הרבה יותר מעצבן אותי שרשמת בניקוי במקום בניכוי
7 לייקים
התקלקלתה
4 לייקים
פסז׳ החמיצה הזדמנות גדולה לפני ההפסקה. אני מקווה שלא יצטערו על כך.
בכל מקרה, משח טוב יותר מגמר השנה שעברה, וזה כבר טוב.
קהרר פשוט תפר את פסז הערב. איזו תצוגה גרועה. גם אנדר הררה היה מפוזר ולא טוב.
דייויס וקומאן מול די מריה (הבנאדם לא מזכיר את עצמו) וקהרר היה פשוט לא פייר. מנגד אם אמבפה מרשה לעצמו להחמיץ מצבים כאלה אז באמת אין לצרפתים מה למכור…
בסופו של דבר, באירן כבשה שער אחד בלבד ולא הייתה כזו גדולה. ההגנה של פאריז הסתדרה עם באירן בצורה טובה יותר מה שחשבתי.
הבעיה הייתה אמפבה. משחק פשוט גרוע שלו. אני עדיין לא מבין איך פסז׳ לא כבשה לפחות שער אחד.
מה שעבר לי בראש:
בוא אלינו, קיליאן, מחכים לך. במועדון שלנו לא מפסידים בגמרים (החשובים באמת, 7 מ-7 מאז ליברפול הארורה ב-1981), זה פשוט ב -DNA שלנו.
הדבר השני: ראינו את אמבפה מחמיץ, ראינו את ניימאר מחמיץ, את לבנדובסקי מחמיץ (לגבי הקורה נעשה לו הנחות), גם מסי החמיץ מול באיירן. ונזכרתי בשחקן שלא היה מחמיץ בגמרים - קוראים לו כריסטיאנו רונאלדו. מצב אחד וגול אחד. כמובן שמסי הוא מאותה הקבוצה, כנראה שהם הציבו רף בלתי אפשרי.
די מקנא בבאיירן. שהכל הסתיים מושלם. עוד טרבל לאוסף, האמונה הטוטאלית בכדורגל התקפי - ננצח בסגנון שלנו, הרעב לכבוש עוד ועוד ועוד גם אם זה לא בא לידי ביטוי, ואפילו הבחירה בקינגסלי קומאן שחלק פקפקו בה - הביאה את הגביע, ועוד במשחק ראש. מי זוכר בגלל את החמישייה מפרנקפורט, את המרמור של מולר, את זה ששחקן הרכש היקר בתולדות המועדון רשם עונה כושלת.
הדבר היחיד הוא שלבנדובסקי לא ממש הוריד את הקוף לדעתי, הוא כבש את השערים הלא באמת חשובים ברבע ובחצאי הגמר.
המשחק עצמו היה די משעמם בדקות לא מעטות ואז פתאום 5-10 דקות שישנן הרבה מאוד התרחשויות. באיירן הייתה קבוצתית יותר כמובן עם סגנון ברור, פ.ס.ז’ חיכתה מאחור וטסה למתפרצות אבל החמיצה. גם די מאריה אכזב. אמבפה לא נראה כמו מי שרוצה להיות השחקן הטוב בעולם, הוא היה רק נגרר, אופציה ב’, לא נגע מספיק בכדור בדקות הקשות מעבר להחמצה הבלתי נסלחת. הבכי של ניימאר כנה ואמיתי אבל אני בטוח שגם מחר (או שאולי היום) ב-פ.ס.ז’ יתעוררו לבוקר קשה ואינסוף שמועות על עזיבה…
2 לייקים
- כדורגל משחקים 90 דק ובסוף גרמניה מנצחת 1-0. המשפט שהכי לא מייצג את באיירן השנה, הם באמת דרסו כל קבוצה שהגיע מולם, אבל את הגמר הם ניצחו בצורה “גרמנית קלאסית”.
- הגמר הזה היה רשום על באיירן. זכייה מוצדקת.
- ניימאר היה פחות מעורב מבשאר המשחקים(“נעלם”), אבל אפילו במשחק לא מדהים שלו מול קבוצה חזקה הוא עדיין הגיע למצב לגדול. בהיבט של הסיומת ניימאר לא הגיע חד לטורניר אלופות הזה.
- אמפבה לא היה כשיר ב100%, אז ככה שיש לו איזה תירוץ ליכולת שלו אתמול(קצת כמו לסטפן קרי). נקווה שבקבוצה גדולה יותר עם המנטליות הנכונה הוא יופיע במעמדים האלה.
