לקראת ולנסיה| לאחר התיקו נגד סוסיאדד שעצר את התנופה והרחיק אותה משמעותית מהפסגה - ריאל מדריד רוצה לפתוח ברגל ימין את חודש פברואר האימתני ואסור לה למעוד כאשר העטלפים, חייה פצועה - מגיעים לבקר במקדש מחר (חמישי, 22:00). קמאבינגה ימשיך כמגן שמאלי, טשואמני צפוי לפתוח. אנצ’לוטי: "הטוב ביותר עוד לפנינו. הכל לקראת המשחק - כאן
הפעם הקדמה כללית שקשורה ליריבה ולימים אחרים. ההתדרדרות של ולנסיה פשוט לא נפסקת כפי שתקראו בפריויו. תראו את התמונה הזו, זינדין זידאן נאבק בקורו בסנטיאגו ברנבאו במשחק הליגה ב-2001/02. אותה ולנסיה שהייתה אימפריה לכל דבר, ששיחקה נגדנו בגמר ליגת האלופות ב-1999/00 וזכתה בשתי אליפויות ב-2001/02 וכעבור שנתיים שוב עם רפא בניטס. לעתים אני מתגעגע לתקופה היותר תמימה של הכדורגל הספרדי שכללה מאבקי אליפות כאלה - ריאל מדריד של הגלאקטיקוס מול ולנסיה והגנת הברזל. גם דפורטיבו לה קורוניה הייתה חלק בזמן שברצלונה חיפשה את עצמה. הימים האלה שבהם היה כמעט בלתי אפשרי לחלץ נקודה במאסטייה וזיזו היה זוכה לשמירה אישית קשה מצד דויד אלבלדה ורובן בראחה. הפעם האחרונה בה ולנסיה באמת הייתה ‘רלוונטית’ הייתה בעונת 2006/07. עם דויד ויאה, עם חואקין, עם פרננדו מוריינטס, עם דויד סילבה, הייתה במאבק האליפות עד לשלבים המוקדמים של הסיבוב השני. כואב לראות מועדון כה מפואר באשפתות.
סטטוס אלופת אירופה:
ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי שיצא לה האוויר מהמפרשים כשדווקא במומנטום טוב ובאחד ממשחקיה הטובים העונה היא סיימה רק ב-0:0 נגד ריאל סוסיאדד ועשתה צעד עצום במאבק האליפות. עם כל הכבוד לכל הקלישאות של קרלו אנצ’לוטי על כך שנילחם עד הסוף – הפער עומד על חמש נקודות וריאל עלולה להגיע למשחק אף בפיגור גדול יותר כשברצלונה שוב משחקת לפניה. ריאל כבר איבדה נקודות בשלושה משמונת משחקיה הליגה שלה בסנטיאגו ברנבאו (גם נגד אוססונה וג’ירונה) וכך זה לא יכול להימשך, בדיוק כמו הקיפאון של חודש ינואר כשהסגל כמובן לא חוזק (“לא פעלנו כי אנחנו מתכננים בקיץ ואם אתה מבצע עבודה טובה אז אין צורך. חשבנו שהסגל בסדר”). אז בואו נאמר שהמצב בטבלה מדכא כמו מצב הסגל. לפי דיווחים ‘לא רשמיים’, נקרא לזה ככה, קרלו דווקא כן לחוץ לקראת המשחק ואמר לשחקנים שזה צריך להיות ‘משחק השנה’ שלהם. אין מקום לטעויות.
