אני נוטה לחשוב שזכייה באלופות עשויה להיות בדבר ‘סימון V’ שיאפשר להם לעזוב בתחושת סיפוק ומוכנות לכבוש את היעד הבא.
הרושם שלי הוא שניימאר לא ‘ילד טוב’ ולא שחקן של קבוצה אחת (וגם לא של שתיים; אפשר לחזור על הטיעון הזה עבור כל קבוצה נוכחית ). הרושם שלי מתבסס בעיקר על עזיבת ברצלונה וגם על דברים יותר שטחיים כמו אופי של ברזילאי מצוי וכדומה. בכל אופן, הכוונה שהוא אחד שרוצה להצליח במספר מקומות ולחוות מועדונים גדולים שונים (בדומה לכריסטיאנו), ככל שהזמן ועוד דברים אחרים יאפשרו לו. למשל, לא הייתי מופתע אם הוא היה מקדם מעבר לריאל מדריד או מועדון בכיר מאנגליה אם הוא היה זוכה בליגת האלופות כבר בעונה הראשונה שלו.
ובאשר לאמבפה, הוא צעיר ופסז לא מועדון מספיק גדול בשבילו כדי שהוא יישאר שם כל הקריירה שלו לדעתי.
כלב נובח לא נושך. אני לא אומר שהוא לא רצה לעזוב בעבר, אני חושב שהסבירות שבגיל 30 הוא יעבור לקבוצה אחרת היא נמוכה יותר, וזאת התחשב בגיל ובעבודה שבפריז הוא די עושה מה שבא לו. כולל העובדה שפריז משלם לפמליה של ניימאר משכורת חודשית(איך כוכב אחד נופל: ניימאר חי בסרט ושמו "טויס").
מסכים שמבחינת יכולת הוא מהטובים בעלם(כתבתי אחרי המשחק מול אטלנטה, שניימאר הזכיר כמה כשרון יש לו). אני פוסל מעבר שלו לאנגליה, כי אני לא רואה אותו מבחינת סגנון משחק וסגנון חיים עובר לשם. מבחינת ניתוח הקבוצות שיכולות להרשות לעצמן את ניימאר לאנגליה: סיטי- לא נראה שהוא ופפ יסתדרו, כנ"ל עם ליברפול וקלופ(מה גם שמאנה וניימאר אותה עמדה); צ’לסי ויונייטד- יש לשתיהן שחקנים מובילים על העמדה שלו, אבל לא לגמרי פוסל. איטליה- רק יובנטוס יכולה לעמוד בשכר שלו(https://www.football-italia.net/144030/revealed-serie-highest-earners), ואני מתקשה לראות אותו משחק שם, הוא פחות מתחבר לרוח המועדון מבחינתי. במחשבה שנייה אם פוגבה (ורונאלדו) שיחקו ביובנטוס אז אולי זה כן יעד מתאים בשבילו.
ואני חשבתי שהמומחיות היא להביא ילדים ברזיליאים. אם הכוונה להזאר, אז זה עוד סיבה למה ניימאר לא יגיע לריאל, אלא אם הזאר יתברר ככישלון(טפו טפו).
ניימאר צעיר מהזאר בשנה, לא כזה משמעותי. ואם הם לא יכולים לשחק ביחד, אז השאלה האם ריאל תביא את ניימאר, תלויה בעיקר בדלתא שבין היכולות שלהם. כזכור, בשנתיים האחרונות לניימאר היו עונות די גרועות, בעוד להזאר הייתה עונה שיא בעונה שעברה.
לא רוצה לעצבן את @Niro אבל גם די מאריה עדיף בעיניי על הזאר, לא רק ניימאר. ובניקוי פציעות, עונות דיכאון, נטיה להשמנה וימי הולדת של קרובי משפחה יש מצב שאני לוקח את האטריה לפני שניהם.
קהרר פשוט תפר את פסז הערב. איזו תצוגה גרועה. גם אנדר הררה היה מפוזר ולא טוב.
דייויס וקומאן מול די מריה (הבנאדם לא מזכיר את עצמו) וקהרר היה פשוט לא פייר. מנגד אם אמבפה מרשה לעצמו להחמיץ מצבים כאלה אז באמת אין לצרפתים מה למכור…
בוא אלינו, קיליאן, מחכים לך. במועדון שלנו לא מפסידים בגמרים (החשובים באמת, 7 מ-7 מאז ליברפול הארורה ב-1981), זה פשוט ב -DNA שלנו.
