מחזור 17 :: 0-3 גדול בברנבאו על מדריד

פייר? לקח לי זמן להבין שניצחנו, פשוט בשל העובדה שבכל פרמטר אנחנו נחותים מהלבנים. להוציא את עמדת השוער, בוסי ומסי (אנדרס זה כבר מזמן בונוס), אין לנו מה להציע מול קבוצות על כמו זו של מדריד.
אבל-
כנראה שהשנה, יש איזו רשת ביטחון בלתי נראית שמשאירה אותנו יציבים ברוב חלקי המגרש וברוב חלקי המשחק. זה כנראה המאמן, או הניסיון או השד יודע מה, כי מה שסרג’י רוברטו ובוסקטס הראו היום, זה שיש לשחקנים שלנו ברגליים את הטכניקה שברוב הקבוצות רק מנסים לחקות. אנחנו 50 גוונים של אפור, מוזר ככל שזה יישמע, זה מספיק כדי לשייט בעמדת עליונות (והאסימונים מתחילים ליפול) בכל הזירות בהן אנו נאבקים.

אגב
כמה אלים ראמוס, ככה העונג לנצח בביב.

3 לייקים

המחצית הראשונה הייתה המשך ישיר למחדל הכפול מתחילת העונה. בארסה הגיעה לא מוכנה. בכלל, נראה שבארסה לא מסוגלת להשתלט על משחק כשמופעל עליה לחץ גבוה. אם מוסיפים לזה קישור חסר נוכחות מקבלים בעיטות שוער אנטי ברסאיות ואחוזי שליטה אנטי ברסאים.

אפשר לשבח את ואלוורדה על המון דברים אבל הכנה למשחק הזה לא התבצעה. בארסה הגיעה בלי מוטיבציה, בלי אמוק ובלי טיפת יצירתיות או שמחת חיים. רצה הגורל ונתקלנו בריאל מדריד גוססת שעסוקה כל כולה בבכי ונהי: למה לא עושים לנו פאסיו… למה השופט לא שורק… למה פ.ס.זין לא קנו את מסי…

במחצית השניה העלנו מהילוך שני לשלישי וזה הספיק. זה הספיק לא כי אנחנו אדירים. זה הספיק כי הרעים גרועים.

עונה הזויה עוברת על כוחותינו. שיוט נדיר אל עבר אליפות קלילה שלא זכורה לי. בארסה חסרה את אינסטינקט הטרף. במקום לשחק בריאל מדריד כאילו הייתה עכבר מעבדה לבן בתוך אקווריום ירוק התעצלנו והסתפקנו בשלוש אפס. כך לא קוראים תיגר על מורשתו של פפ. ואלוורדה לעיונך…

על החתום: אוהד מפונק שנסע עד ברצלונה כדי להפסיד פעמיים בתצוגת כדורגל משפילה.

3 לייקים

כמה משחקים נשמור על רשת נקייה כדי שנתחיל להעריך את ההגנה של וואלורדה? אוי כמה שאנחנו מפונקים.

הבלון יתפוצץ… חסרי מחץ… טר שטגן לבד מציל אותנו… אולי די כבר?? ניסים לא חוזרים על עצמם בטח שלא מושלשים, לדבר הזה שבנה וואלוורדה קוראים ה-ג-נ-ה. ארבע עבירות בלבד בחצי שלנו על ריאל מדריד, אפס שערים.

אז לא הפסדנו כי יש לנו הגנה. איך ניצחנו? ובכן, עדיין יש לנו את מסי וסוארז מקדימה.

תיכף גם דמבלה מצטרף וקבוצות יעשו חושבים אם ללחוץ אותנו כשיש טייס כזה בכנף, כי עם כל הכבוד למסי וסוארז המתפרצות שלנו איטיות להחריד.

5 לייקים

לא יודע, זה ישמע מוזר, אבל אני באמת מרגיש כאילו ריאל הפסידה לעצמה יותר משאנחנו ניצחנו. הם היו יותר טובים במחצית הראשונה ולא השכילו לכבוש (ככה שיש שיש לך את השחקן הכי טוב בהיסטוריה) ואז במחצית השניה קרה משהו-הם נעלמו. פוף.

