דיון ההעברות והפנטזיות :: ארדה גולר כבר כאן, מה עם הצב? (חלק 1)

כל דבר שקשור בניימאר מרגיש לי מפוקפק. לא מאמין שהוא יגיע גם כי זידאן לא מת עליו וגם כי הבאנו את הזאר.

העונה האחרונה הייתה כל כך גרועה שאף אחד לא מוכן לקנות את “הכוכבים” שלנו. בזמן שאנחנו שופכים כסף על שחקנים שנתנו עונה אחת טובה.

אבל זה לא רק זה, זה משהו בגישה.

אחרי העונה המזעזעת שלו ושל הקבוצה לראות שהדבר הראשון שהוא מעלה לרשתות החברתיות זו תמונה שלו מאושר במשחק גולף. לא יודע… לא נראה לי שהוא כל כך נהנה מהעבודה שלו.

לא רוצה לראות פה את ניימאר. לא אהבתי את העזיבה מבארסה כדי "להיות הכי טוב בעולם", המריבות עם קבאני, ההצגות המגוחכות במונדיאל, הפרשיות שנקשרות לשמו, כל אלו לא מבשרות טובות ומעידות על כך שכדורגל מקצועני לא ממש בראש מעייניו והוא מצוי בסחרור מתמשך של אגוטריפ שתחילתו במפחי נפש וסופו בכרס. לדעתי איחרנו את הרכבת עם ניימאר, אם כבר צריך היה לרכוש אותו לפני בארסה בגלגולו הקודם וכיום מדובר ברכבת מקרטעת לשום מקום. השדרוג המקצועי, ככל שיהיה (בעמדה שמתחרים עליה כבר כמה שחקנים?), לא שווה לדעתי את תופעות הלוואי.

סאגת ניימאר לריאל התחילה פחות או יותר אחרי המונדיאל ואני זוכר 2 נקודות שעלו בזמנו:

1. האופי של ניימאר- כן יש לו אופי חרא, אבל נטען שגם לכריסטאנו לפני ריאל היה, וכל עוד שחקן מספק כדורגל מדהים זה יכול להצדיק את המניירות. בגדול אני קןרא לזה חוק סטיב גובס- היחס שלך כלפי אנשים ונורמות תלוי ביכולות המקצועיות שלך. ככל שתיהיה תותח מקצועית אנשים יהיו מוכנים לספוג את ממך חרא.
2. ניימאר vs הזאר- פחות או יותר, ובאותו הזמן של סאגת ניימאר לריאל התחילה סאגת הזאר, ועלתה השאתה מי עדיף. ניימאר: מספרים טובים יותר אופי חרא. הזאר: די חסר לנו שחקן ברמתו(למרות שנטען שיש לנו שחקן בדמותו - איסקו).

אני חושב שהיום אנחנו יודעים ששתי הנקודות האלה הוכרעו לרעת ניימאר. השטויות שלו על ומחוץ למגרש עולות על היכולות שלו בתוך המגרש. ובנוסף להכל ריאל בחרה בהזאר.

אני דיי בטוח שאם ניימאר עוזב את פאריז זה חזרה לברצלונה.
השאלה המשמעותית עבורנו היא מה זה אומר על אמבפה. האם הקטארים יהיו מוכנים לאבד את שני הכוכבים הגדולים שלהם?
אנחנו נכנסים כאן למצב מאוד מסובך ורגיש.

זה היה בעיקר בצחוק ואני בגדול מסכים, אבל זה מתחבר יפה לנקודה של ניימאר ולהודעה של @Amirco שאני מאד מסכים עם הניתוח שלו, אבל לא עם המסקנות:

יש סל מצומצם מאד של שחקנים על הגלובוס עם סל יכולות כ"כ איכותי שמצדיק את רוב החרא מסביב. בסופו של דבר ניימאר ובייל הם לא באלוטלי ומקרי קיצון מסוגו מבחינת האופי. ניימאר לתחושתי גם לא ממש רונאלדיניו אלא יותר רונאלדו הברזילאי, שכזכור הכניס המון רפש ומחנאות לחדר ההלבשה. אין שום צל של ספק שכל מועדון שניימאר עבר בו הרוויח ממנו בצורה עצומה מבחינה מקצועית. הוא עדיין מעמיד מספרים שרק חופן שחקנים יכולים להתחרות בהם (לא הזארד), יש לו כמה שנים טובות לתת ורוב השיט שהוא מביא איתו לא מתבטא בחדר ההלבשה עם השחקנים, שזה הכי חשוב (בבארסה השחקנים נפרדו ממנו באווירה טובה, וישמחו שיחזור). הוא קראק, מבחינה סטטיסטית עדיין בטופ 3-4 בעולם, ובאופן עקבי לאורך שנים. עם כל הפציעות והסלידה שלי ממנו (ויש), בעיני זה מסוג השחקנים שמתאימים אליהם את הנסיבות ולא להפך.