הדבר השני: ראינו את אמבפה מחמיץ, ראינו את ניימאר מחמיץ, את לבנדובסקי מחמיץ (לגבי הקורה נעשה לו הנחות), גם מסי החמיץ מול באיירן. ונזכרתי בשחקן שלא היה מחמיץ בגמרים - קוראים לו כריסטיאנו רונאלדו. מצב אחד וגול אחד. כמובן שמסי הוא מאותה הקבוצה, כנראה שהם הציבו רף בלתי אפשרי.
די מקנא בבאיירן. שהכל הסתיים מושלם. עוד טרבל לאוסף, האמונה הטוטאלית בכדורגל התקפי - ננצח בסגנון שלנו, הרעב לכבוש עוד ועוד ועוד גם אם זה לא בא לידי ביטוי, ואפילו הבחירה בקינגסלי קומאן שחלק פקפקו בה - הביאה את הגביע, ועוד במשחק ראש. מי זוכר בגלל את החמישייה מפרנקפורט, את המרמור של מולר, את זה ששחקן הרכש היקר בתולדות המועדון רשם עונה כושלת.
הדבר היחיד הוא שלבנדובסקי לא ממש הוריד את הקוף לדעתי, הוא כבש את השערים הלא באמת חשובים ברבע ובחצאי הגמר.
המשחק עצמו היה די משעמם בדקות לא מעטות ואז פתאום 5-10 דקות שישנן הרבה מאוד התרחשויות. באיירן הייתה קבוצתית יותר כמובן עם סגנון ברור, פ.ס.ז’ חיכתה מאחור וטסה למתפרצות אבל החמיצה. גם די מאריה אכזב. אמבפה לא נראה כמו מי שרוצה להיות השחקן הטוב בעולם, הוא היה רק נגרר, אופציה ב’, לא נגע מספיק בכדור בדקות הקשות מעבר להחמצה הבלתי נסלחת. הבכי של ניימאר כנה ואמיתי אבל אני בטוח שגם מחר (או שאולי היום) ב-פ.ס.ז’ יתעוררו לבוקר קשה ואינסוף שמועות על עזיבה…
כדורגל משחקים 90 דק ובסוף גרמניה מנצחת 1-0. המשפט שהכי לא מייצג את באיירן השנה, הם באמת דרסו כל קבוצה שהגיע מולם, אבל את הגמר הם ניצחו בצורה “גרמנית קלאסית”.
הגמר הזה היה רשום על באיירן. זכייה מוצדקת.
ניימאר היה פחות מעורב מבשאר המשחקים(“נעלם”), אבל אפילו במשחק לא מדהים שלו מול קבוצה חזקה הוא עדיין הגיע למצב לגדול. בהיבט של הסיומת ניימאר לא הגיע חד לטורניר אלופות הזה.
אמפבה לא היה כשיר ב100%, אז ככה שיש לו איזה תירוץ ליכולת שלו אתמול(קצת כמו לסטפן קרי). נקווה שבקבוצה גדולה יותר עם המנטליות הנכונה הוא יופיע במעמדים האלה.
מספר הקבוצות העולות לאלופות כל עונה זה משהו בר שינוי במצב היפוטתי כלשהו?
כמות העולות מכל מדינה לקוח כביכול מה״סדר הישן״ שהיה באירופה (אולי היה עדיף שהייתי משתמש במונח אחר).
ליגות 1-4 שולחות 4 נציגות
ליגות 5-6 שולחות 3
ליגות 7-15 שולחות 2
ליגות 16-55 שולחות 1
נוצר מצב בו הקבוצה שסיימה שניה בליגה הקפריסאית עולה לליגת האלופות בעוד הקבוצה שסיימה חמישית באנגליה/ספרד לא.
הסופר ליג שמתוכננת לקום נותנת מענה לכך, אבל תוך כדי היא תייצב שלטון קבוע של אותן קבוצות בכדורגל העולמי, משהו שאיש פה לא רוצה (ממש דומה ליורוליג בכדורסל).
המצב היום הוא שקבוצות יכולות להפתיע וגם אם שמך לא ריאל, ברסה, או ליברפול את עדיין תוכלי לנסות את מזלך בליגה הטובה בעולם.
