גם בעשרה שחקנים זה לא משחק שבו אנחנו אמורים להסתפק בתיקו, ואני לא מבין איך אנצלוטי מצפה לנצח ככה כשאנחנו בכלל לא מאיימים על השער, וגם כשאנחנו מתקרבים לאגף אין שום שחקן ברחבה
גם אם הוא מפחד להכניס את חוסלו כדי לא להפסיד את הקישור - הייתי מכניס את סבאיוס במקום קרוס כדי שיכניס יותר ניידות. הוא גם יכול לנווט את המשחק ולספק את המסירות לקצה השני של המגרש…
אנחנו צריכים את מאמן הכושר של אלאבס. הם בספרינטים מהדקה הראשונה. כל שחקן שלהם מהיר יותר מכל שחקן שלנו
זה התיישן היטב
לפחות היו לו מיליארד הזדמנויות המשחק כדי להוציא קרן אחת נורמלית בסוף
שבועות אני כותב פה שהאיש אגדה שהאיש ווינר ואתם לא מאמינים, הנה.
מי, אנצ’לוטי?
איזה סיומת הזויה למשחק שהלך שבו הכל הלך רע,צריך לחבק את ה 3 נקודות האלה חזק מאוד בתקווה שנחזור מהפגרה עם כמה שחקנים כשירים ויכולת יותר טובה.
*בשקט בשקט אנצ׳לוטי מצא את התירוץ שלו להחזיר את קפה להרכב.
טוני יודע להרים קרנות רק בליגת האלופות או כשאנחנו בפיגור בדקה התשעים. איך שראיתי את הכדור מתחיל את המעוף הרגשתי שזה גול.
ה goat של המשחק, האיש והאגדה, לוקאס פאקינג ואסקז
בקיצור, חרא הרכב, חרא משחק, חרא נאצ’ו רק המזל לא חרא.
שעמום. נקסט.
מה קרה לרודריגו?
רק לי האדום של נאצ’ו מזכיר לי את האדום מול ג’ירונה העונה? בשני המקרים זכור לי שהיה לו משהו נגד השחקן לפני וסוג של חיפש להחזיר לו.
אני לא חושב שהמשחק הזה נקסט. אלאבס הצליחה לעצור אותנו בצורה מתודית ורק האופי של המועדון (בניגוד לנמני הלוזר הזה) והלב הענק של לוקאס הביאו לנו 3 נקודות. צריך ללמוד טוב טוב את המשחק הזה ואת החולשות שאלאבס ניצלו.
ממה שהצלחתי להבחין תוך כדי, הם חסמו את נתיבי התנועה של בלינגהאם בכל רגע נתון. אם הוא רוצה לעשות תנועה אז רק בכיוון הפוך מהשער. מלבד זאת, הם ניצלו את יכולת הנעת הכדור המאוד נמוכה שלנו בחלק האחורי ללחוץ אותנו גבוה, וכך הם זכו בהרבה כדורים. לא פלא שנראינו הרבה יותר בשליטה עם טשואמני מאחורה.
ניצול מאוד נמוך ויכולת נמוכה של חלק מהשחקנים. פדה נכנס לגאד מוד רק אחרי ההרחקה, כלפני בקושי הורגש. מודריץ’ לא היה קיים. רודריגו ביכולת נמוכה מהרגיל הערב ואת ג’וד סגרו חזק מאוד הערב. מנעו ממנו גם את הכדור וגם את התנועה.
צריך ללמוד טוב טוב את המשחק הזה. ואולי גם הוא יעיר בהנהלה איזושהי הכרה שלסמוך על נאצ’ו כשחקן הרכב זה פחות כדאי.
כל המשחק זה היה ככה. שחקן אחד עליו, שחקן שני סוגר לו את הנתיב קדימה, ושחקן שלישי בינו לבין הכדור. אפשר לעצור אותו אבל זה דורש המון משאבים. הפעם זה עלה להם בואסקז חופשי בתוך הרחבה.
אז בשקט בשקט, במרחק מחזור מאמצע העונה אנחנו בפער 7 על בארסה ו10 (מינוס משחק חסר) על אתלטיקו, כלומר, זה שלנו לאבד(סליחה ז׳ירונה).
זה גם מעלה את השאלה מתי בפעם האחרונה היינו בפער כזה על בארסה, 14/15?
