הדיון הקבוע, האם שחקן שיצר הזדמנות והחמיץ אותה הוא פחות טוב מהאחד שלא הגיע לאף אחת…
קצת הדיון שהיה לנו על היגוואין בזמנו, שהיה עושה תנועה נהדרת ולכן מגיע להמון מצבים אך גם היה מחמיצן לא קטן.
אני אוהב את הסוג שחקנים הזה, נכון שלפעמים תרצה להרוג אותם, אבל תנו לי ויניסיוסים פשלונרים כל יום ולא עוד איזה שחקן שבורח מהכדור ברגעי האמת אבל שומר על 100% פסים אחורנית.
בנוסף, ניימאר כבר הוכיח שהוא לא מחמיצן, סתם לא היה חד אתמול, אבל החדות שלו תחזור, את המצבים שהוא יצר אין שחקן בעולם למעט מסי שיכול לייצר.
איזה מוזר…
האלופה האימתנית של השנה שעברה,
זו שזכתה בתואר המקומי אחרי איזה 30 שנות יובש, ובפער משמעותי מהמקום השני,
עפה מול קבוצה שאף אחד לא האמין שתעבור אותה - אתלטי.
אתלטי לעומת זאת עפה מול קבוצה שלא רק שאף אחד לא ספר, אלא רובנו בכלל לא שמעו עליה.
פ.ס.ז. עשו את המוטל עליהם מול עוד קבוצה אלמונית,
אבל סיטי…
לחטוף 3:1 בראש מול ליון…
האם זו העונה של האנדר-דוגס?
באיירן צריכה להזהר?..
היא לא.
אתמול היא היתה הפייבוריטית…
משהו יפה שאמרו במשחק.
לראשונה מזה 50 שנה שאין בחצי קבוצה מספרד/איטליה/אנגליה.
זה נצון ששמעתי בחצי אוזן אז אל תתפסו אותי במספר השנים
זה לא 50 אלא 30 (או 29 ליתר דיוק).
ב1991 רביעיית החצי היתה הכוכב האדום (ניצחה בגמר), מארסיי (שהפסידה בגמר), באיירן (הודחה על ידי הכוכב) וספרטק מוסקבה (הודחה על ידי מארסיי).
הגמר הקלאסי יהיה כמובן מינכן-פאריז. אני דווקא רוצה לראות גמר כל צרפתי, עם ניצחון של סן ז׳ר מן.
אם ליון מגיעה לגמר ולא לוקחת זה יהיה שיברון לב בסדר גודל של מונאקו מול פורטו של מוריניו. מאיפה הסימפטיה לPSG?
ההישג של ליון עצום: לאחר המחזור התשיעי הם היו ללא נצחון ובמקום הארבע-עשר בליגה הצרפתית (וחשוב לא פחות הפסידו לסנט-אטיין השנואה). מאז תחילת אפריל הם שיחקו בדיוק שלושה משחקים רשמיים - PSG בגביע (הפסד בפנדלים), יובה וסיטי בצ’מפיונס. אם הם עוברים את באיירן זו באופן רשמי הסינדרלה של הקורונה.
אני לא אוהב קבוצות גרמניות, וליון לא מעניינת אותי בכלל.
אני גם רוצה את סן ז׳רמן כי מגיע לעיר הזו תואר אירופי.
מסתבר שכל מה שפאריז היתה צריכה כדי להגיע לגמר זה לפגוש אך ורק קבוצות נאיביות ויותר חסרות ניסיון ממנה. עם כל הכבוד לכושר המרשים של ניימאר, לא רואה אותם מתמודדים עם באיירן.
יכול להיות שהגביע הוא המפתח של ניימאר ואמבפה לדלת של כלוב הזהב? אם לא השנה אז בשנה הבאה?
אני דווקא חושש מזה. יש לי חשש שאם הם יזכו הם אולי יסכימו בטעות לחתום על חוזה חדש.
עד היום הכשלונות הם מה שגרמו להם לחפש יעד חדש, אם יזכו הם יהפכו אולי לקבוצה שתנסה להוציא שחקנים אחרים מכלובי הזהב שלהם.
אני לא חושב שלפני תום החוזים שלהם, פריז תשחרר את ניימאר או אמפבה(החוזים של שניהם מסתיימים ב2022). צריך לקרות משהו מאוד קיצוני כדי שזה יקרה.
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בין ניימאר לאמבפה:
ניימאר בסוף החוזה שלו יהיה בן 30, אחרי שבחר במעבר שיש בו מעין הידרדרות(כלומר עבר מליגה בכירה לליגה פחות), ובתחושה שלי, סהכ סבבה לו בפריז ובליגה הצרפתית. בנוסף, יש מעט מאוד קבוצות שגם יכולות לעמוד בשכר שלו, והוא גם ירצה לשחק בהן(לא רואה אותו משחק באנגליה/איטליה), מה משאיר אותו פחות או יותר עם ברצלונה. לסיכום הסבירות שיישאר בפריז גבוהה.