בייל פוטנציאלית בקליבר הזה מבחינת כשרון, ולו היה פחות שביר היינו מתעלמים מהגולף והספרדית. במובן מסויים מה שהצליח להוציא מהקריירה מרובת הפציעות שלו זה די נס, אולי אפילו יותר בהתחשב בחלקים מסויימים באישיות שלו. יש ותמיד היו לי טענות אליו כמובן, ואני מסכים שהוא יכל לעשות יותר עם גישה אחרת.

אנחנו מסכימים על היכולות של ניימאר. המחלוקת היא בשאלה האם האופי שווה את היכולת. בזמנו הייתי עם אלה שטענו שהוא שווה את זה למרות הכל. וזה בגלל הסיבות שציינת. היום אני חושב שהוא כבר לא שווה את כל המסביב שהוא מביא איתו. התקופה בפריז הקצינה את ההיבטים השליליים באופי שלו והצליחה להאפיל על הביצועים במגרש. יכול להיות שאם הוא היה יותר על המגרש לא הייתי אומר את זה. אבל עובדתית ניימאר מסוקר יותר על פועלו מחוץ למגרש מאשר בתוכו.

נקודה מעניינת בהקשר הזה שעולה מהטענה שצריך להתאים את הנסיבות לניימאר, היא מה יקרה במצב בו הוא יחזור למועדון שגדול ממנו. פריז קטנה על ניימאר והיא זקוקה לו, במובן מוסים הוא מגדיר אותה. ריאל צריכה שחקן מסוגו של ניימאר, אבל בשום אופן הוא לא גדול ממנה. לכן סוגיית הגעתו של ניימאר לריאל יכולה להיות מעניינת, אבל לדעתי זה כבר לא יקרה- המועדון הכריע לטובת הזאר. בכל אופן הדיון סביב האופי של ניימאר רלוונטי בצורה מסויימת גם לפוגבה vs אריקסן.

לא סובל את בייל.

הוא מסוקר יותר על פועלו מחוץ למגרש כי הקבוצה שלו משחקת 2 משחקים תחרותיים בשנה, והוא נוהג להיות פצוע ביותר מחצי מהם. שוב, לא מתעלם מכל הטררם אבל רובו רכילות ולא דברים שמשפיעים בפועל על הקבוצה.

מסכים שכנראה לא נראה את ניימאר פה. סוגיית פוגבה-אריקסן קצת שונה כי הפער ביניהם קטן משמעותית מאשר זה בין ניימאר לרוב שחקני ההתקפה בעולם, וגם ההשפעה שלהם באופן אבסולוטי. שחקנים מסוגו של ניימאר מכריעים לאן ילכו תארים. הדלתא בין אריקסן לפוגבה לטוני קרוס זניחה ביחס לזה.

אם ריאל ובארסה באמת מעוניינות בניימאר, והוא שוב בוחר בבארסה - זה חותם את הסיבות לעזיבה שלו לפאריז ממניעים של כסף נטו, מהסיבה הפשוטה שהוא חוזר לאותה משבצת מקצועית ולשמש כינור 2 במקרה הטוב.
לא כסף ושאיפות מקצועיות, לא אלפא דוג בלבד - כסף.
אם הוא רוצה שעולם הכדורגל יעלה אותו כיתה מבחינת הערכה ומעמד הוא צריך לבחור בריאל שם יהיה הכוכב הראשי.

באופן אישי אני לא רואה איפה הוא משתלב באמת במערך שלנו, אלא אם כן הזאר יזוז ימינה.
תמיד רציתי אותו אבל כל החיי אינסטגרם והפרשיות שממשיכות להגיע די הורידו לי ממנו.

בכל מקרה, הזוי העיניי שמועדון כמו ברצלונה מוכן לקלוט אותו בחזרה אחרי הזלזול הבלתי נתפס שלו בנוסף לתביעה על סעיף הנאמנות. אובדן דרך.
עם פלורנטינו זה לא היה קורה בחיים.

התחושה שלי שזה התחיל להשפיע על ניימאר בעצמו. הוא התחיל לחיות בעולם שבו הכל מותר לו בסיס שבועי, ולכן הוא נפצע, מקלל שופטים ומרביץ לאוהדים. נכון שזה לא משפיע על חדר ההלבשה אבל משפיע על הקבוצה שהשחקן מס’ 1 לא משחק.

