אפשר להיות אופטימיים, הוא לא החליק.
מה חוץ מזה ? מה נשאר ? הוא היה מצויין בעלייה לדשא בחזרה מהמחצית ?
אחד הדברים הכי כיפיים בגמרים אירופיים זה לראות את צ’פרין מעניק לנו מדליות לאור האהבה שלו לפלורנטינו (וכנראה גם לנו כפועל יוצא)
אחלה, אז חוץ מזה שכמעט ספגנו 3 פעמים באשמתו האישית הוא היה טוב, כנראה שתפקיד הבלם השתנה העונה ולא סיפרו לי.
היו לו כמה פעולות מזעזעות, וכמה פעולות מאוד טובות. אתה מעדיף להסתכל על הפעולות הרעות שלו, כמו תמיד, ואני מעדיף לראות את הפעולות החיוביות שלו. כמובן שאני גם מציין את הפעולות הרעות שלו, וציינתי אותן גם מול ברצלונה, אבל בהשוואה לסיום העונה שעברה הוא משתפר וחוזר לעצמו.
433 יותר מתאים למנדי בהרבה מאשר יהלום.
המנטליות של טשואמני מלחיצה אותי. הוא כל הזמן מנסה לברוח מהכדור ולהתחבא.
וזה נחשב לטוב ?
לדעתך לא
ובעיקר מתאים לפדה שהיום היה יותר משוחרר להצטרף לרחבה וגם הבקיע, מאמין שיחזור להבקיע 10+ שערים העונה אם נמשיך לשחק 433
ה433 הזה נראה שמתאים יותר לכולם, כולל לג’וד עצמו שהמערך ששיחקנו במחצית הראשונה של העונה שעברה סבב סביבו.
מצטרף לביקורת על טשואמני, הואחייב לעשות את קפיצת המדרגה ולהיות הרבה יותר יציב ביכולת. הפאניקה היום שלקח לקורטואה שני כדורים מהידיים עוד יותר לא הוסיפה. הוא צריך ללמוד להירגע ולהיות יותר קר רוח.
מ-ת-ח-י-ל-י-ם| ככה צריך לפתוח את עונת 2024/25 המרגשת והמאתגרת והסוערת. הרבה מאוד שיאים נשברו היום: שיא זכיות בסופר קאפ האירופי, שיא התארים - לוקה מודריץ’ וגם שיא התארים למאמן - קרלו אנצ’לוטי השווה. קודם כל אנחנו אגדה, זה לא אומר כלום על המשך העונה ויצוצו בעיות אבל אני זוכר התלהבות כזו וציפייה כזו מריאל מדריד כשהכדור ברגליים של השחקנים אפילו רק במחצית המגרש ואחד המטוסים מתחיל תנועה לעומק - בעונת הבכורה של ה-BBC ובקבוצת הגלאקטיקוס של 2003 שגדלתי עליה (לפני דיוויד בקהאם ואאוט קלוד מקאללה). גם התחושה שחזרה היא משהו. הייתי שמח להתלהבות של קצת יותר מעשר דקות ואחר כך כלום ושום דבר עד למחצית השנייה.
הם מסוגלים להחליף מקומות כל הזמן (לדעתי במחצית השנייה זה אפילו היה מוגזם) ובכל רגע נתון וכל אחד מהם ואני כולל גם את ג’וד בלינגהאם - כן עם רוח קבוצתית וטוב בכל עמדה, מהירים מאוד יחסית ויש ליריבים כוח הרתעה מצדם. זו הייתה הפרמיירה אבל קיליאן אמבפה עשה גול של חלוץ, גם המהלך שבעט נורא בשמאל היה בסדר והוא לאט לאט יוריד עומס מוויניסיוס ג’וניור. היום ויני כמובן הראה שוב איך הוא צריך רק סנטימטר כדי לעבור כל מגן וגם הפס שלו היה חכם. הייתי רוצה שישחק לעתים פחות מסובך, לא לחפש את המסירה הכי מתוחכמת אלא לבעוט לשער. מה שכן הוא לא צריך חימום, הוא כבר בזון ומשחק כאילו אנחנו בינואר.
לוקח את המשחק בפרופורציות כי מצד אחד בחצי השני יכולנו להבקיע חמישייה ומצד שני אטאלנטה קבוצה יחסית נאיבית, בהרכב חסר, שיחקה עם קו הגנה מאוד גבוה ומאיורקה למשל זו אופרה אחרת לגמרי. וכמובן שהביטחון בשמיים אחרי שער אחד.
אמרתי לפני המשחק שזה לא ריאל קלאסי אם טיבו קורטואה לא ירשום איזו הצלה אדירה ולא בגארבץ’-טיים אלא כשהקבוצה עוד מנומנמת ומחפשת את עצמה ולוח התוצאות מראה 0:0 - וואו. אני מצפה מאורליאן טשואמני לא להתחבא ולשכוח מהמחצית הראשונה הזו בה היה מבולבל, לא הגנה ולא התקפה, לא יכול להיות שג’וד עושה יותר תאקלים ממנו. כמובן שזה לא רק הוא אבל בעוד כולם היו נניח סבירים אז הוא בלט בחולשתו.