המאמן הבטיח שהקבוצה תמשיך להשתפר ברמת הכדורגל שלה. “ביום ראשון שיחקנו טוב נגד סוסיאדד וחזרנו על המחצית השנייה מול אתלטיקו מדריד ו-ויאריאל. הקבוצה משתפרת בכל ההיבטים, פיזית וטקטית וגם באינדיבידואל. בפברואר, שהוא חודש חשוב מאוד – הקבוצה תשתפר עוד יותר”. המאמן הודה כי הקבוצה נכשלה בכמה משחקים אך “הקבצה של העונה שעברה חזרה. ברצלונה מצליחה אבל אנחנו בטוחים שנילחם עד הסוף. הטוב ביותר עוד לפנינו”. המאמן שיבח את הקבוצה על השיפור שהפגינה בהגנה ולראייה שער חובה אחד בשלושה משחקים. “אנחנו עומדים טוב כי יש לנו שחקנים ורסטילים כמו נאצ’ו שמכסה מספר עמדות. היינו סולידיים. הקבוצה מגיבה יפה”. בתקווה להמשיך במגמה, קרלו מקבל בחזרה כרגע את דני קרבחאל שעושה רושם שימשיך על הספסל, וכן את אורליאן טשואמני שנעדר מתחילת החודש. “הם מוכנים לשחק והם במאה אחוז”, אמר, כשנראה שהצרפתי יפתח במקומו של טוני קרוס.
די ברור שאדוארדו קמאבינגה ימשיך כמגן שמאלי שכן דויד אלאבה עדיין לא מתאמן (אמור להיות כשיר למשחק נגד מאיורקה או לאחר מכן לגביע העולם במועדונים) ופרלאן מנדי כמובן בחוץ לחודשיים. “הוא נכנס היטב לעמדה בזמן חירום. אנחנו מכוסים בעמדה הזו כי גם נאצ’ו שיחק שם היטב וכמובן יש את אלאבה. כרגע הוא משחק שם וזה יעזור לו ללמוד עוד יותר את המשחק”, פסק המאמן. קרלו דיבר על מספר שחקנים כביכול ‘מקופחים’ בסגל ומבלי לציין שמות. “אני ידוע את התפקיד שלי וזה לא לתת דקות לשחקנים מסוימים. התפקיד שלי הוא שריאל תנצח בכל המשחקים. הייתי רוצה שכולם ישחקו כי כולם רציניים ומקצוענים. אבל אני לא המאמן האישי של אף אחד”. על דני סבאיוס אמר: “הוא שחקן בעל אותם מאפיינים כמו לוקה מודריץ’ ומצבו הגופני אופטימלי. הוא משחק עם ביטחון ואישיות ויכול להחליפו”. סבאיוס הוא ההפתעה הנעימה של העונה ככל הנראה, וכמו שקרלו אוהב להגיד – במרתון המשחקים הזה הקבוצה צריכה את כולם. היכונו לעשרה משחקים ב-34 ימים. “אנחנו לא נוותר על כלום כי ככה המועדון הזה. אין לנו ימי מנוחה, אבל אנחנו מאוד נרגשים לקראת חצי הגמר נגד ברצלונה, שמינית גמר ליגת האלופות נגד ליברפול. השחקנים אוהבים את זה ואנחנו צריכים לקחת כמה שפחות סיכונים”. קשה לראות את אנצ’לוטי מוותר על צמד הוותיקים, אז אולי סבאיוס שוב יתחיל על הספסל.
המאמן בחר בהרכב התקפי יחסית נגד סוסיאדד וההנחה היא שרודריגו שהיה טוב ישמור על מקומו, פדה ואלוורדה באמצע ובקיצור שלושה שחקני התקפה מובהקים. פדה אמנם רחוק משיאו אבל הוא תורם לקבוצה בלחץ הגבוה, אלמנט שעבד יפה נגד סוסיאדד וצריך להמשיך בו. סביר להניח שוויניסיוס ג’וניור מרגיש שיש לו חוב לקבוצה לאור ההחמצות הרבות במשחק האחרון. ואם הייתה חסרה לו מוטיבציה, חלילה, אז קבלו את זה – הברזילאי ירשום ציון דרך ענק עם משחקו ה-200 במדי ריאל מדריד בגיל 22 וחצי בלבד, וכל זה לעיני הקהל הביתי – איזו חגיגה. השער הבא שלו יהיה השער ה-50 (ויש לו גם 48 בישולים). אשתקד הוא התעלל בוולנסיה עם שער ובישול בניצחון במאסטייה (1:2) וצמד בסנטיאגו ברנבאו (1:4). הברזילאי יצטרך גם להישמר מפני כרטיס צהוב חמישי שיימנע ממנו לשחק במשחק הבא. אולי זה לא רק בנזמה של 2021-22 מול בנזמה הנוכחי – מה שמבדיל את הקבוצה מהעונה שעברה, אלא גם ויניסיוס שמחטיא ממצבים שהיה כובש אשתקד.