הגול הראשון של ברסה פשוט מגוחך-הפחד והשכונתיות של קובאצ’יץ’ והמאמן שלו התגלה. מסי לא מקבל כדור, סבבה, אז מסירה אחרת של בוסקטס טובה וראקיטיץ’ מקבל פאסיו. הנה הפאסיו שלכם מטונפים, קחו אותו. זה המאמן אחראי על הטמטום הזה? הוא לא יכל לעשות לקובא מין הסבר שעדיין אפשר לחפות על חבריך ושעדיף שמסי יקבל כדור לבד לכמה שניות 50 מטר מהשער במקום לתת לראקיטיץ’ לרוץ לבד עוד 25 מטר למצב של 3 נגד 2? פשוט טיפשות. מזל שהשחקנים שלנו היו שם לנצל את ה"גאונות" של זידאן וקובאצ’יץ’.

הגול השני זה המוח של מסי נטו, עם עזרה של פיקה. פיקה מוביל כדור, נותן למסי על החצי. במצב הזה קראבחל רץ באדישות למטה כי ואראן על סוארז, אבל ברגע שפיקה באומץ נכנס לאמצע בין שתי הבלמים, ואראן עוזב את סוארז בצד ובעצם לוקח את פיקה. השתי שניות האלה שסוארז לבד וקרבאחל לא הפעיל את הגלגלים במוח מספיקים למסי-חור גדול שסוארז מקבל למצב מול שוער, והכל זה עבודה של פיקה ומסי.
סוארז לצערינו מחטיא, אבל למזלינו הוא לוחם אז חוזר לריבאונד. מסי בקור רוח עובר את ראמוס וכרגיל מפרגן לסוארז ששוב מחרבן והפעם לקורה. למזלינו יש לנו את פאולינו שאפשר לסמוך עליו לריבאונדים, וקרבאחל שכל המהלך עליו גם מקנח עם אדום ופנדל בשביל לקבור את הקבוצה שלו עוד יותר.

החגיגה של מסי…מושלם. אם יש קהל שהוא שונא בספרד זה בברנבאו.

2 לייקים

לא יודע כמה ההאשמות לזידאן במקום. קובצ’יץ’ עשה טעות של שכונה במצב שבעיני לא אמור להיות שיקול של טקטיקה בכלל. טעות לא פחות גדולה עשה מודריץ’ שנתן לרקיטיץ’ לעבור אותו בלי מאמץ, וגם קרוס וקסמירו שירדו למטה בקצב של מכבי חיפה.

המהלך שבו קרוס נתן כיף לרקיטיץ’ במקום לרדת להגנה ומסי כמעט הבקיע מסמן את כל מה שמחורבן בשחקן הזה.

לייק 1

זה היה קלאסיקו מוזר.
השעה של המשחק והעובדה שבאנו אליו בסיטואציה די נינוחה כשכל הלחץ עליהם, גרמה לי קצת לחשוש ממשחק נרפה ואכן המחצית הראשונה הייתה די מתסכלת. מצד שני, ככל שהמחצית התקדמה ולא ספגנו, אמרתי לעצמי שאם אחרי מחצית כזו אנחנו עם רשת נקייה, ועוד בלי אומטיטי, כל מה שצריך זה שסנטה מסי יתעורר מהשנ"צ שלו לכמה רגעים ויתחיל לפזר את הקסם שלו.