להזכיר את טוני ובייל ב2 תגובות עוקבות מרצונך זה מזוכיזם. שניהם מעצבנים בדרכם.
ולעניין, מסכים לגבי הדלתא. בגלל שהיא זניחה שאלת המחיר והאופי מקבלות במקרה הזה משקל מכריע. קרי , תביאו את אריקסן.

לי באופן אישי קצת קשה לקחת ברצינות את הקריצות של ניימאר לריאל ובארסה. עושה רושם שהוא יותר מנסה לעשות סיבוב “תחזיקו אותי”, או יותר נכון, תשדרגו לי את החוזה, מאשר באמת לעזוב את פאריז.
מצד שני, את ההתבטאויות של אמבפה אני לוקח קצת יותר ברצינות. אולי בגלל שאנחנו לא באמת מכירים אותו עדיין, אולי זה באמת ככה, אבל הוא מסוג השחקנים האלה שמהיום שאתה קולט מה אתה רואה מול העיניים, אתה מבין שיום אחד הם ילבשו לבן. ההרגשה הזו הייתה לי עם כריסטיאנו, עם מודריץ’ ועם בייל. אותה עננה מרחפת כרגע מעל הראש של אמבפה ולטעמי זה לא העניין של אם הוא יגיע, זה מתי הוא יגיע. אם לא עכשיו אז בעוד שנה-שנתיים, אבל בסוף זה יקרה.

מקצועית אני לא חושב שיש חולק על כך שאמבפה הוא “הימור” (עד כמה שאפשר לקרוא לשחקנים בקאליבר הזה הימור) טוב יותר מאשר ניימאר. אני מסתכל על התמונה הגדולה - פוטנציאלית, מי יוכל לסחוב קבוצה כמו ריאל על הגב? לטעמי האופי של ניימאר לא יעמוד במכבש הלחצים הזה, הוא רגיל לקבל כל מה שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה. אני לא רואה איך מבחינת האורגניות של המועדון הוא משתלב.
מצד שני, אמבפה עשה עליי רושם של סופר מקצוען. הגישה והתפיסה שלו שונות לחלוטין מניימאר. אני מעדיף לדשדש עוד שנה-שנתיים ולקבל את אמבפה מאשר שינחיתו את רעל כמו ניימאר בקיץ הנוכחי.

לא רואה שום סיכוי שזידאן מאשר לפלורנטינו להנחית פה את ניימאר. לזידאן יש את המילה האחרונה בקדנציה הנוכחית.

זידאן רוצה את פוגבה כמעט בכל מחיר אבל אני די בטוח שפרס לא “יצליח” להביא אותו. הוא יעשה מאמצים שלא יבשילו להחתמה. אין שום סיכוי שהסוכן של פוגבה יסכים לקצץ בחוזה שלו ביונייטד כתנאי לחתימה במדריד כמו שפרס רוצה. לפי השמועות באיטליה פוגבה בכלל מעדיף לחזור ליובה.

השאלה מה האופציה השנייה שלנו אחרי פוגבה. עושה רושם שזידאן לא מעוניין בכלל באריקסן או ואן דה ביק. נשאר רק אנדומבלה. לא מדובר בקשר שכובש שערים כמו מה שזידאן מחפש. לפחות לבשל הוא יודע, והוא הרבה יותר אנרגטי ותורם הגנתית מקרוס.

אגב בכל סקרי האוהדים זה די ברור שפוגבה וניימאר לא רצויים במדריד.

בצד של העזיבות אני לא רואה אף קבוצה שמביעה עניין בבייל. אין אפילו קצה של שמועה בקשר אליו. זה מדהים. לדעתי זה לא הפציעות והשכר הגבוה שמרתיע קבוצות מלהחתים אותו. זאת התחושה שהוא נותן שכבר אין לו חשק לשחק כדורגל. נראה שמבחינת בייל זה סבבה להעביר עוד 3 שנים במדריד אפילו בלי לשחק כדורגל. העיקר שיש מגרשי גולף בסביבה.

אני חושב שהסיפור של אמבפה פחות דומה לשל מודריץ’ ובייל. וכנראה שגם לרונאלדו.

אין ספק שריאל מדריד עושה לו את זה. אלא שיותר מאשר מדובר כאן על רצון ברור לשחק אצלנו, מדובר על מערכת משתנים רחבה ומסובכת מאוד שכל תזוזה קטנה בה עלולה להשפיע על רצונו לכאן או לכאן.
אני בקלות רואה מצב שבו טרייד בין ברצלונה לפאריז על ניימאר שבו מעורבים אומטיטי ודמבלה יכולים לחזק את רצונו להישאר שם. דבר כזה עשוי גם להוביל את גריזמן לשם. דבר שיהפוך אותו לשחקן המוביל שם כשהוא מוקף בחבריו לנבחרת.
מצד שני, התפתחות אחרת יכולה לחזק את רצונו לעזוב. וכמובן שלא חסרות לו סיבות לרצות לעבור אלינו.

