדרבי עומד על 11 שנה, זה קרה פעמיים, העדכני ביותר היה בשנות ה-2000 מאז ה-3:1 ב-1999-00 ועד 2014, כשבמשך שנתיים אתלטיקו ‘בילתה’ בליגה השנייה. בסה"כ מפגשי הדרבי בליגה, 168 משחקים – 39:89 לריאל בניצחונות 217:293 ביחס השערים. בכל המסגרות? 227 משחקים – 113 ניצחונות לריאל ו-56 לאתלטיקו. בליגת האלןופות המאזן ברור מאוד עם חמישה ניצחונות לריאל, שניים מהם בגמרים, ושני הפסדים. גם בגביע המלך יש לריאל יתרון 11:17.
עוד קצת עובדות ונתונים על הדרבי:
הדרבי הקרוב יהיה הראשון של ריאל מדריד ללא סרחיו ראמוס מזה זמן רב - תחושה מוזרה. ב-0:2 הביתי בעונה שעברה, גם כן ב-12.12, כשהקפטן לא היה פצוע - הוא רשם את הדרבי ה-43 שלו, אחד יותר מהאגדות פאקו חנטו ומנואל סאנצ’יס. בטור הניצחונות יש לו 21. הוא כמובן ניצח את אתלטיקו פעמיים בגמר ליגת האלופות. אבל שיאן הניצחונות שלנו בדרבי הוא השוער איקר קסיאס שרשם 22 ניצחונות ב-34 משחקים, לעומת ארבעה הפסדים. הוא נכנס כמחליף בדרבי ב-3:1 שריאל נכנעה בברנבאו ב-1999/00, כך שהפסד הבכורה שלו במשחק בו פתח בהרכב היה בסופרקופה בעונת 2014/15 במהלכה הפסיד גם בשני משחקי הליגה.
ומה עם מלכי השערים כמובן? ניצב בראש כריסטיאנו רונאלדו הגדול עם 22 שערים ב-31 משחקים; 12 הבקיע בליגה, שישה בגביע המלך, כולל בגמר ב-2012/13 ועוד שלושה בליגת האלופות (בגמר הדסימה בין היתר). אחריו אלפרדו די סטפאנו עם 17. ראול כבש 15, כמו קרלוס סנטיאנה, ולפרנץ פושקאש 13. כמובן שהנתונים מתייחסים לכל המסגרות.
ומה עם המאמנים? נציין את ז’וזה מוריניו שניצח בכל שמונת משחקי הדרבי הראשונים שלו בריאל מדריד - בכל מפגשי הליגה בין 2010/11 עד 2012/13, במעמד הגביע ב-2010/11 - והפסיד במפגש התשיעי, אותו גמר בברנבאו. זידאן הפסיד בראשון שלו במסגרת הליגה ויש לו שלושה ניצחונות ליגה וחמש תוצאות תיקו בתשעה משחקים. סה"כ המאזן של זידאן עומד על שישה ניצחונות, חמש תוצאות תיקו ושני הפסדים. בסה"כ ב-13 משחקים, ארבעה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו וחמישה הפסדים. מיגל מוניוס מריאל מדריד הוא השיאן כמובן עם 28 משחקים – 13 ניצחונות, שמונה תוצאות תיקו ושבעה הפסדים.