הניצחון הזה כמובן לא רשום רק על מספר 10, למרות שבצדק רוב הכותרות עוסקות בו. אני אתייחס למחצית השנייה בעיקר, כי בעוד שבראשונה כל הקבוצה בערך לא תיפקדה, בשנייה זו הייתה אופרה אחרת לגמרי. קודם כל ולפני הכל- פיקה נתן משחק פשוט מצוין והיה בכל מקום. בוסי עם השתחררות לא פחות ממדהימה בגול הראשון (ד"ש לאלישע לוי). סרג’י שממשיך להוכיח שמקומו בהרכב. נכון, הגנתית הוא רחוק מלהיות מושלם, אבל קשה לדמיין את בארסה הנוכחית בלי הערך המוסף שלו. וכמובן טר שטגן שממשיך בכושר האדיר שלו, עם כמה הצלות קריטיות שכבר כמעט נראות מובנות מאליהן בסטנדרט שהוא הרגיל אותנו העונה. אבל יותר משחקן כזה או אחר, זה היה ניצחון קבוצתי של קבוצה יעילה שיודעת לקחת נקודות. וזה אולי המאפיין הכי דומיננטי בבארסה הנוכחית, לפחות עד כה (ומשהו שהיה חסר לנו כמו חמצן בעונה הקודמת).

ועוד קטנה על מסי כי אני לא יכולה שלא לסיים איתו. מדהים לראות כמה “מעט” הוא יכול לעשות במשחק, ועדיין המעט הזה הוא כמו עולם ומלואו. המעט הזה הוא ה"הרבה" של כל כך הרבה שחקנים שלפעמים לא עושים דברים כאלו בקריירה שלמה. לא כתבתי פה הרבה זמן, אבל גם אני לא יכולה להישאר אדישה כשמסי מחליט לרחף מעל מרסלו ולשלוח אותו לחפש נפט בדשא. אם יש מישהו שתמיד נותן לי השראה לכתוב, זה הוא. רק הוא.

נ.ב
הרגע הזה שמסי מרגיש מספיק בבית בברנבאו שהוא מתחיל להסתובב עם גרביים… :flushed:

4 לייקים

טוב, אני אשחק אותה אגלמה להודעה אחת למרות שבעיקרון אני לא מת על ציוריות בפורום -

Carpe diem quam minimum credula postero
נצלי את היום וסמכי כמה שפחות על העתיד

מוטו שהיכרתי מבלגיה (הם לומדים עדיין בבתי ספר קתוליים למרות שאף אחד לא הולך לכנסייה).

אנחנו כל כך מודאגים מהעתיד שקשה לנו להנות מהיום: ולהערכתי זה מה שגם ניצח לנו את הקלאסיקו וינצח לנו את העונה.

העונה בפעם הראשונה הרגשנו מה זה להיות אנדרדוג כשחלק נכבד משחקני ההרכב הם אנדרדוגים בעצמם. היש סמלי מכך שאלייש וידאל הוא כובש השער האחרון בקלאסיקו? או שורמאלן מקבל את הדקות בקלאסיקו? ומה עם פאוליניו שהתקבל בקריאות בוז ובציניות אין סופית?

הסגל שלנו פחות חזק מבחינת יכולת, אבל בהחלט יותר רעב ויותר ממושמע.

יש לנו הרבה סיבות להיות גאים - בשחקנים שלנו, במאמן שלנו ומעל לכל במסי שהוכיח שוב פעם שאין כמו בבית :smile:

3 לייקים

האהבה שלי לכדורגל ספרדי ידועה לכולם, וגם המשחק הזה מביא לי גאווה לא רק כאוהד בארסה. הגדולה של הכדורגל הספרדי היא היכולת לייצר את המאמנים הטובים בעולם. כשאני אומר לייצר, אני לא מתכוון רק לכאלה עם אזרחות ספרדית, אני מדבר על מאמנים כמו ואלוורדה, פפ, פוצ’טינו, מוריניו, סימאונה, אמרי. ומאמנים צעירים כמו פבלו מצ’ין, מרסלינו. מפחד לאמר גם קיקה סטיין שהקריירה שלו לא ארוכה במיוחד ברמות הגבוהות.