בינתיים הוא דיי שומר על עמימות. אני מתאר לעצמי שהתקופה הקרובה תהיה משמעותית מאוד לשאלה לאן כל זה הולך.

לא הייתי מחתים את ניימאר בעד שלום.

1. מעבר לכל הבעד והנגד - הוא שיחק בפסז’ בערך את אותו אחוז משחקים שגארת’ שיחק אצלנו. אני לא רוצה, כמוהם, למצוא אותנו בלי הכוכב הראשי החל משלב השמינית ועד לשלב ההדחה. תוהה למה לא נותנים את הדעת יותר לנטייה של שחקן כזה או אחר להיפצע, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשחקן שתופס מעמד-על בהרכב, זה פקטור עצום בעיני. על הדברים האלה מכרנו את רובן שמעבר לכך היה שחקן באמת מעולה.

2. מעבר לזה חייב להגיד שכל ההתרשמות שלי ממנו רעה מאוד גם בפן המקצועי. היתרון הכי גדול של כריסטיאנו על המגרש זה הקילר אינסטינקט, החתירה לניצחון, הרעב לכבוש, להביס ולקרוע את הרשת פעם אחר פעם. הDrive של ניימאר הרבה יותר מרוכז ב “להיות השחקן הכי גדול על המגרש” ואלו שני תמריצים שמובילים למקומות שונים. אז נכון שהוא יבקיע מספרים של יחידי סגולה אך כשדברים ייתקעו, אתם לא תראו אותו מציל את המולדת. כל אותן צלילות באמת מביכות במונדיאל הן הכל חוץ מחתירה לניצחון. תראו את מסי ורונאלדו - אחד מוכשר יותר משמעותית והשני מקפיד להאכיל אותו לא מעט אבק מבחינה הישגית, בגלל אותו רעב.

3. יש לנו עכשיו המון ילדודס מוכשרים. מבחינתי, אם אמבפה נדחה, שיקבלו צ’אנסות.

עונת העברות הנוכחית, בייחוד עם חוקי הפייר פליי הפיננסי, מעלה יותר מתמיד את עניין העוזבים. הנה תמונת מצב של הסגל:

1. ריאל הנחיתה הקיץ את : הזאר, יוביץ, מנדי, מיליטאו ורודריגו- מדובר בהשקעה של 300 מיליון יורו, וכידוע יש רכישות שעתידות לעלות למועדון עוד הרבה כסף. באיזור ה-200 מיליון יורו.

2. הסגל של ריאל מונה מספר רב של שחקנים והיא תהייה חייבת למכור שחקנים גם כדי לעמוד בחוקי הפייר פליי וגם כי אין אפשרות להחזיק סגל כזה גדול.

3. ישנם מעט מאוד שחקנים שמקומם בריאל בטוח- שאלת הישארותם של שחקנים רבים תענה בהתאם לאופציות שיפתחו לריאל בשוק העברות, והצורך שלה בכסף.

4. מבחינת נכסים- אנחנו הלכים על כמוות ולא על איכות- השוק לא מתלהב מהנכסים שיש לנו להציע לו, אבל למזלנו יש לנו הרבה נכסים.

5. קיצוני ימני- נכון להיום אין לריאל שחקן הרכב שמיועד לעמדה זו.

אחרי ההקדמה, הנה מבט על הסגל הקיים( כל הנותנים בחסות transfermarket – אז יש מצב שהם לא הכי מדויקים):

שוערים:

טיבו קורטואה- בן 27. חוזה עד 2024. שוער ההווה והעתיד, אין מה להוסיף.

קיילור נבאס- בן 32. חוזה עד 2020. כנראה יעזוב הקיץ, עניין של זמן עד שתמצא הקונה הראויה.

הגנה

סרחיו ראמוס- בן 33. חוזה עד 2021. הקפטן, הראש, השיגעון והמנהיגות. אחרי פארסת העזיבה לסין, ראמוס כאן כדי להישאר.

רפאל ואראן- בן 26. חוזה עד 2022. היו במהלך העונה דיבורים על עזיבה, אבל מאז זידאן הגיע, ו-ואראן עצמו הצהיר שהוא כאן להשאר.

נאצ’ו- בן 29. חוזה עד 2022. הדיווח על הארכת החוזה של נאצו התפרסם ב22 במאי ונראה שהוא כאן עדי להישאר. אולם יש דיווחים שאינטר מעוניינת בו ולאור הקיץ מלא הרכישות ריאל לא תעמוד בדרכו במידה וירצה לעזוב.