- קימיך ונויאר המצטיינים של באיירן לעדתי.
מספר הקבוצות העולות לאלופות כל עונה זה משהו בר שינוי במצב היפוטתי כלשהו?
כמות העולות מכל מדינה לקוח כביכול מה״סדר הישן״ שהיה באירופה (אולי היה עדיף שהייתי משתמש במונח אחר).
ליגות 1-4 שולחות 4 נציגות
ליגות 5-6 שולחות 3
ליגות 7-15 שולחות 2
ליגות 16-55 שולחות 1
נוצר מצב בו הקבוצה שסיימה שניה בליגה הקפריסאית עולה לליגת האלופות בעוד הקבוצה שסיימה חמישית באנגליה/ספרד לא.
הסופר ליג שמתוכננת לקום נותנת מענה לכך, אבל תוך כדי היא תייצב שלטון קבוע של אותן קבוצות בכדורגל העולמי, משהו שאיש פה לא רוצה (ממש דומה ליורוליג בכדורסל).
המצב היום הוא שקבוצות יכולות להפתיע וגם אם שמך לא ריאל, ברסה, או ליברפול את עדיין תוכלי לנסות את מזלך בליגה הטובה בעולם.
ברור שזה שיוויוני ונותן מגוון כלשהו במצב הזה, אבל בסופו של דבר קבוצות הטופ לא רוצות לאבד את ליגת האלופות כדי שהקבוצה שהפסידה לאפואל ניקוסיה תקבל הזדמנות על חשבונן.
בסופו של דבר, כולנו היינו מעדיפים לראות את טוטנהאם ולא את לודגורץ.
אני ממש לא אוהב את פתרון הסופרליג, זה מעשה מושחת, שרק יגדיל את הפערים הקיימים בין הקבוצות והמדינות באירופה.
אז חשבתי שאולי הפתרון הוא איפושהו באמצע.
הרי המצב הנוכחי לא מקובל על קבוצות רבות ויגרום להקמת הסופרליג.
אז אולי לתת טיפה פריבילגיות לליגות הבכירות (לדוגמה עוד נציגה או 2 למוקדמות ל2 הליגות הבכירות) ולהשתיק את העניין?
במילים אחרות, למצוא דרך שתשמר את הכדורגל האירופאי ככדורגל אירופאי ולא מועדון פרטי של מספר קבוצות מצומצם.
דעתכם?
2 לייקים
להקים סופרליג עם פלייאוף. אלו שייסיימו מקומות אחרונים “יירדו” ליגה או ייתחרו מול אותן קבוצות שמסיימות ראשונות בליגות הפחות חזקות.
לא הבנתי מה בדיוק מושחת בעצם הקמת הסופרליג? ומי החליט שהקטנת הפערים היא חזות הכל?
כדורגל היום זה מוצר בידורי, וככזה מטרת העל שלו היא להוות מוצר תוכן איכותי כמה שיותר. אם ליגת על אירופאית סגורה זה הפיתרון לכך, סו בי איט. תסתכלו על ה-NBA שהוא ללא כל ספק מוצר הרבה הרבה יותר מוצלח מליגת האלופות של היום, ולא זכור לי שמישהו שם מתלונן על הנושא של כמה הליגה סגורה ומרחיבת פערים.
אני לא אומר אגב שזה מה שנכון לעשות, אלא שעצם הרעיון לא הופך את עצמו למושחת אלא למתקדם. מעבר לכך, בסוף, כל מה שצריך זה לתת לכסף לעשות את שלו. זה הרי מה שיפה בקפיטליזם: כאשר המטרה לייצר את המוצר האיכותי ביותר שיפנה לקהל הרחב ביותר, כל מה שצריך זה לאפשר לשחקנים לנסות להרוויח כמה שיותר. השאר יקרה מעצמו.
כלומר, אם קבוצות העל ינתחו את המצב וירגישו שהם יעשו הרבה יותר כסף מסופרליג סגור, מעולה, שיבצעו את זה. כל מה שזה אומר זה שאנחנו הצרכנים נהיה מוכנים לשלם על זה יותר, או במילים אחרות - שזה יהיה מוצר איכותי יותר (אגב, לא כזה קשה לנחש למה…)
ישנם בהחלט חסרונות למוצר כפי שהוא כיום. לדוגמה: אין אפשרות לשלם מנוי יעודי לחבילת תוכן מורחבת, באופן מגוחך בקושי אפשר לראות את הגול בטוויטר אחרי שנכבש, ועוד… אבל, צריך להציג גם את הצד השני. ליגה כזו תנתק מהכדורגל חלק גדול מהקסם שלו והעובדה שהוא פופולרי, בטח בטורנירי גביע: לכל קבוצה יש סיכוי להגיע ואף לזכות.
