לדעתי הכנה נראה שכל קשר בינו לבין כדורגל מקצועני ברמות גבוהות הוא מקרי בהחלט, לפחות כרגע, כישרון גולמי יש לו כמובן.
כן הוא קצת אבוד ולא יודע מה לעשות בהרבה מקרים, יש לו עוד המון מה ללמוד.
אין לי ספק שקרלו קורא בפורום ויש לו אג׳נדה נגדך. הוא עושה ה-כ-ל כדי שלא נזכה באליפות קלה עד המחזור ה 35. @titi_camara
לא יצליח לו !
ג’וד פה, ויני חזר ואמבפה כבר ב 100% ביטחון.
השאלה הגדולה כמה אתלטיקו תצליח להציק.
הדבר הכי מטריד במשחק אתמול הוא שמדקה 80 בערך לא הגענו לשום מצב. וזה כולל תוספת זמן ארוכה.
עכשיו אני לא מספיק מבין בשביל להגיד למה. אולי יש כאן כאלה שכן.
אני רק אגיד שאנדריק לא יהיה שחקן טופ בזמן הקרוב. ואולי בכלל. בגיל
18-19 כבר ראינו משחקני טופ הרבה יותר.
רציתי “לשבת על זה” עוד קצת, לא אשתמש במילה ‘לעכל’ כי היא דרמטית מדי, הנה סיכום המשחק שלי עם כל הנקודות שלדעתי נכון לגעת בהן. ו…מקום שלישי איזה כיף - אנחנו רגילים.
אפשר להגיד שהיה מעניין ומגניב, מותח ולא כדור השינה הרגיל של עשר בלילה, אבל עזבו. תשחקו כדורגל כבר, רק 90 דקות, תהיו רציניים.
הכותרת להערב? א) ככה לא לוקחים אליפות ב)מתקדמים ברוורס. ג)אין הגנה - קשה, קשה. ד)כל התשובות נכונות. בין הפותרים נכונה יוגרך מסך הווידאו של דיוויד אנצ’לוטי. גם ככה לא משתמשים בו.
קרלו אנצ’לוטי בחר באמצע בלי דני סבאיוס - וטעה. היינו רכים
קרלו אנצ’לוטי בחר באורליאן טשואמני ולא בראול אסנסיו - וטעה.
קרלו אנצ’לוטי לא עצר את הפסטיבל עם לוקאס ואסקס - וטעה.
יש לנו סגל מספיק טוב לזמן הנוכחי גם עם מה שיש, והשינויים קורים כל כך לאט. באמת שכמעט העברתי להישרדות אבל זה חזק ממני. עוד משחק הגנה מרושל, לא יכול להבין איך זה קורה לנו כל פעם מחדש. כל גול יותר מביך מהשני והשניים הראשונים די דומים - יש לנו צלמים ברחבה ולא שחקני הגנה, הרמה לפינה “הרחוקה” ואין קול ואין עונה. אף שחקן לא יודע היכן לעמוד, אף אחד לא מרוכז, אף אחד לא אגרסיבי ונחוש או “פסימי” כמו נאצ’ו.
אנטוניו רודיגר שלהזכירכם גם יצטרך לנוח מתישהו - לא יכול לבד, כל כך מעצבן לספוג כבר אחרי שלוש דקות ואיזו פתיחת משחק איומה, עוד אחד מהמשחקים האלה בלי אף בעיטה לשער בחצי השעה הראשונה וכשריאל כאילו לא צופה בכלל ביריבה שהיא עומדת לפגוש והשחקנים לא יודעים מה לעשות. איפה הטירוף לנצח ולהעפיל למקום הראשון בטבלה? למה לא יכולים לפתוח משחק כמו אחרי השער המצמק?
התרגלנו לא לשחק כדורגל, בדגש על משחקי החוץ, בבית עוד היריבות מפחדות מהסנטיאגו ברנבאו וכדומה ומתבטלות לעתים. ראיו וייקאנו עלו בטירוף - כצפוי, שיחקו קבוצתי, שוב, אין שם שחקן שיכול להיות בסגל שלנו, גם לא איסי לדוגמא. הם פשוט קבוצה שכל אחד יודע את המקום שלו. אבא שלי ראה אותם והתלהב אבל הראיתי לו את הטבלה ואת המאזן במשחקי הבית. ריאל יריבה קלה, אלא אם כן כל הכישרון שלה פורץ. נגד אטאלנטה זה היה, היום לא.
הסיכוי שלוקה מודריץ’ יסבול מהגיל גדולים יותר לאין שיעור מאשר הסיכוי שיציג משחק פנטסטי כמו נגד ג’ירונה, בערך סיכוי של 1:3.