חסוס ואייחו- בן 22. חוזה עד 2021. היה פצוע בחלק גדול מהעונה, ונראה שלאור הגעתו של מיליטאו יעזוב לקבוצה אחרת. בגדול נראה כי סיים את הפרק שלו בריאל(אולם ייתכן שהמועדון יחפש להשאיל אותו, או למכור + אופציית רכישה חוזרת).

דני קרבחאל- בן 27. חוזה עד 2022. כאן כדי להישאר. בתקווה שעם תחרות ומנוחה מהסגל בעונה הבאה. (כדי שלא נצטרך לראות את דני ממר בבכי כשהוא נאלץ לצאת במשחקים מכריעים)

אלברו אודריוסולה- בן 23. חוזה עד 2024. לא עונה גדולה עברה על המגן הימני שהגיע מריאל סוסיאדד. במהלך העונה החולפת הוא היה פצוע במשך 80 ימים ואף גמר את העונה בשל שבר בעצם הבריח. בזמן שהוא כן שיחק(14 הופעות), הספיק אודריוסולה לבשל 4 גולים, לקבל 2 כרטיסים צהובים ו4 אדומים ישירים. נראה כי יישאר בעונה הבאה.

מרסלו- בן 31. חוזה עד 2022. גם אחרי עונה לא גדולה, מרסלו הוא המגן השמאלי הבכיר של ריאל מדריד גם בעונת הבאה.

סרחיו רגילון- בן 22. חוזה עד 2020. לאור הגעתו של מנדי והצורך בכסף המועדון יחפש להשאיל אותו, או למכור + אופציית רכישה חוזרת.

אדר מיליטאו- בן 21. חוזה עד 2025. רשם 34 הופעות במדי פורטו, בה שתף פעולה עם שני שחקני ריאל בעבר – פפה ואיקר קסיאס. במהלך ההופעות האלה הבקיע שני שערים ובישל שניים נוספים. אתר הסטטיסטיקות WhoScored מכתיר אותו כשחקן הטוב ביותר של פורטו העונה, עם ציון ממוצע 7.57 במשחקי הקבוצה – הגבוה ביותר מבין כל שחקני אלופת פורטוגל. לפני שעבר לפורטו שחק במדי סאו פאולו, בה שיחק כבלם(עמדתו הטבעית), קשר מגן ימני וקשר אחורי- מדובר בשחקן ורסטילי.

פרלאן מנדי- בן 24. חוזה עד 2025. מנדי היה מטרת רכש עיקרית שהציב זינדין זידאן, והוא רואה בו את הגיבוי ההולם בסגל למרסלו. בעונה החולפת רשם מנדי 44 הופעות במדי ליון, 8 מהן בליגת האלופות. הבקיע שלושה שערים ובישל שלושה נוספים. בחודש נובמבר האחרון הוא גם ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת צרפת, במשחק ידידות מול אורוגוואי.

קישור

קאסמירו- בן 27. חוזה עד 2021. כאן להישאר(וגם להיות המחליף של עצמו).

טוני קרוס- בן 29. חוזה עד 2023. ימשיך למסור שמאלה וימינה גם בעונה הבאה.

לוקה מודריץ’- בן 33. חוזה עד 2020. כנראה והעונה הבאה תיהיה עונתו האחרונה של לוקה בקבוצה.

איסקו- בן 27. חוזה עד 2022.

פדריקו וולוורדה- בן 20. חוזה עד 2021. זידאן מעריך אותו ולכן יהיה שחקן ריאל מדריד בעונה הבאה.

מרקוס יורנטה- בן 24. חוזה עד 2021. במועדון מעדיפים להוציא אותו להשאלה על פני למכור אותו. יורנטה עצמו לא ממש מתלהב מהרעיון של יציאה לעונת השאלה. זידאן לא ממש מעריך אותו, ונראה כי יורנטה יעזוב הקיץ את ריאל- השאלה היא בעיקר לאן ובכמה. די סגור באתלטיקו תמורת 40 מיליון.

דני סבאיוס- בן 22. חוזה עד 2023. זידאן לא מת עליו – לכן נראה עזיבה שלו הקיץ, השאלה לאן וכמה כסף המועדון יצליח לסחוט עליו.

התקפה

וינסיוס גוניור- בן 19. חוזה עד 2025. כאן להישאר.

מרקו אסנסיו- בן 23. חוזה עד 2023. כאם להישאר. מעניין יהיה לראות את התפקיד שזידאן מייעד לו.

בראהים דיאז- בן 19. חוזה עד 2025.