רק תביאו את הדרבי/דור רומנו |
הקלאסיקו הוא עדיין המשחק הגדול ביותר אך הנה מגיע קרב האליפות האמיתי. דור רומנו, מדרידיסטה מבטן ומלידה, מודה שחזר לחייך העונה מכדורגל, לא יכול לחכות לדרבי בראשון ומבקש מקבוצתו האהובה מתנת יום הולדת - עם ניצחון שיקרב את אליפות מספר 35 לסיבלס, כן, כבר בדצמבר. בתנאי שנצ’לוטי יתגבר על החומה|
אמנם אי אפשר להגיד שבזמן הגרלת המשחקים בספרד חיפשתי יותר את הדרבי של מדריד מאשר את הקלאסיקו, יש גבול לכל דבר ויריבות מטורפת בת מאה ומשהו שנה לא נמחקת במחי יד – אבל לכולם ברור מי היא היריבה העיקרית שלנו למירוץ לאליפות. כשהיה מירוץ לאליפות. אליפות לא לוקחים בחודש דצמבר אבל ריאל יכולה לעשות צעד מטורף אל עבר הכתר. לילה בסימן מספר 10? תרתי משמע. מצפה מהקבוצה לעלות בטירוף, להכתיב את הקצב נגד יריבה שמוותרת מראש על הכדור. לשחק במהירות, להסתער, על אף שההרכב שלנו מבוסס יותר על טכניקה וקצב איטי. עוד דרך לפרוץ בונקר היא שטוני ימשיך עם הנסיונות האלה מחוץ לרחבה, בינתיים זה הולך לו לא רע.
חד משמעית, אני עדיין כואב את “איבוד האליפות” עם זידאן אשתקד. לא כך הגיע לו להיפרד, נתנו את כל מה שיש לנו, בלי אוויר בריאות, ואתלטיקו הקדימה אותנו במטר. מה שקרה לאתלטיקו, אגב, יכול לשמש מראה מצוינת לאנצ’לוטי. הוא צריך להסתער על המשחק הזה ולאחר מכן לבצע רוטציות. אשתקד צ’ולו וחניכיו עשו סיבוב ראשון של 50 נקודות – ברמה של הקבוצות ההיסטוריות של פפ ומוריניו, וברור שאינה הייתה כזו– ואחר כך תשו כוחותיה. אצלנו אכן קיים החשש הזה שריאל תציג ירידה דרסטית בחצי השני של העונה בשל עומס מצטבר.
ניצחון מחר יוכל לאפשר לנו לקחת ריזיקה בשאר המשחקים, בטח סביב פברואר-מרץ, כשהמפעל האהוב עלינו חוזר. אלה אותם הזמנים מתי שהקבוצה חדלה לשחק, בערך, בפרק א’. מצד אחד הליגה הנוכחית חלשה מאוד. מצד שני, למעט שילובו של פדה ואלוורדה ב-11, ולא חשוב במקום מי – רוב השחקנים לא באמת ניתנים להחלפה. אדן הזאר מודל 2021 (אפילו מודל 2019) במקומו של ויניסיוס הנוכחי זה כמו ענף אחר. וגם לוקה יוביץ’ (המשתפר) במקום קארים בנזמה זה גם כן אותו הדבר. אני נהנה תמיד לראות את מרסלו אבל הוא לא בכושר והעדר הכושר שלו מדאיג.
כבר כתבתי, אני ממש “חיי מחדש” את עונת 2014/15 לפתע. רגע השיא של אנצ’לוטי ורגע השפל שלו היו בדיוק נגד אותה הקבוצה. אני “סגרתי חשבון” עם אתלטיקו מדריד בעונת הדסימה – בעוד המשחק הראשון שלי בברנבאו היה דווקא בדרבי הארור בו הפסנו 1:0 לדייגו קוסטה, וזה סימל את הכישלון של אנצ’לוטי במשחקים הגדולים בליגה מה שהביא לכך שאין לו אליפות ספרד ברזומה; ובאותה הנשימה, ה-24 במאי 2014, עם הנגיחה של ראמוס, ואני הייתי שם – זה רגע קסום יילך איתי עד לקבר. אבל מול אותה אתלטיקו אפשר לומר שאפילו ‘התבשלו’ הפיטורים של אנצ’לוטי. “החיוך שלכם – הבושה שלנו”, מחו האוהדים בוולדבבאס יממה לאחר ה-4:0 המשפיל בוויסנטה קאלדרון בפברואר. ריאל שימשה שטיח נגד היריבה העירונית וגם היעדרותם של פפה וראמוס אינה מהווה תירוץ לערב מהגיהנום. ריאל הזו נקלעה למשבר אחר משבר. זה לא רק שרצף הניצחונות נעצר נגד ולנסיה ביום בו בייל החליט להיות סוליסט. הקבוצה לא הצליחה למצוא כוחות מחודשים וסיימה בידיים ריקות בלי תואר גדול, סוף עונה מחורבן דווקא בסנטיאגו ברנבאו. כל זה כשהיו לה 11 תותחים על כל עמדה. זה תמיד יהיה כתם מסוים בארון של אנצ’לוטי שמוזכר בעיקר כ"מאמן צ’מפיונס" טוב אבל פחות מבריק בניהול הסגל בליגה.