השער ה-50 בהופעה ה-200? ויניסיוס רוצה תמונות אחרות בהשוואה לסוסיאדד.
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| נאצ’ו פרננדס, אדר מיליטאו, אנטוניו רודיגר, אדוארדו קמאבינגה| אורליאן טשואמני, דני סבאיוס (לוקה מודריץ’), פדה ואלוורדה| רודריגו, ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה
מה המצב ולנסיה?
ולנסיה מגיעה למשחק בכאוס גדול וחבל שהצרות לא נשארו על כר הדשא בלבד. אין מילים, כמה שזה עצוב - מהמועדון המפואר הזה כנראה נשאר רק השם. במחזור האחרון ולנסיה נכנעה 1:0 לוויאדוליד מהתחתית, היא בכושר מזעזע כשהשיגה נקודה אחת מ-12 לאחר החזרה מפגרת המונדיאל והייתה חסרת אונים בקופה דל ריי כשהודחה לעיני הקהל הביתי עם הפסד 3:1 במאסטייה, אבל זה לא הכל. ולנסיה מדורגת במקום ה-14 (לא טיפסה העונה באף מחזור מעל המקום השביעי), לכאורה אבל היא ממש חלק מהבלאגן – רחוקה נקודה בלבד מקאדיס שמתחת לקו האדום. העטלפים לא מצליחים להרים את הראש ואי היכולת, או הרצון, תלוי את מי שואלים – מצד ההנהלה לחזק את הקבוצה, הביאו את ג’נארו גאטוסו הלוחם הגדול להרים ידיים. ההודעה לתקשורת דיברה על ‘פרידה משותפת בהסכמה הדדית’, ובוא נגיד שאף אחד לא קונה את זה.
המנהל הספורטיבי וורו הוא זה שהופקד על המשימה הקשה להכין את הקבוצה לקראת המשחק בברנבאו, וזו הפעם השמינית בשבע העונות האחרונות בה הוא ממלא את המקום, ולראשונה מאז מחזורי הסיום בעונת 2020-21. “אני מצטער על מה שקרה, יש לו עבודה קשה מאוד”, אמר גאטוסו. מאות אוהדי ולנסיה שמרגישים חסרי אונים, הגיעו למשרדי המועדון כדי להפגין כשהם עם שלטים " ‘Lim go Home’". ושחקני העבר יוצאים מדעתם ותוקפים את פיטר לים שהוא חייב למכור את הקבוצה. “אלה שלא יודעים כלום עדיין בשלטון”, אמר מריו קמפס. סנטיאגו קניזארס זעק להפעיל לחץ כדי ‘לגרש’ את פיטר לים. “גאטוסו הוא הקורבן האחרון של הסיוט הזה של להיות מאמן ולנסיה תחת לים”, נכתב במארקה. מיגל אנחל קורונה, מנהל המועדון, אגב, טען שהאיטלקי לא עזב בשל העדר ההחתמות ושהמועדון ראה שהרבה שחקנים שהגיעו בינואר בעונות כאלה ואחרות לא העלו את הרמה של הסגל שקיים. כביכול לוולנסיה במשחק הזה אין מה להפסיד אבל קשה להתנתק במאה אחוז ממה שקורה למועדון.