גארת’ בייל- בן 29. חוזה עד 2022. המועדון רוצה לראות אותו בחוץ ובונה עליו שיכניס את סכום המכירה הגבוה ביותר. הבעיה? אין התעניינות משום מועדון(להיפך- מועדונים מצהירים שהם לא מעוניינים).

לוקאס וסקאז- בן 27. חוזה עד 2021. אחלה של שחקן קבוצתי שכל קבוצה צריכה, אבל נראה שלאור ריבוי הכישרונות הצעירים והצורך בכסף(ורענון הסגל) יימכר לקבוצה אחרת. אינטר הוזכרה כמועמדת.

בנזמה- בן 31. חוזה עד 2021. החלוץ המוביל גם בעונה הבאה ולמעשה עד להודעה חדשה.

מריאנו דיאז- בן 25. חוזה עד 2023. הצהיר שהוא רוצה להישאר ולהצליח בריאל, אם במועדון יתקלו בהצעה מעניינת עבורו, הוא ימכר או לכל הפחות יושאל.

אדן הזאר- בן 28. חוזה עד 2024. הגלאקיטיקו החדש, מגיע אחרי עונת שיא אישית. השחקן שסביבו נבנה הפרויקט החדש של זידאן.

רודריגו גואש- בן 18. חוזה עד 2025. שיחק בעונה החולפת בסנטוס, משחק בעיקר בעמדת הקיצוני השמאלי, אך לעיתים גם כחלוץ מרכזי וכקיצוני ימני. עוד לא ידוע מה יקרה מבחינת רודריגו בשנה הבאה, יתכן כי יושאל לאחת מקבוצות הלה ליגה, יתכן כי יתנדנד בין קבוצת המילואים לקבוצה הראשונה ויתכן כי ישאר בקבוצה הראשונה ויאבק על דקות בחלק הקדמי.

לוקה יוביץ’- בן 21. חוזה 2025. אחרי עונת פריצה במדי פרנקפורט הגרמנית, בה כבש 27 שערים ב-48 משחקים, אליהם הוסיף 7 בישולים. הוא מצטרף לריאל מדריד בתור החלוץ הפותח… סתם נו, הוא יהיה המחליף של בנזמה.

מושאלים

הקטגוריה הזאת סוקרה בצורה אדירה ע"י קרבחאל, לקחתי את החלקים הרלוונטיים לעתיד הסגל מתוך הסקירה שלו.

אנדריי לונין - בן 20. חוזה עד 2024. הושאל ללגאנס. למרות שהושאל במטרה שיצבור דקות בספרד וישתפשף ברמות גבוהות יותר לפני החזרה לריאל, הוא לא קיבל אמון מהאמן והוא נשאר בגזרת השוער השני במשך כל העונה. ישמש בעונה הבאה כמחליף לקורטואה במקום קיילור נבאס שצפוי לעזוב.

אשרף חאכימי- בן 20 . חוזה עד 2021. הושאל לדורטמונד, ימשיך בה לעונה נוספת.

אלברחו טחרו- בן 20. חוזה עד 2020. הושאל לאלבסטה. המגן הימני בן ה-20 רשם עונה טובה מאוד עם אלבסטה בליגה השניה. בעקבות העונה המצוינת שלו, נראה כי בשנה הבאה יהיו לו הצעות מקבוצות בכירות יותר והוא יוכל להשתלב כשחקן בליגה בכירה יותר. כמו כן נבדקה אופציית השאלה/ רכישה עם סעיף ביי-בק של ריאל מצד ורדר ברמן מהבונדסליגה שמקווה שטחרו יוכל להיות מה שקרבחאל היה בשביל לברקוזן.

תיאו הרננדז- בן 21. חוזה עד 2023. הושאל לריאל סוסיאד. העונה האחרונה לא הייתה מוצלחת עבור המגן השמאלי ב ה-21, ואולם למרות העונה הלא טובה שהייתה לו, לתיאו יש עדיין ביקוש גדול וריאל לא תתקשה למצוא לו קבוצה שתשמח לקבל אותו בהשאלה או לרכוש אותו עם אופציית קניה מחודשת של ריאל. היו דיבורים על קבוצות בונדסליגה שישמחו לקבל אותו וגם נאפולי מעוניינת מאוד.

אלכס פבאס - בן 23. הושאל לאלבסטה. קשר האמצע נתן עונה טובה ויציבה כנראה יימכר עם סעיף רכישה חוזרת, או השאלה נוספת. הכיוון הוא עוד עונה באלבסטה או בתקווה למצוא לו קבוצה בליגה הבכירה שתחפוץ בשירותיו.