הרי איכשהו, ההחלטות האלה תמיד משרתות את החזק. למשל, אפשר להתיר גם חמישה חילופים במחצית. למה לא, בעצם? הרנדומליות של הכדורגל היא חלק מהקסם שלו כפי שהוא כיום, אי אפשר להתעלם מזה. אם נתיר חילופים כמו הכדורסל אז נקבל כדורסל - קשר חזק הרבה יותר בין התקציב לתוצאה.
אני לא נאיבי, אנחנו לא באנגליה בשנות השלושים ואני לא אוהד קבוצה שמייצגת כורי פחם מהעיירה שלי. ועדיין - צריך משנה זהירות בצעדים כאלה.
5 לייקים
צריך גם להגיד שהמודל עובד בצורה מוצלחת מאד בספורט האמריקאי, בטח בהשוואה ליורוליג נניח, בגלל שבמקביל לקבלה למועדון הסגור כל פרנצ׳ייז מחוייב במגבלות דרקוניות - תקרות שכר, דרפטים שמפלים דרמטית ביותר את החזקים לרעה ושאר ירקות. מאד לא סביר שהמועדונים הגדולים יזמו הגבלות שכאלו על עצמם בליגה שיצרו לעצמם.
כלכלית - כמובן. אבל שם היום זה ריאל מדריד ומחר זה גם יכול להיות ריאל מיורקה אם התיירים ישלמו יותר על הכרטיסים
כמובן שכלכלית אבל גם מבחינת תחרותיות, שזה אלמנט חשוב של איכות הליגה (בטח כמוצר בידור). גם בין קבוצות העל ייתכן שיווצרו פערים בסופו של דבר. אתה כמובן צודק לגבי מאיורקה ולכן קשה לי לראות את הקבוצות הגדולות מחילות על עצמן משהו בסגנון.
לייק 1
זה מאוד כיף רומנטיקה, על הנייר. כולם תמיד מתלהבים כשאיזו שחטאר עולה מהבתים באלופות, אבל אף אחד לא טורח לצפות בתבוסות שהם מקבלים בשלבים הבאים. בפיק שלו, הקלאסיקו היה משחק הכדורגל הכי טוב בעולם וגרר נתוני צפייה גבוהים יותר גבוהים מכל משחק אחר.
בסופו של דבר אנשים כמהים לכדורגל איכותי, ומהלך של סופר ליג יכול לדחוק את הכדורגל לקצה שלו. רק שכדי שזה יקרה, הקבוצות חייבות לנתק את עצמן מהליגות המקומיות.
הבעיה של היורוליג היא שהיא לא מחליפה את הליגה המקומית. הליגה המקומית היא הראשית, והקבוצות בונות את עצמן לפיה. כמו ליגת האלופות, רק עמוס (הרבה) יותר. תחשוב שלכל קבוצה בNBA הייתה ליגה מקומית להתמקד בה (שבה היא פייבוריטית לתואר ולכן תשים את מרכז הכובד שם) ותבוא למשחקי הNBA כמעין סוג של בונוס. לא תקבל אותה רמה.
אם הקבוצות הגדולות ירצו לתת מוצר פרימיום, הן תהיינה חייבות להתנתק מהליגות המקומיות, ואז גם כמות המשחקים תרד ל40-50 משחקים בעונה, כמות הפציעות תרד, שחקנים יגיעו רעננים יותר וכל הכוכבים העולמיים יכוונו ל20-30 הקבוצות שתשחקנה שם, כך שאנחנו נקבל כדורגל ברמה פי כמה וכמה יותר גבוהה ממה שאנחנו רגילים היום.
כמובן שמן הסתם, ככל שהרמה תעלה, ההכנסות יכולות להיות פי כמה וכמה ממה שיש כיום בפרמייר ליג.
לייק 1
סליחה שאני מוריד את האוויר מהבלון הנפוח שנקרא NBA אבל לדעתי 82 משחקים שיש לכל קבוצה לאורך העונה הסדירה הם פיהוק אחד גדול והמתח והדרמה מגיעים רק בפלייאוף וגם שם בשלבים המאוחרים בעיקר.