כמו כן, אנצ’לוטי לא ניצח את אתלטיקו בליגה. הוא חילץ נגדה תיקו ברגע האחרון בקאלדרון (2:2) בזכות שער מקרי של כריסטיאנו וגם ספג 2:1 ביתי במחזור השלישי בעונת 2014-15. בפרק א’, מאזן של נקודה מ-12 נגד אתלטיקו זה גזר דין, הרי במעט מאוד משחקים היה צריך לעשות משהו מיוחד כדי לנצח. העוצמות של כריסטיאנו, הבעיטות של חאמס, הריקוד של איסקו והיכולת של המגנים -ניצחה גם ברוורס.
אתלטיקו עצמה מעולם לא הפחידה אותי. מבחינתי הקלישאה הייתה כזו - “לדרבי יש חוקים משלו – וריאל מדריד מנצחת” עוד במנהרה. עוד מימי ראול שהיה הסיוט שלהם. אולי היה חשש קל דווקא בימי קון אגווארו ופורלאן כשהקבוצה הזו שיחקה התקפי אך הייתה נאיבית. לרוב מה שהטריד אותי זה שלא יהיו לנו תשובות לאוטובוס - היכולת האישית של השחקנים ואיך שהיא מגנה בפן הקבוצתי. האגרסיביות, התשוקה, הריכוז. וזה היה קשה גם בעידן כריסטיאנו. לפחות בליגה. אבל המאזן השתפר לאחרונה (לא הפסדנו מאז 2015/16). בצ’מפיונס תמיד מצאנו פיתרון, אולי הדרך היא לנגן את ההמנון המרגש בחדר ההלבשה לפני המשחק.
אני זוכר כל כך הרבה משחקים, בעיקר עד שסימאונה הקים את הקבוצה הזו לתחיה מחדש – שלא משנה מה קרה במגרש – ריאל ניצחה. ה-0:4 בוויסנטה קאלדרון רגע לפני האליפות של הגלאקטיקוס (2002-03); השער של רונאלדו אחרי 16 שניות כעבור שנה, ה-0:3 עם לושמבורגו שהיה יומיים וחצי בתפקיד בערך. ואפילו את ה-1:1 ההזוי בעונת הקאפלו כשקסאנו מבשל להיגואין את ה-1:1 – איכשהו מכל הבלבול הזה יצא טוב - אלוהים יודע איך לא הפסדנו שם.
לא מעט נאמר על כך שאנצ’לוטי חולם להחזיק ברקורד הייחודי של המאמן שהצליח לזכות באליפות בחמש הליגות הבכירות. העונה, עד עתה, הקבוצה אכן התעלתה על הציפיות שלי. הכדורגל משוחרר, ויניסיוס התקדם והפך לשחק הכרעה בגלל הגב הבלתי פוסק של המאמן שיש לו חלק בכך, התוצאות מעולות. משחק אחד טוב, מהנה, נניח נגד ריאל סוסיאדד או גרנאדה - ומשחק אחר מנצחים בדקה ה-90 עם הצלה של קורטואה או אחד משחקני ההגנה, כמו נגד ראיו וייקאנו ובילבאו.