אוסקר רודריגז- בן 20. הושאל ללגאנס. עונתו הראשונה כשחקן בוגרים של רוגריגז הייתה סהכ עונה מוצלחת. אוסקר עדיין לא בשל להיות שחקן בריאל מדריד, ומוקדם לדעת אם אי פעם יהיה ברמה המספקת, אבל את מבחן העונה הראשונה הוא צלח בהצלחה ואם ימשיך ויעשה קפיצה נוספת בשנה הבאה וישפר את הסטטיסטיקות, לא מן הנמנע שנראה אותו על תקן וואלורדה בהמשך.

מתאו קובאצ’יץ’- בן 25. חוזה עד 2021 .הושאל לצ’לסי. קובא לא עשה איזשהי התקדמות השנה, ולאור העובדה שזידאן לא מחזיק מממנו הוא סיים את דרכו בקבוצה. התרחיש הכי הגיוני הוא שצ’לסי תשלם סכום שנע בין 30-35 מליון יורו על קובא לפני באן ההעברות שיחל עליה החל מיולי, כך הוא והם יוכלו ליצור המשכיות לשנה הבאה. בכל מקרה לא נראה כי יש הרבה סיכוי שקובא ישאר בשנה הבאה, ואם לא לצ’לסי, ריאל תנסה למכור אותו לקבוצה אחרת.

חאמס רודריגז- בן 27. חוזה עד 2020. הושאל לבאיירן מינכן. באיירן לא הפעילו את סעיף הרכישה בסה"כ של 42 מליון יורו על חאמס, וכידוע זידאן לא ירצה את חאמס בסגל בשנה הבאה. מכאן נראה שהאופציה הריאלית היא פרידה סופית בין חאמס לריאל ומכירה שלו למרבה במחיר. נאפולי הוזכרה כמועמדת.

מרטין אודגאר- בן 18. חוזה עד 2021. הושאל לוויטסה ארנהיים. עונה גדולה של אודגאר לא הספיקה כדי להרשים את זידאן, נראה כי והתוכניות לשנה הבאה הן השאלה נוספת או מכירה עם סעיף רכישה בחזרה, המועמדת העיקרית כרגע היא אייאקס. אופציה נוספת היא שמרטין ישאר בסגל ויחזק את עמדת הקיצוני ימני.

ראול דה תומאס- בן. חוזה עד 2023. הושאל לראיו וויאקנו. לאחר עונה גדולה עם ראיו, וכחלק מהרצון לשחרר שחקנים מהסגל ולעשות קופה גדולה ככל הניתן בשביל הרכישות, ריאל תרצה למכור את ראול למרבה במחיר. המועמדת העיקרית כרגע היא בנפיקה ליסבון- אלופת פורטוגל, תו המחיר המדובר הוא באיזור ה-30 מליון יורו.

בורחה מיוראל- בן 22. חוזה עד.2021 הושאל ל-לבאנטה. לא הצליח לבצע את קפיצת המדרגה שציפו ממנו לעשות- הבקיע 3 שערים ב-29 הופעות ליגה. ריאל מחזיקה במספר הצעות על השחקן, המועמד העיקרית היא ריאל סוסיאדד שתרצה לקבל את מיוראל לשנה הבאה. בכל מקרה, ריאל לא תוותר לגמרי על האפשרות להחזיק בבורחה וכנראה תשאיל אותו פעם נוספת או שתמכור אותו יחד עם סעיף רכישה חזרה.

@Orel,

ניימאר לא יעמוד בלחץ להוביל את ריאל? מדובר בשחקן שמגיל 13 כל ברזיל מפמפת לו שהוא הכוכב הכי גדול בעולם.

בגיל 19 כבר היה הכוכב של הנבחרת הכי תובענית ומלחיצה בעולם (יחד עם ארגנטינה) ובגיל 21 הוביל אותה במונדיאל ביתי והיה מצוין עד הפציעה ברבע גמר, שיחק וכיכב בבארסה שזה מועדון בסדר גודל של ריאל, פרשיות, מלך האינסטגרם- אם יש מישהו שיודע מה זה להיות סופרסטאר ולהיות באור הזרקורים זה הוא. הוא רגיל לזה כמו שדג רגיל למים.

הבעייתיות של ניימאר באה לידי ביטוי בדברים אחרים שחלק מהם קשור גם לסופרסטאריות שלו, אבל זה שחקן שבדיוק קורץ מהחומר להוביל מועדונים כמו בארסה וריאל וזו הסיבה שפלורנטינו מחזר אחריו מעוד היותו נער. אין הרבה כאלה.

שאלה למי מכם שעוקב, מי לדעתכם טוב יותר, טאקה קובו או רודריגו גואש?