קרלו אנצ’לוטי זה כמו הנגד בפלמחים במטבח והתורנויות מטבח שלנו. הוא לא ידע להסביר כמה חיילים הוא צריך בכל שבוע ולא ידע לספור. בתרגיל אחד של חשבון הוא היה עושה כל כך הרבה טעויות ובסוף איכשהו כל טעות הייתה מתאזנת עם הטעות הבאה והיה יוצא לו מספר מדויק.
פדה ואלוורדה כבש שער כל כך חשוב אבל הוא נופל מהרגליים ונראה אומלל, חיוור, לא האנרג’ייזר הרגיל, קרלו שחק אותו. המנוע שיש לו, זה שהוא מנצח כל כך הרבה מאבקים פיזיים - זה המאפיין הגדול ביותר במשחק שלו. לדעתי הוא צריך לשחק כמגן במשחק הבא כי לוקאס נ-ו-ר-א-י. גם ראול אסנסיו זו אופציה. החשש שלנו - רק שמות משחקים אצל קרלו - התממש.
כמה שמחתי ב-2:3, עשיתי גליץ’ בבית. אבל כמה חבל, לא הצלחנו לשמור על היתרון שכבר השגנו. אנחנו תמיד נוטים לעשות שטויות, וכבשנו שלושה שערים בערך בחמישה מצבים, יחד עם ההחמצה המבאסת בסוף. אמנם ב-2:0 היה יכול להיות גרוע יותר אבל פספסנו הזדמנות להעפיל למקום הראשון. ארדה גולר היה חייב להיות מוחלף קודם לכן, ברהים דיאס הוקרב גם בעמדה במגרש וגם בחילוף. גולר למעט כדור אחד היה פרווה, חלש מאוד פיזית ומפסיד להם בכל המאבקים, תמיד הולך אחורה. זה נהיה מעין מגרש מנחוס וקבוצה מנחוסית.
מפתיע כאשר רודריגו עבר לשמאל - ואיזו סיבה הייתה שזה לא יקרה הערב? - הקבוצה השתדרגה והוא קיבל אור, רוח חיים. הוא אולי נקודת האור היחידה מעבר לכושר של ג’וד שעם הלב הבקיע והמשיך את הרצף המרגש שלו אחרי פתיחת משחק חלשה. אולי זו נקודת המפנה עבור רודריגו? אשתקד היו לו תשעה שערים בשלב הזה.
אני חושב שהגיע לוויניסיוס פנדל והמחאה שלו צודקת במהלך כמה דקות קודם לכן כי תפסו אותו בחולצה אבל אסור לו להגיב ככה ולקחת את הסיכון הזה, הוא היה מעט זמן על המגרש, מה יש לו כל כך לכעוס? ובכלל במועדון במקום להתעסק ברכש לינואר או לפתור את הבעיות הרבות שיש כמו הפציעות או המשחק הדל - מאשים את השופטים כל הזמן כמו בהודעה באתר הרשמי, חבל מאוד. זו לא הקלאסה שלנו.
ואחרי המשחק קרלו מרוצה. ממשחק עם הגנה איומה, בלי ריכוז, גולים של העתק-הדבק. בתמונה שאף שחקן לא מקבל החלטה נכונה. אבל זה היה פחות גרוע ממאיורקה או לאס פלמאס. מאמן מביך. תיכף יהיה שיאן התארים שלנו
אני לא חשוף בכלל לתקשורת הספרדית או לערוץ ריאל מדריד. מבחינתי אני צורך את התוכן כאן בפורום, מידי פעם בפודקסט של וואן ובעמודי המעריצים בעברית.
אבל שמעתי על ההתעסקות האובססיבית בשיפוט מצד התקשורת וערוצים שמזוהים עם המועדון והאמת שזה חורה לי.
אנחנו קבוצה מלכותית עם קלאס. אני גדלתי על ראול כמושג רחב הרבה מעבר לכדורגלן שהוא, ואת ראול לא תשמעו בוכה על שופטים.
אני יודע שכולם עושים את זה וזה חזק מחלק מהאנשים, אבל לפחות המועדון כארגון רשמי צריך לשמור על קלאס.
מעבר לזה, התמקדות בעניינים שלא בשליטתך, וכבר הוכרעו זה בזבוז אנרגיה במקרה הטוב, ומוביל להשלכות שליליות במקרה הרגיל והרע. כמו שציינת זה חזק מחלק מהאנשים ואני אפילו אומר שמרוב האנשים, אבל ליפול שוב ושוב לאותן טעויות שיפוט ולהגביר אותן זה פשוט מביך למי שטוען להיותו השחקן הטוב מכולם. אני לא מצדיק את השופט וצוות הוואר, אבל דקה אחרי שצעקת עליו וחטפת צהוב, השופט עדיין כועס ועלול לפספס אירוע מכריע כמו ההכשלה והפנדל שלא נשרק ואפילו לא נבחן למרות ששחקן הופל (לפחות ספק הופל) ברחבה. שלא לדבר על השעיה ממשחקים עקב צבירת צהובים.