במשחק הסופרקופה ראינו את ולנסיה נלחמת ומסבה גאווה לאוהדיה וכעת זה בטח לא המצב. תוך חודש ממצב של חמש נקודות מאירופה היא נקודה מירידה. היא ניצחה רק פעם אחת העונה בשמונה משחקי חוץ. דווקא בנובמבר היא סיימה ב-1:1 עם ריאל סוסיאדד והביסה את בטיס 0:3 אך זה היה יוצא מן הכלל שלא מעיד על כלום. בשלושת משחקי הליגה האחרונים אדינסון קבאני נתקע (שבעה שערים בכל המסגרות), לא הבקיע והרי התוצאה. בצד ימין משחק סמו קסטלניו ובצד שמאל סמואל לינו, שכבש נגדנו בסופרקופה, כשג’וסטין קלייברט מחליף ובינתיים לא כשיר במאה אחוז ובקבוצה מחכים לראות מה קורה איתו ועם תיירי קוראה. ניקו גונזאלס עדיין פצוע. הקפטן חוסה גאייה הוחלף שמונה דקות לסיום בדמיטרי פולקייר אך סביר שיהיה כשיר למשחק, והאחרון יוסט לעמדת המגן הימני. הוגו גיאמון עשוי לרענן את מרכז השדה של העטלפים. גיורג’י ממרדשווילי מציג עונה טובה בין הקורות, ולנסיה אמנם שמרה רק שלוש פעמים על שער נקי אך ספגה 21 שערים בלבד שזה לא רע לקבוצה במצבה.
וורו הפגין ביטחון גדול לקראת המשחק ואמר שהוא לא שוחח עם לים אבל גם אין צורך בכך. “לאחר המונדיאל הקבוצה הייתה קרובה להשיג תוצאות טובות אך המטבע נפל צד השני. המועדון אמר לי שהוא סומך עליי שאצליח לייצב את המצב. יש 20 משחקים וזה המון זמן. אני כן כדי לעזור למועדון. אני כן רואה מחויבות ורצון להצליח, וזה נותן לי אנרגיה רבה. ראיתי את כל המשחקים מבחוץ, אין ‘מה לתקן’ מבחינת חדר ההלבשה, כולם היו עם המאמן. אני לא מפחד מכלום”. בהתייחסות ליריבה אמר וורו: “זה משחק קשה אבל גם אטרקטיבי, היינו יריב שקול בסופרקופה. אנחנו מגיעים לברנבאו עם התלהבות רבה ובתקווה להקשות עליהם. כולם רוצים לקחת צעד קדימה במשחקים האלה”. הוא עוד אמר שיש לו כבוד מוחלט לאוהדים ושהוא בטוח שהם יהיו עם הקבוצה בעת משבר כמו עכשיו, והזכיר את עונת 2007-08. “נותרו חמישה משחקים לסיום והיינו במרחק נקודה מהירידה. האוהדים היו לידנו כל הזמן”.
אוהדי ולנסיה מוחים. נמאס להם ובצדק
ולנסיה – הרכב משוער: גיורגי ממרדאשווילי| דמיטרי פולקייר, אראיי קומרט, סנק אוזקקר (גבריאל פאוליטסה), חוסה גאיה| אנדרה אלמיידה, יונוס מוסא, הוגו גויאמון| סמו קסלייחו,סמואל לינו ואדינסון קבאני
היסטוריה ומפגשי עבר:
הידעתם? הלכנו ממש-ממש אחורה וגילינו שריאל מדריד ניצחה את כל שמונת משחקי הבית הראשונים שלה נגד ולנסיה בליגה. זה התחיל עם 1:4 במפגש הראשון במקדש בפברואר 1932, עשרה חודשים אחר כך זה נגמר ב-0:6 (שהוא עד היום הניצחון הביתי הכי גבוה של ריאל נגד ולנסיה) והייתה שישייה נוספת גם בדצמבר 1940. רצף שחור של שישה משחקים ללא ניצחון על ולנסיה, שנפתח בהפסד הבכורה וכלל ארבע תוצאות תיקו רצופות של 1:1 – הגיע מיד לאחר מכן. בממוצע, ולנסיה מנצחת בברנבאו אחת לעשור, והיא עשתה את זה בפעם האחרונה בעונת 2007-08 עם אריס אריזמנדי הממזר שהערים על איקר קסיאס. באותו משחק ריאל נראתה נהדר, ראול כבש פעמיים מול צמד של דויד ויאה אבל טימו הילדבראד הגרמני נתן הצגה אדירה בין הקורות. זה, ו-1:2 בעונת 2005-06, היו הניצחונות היחידים של ולנסיה בברנבאו בעשרים השנים האחרונות או ה-22 האחרונות אם נדייק. ב-87 משחקי הבית בהם אירחה ריאל את ולנסיה היא ניצחה ב-64 (74%), 14 משחקים הסתיימו בתיקו (16%) והיא הפסידה תשע פעמים (10%), עם יחס שערים 82:203 לטובת ריאל כמובן.