מסרטוני הביצועים נראה שהראשון מוכשר הרבה יותר אך הוא בכלל לא מועמד לשחק בקבוצת הבוגרים בעונה הקרובה כשרודריגו לעומתו מועמד רציני לכך.

מישהו יכול לתת סקירה מקיפה בנוגע לשניים? היתרונות והחסרונות שלהם אחד מול השני.

השנקל שלי לגבי הקיץ בכלל והעונה הבאה עלינו בפרט,
ניקוי אורוות, דם חדש או בלון חמצן - תקראו לזה איך שאתם רוצים,
מה שזיזו עושה בקיץ הוא לא פחות ממרהיב.
נותר לנו להיפרד מהשחקנים הבאים:

• קיילור
• וייאחו
• רגילון
• יורנטה
• סבאיוס
• איסקו
• ואסקז
• מריאנו
• בייל
• תיאו
• חאמס
• דה תומאס
• מיוראל

בכל מחיר, לכל קבוצה, פשוט חובה להיפרד הן בפן הכלכלי, הן בפן המקצועי, והן בפן המנטלי (בייל את איסקו).
בהינתן וכך יהיה, ניקוי האורוות יהיה כמעט מושלם,
קשר מרכז מגרש גלאקטי עוד הקיץ (אריקסן / פוגבה / דה בייק) וכמובן הדובדבן שבקצפת -
קיליאן אמבפה בקיץ 2020 אחרי עוד עונה אירופית מאכזבת, טרבל צרפתי, וזכייה ביורו.

ציון נוסף וחשוב,
לפי ראות עיניי, ועניות דעתי ובעיקר אינטואציה ותחושת בטן - מה שזידאן ופרז עושים יחד זה לא פחות ממהפכת על כללית בריאל מדריד האדירה, ב2 פעימות.
פעימה 1 - כלל השחקנים שצוינו לעיל, כישרונות שלא צלחו ולא הביאו עצמם לידי ביטוי וכן דבקה בהם עונת החרפה.
פעימה 2 - אסופת שחקני העל, שלהם אנו חבים וחייבים להוקיר תודה והערכה על 6-7 השנים האחרונות, ולכן מקבלים הם הזדמנות נוספת, ובעיקר פתח מילוט לעזיבה בגב זקוף וחזה נפוח, השחקנים עליהם אני מדבר:

• רפאל וארן, שלא מן הנמנע שיעזוב, מה גם שרצה לעשות את זה כבר הקיץ.
• טוני קרוס, על אף החתימה על החוזה המחודש, אין מנוס מלהיפרד ממנו ולתת לו לשחק לרוחב באנגליה או גרמניה.
• לוקיטה מודריץ’, לא צריך להוסיף, עונת כבוד אחרונה לזוכה בכדור הזהב, מה גם שחולצה מס’ 10 חייבת להתפנות.
• מרסלו, אין שום סיכוי שהוא לא מסיים את הקריירה שלו בצוותא עם רונאלדו.
• קרים בנזמה, בהינתן ונוצרה אינפלציה התקפית מרשימה, עוד בטרם הגעתו של קיליאן אמבפה, על בנזמה לפנות את מקומו (אינשאללה) לצעירים, לתת להם אפשרות לדקות משחק ומרווח נשימה רחב יותר לזיזו.
  כלל השחקנים הנ"ל מיצו. עשו את שלהם, גדולים ככל שהיו וגדולים אולי ככל שיהיו, עלינו להיפרד מהם, ויפה שעה אחת קודם.

ישנה בעייתיות מסויימת עם המשפט הזה. לא בגלל שהוא לא נכון, הוא כן, ויותר מכך אני אף תומך בסבלנות הזו, אבל מהיכרות עם המועדון שלנו - זה לא בדיוק המקום לקבל בו גרייס של עונה וחצי עד שאתה פורץ. בהפסד לאייאקס כבר היו מטפחות לבנות בברנבאו. זה מועדון עם אפס סבלנות שצריך להתחרות על כל התארים תמיד, לא משנה הנסיבות, ואחרת יש להסיק מסקנות מיידיות. האם זה משרת אותנו? לא, אבל זה בהחלט חזק מכל סבלנות שאנחנו חושבים שתהיה או שהוחלט עליה

בגלל זה תהיתי איפה כולם אמורים לשחק; למה שקובו יילך לקסטיליה ורודריגו לא? לדוגמא.
בכלל, בהנחה וכל הצעירים האלה הם הדבר הבא, איך כולם משתלבים? האם האסטרטגיה שלנו זה לקנות על מנת להשביח ולמכור ולהשאיר את מי שאנחנו כן רוצים מהצעירים? זה פשוט נראה לי קצת way too much.