לא ממש אחי כי ב-2021/22 ברצלונה הייתה עם האגדה רונאלד קומאן וסגל מצחיק עד שצ’אבי מונה לתפקיד ובינואר היה מקצה שיפורים.
ריאל הייתה בפער עשר נקודות על ברצלונה של פפ גווארדיולה באליפות ההיסטורית בעונת 2011-12. ברצלונה הפסידה ביום שבת לאוססונה בחוץ וביום ראשון ריאל מדריד גברה 2:4 על לבאנטה בסנטיאגו ברנבאו עם שלושער של כריסטיאנו רונאלדו. זה היה בפברואר 2012 במחזור ה-23. ריאל הייתה עם 61 נקודות ומאזן 20-1-2 וברצלונה עם מאזן 15-6-2.
לוקאס-סאנטה!| איזו מתנה מרגשת של השחקן החביב והמדרידיסטה הענק הזה לכבוד חג המולד, הפער בין התסכול כבר מהאדום שנאצ’ו ספג ועד לדקה האחרונה לעומת השמחה וגם ההפתעה בשער הזה – זה ענק, זו מהות הכדורגל. בעצם עשינו ניצחון עם ה-DNA המנצח של ריאל מדריד והגיע לנו, וגם קצת ברצלונה של העונה שעברה – כדורגל עלוב אבל 0:1 והנקודות מצטברות, מעין “הכלבים נובחים והשיירה עוברת”.
אם הייתי צריך לבחור מי יבקיע את השער וזה יהיה הכי מרגש אז כמובן לוקאס ואני עומד מאחוריו כמעט כמו אב גאה, כי אני מאלה שתמיד לצידו גם ברגעים הקשים. טוב מאוד שמעונת 2023-24 יזכרו ממנו לו את תצוגת הנפל בדרבי אלא את שער הניצחון הזה. למען האמת אני בכלל לא הבחנתי שהוא ברחבה והיו כל כך הרבה אפשרויות טובות ממנו להרים להן את הכדור: אורליאן טשואמני (הגול נגד ג’ירונה, זוכרים?), אנטוניו רודיגר שדורס כל מה שזז, חוסלו הגבוה, ג’וד בלינגהאם שניצח כבר כל כך הרבה משחקים כאלה. ובסוף לוקאס. כל כך מגיע לו. על העבודה הקשה, זה שהוא נאמן לסגל, תמיד נמרץ, משחק נגד אלאבס כאילו זו מנצ’סטר סיטי. נכס לסגל, לא מדבר על חדר ההלבשה וזה שהוא גבר-גבר אלא מבחינת הכדורגל. הוא לא מוערך מספיק לדעתי. תמיד אפשר לסמוך עליו. תסתכלו כמה מעט הוא שיחק העונה.
עוד מוקדם להשתמש במונח של “ניצחון של אליפות” אבל אין ספק שיש לו משמעות גדולה, הניצחון הזה עם הגב אל הקיר, החזרה לפסגה. ריאל הרדומה של 2022-23 לא מנצחת משחק כזה ואפילו הייתה מפסידה על אף הפאסיביות והעליבות של אלאבס. הפער מברצלונה ומאתלטיקו מדריד מרגש מאוד ובינתיים ניתן קרדיט לג’ירונה הפנטסטית. “חשיבותה של רצינות”, כתבתי תמיד. והעונה הזו לצד רגעי קסם של גאון כדורגל כמו ג’וד, הזון של רודריגו, ויניסיוס פה ושם או איזו מסירת אומן של טוני קרוס – יש גם את הרגעים האלה של האפורים, של שחקני המשנה, נקודה בה “פעם” היה נאצ’ו אבל העונה הוא מאוד מאכזב. חוסר אחריות, טיפשות, איזה שד נכנס בו. למה?
אף אחד לא חשב שזה יהיה קל והתגובה של הקבוצה ראויה לציון לשבח אבל מה שראינו קודם לכן בלתי מתקבל על הדעת. אפילו לא הכדורגל הדל שלמעט בעיטה של פדה ואלוורדה בדקה הראשונה – אלא הגישה. באמת שהיה קשה לשרוד את המחצית השנייה וזה לא החמישי שמח שהבטחתם לי. בטוח שאבא לא שרד ונרדם. הקבוצה הזו לא מספיק מוכשרת וטובה כדי לנצח משחקים ברוורס. איפה המוטיבציה לצאת לחופשה מהמקום הראשון בטבלה? אם לחץ גבוה עבד נהדר נגד ויאריאל שיש לה מוליכי כדור טובים יותר מאלאבס – למה זה לא קרה? להיפך, פתחנו לא רע, גם אם בלי מצבים, והייתה נסיגה גדולה במשחק שלנו עד לדקה ה-60.