כל החוכמה זה לא לבוא לכדורגל בגישה שזה פיפא כאן. קבוצות לא מנצחות אם תרכיבו 11 אינדבדואלים ו"יהיה בסדר". קבוצה מנצחת אם היא קבוצה, אם יש דבק שמחבר. פפ, ואלוורדה, יודעים לעשות זאת ברמות הכי גבוהות העונה. לראשונה מזה כמה זמן בארסה באה נחותה בסגל ממדריד, בלי שמץ של ספק, מלבד 4 שחקנים בסגל. פאקינג פציעות, פאקינג ורמאלדיני משחק 90 דקות בהצטיינות בברנבאו. סרג’י רוברטו, לא מגן בכלל ובכל זאת הביא את אחד המשחקים הטובים בקריירה. פאוליניו כרגיל, אלבה, ראקיטיץ’, בוסקטס, כל אחד פה היה אדיר למרות שהיו אנדרדוג עד המחצית.

תמיד, תמיד כשאני שומע אנשים מתפלאים “איך יכול להיות שסגל כזה הפסיד לסגל כזה”, אז זאת התשובה. כדורגל זה לא פיפא. כדורגל זה פנטזי. תפעילו את המוח, תהיו יצירתיים. לא סתם בפנטזי מה שקובע אלה הפעולות הספציפיות.

וסתם כי בא לי, אתלטיק בילבאו של ואלוורדה יותר טובה מארסנל של ונגר הפח.

2 לייקים

אמרי היה ונשאר מאמן בינוני להחריד, מוריניו הגיע לריאל לאחר פורטו וצ’לסי כשבעיני הקבוצה האחרונה היתה המוריניואית ביותר מכל בחינה שהיא: אפשר לדבר על סיפורי הצלחה, אבל שתי המדרידיות לפני זידאן וסימאונה היו מחליפות מאמנים בקצב מסחרר ומן הסתם מתישהו מישהו יצליח באופן יחסי.

למען האמת בתחושה שלי אין המון מאמנים משמעותיים ולרוב מדובר בדינמיקה די מקרית.

לייק 1

למוריניו אני מנכס את התקופה שלו בברצלונה כשכר לימוד. על סימאונה אני פחות אחשיב מצד שני, למרות ששיחק שנים בספרד וזה גם משהו חשוב. בעונה הבאה יהיו לי עוד מאמנים לספק לכם :wink: .

אוליגר תזכיר לי מה בילבאו של ואלורדה עשתה בארופה ? לא זוכר ממנה איזה הישג יוצא דופן. נראה לי הגזמת טיפה.

מאכזב אותי שאין משתמש אחד פה שכתב על ההצלה של סיינט אנדרס מקרבחאל אחרי שרונאלדו הצליח להשחיל לעצמו ברחבה.כולנו עסוקים בלצחוק על רונאלדו ששכחנו שאינייסטה הציל לנו את התחת. אשריני שזכיתי להיות בצילו של הענק הזה.

אני חושב שכל מאמן ברצלונה בעשר שנים האחרונות נחל הצלחה הן בתארים והן בקלאסיקו. עם ניימאר, בלי ניימאר, עם פדרו, בלי הגנה (גמר 2009).

מסכים שסרג’י רוברטו בברנבאו נהיה שחקן על, ואתמול גם בוסקטס וצמד הבלמים היו חפים מטעויות (בניגוד לעולב של פיקה בסופרקאפ), וכמובן שהאימפקט של ארנסטו מורגש עם התוצאות והאיתנות של בארסה של השנה (עם בונוס בדמות אחד השוערים היחידים בעולם שמביאים נקודות)

אבל בחייכם, הקרדיט הוא למסי. שאר הפרמטרים זניחים. רק צריך לא להרוס לו יותר מידי

לייק 1

זה לא משנה לאיזה הישג הם הגיעו, זה משנה הכדורגל על המגרש. אחד המשחקים הגרועים ביותר בקריירה של ארסן ונגר היה ההפסד 5-0 לליברפול העונה, בעיקר בגלל התצוגה הטקטית המביכה ביותר שראיתי. והמאמן הזה מסיים במקום החמישי באנגליה. פשוט חוסר סדר על המגרש, אף שחקן לא ידע מה הוא עושה, העיקר ש"אוזיל אלכסיס וז’ירו יעשו קסמים".