אמבפה- בשונה מנייאמר, מדובר בשחקן צעיר שבסוף החוזה שלו יהיה בן 23, הוא התחיל בליגה הצרפתית בקבוצה “קטנה” ועבר לקבוצה הבכירה, ונראה שבתום החוזה הוא מוכן לעבור לקבוצה גדולה יותר בליגה בכירה יותר. בנוסף, הוא קושר למספר רב יותר של קבוצות, ויש אחת מחכה לו גם די הרבה זמן ואפילו הייתה מוכנה לשלם את הסכום שמונאקו דרשה עבורו בזמנו. במילים אחרות, המעבר של אמפבה מרגיש יותר טבעי ונכון. מעבר לזה אני חושב שההצלחה בליגת האלופות תהווה מעין סגירת מעגל עבור אמפבה, שעמד במשימה שלו והעניק לפריז את הגביע הקדוש, בבחינת “את שלי אני עשיתי”.
אני נוטה לחשוב שזכייה באלופות עשויה להיות בדבר ‘סימון V’ שיאפשר להם לעזוב בתחושת סיפוק ומוכנות לכבוש את היעד הבא.
הרושם שלי הוא שניימאר לא ‘ילד טוב’ ולא שחקן של קבוצה אחת (וגם לא של שתיים; אפשר לחזור על הטיעון הזה עבור כל קבוצה נוכחית 
). הרושם שלי מתבסס בעיקר על עזיבת ברצלונה וגם על דברים יותר שטחיים כמו אופי של ברזילאי מצוי וכדומה. בכל אופן, הכוונה שהוא אחד שרוצה להצליח במספר מקומות ולחוות מועדונים גדולים שונים (בדומה לכריסטיאנו), ככל שהזמן ועוד דברים אחרים יאפשרו לו. למשל, לא הייתי מופתע אם הוא היה מקדם מעבר לריאל מדריד או מועדון בכיר מאנגליה אם הוא היה זוכה בליגת האלופות כבר בעונה הראשונה שלו.
ובאשר לאמבפה, הוא צעיר ופסז לא מועדון מספיק גדול בשבילו כדי שהוא יישאר שם כל הקריירה שלו לדעתי.
כלב נובח לא נושך. אני לא אומר שהוא לא רצה לעזוב בעבר, אני חושב שהסבירות שבגיל 30 הוא יעבור לקבוצה אחרת היא נמוכה יותר, וזאת התחשב בגיל ובעבודה שבפריז הוא די עושה מה שבא לו. כולל העובדה שפריז משלם לפמליה של ניימאר משכורת חודשית(איך כוכב אחד נופל: ניימאר חי בסרט ושמו "טויס").
מסכים שמבחינת יכולת הוא מהטובים בעלם(כתבתי אחרי המשחק מול אטלנטה, שניימאר הזכיר כמה כשרון יש לו). אני פוסל מעבר שלו לאנגליה, כי אני לא רואה אותו מבחינת סגנון משחק וסגנון חיים עובר לשם. מבחינת ניתוח הקבוצות שיכולות להרשות לעצמן את ניימאר לאנגליה: סיטי- לא נראה שהוא ופפ יסתדרו, כנ"ל עם ליברפול וקלופ(מה גם שמאנה וניימאר אותה עמדה); צ’לסי ויונייטד- יש לשתיהן שחקנים מובילים על העמדה שלו, אבל לא לגמרי פוסל. איטליה- רק יובנטוס יכולה לעמוד בשכר שלו(https://www.football-italia.net/144030/revealed-serie-highest-earners), ואני מתקשה לראות אותו משחק שם, הוא פחות מתחבר לרוח המועדון מבחינתי. במחשבה שנייה אם פוגבה (ורונאלדו) שיחקו ביובנטוס אז אולי זה כן יעד מתאים בשבילו.
ואני חשבתי שהמומחיות היא להביא ילדים ברזיליאים. אם הכוונה להזאר, אז זה עוד סיבה למה ניימאר לא יגיע לריאל, אלא אם הזאר יתברר ככישלון(טפו טפו).
הזאר, פיגו, זידאן, רונאלדו הברזילאי…
אגב, הזאר וניימאר יכולים לשחק ביחד בכל מיני קונסטלציות, וגם אם לא - ניימאר צעיר וטוב יותר.
היו ימים. בשנים האחרונות ריאל די שינתה כיוון.
לניימאר מעולם לא היתה עונה עלובה כמו הנוכחית של הזאר, והוא פציע בהרבה. בשיאם\בממוצע מבחינתי ניימאר בחצי רמה מעל, וגם המספרים מראים את זה.
לגבי ציוות שלהם ביחד - נניח שני חלוצים שניימאר אחד מהם, ומאחוריהם הזאר כסוג של 10 (יהלום למשל)
קיימנו בעבר את הדיון של הזאר vs ניימאר. הנה התגובה שלך בנושא:
העונה האחרונה ממש חזקה את הטענה שלך. אני מחכה לראות מה יהיה עונה הבאה, והאם הפער בין ניימאר להזאר יהיה כל-כך גדול.
לא רוצה לעצבן את @Niro אבל גם די מאריה עדיף בעיניי על הזאר, לא רק ניימאר. ובניקוי פציעות, עונות דיכאון, נטיה להשמנה וימי הולדת של קרובי משפחה יש מצב שאני לוקח את האטריה לפני שניהם.