ברור שזה שיוויוני ונותן מגוון כלשהו במצב הזה, אבל בסופו של דבר קבוצות הטופ לא רוצות לאבד את ליגת האלופות כדי שהקבוצה שהפסידה לאפואל ניקוסיה תקבל הזדמנות על חשבונן.
בסופו של דבר, כולנו היינו מעדיפים לראות את טוטנהאם ולא את לודגורץ.
אני ממש לא אוהב את פתרון הסופרליג, זה מעשה מושחת, שרק יגדיל את הפערים הקיימים בין הקבוצות והמדינות באירופה.
אז חשבתי שאולי הפתרון הוא איפושהו באמצע.
הרי המצב הנוכחי לא מקובל על קבוצות רבות ויגרום להקמת הסופרליג.
אז אולי לתת טיפה פריבילגיות לליגות הבכירות (לדוגמה עוד נציגה או 2 למוקדמות ל2 הליגות הבכירות) ולהשתיק את העניין?
במילים אחרות, למצוא דרך שתשמר את הכדורגל האירופאי ככדורגל אירופאי ולא מועדון פרטי של מספר קבוצות מצומצם.
לא הבנתי מה בדיוק מושחת בעצם הקמת הסופרליג? ומי החליט שהקטנת הפערים היא חזות הכל?
כדורגל היום זה מוצר בידורי, וככזה מטרת העל שלו היא להוות מוצר תוכן איכותי כמה שיותר. אם ליגת על אירופאית סגורה זה הפיתרון לכך, סו בי איט. תסתכלו על ה-NBA שהוא ללא כל ספק מוצר הרבה הרבה יותר מוצלח מליגת האלופות של היום, ולא זכור לי שמישהו שם מתלונן על הנושא של כמה הליגה סגורה ומרחיבת פערים.
אני לא אומר אגב שזה מה שנכון לעשות, אלא שעצם הרעיון לא הופך את עצמו למושחת אלא למתקדם. מעבר לכך, בסוף, כל מה שצריך זה לתת לכסף לעשות את שלו. זה הרי מה שיפה בקפיטליזם: כאשר המטרה לייצר את המוצר האיכותי ביותר שיפנה לקהל הרחב ביותר, כל מה שצריך זה לאפשר לשחקנים לנסות להרוויח כמה שיותר. השאר יקרה מעצמו.
כלומר, אם קבוצות העל ינתחו את המצב וירגישו שהם יעשו הרבה יותר כסף מסופרליג סגור, מעולה, שיבצעו את זה. כל מה שזה אומר זה שאנחנו הצרכנים נהיה מוכנים לשלם על זה יותר, או במילים אחרות - שזה יהיה מוצר איכותי יותר (אגב, לא כזה קשה לנחש למה…)
ישנם בהחלט חסרונות למוצר כפי שהוא כיום. לדוגמה: אין אפשרות לשלם מנוי יעודי לחבילת תוכן מורחבת, באופן מגוחך בקושי אפשר לראות את הגול בטוויטר אחרי שנכבש, ועוד… אבל, צריך להציג גם את הצד השני. ליגה כזו תנתק מהכדורגל חלק גדול מהקסם שלו והעובדה שהוא פופולרי, בטח בטורנירי גביע: לכל קבוצה יש סיכוי להגיע ואף לזכות.
הרי איכשהו, ההחלטות האלה תמיד משרתות את החזק. למשל, אפשר להתיר גם חמישה חילופים במחצית. למה לא, בעצם? הרנדומליות של הכדורגל היא חלק מהקסם שלו כפי שהוא כיום, אי אפשר להתעלם מזה. אם נתיר חילופים כמו הכדורסל אז נקבל כדורסל - קשר חזק הרבה יותר בין התקציב לתוצאה.
אני לא נאיבי, אנחנו לא באנגליה בשנות השלושים ואני לא אוהד קבוצה שמייצגת כורי פחם מהעיירה שלי. ועדיין - צריך משנה זהירות בצעדים כאלה.
צריך גם להגיד שהמודל עובד בצורה מוצלחת מאד בספורט האמריקאי, בטח בהשוואה ליורוליג נניח, בגלל שבמקביל לקבלה למועדון הסגור כל פרנצ׳ייז מחוייב במגבלות דרקוניות - תקרות שכר, דרפטים שמפלים דרמטית ביותר את החזקים לרעה ושאר ירקות. מאד לא סביר שהמועדונים הגדולים יזמו הגבלות שכאלו על עצמם בליגה שיצרו לעצמם.