כל מאמן טוב צריך לדעת לנצל את החולשות של היריבה ואת הטעויות של המאמן היריב.

אתה אומר בעצמך שזה אחד המשחקים הגרועים בקריירה של מאמן שנמצא יותר מ-20 שנה באותה קבוצה, ובכל זאת משליך ממנו על איכות המאמן?
אני לא חסיד של ונגר אבל זה לא טיעון.

אני טוען שזה משחק שמייצג את ונגר וזה סוג של אחד מרגעי השפל שלו. איך מאמן יכול להכין ככה קבוצה? זה לא שטקטית הוא התעלה על מאמן אחר לאחרונה.

זה אחד מרגעי השפל שלו, אבל זה לא מייצג אותו, כפי שה8-2 ליונייטד לא מייצג אותו.
לא מדובר על הנאיביות הונגרית הרגילה, המתבטאת בכך שונגר בטוח במאה אחוז שיש לו את הקבוצה הכי טובה בעולם ועל כן הוא יתקוף בכל מצב, גם ב-10 שחקנים. נאיביות שאכן מיוצגת בחמישיות שהוא מקבל מבאיירן מדי שנה. מדובר במשחק אחד, סך הכל מול ליברפול, בו דברים הלכו בצורה הגרועה ביותר עבור ארסנל. פרגי הפסיד 6-1 לסיטי בבית, תוצאה בהפרש זהה שאני בטוח שלא תסיק ממנה שהמנג’ר אפס.

למה בחרת דווקא במשחק הזה לייצג את ונגר, אבל התעלמת מ-3 גביעים מקומיים ב-4 שנים?
והאם ראית את המשחק האחרון של ארסנל מול יונייטד? לפני שתגיד ש’הנה, מוריניו נתן נוקאאוט לונגר הטקטיקן העלוב’, תסתכל על כמות העצירות של דה חאה, ובמיוחד על איכותן. מנגד, תן מבט בטעויות האישיות של שחקני ההגנה של ארסנל (שני איבודי כדור שהובילו לשער, קוסיילני חושב שלהיאבק עם פוגבה זה רעיון טוב), ובאחוז ניצול המצבים של יונייטד (4 בעיטות, 3 שערים).

הקביעה שאתלטיק של ולוורדה טובה מארסנל מגוחכת:

2013/14 - בילבאו מסיימת במקום ה-4, עפה ברבע גמר גביע המלך עם הפסד לאתלטיקו. עונה יפה. ארסנל מסיימת גם היא במקום ה-4, עפה בשמינית הצ’מפיונס וזוכה בגביע האנגלי.

2014/15 - בילבאו מסיימת במקום ה-7, מפסידה לטורינו ב-32 האחרונות של הליגה האירופית, ומפסידה בגמר גביע המלך לברצלונה. ארסנל מסיימת במקום ה-3, עפה בשמינית הצ’מפיונס וזוכה שוב בגביע האנגלי.

2015/16 - בילבאו במקום ה-5, עם עונה אירופית טובה בה מפסידה ברבע גמר הליגה האירופית לזוכה סביליה, ומודחת על ידי ברצלונה ברבע גמר גביע המלך. העונה הכי טובה עד כה. ארסנל מסיימת במקום ה-2, עפה בשמינית הצ’מפיונס והגביע האנגלי.

2016/17 - בילבאו במקום ה-7, מפסידה לאפואל ניקוסיה (!) ב-32 האחרונות של הליגה האירופית, ומפסידה לברצלונה בשמינית גמר גביע המלך. לא משהו. ארסנל עם העונה הגרועה בעידן ונגר מסיימת במקום ה-5, מפסידה בשמינית כרגיל וזוכה בגביע האנגלי על חשבון האלופה צ’לסי.

