אני חושב שההצעה שלי עונה על מה שתיארתם כאן. לפי גוגל, יש 36 ליגות מקצועניות באירופה (אני לא יודע אם ליגה שניה נחשב מקצוענית, אבל רק לצורך המחשה). נניח מתחילים את הסופרליג עם קבוצות כמו ריאל, בארסה, אתלטי, ולנסיה/סביליה/ויאריאל, באיירן, דורטמונד, לברקוזן, גלאדבך, יונייטד, סיטי, ארנסל, טוטנהאם, צ’לסי, פסז’, ליון, וכו וכו.
בקלות מגיעים ל20+ קבוצות שהן טופ א’ ב’. השאר ייצטרפו מליגות כמו הטורקית, הסקוטית, הרוסית ובעצם כל אלופה וסגניתה מאותן ליגות. נניח התוצאה הסופית היא סופר ליג של 32 קבוצות, נשמע אחלה בעיניי. בסוף עונה, יהיה פלייאוף בין הקבוצות שסיימו אחרונות, נניח 8-10 אחרונות לבין אלופות מליגות מקומיות. ככה תהיה תחלופה של קבוצות, הליגה המקומית עדיין תשאר תחרותית ומעניינת (כי יש אינטרס להעפיל לסופרליג) והסופרליג עצמה תהיה מאוד אטרקטיבית ואפילו דיי הוגנת (נניח שזכויות שידור יחולקו שווה בין כל הקבוצות, מדהים).
היופי בליגת האלופות הוא שבתאוריות כל קבוצה מה20 הטובות בכל מדינה יכולה להגיע לליגת האלופות ולהתחרות בבנה הגדולה בעולם.
ליגה לכל הטובות תשמר מצב נתון.
בהנחה שזה תחליף לליגת האלופות ולא לליגה (לדעתי נאבד חלק משמעותי מהרגש למשחק אם נפריד מועדונים המדינה שלהם) נצטרך ליגה מתחתיה (סטייל ליגת אופא, המקבילה לליגה האירופית).
אבל יעלו לך כל שנה רק 2 קבוצות ובעצם אתה תחזק שלטון של אותה אליטה בכדורגל העולמי.
דבר נוסף, אני מאוד דוגל במשפט (שמשום מה אני אומר אותו בעיקר על אוכל) ״אם כל ארוחה היא מיוחדת - אז אף ארוחה לא מיוחדת״.
משחקי ענק הם מיוחדים כשיש להם משמעות מיוחדת. כשכל שבוע יהיה משחק ענק אחר אז אנחנו לא נתרגש מריאל באיירן כמו שנתרגש כשהן יפגשו עכשיו.
עניין שלישי ואחרון, אני לא אוהב את שיטת הליגה ואחר כך פליאוף. זו שיטה שדי מייתרת את הליגה. יתן לנו משחקים על ניטרל למשך עונה שלמה עד הפליאוף.
מה אני חושב שאפשר לעשות:
אני אשמח לראות עוד טורניר אירופאי, אבל אני לא ארצה שיחליפו את ליגת האלופות ואת הליגה.
אולי אפשר לוותר על גביעי הליגה למיניהם ולצמצם את מספר הקבוצות בליגה וליצור טורניר אליטה אירופאי נוסף. טורניר שהכניסה אליו היא העפלה לרבע/שמינית גמר האלופות שנה לפני כן. ליצור הגרלה חדשה ובטורניר הזוכה תצטרך לשמור על הכתר. מין טורניר ״נקמה״ שיערך בחצי הראשון של העונה.
בסופו של דבר, אם מדובר בפליאוף אז רבע גמר זה תוספת של 5 משחקים לעונה, ושמינית של 7. זה לא מספר גבוה, במיוחד אם יצמצמו את הליגות ל18 קבוצות נניח (פחות 4 משחקים בעונה) ויורידו את חצי גמר הסופרקופה בספרד (מינוס 1) ואת גביע הליגה באנגליה (מינוס הרבה מיותרים).
הרעיון הזה מוסיף קצת כדורגל אירופאי משובח לעונה, טורניר עם עניין (נקמה, אחרי השיפורים שנעשו בקיץ).
הוא לא מוסיף משחקים כמעט ויכניס הרבה כסף מזכויות שידור.
הוא יהיה הוגן מבחינת העליה אליו דרך העפלה לשמינית/רבע גמר אלופות.
והוא לא יהפוך את מפגשי הענק למשהו רגיל מידי.
דעתכם?
גם במעבר מגביע אירופה לאלופות לליגת האלופות היו חששות. גם בהכנסת הVAR. כל שינוי גורר איתו פחד.
אבל בסופו של דבר, התדמית של הליגה האנגלית כ"ליגה שבה כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה", הכניסה סכומים עצומים של כסף וגררה איתה עוד צופים, שחנו בליגה הספרדית בעשור האחרון. אז זה לחלוטין משפיע.
זה נכון שאם כל שבוע נקבל מחזור בסגנון של:
בארסה-יונייטד
סיטי-יובה
צ’לסי-באיירן
מילאן-פריז
ריאל-ליברפול
אז אנשים לא יקבעו כל שבוע עם חברים לשבת לראות את כל המחזור, כמו שכשמקבלים פתאום פריז-ברצלונה או צ’לסי-אתטיקו ואז ישר קובעים כל החבר’ה.
אבל התדמית של “ליגה שבה כל קבוצה יכולה לקחת אליפות” תמשוך המון צופים שלאו דווקא עוקבים אחרי ליגת האלופות עד רבע הגמר. כמו שהNBA לא הייתה מעירה אנשים באמצע הלילה אלמלא היה מדובר על הליגה הטובה בעולם.
בסופו של דבר הליגות המקומיות לא תאבדנה את הקסם שלהן, כי מראש מי שהולך למגרשים הולך בשביל החוויה של המגרשים, בניגוד לצפייה בבית. אלה שתי חוויות שונות לגמרי.