האם זה יספיק מול אריות אירופה – יש עוד זמן לדון בזה, יש עוד זמן עד פברואר. וכנראה שלא. אבל אנחנו לא מרימים דגל לבן על הצ’מפיונס… בינתיים אנחנו רוצים שאתלטיקו תניף דגל לבן בנוגע לאליפות. אנצ’לוטי יודע שהדרך ל-35 ולסיבלס עוברת בדרבי. אנחנו לא רגילים למצב הזה בטבלה לצערי, וגם בעונת האליפות המשוגעת עם מוריניו או בעונת הדאבל עם זידאן לא הרגשנו כה בנוח בפיסגה.
אז פשוטו כמשמעו - לא חשוב איך, גם בשיטת הזידאן של המצבים הנייחים והלב והנשמה ו-“Sufrir”, בלי כדורגל מסחרר או אחד של ויניסיוס שיזכה בטח לשמירה משולשת ויצטרך להיות סבלני, נועז ולהוציא יש מאין (אני אשכרה מאמין ככה בסתר ליבי שאפשר לנצח גם אם בנזמה לא ישחק או יפתח על הספסל ובכל מקרה, יש לו עונה גדולה אך הוא במוד דחיקה כבר כמה משחקים ונגד אתלטיקו כבש רק שישה שערים ב-36 משחקים)- רק תביאו את הדרבי, בטח בתאריך המיוחד הזה, ה-12/12, כפי שקרה בעונה שעברה - היום הולדת שלי.
מגרד את ה-30 (29) ועדיין מתרגש כמו ילד מהכדורגל, בטח מהברנבאו שחוזר לאט לאט או ניצחונות כמו נגד סביליה בדקה האחרונה, עדיין צורח ושואג ממהלכי כדורגל מבריקים שאנחנו לא רואים מספיק. ואני מודה - החיוך חזר, כיף יותר לראות את ריאל השנה אחרי איזה שלוש שנים של דיכאון. גם זה משהו, כמובן, אבל בריאל מדריד אתם יודעים מה הדבר הכי חשוב. רק תביאו את הדרבי . ואז אני מוכן לאכול את הכובע עד הסוף. Hasta el Final - Vamos Real!
לדרבי חוקים משלו - ובדרך כלל ריאל מדריד מנצחת. רגע לפני קרב הטיטאנים ביום ראשון הקרוב, כשאתלטיקו תגיע לברנבאו - זה זמן טוב להתחמם עם שבעה משחקי דרבי גדולים מהעבר - כולם בליגה- הבכורה של ראול, השואו של אל פנומנו והגולים של כריסטיאנו, ולא רק. איך מודי אומר? תבלו
ועוד: נכנסים לאווירה עם חמש דקות מלאות בשערים גדולים מהעבר - ראול, רונאלדו, כריסטיאנו ועוד רבים וטובים - לחצו כאן
מפגש אוהדים| חברים יקרים, משחק גדול מצריך מפגש גדול, לראשונה העונה - בעונת 2021/22 יש קצת כדורגל לשם שינוי, ותודה לוויניסיוס. אז באים להסתער על הכתר ולראות ביחד את הדרבי ביום ראשון. אז תבואו, ועם הרבה מצב רוח, אתם מכירים את ‘הנהלים’ – חולצות, צעיפים – ל-“ליאו בלומס” ברמת החייל - ראול ולנברג 24 (יש חנייה). שריקת הפתיחה ב-22:00, העניינים מתחילים לפני. חוץ מהמשחק, מה בתוכנית? מכירת הספר שלי “המלכים של אירופה: סיפורה של ריאל מדריד” – ספר יחיד מסוגו בישראל של הקבוצה הגדולה בהיסטוריה, במחיר מיוחד. שמירת מקומות: אצל בן - 0543032016.