אפשר לטעון שבילבאו עפה מהגביע המקומי הרבה פעמים רק כי נפגשה עם ברצלונה (או אתלטיקו ב-2013/14). זו טענה טובה. אבל, המצב של ארסנל בליגה טוב בכל עונה מאשר זה של בילבאו (למעט שויון בעונה הראשונה, אך שם ארסנל מסיימת עם 9 נקודות יותר מבילבאו). באירופה אין בכלל מה להשוות, הקבוצה של ונגר אמנם מקבלת עשיריות מבאיירן, אבל עוד לא הצליחה להפסיד לקבוצה ברמה של אפואל ניקוסיה, או אפילו טורינו.

באופנה לרדת על ארסנל ובמיוחד על ונגר, שהרי אפילו אוהדי ארסנל לא רוצים אותו. אני מסכים שהוא נאיבי ואומר זאת לא מעט. הדבר העיקרי שמונע ממנו הצלחות בזירה האירופית לדעתי, למרות עקביות די מרשימה באנגליה, זו הנאיביות. מכאן ולומר שהוא מאמן גרוע, יש מרחק גדול.

לייק 1

סרגי בוסקטס במחצית השניה נתן עוד מסטרקלאס אבל עדיין הוא לא יקבל את הקרדיט שהוא ראוי לו.
מעורב בכל שלושת השערים של ברצלונה, בראשון כבר כולם יודעים מה הוא עשה, בשני הוא חילץ את הכדור מקאסימירו במצב מסוכן על קצה הרחבה שלנו. ובשלישי הוא מסר את הכדור למסי בצורה שעזרה לו להשפיל את מרסלו.

אבל תמשיכו לכתוב שברצלונה “זה רק מסי”… השחקן מס 2 בחשיבות אצלנו. (יחד עם טר שטגן)
(ואני אוהב את אינייסטה כמו אל חי, הוא השחקן האהוב עלי בכל הזמנים שלא יהיה ספק פה)

עצם ההשוואה בין ארסנל לבילבאו אומרת הכל.
ארסנל מועדון גדול בהרבה מבילבאו, מועדון שנשחקים בו שמות גדולים בהרבה ושמושך אליו שמות גדולים בהרבה וכמובן עם יכולת רכישה גבוהה בהרבה.
חוץ מזה כל ההשוואה שלך היא די סתמית.
אני בתור מאמן אצליח כנראה לסיים עם ריאל מדריד ב3 המקומות הראשונים, האם אני מאמן טוב מכל 17 המאמנים האחרים בליגה?
אגב כל זה היה מבלי שהתייחסתי עדיין לעובדה שבבילבאו משחקים רק באסקים, דמיין לך את ארסנל עם שחקנים רק אנגלים אפילו (באסקים זה חבל ארץ בספרד אגב המכיל 3 מיליון תושבים).

לטעמי מאמן נמדד ביחד לציפיות וליריבות, וכמובן אם חל בקבוצה שיפור לאורך הזמן.
כאן למעשה שופטים את ונגר. ארסנל היא מועדון גדול שעברו בו שחקנים מאוד איכותיים ושיכול להביא שחקנים איכותיים, ועל אף כל זה נראה שהמועדון לא עושה שום צעד קדימה וכל שנה מאכזב מחדש. כל שנה מצפים מארסנל לעשות את קפיצת המדרגה והיא פשוט לא מצליחה.
אז כן זוהי אכזבה מוונגר שלא מצליח להביא הישגים

בוסקטס שחקן על ואני חולה עליו, בארסה היא לא רק מסי (יש עוד איזה 4 שחקנים שעוזרים לו באמת בניגוד לקבוצה אידיאלית בה צריכים להיות עוד 8 לפחות), אבל זה די ברור שהוא הסיבה המרכזית והכי גדולה בפער ענק לאיפה שאנחנו נמצאים כרגע ובכלל בעשור האחרון.

גם מודריץ’ וצ’אבי אלונסו הם שחקני על בצד של מדריד, וגם אם נזרום שבוסקטס שחקן גדול יותר סה"כ מדובר בשחקנים באותה קטגוריה. ההבדל הכי גדול בין בארסה לשאר המועדונים בעולם בעשור האחרון הוא קודם כל מסי בלי צל של ספק.

2 לייקים