הרצף הנוכחי שלנו עומד על ארבעת ניצחונות רצופים בנבאו על ולנסיה שסחטה 2:2 מול המופע של מרקו אסנסיו ב-2017-18. בעונת 2018-19 שער עצמי של דניאל וואס ואחד של לוקאס גאל אותנו מייסורינו, ה-0:2 חזר על עצמו כעבור שנתיים עם שערים של בנזמה וקרוס והיו גם משחקים כיפיים. 0:3 בעונת האליפות עם זינדין זידאן כשליגה חודשה ביוני לאחר הקורונה, עם שער ענק של בנזמה ובעיקר רגע מרגש של אסנסיו שחזר אחרי פציעה ארוכה וכבש מיד. בעונה שעברה ריאל ניצחה 1:4 עם צמדים של בנזמה ו-ויניסיוס כאשר גונזאלו גדש כובש שער מצמק בין-לבין. רצף ארבעת הניצחונות האלה הוא אמנם הטוב ביותר בשנות ה-2000 אבל לבטח לא מעבר לכך. הקינטה דל בויטרה החלה רצף של עשרה ניצחונות בית בין 1984-85 ועד 1994-95 כולל מאניטה ב-1985-86 עם שלושער של מיצ’ל שכבש צמד ב-2:6 בעונת 1989-90) ובשנות ה-50-60 אף היה רצף של 12 ניצחונות רצופים. כמעט שכחנו אך בתחילת העשור הקודם ולנסיה הייתה סוג של מנחוס במקדש. 0:0 בעונת 2011-12 כשהכדור לא רצה להיכנס, 1:1 מוזר במחזור הפתיחה של העונה העוקבת כשפפה התנגש באיקר קסיאס ושער יתרון של היגואין לא הספיק, 2:2 מורט עצבים בעונת הדסימה כשעקב של כריסטיאנו רק מונע הפסד, וכעבור עונה ריאל פיגרה 2:0 וחזרה רק ל-2:2 מול דייגו אלבס הגדול – פפה הבקיע בנגיחה ואיסקו סובב גולאסו לרשת.
חוגגים את ה-1:4 מהעונה שעברה. חותמים על זה גם הפעם.
בעונת הדאבל 2016-17 שום בלוק היה יכול לעצור את ריאל, וגם לא שער שוויון של דני פארחו בדקה ה-82. זה היה קשה אבל גם מרגש ודרמטי כשמרסלו כבש שער ניצחון יקר ברגל ימין בדקה ה-86, ניצחון חשוב במסגרת המחזור ה-35. עשור קודם לכן עם פאביו קאפלו על הקווים, סרחיו ראמוס כבש שער ניצחון בנגיחה מבישול של בקהאם כשההילייט העיקרי היה “שער העונה” עם הוולה של ואן ניסטלרוי אחרי איזה 15 מסירות והרמה של מיגל טורס. אבל הכדורגל האמיתי שוחק בעונת 2002-03, אז בימי זידאן השחקן היה ממש כיף. הגלאקטיקוס רקדו על הדשא מול האלופה היוצאת עם 1:4. זידאן כבש, בישל לרונאלדו את הראשון והדובדבן שבקצפת היה הבישול האלוהי שלו לחאבייר פורטיו. עוד קודם לכן גוטי הבקיע את השער השלישי. נזכיר כי עידן הגלאקטיקוס יצא לדרך עם ניצחון 1:2 בליגה על ולנסיה שעוד הוליכה בדקה ה-77 אבל ראול (בחצי מספרת) ופיגו הפכו. בסה"כ משחקי הליגה, 174 עד עתה: ריאל מובילה 46:91 בניצחונות.