אולי הגזמתי ולא כל ה82 הם פיהוק אבל רובם הגדול ודאי.
4 לייקים
זה כבר מה שקורה עבור מרבית קבוצות הצמרת בפועל. מכבי, צסק״א ועוד רבות וטובות שמות את הליגה המקומית על אש קטנה לאורך העונה כולה כמעט. הפורמט החדש של היורוליג עדיף על הקודם באופן חד משמעי והתדירות שבה מקבלים משחקים גדולים (בלי מרכאות, על אמת) זינקה פלאים. במובן הזה השינוי השיג את מטרתו, אבל הפערים נותרו עצומים ויש כמה נמושות שלא ידגדגו פיינל פור אף פעם. ניתוק מהליגות לא יעזור בנושא הזה, כי גם ככה רוב ההכנסות של אותן ״מכבי״ לא מגיעות מהליגה. הפערים רק יגדלו, וכל עוד אין מנגנון שיאזן את זה, מהר מאד היורוליג או מקבילתה התאורטית בכדורגל תזכיר ליגה ״רגילה״, אולי ברמה מעט טובה יותר.
זה נכון, אנשים כמהים לכדורגל איכותי.
מצד שני, כוחו של הכדורגל החל כספורט מקומי עד שהפך לפופולרי מכולם. לכן, בין השאר, יש לך יריבויות אמת. זו הסיבה שבארסה אספניול, אתלטי-מדריד, אתלטיק- ר. מדריד, ווסטהאם-מילוול, איפסוויץ׳-נוריץ׳, אנגליה-ארגנטינה, ביטר-הפועל או אלעלי נגד זמאלכ הן יריבויות אמת שעומד מאחוריהן הרבה יותר מכדורגל. המשמעות הזו תעדר יותר ויותר מהכדורגל המודרני אם זה הכיוון. הקיצון השני על הסקאלה הוא WWF כשה-נ.ב.א לא רחוק ממנו.
הרי למה בעצם לראות ליגה שהיא לא הטופ שלוש אם כל מה שמעניין אותך זה הרמה? למה שמישהו בכלל יראה כדורגל ישראלי עם הרמה הזו? למה בכלל לאהוד קבוצה אם אפשר כל פעם להחליף את הטריו של מיאמי בטריו של גולדן סטייט? כאן המצב קצת שונה, כי זה פורום בעברית שעוקב אחרי כדורגל באירופה… אבל, אם אתה רוצה או לא רוצה - ילד קטאלני שרוצה בעצמאות החבל ירגיש כלפי היריבות עם מדריד מה שאתה כנראה לעולם לא תוכל באמת להרגיש. אוהד ווסטהאם שחש שנאה כלפי הערסים של מילוול. אוהד אתלטי שמתעב את הטרמפיסטים עוד מימי בית הספר ומרגיש שריאל מדריד היא הקבוצה של כל העולם אבל אתלטי היא הקבוצה האמיתית של העיר. ״אספסוף גאה״ שאוהד את פנר ומתעב את גאלא ואת השמאלנים של בשיקטאש. אבא שהתחיל לקחת את הילדים שלו לאברטון כי ליברפול כבר יקר מדי. כל אלה חוויות שקשורות עמוק למקום עצמו והן לעולם לא יהיו אותו דבר דרך השלט של הטלוויזיה. אוהדי הטלוויזיה אמנם פחות יתעניינו, אבל את אבני הבניין שעליו עומד הכדורגל זה בהחלט יערער.
אני מעריך הרבה מאד דברים בספורט האמריקאי, אבל תרבות האהדה שלהם משעממת וחסרת תשוקה. אין לי שום עניין לראות תמונות של איזה ילד עושה שיעורי בית/יוצא מהאצטדיון לאכול ולשחק פריזבי בזמן שהקבוצה שלו משחקת… בשביל זה יש בייסבול
8 לייקים
אני לא רואה איך ליגת סופרליג סגורה תשנה את הסיטואציה.
אוהד הפועל ירושלים ממשיך ללכת למרות שלקבוצה שלו אין סיכוי ליורוליג, ולמרות שהוא יכול להדליק טלוויזיה ולראות NBA.
הלחם והחמאה של אותו אוהד הפועל ירושלים הוא… המשחק מול מכבי. וזה בדרך כלל משנה לו יותר מכל משחק באירופה