מזל שהיה לנו גיבור אחר במשחק הכי חלש של ג’וד השנה, הוא היה עצבני ומתוסכל וכמעט לא הגיע לרחבה משום מה. ברהים דיאס פתח נפלא בעיקר במהלך הראשון, היו לו כמה השתחררויות נפלאות אבל לא מעבר לכך. רודריגו מסוגל ליותר. ג’וד צריך להבין שינסו להוציא אותו מפוקוס. הוא אינטיליגנט וצריך להיות מוכן לזה. קרלו אנצ’לוטי היה ממולכד כי מצד אחד עשרה שחקנים ומצד שני צריך את חוסלו, כמובן שהיו חייבים ‘להמר’, וברהים מצד שני היה שחקן ההתקפה הטוב ביותר שלנו לטעמי.
לא אומר שאורליאן טשואמני יהיה פה איזה פאביו קנבארו אבל אני לא מאלה שעפים על הנוכחות שלו בקישור, משהו חסר לי, בינתיים אולי הוא יהיה סותם חורים לא רע בכלל. אנטוניו רודיגר שר ההגנה, רק תהיה בריא. באיחור של שנה וקצת קיבלנו את הבלם הטוב ביותר בעולם.
מילה אחת לגבי פדה, הטירוף שלו ממש ריגש אותי אחרי השער, לבדוק שהוורידים אכן במקומם. הוא מקריב מעצמו הרבה העונה. אני לא זוכר שום איבוד כדור שלו. הוא נראה פתאום כמו “הפסימי בקישור”. הוא מחלץ הרבה כדורים, רץ ללא הפסק ולא לוקח סיכונים. מסקרן לראות אותו בעמדה יותר גבוהה.
אולי יהיה לנו פרק סיכום חצי עונה בפוד קלאסיקו אבל בינתיים בואו נחשוב על זה רגע, ריאל ביחס ליתר הקבוצות באירופה. באיירן מינכן עם ליגה בינונית מאוד ויסלח לי צ’אבי אלונסו| פריז סן ז’רמן משחקת נגד עצמה ולעתים מפסידה| ליברפול נהדרת אבל אין לה אירופה על הראש, ארסנל בסדר גמור ואולי היא טוענת לגיטימית לכתר, אבל מנצ’סטר סיטי למשל? התקרה שלה הכי גבוהה אבל היא לא מפסיקה לפשל. גם אינטר קבוצה ששווה אזכור. אבל איפה ריאל מדורגת? לאו דווקא מבחינת הכדורגל היפה, אנחנו לא דורסים ובתחילת העונה היה קצת סירחון – אבל ריאל מוציאה את המקסימום כמעט – תוצאות+כדורגל סביר+הסגל כל כך חסר. ואם כבר חסר, אתם תהיו חסרים לי בשבוע הזה בפגרה. האללה מדריד!
ראיתי שוב פעם את המחצית הראשונה עכשיו. הכדורגל שלנו היה כל כך עייף וחסר אנרגיות, כאילו לא היה חשק לאף אחד לשחק את המשחק הזה. הרבה כדורים לא מדויקים, פעולות שהם עושים בדרך קבע לא מצליחות, השחקנים נראו מאוד כבדים הערב.
אני לא יודע אם זו עייפות, כל סיפור הסופרליג שפגע בריכוז, משחק אחרון לפני החופשה, או סתם עלה להם אחרי התקופה היפה שעשינו לאחרונה. שחקנים מרכזיים פשוט היו ביכולת ירודה אתמול. מנגד אלאבס הייתה פנטסטית, סגרה הכל בצורה טובה, וגדעה את ההתקפות שלנו עוד בתחילתן עם לחץ גבוה שלא ידענו להתמודד מולו.
המסקנות שלי מהמשחק הזה:
אחרי הפגרה השחקנים יחזרו יותר רעננים, נקבל כמות מאוד נכבדת של הפצועים בחזרה, יהיה בסדר. המשחק הזה חשף את החולשות שלנו ועכשיו יהיה לצוות המקצועי במה להתעסק בחופשה הזאת.