כמובן שריאל רגילה לטוני קרוס ובהחלט היה חסר מישהו שמנהל משחק וזה לא יושב טוב במאה אחוז על אף אחד, חבל לבזבז את ג’וד. מה שכן, גם עם קרוס היינו פרוצים ולא מתואמים מאחורה והיו ימים רבים ש-70% החזקת כדור לא בהכרח הביאו למצבים, אז כמה שהוא חסר - או.קיי, יש דברים טובים אחרים שיבואו. פדה ואלוורדה עזבו את השער - לוקח כדור ומשנה קצב וטס ומבטל שני שחקנים בדריבל ולפתע בצד ימין הוא מופיע…כשהוא גם לוחץ גבוה הוא מחלץ כל כך הרבה כדורים, חבל שאי אפשר לשכפל אותו.
מבחינתי ג’וד מספר אחת על המגרש, אין לי סטטיסטיקה וזה לא משנה, גם בלי הבישול. המון חילוץ כדור וגליצ’ים שמנעו מאטאלנטה להתקרב, היה זמין, נייד, קליל רגליים וקל מחשבה, קיבל החלטות נכונות, כאילו אנחנו נניח לפני עשרה-11 חודשים. תשובה טובה לכל אחד שקטלו אותו כהוגן, הוא החזיר להם. אם כבר עבודה, אציין את רודריגו וחילוץ הכדור המצוין שלו, זה הוביל לשער השני נדמה לי. קצת יותר מרפקים ומאנייקיות של כוכב. היום אין לי תלונות. כשיש לנו שלושה שחקני התקפה מובהקים ולא משנה כמה ה-11 מלאים באתלטיים - תמיד מישהו צריך להקריב ורודריגו עשה את זה.
מחכים למאיורקה. האללה מדריד!
אגב, אתה נכנס לאינסטגרם מיד לאחר המשחק ואני מניח שסרחיו ראמוס צפה, גם נאצ’ו, חוסלו - כולם ממהרים לפרגן, אפילו מקדישים סטורים ללוקה מודריץ’ על ציון הדרך שלו - אולי אני מפריז בחשיבות של זה אבל לטעמי זה גם מביע משהו.
צ׳ואמני לא היה טוב היום עם הכדור,אבל הציל לנו 2 מצבים מביכים מאוד לפחות,היה טוב מאוד הגנתית,ניתן לו את ההנחה של תחילת עונה וזה שהוא לא עשה קדם עונה כמו שצריך,כבר ראינו שהוא יודע לתת פסים חדים בין הקווים ולפעמים גם מצטרף מצוין,אני לא מודאג ממנו.
במחצית הראשונה ראינו כמה ניסויים מוזרים עם העליות של הבלמים וויתור על הנעת כדור,במחצית השנייה חזרנו לשחק יותר מאוזן ונראינו מצוין,מפחיד כמה פוטנציאל התקפי יש בקבוצה הזו.
איזה כיף שאמבפה כבש היום ולא נצטרך להיכנס לכדור שלג הזה של מתי היא סוף סוף יבקיע,אבל מבחינתי כרגע ויני הוא השחקן הטוב בעולם עד שיוכיח אחרת.
אגב,יהיה מוגזם להגיד שטיבו של השלוש שנים האחרונות זה השוער הכי טוב שראיתי אי פעם בלייב? (רואה כדורגל בערך 25 שנה).
** כמעט שכחתי,המחצית השנייה של בלינגהאם-יצירת אומנות.
עוד פוסט אחרון ונקודה אחרונה לפני שאני פורש לישון, רודריגו פתח את העונה ברגל ימין. כדורגל אסרטיבי, חד, הורגש על המגרש ולא היה רחוק פעמיים מלכבוש, פעם אחת מכדור שהכניס לו ויני והשני אחרי כדור של אמבפה. אם הוא ימשיך ככה, כולם יהיו מרוצים, חוץ מגולר כמובן.
רודיגר בתצוגה מצוינת, מנדי וקרבאחל סולידים, מיליטאו עם המכירות הקבועות אבל עם פעולות יפות בשאר הזמן, ואטלאנטה בקושי בעטו למסגרת.
כן, יש מקום לשיפור אבל בסטנדרטים של ריאל מדריד זו הגנה טובה. ++ אפילו.
לצערי אני לא כל כך שותף לאופטימיות שלך בקשר להגנה, אבל לפי מה שראינו היום בליגה זה לא ישנה כל כך, ההתקפה שלנו מפחידה ולא יעזו לתקוף אותנו הרבה.
לא יודע, קצת הרגשתי כמו בן 16 שוב, בהתרגשות לקראת, לראות את קיליאן סוף סוף אצלנו על המגרש, צירופי המסירות והתמונות המשותפות באינסטגרם.
הולכת להיות לנו לכל הפחות עונה מעניינת.
ההבדל בין 2 המחציות היה כל-כך עצום שחובה על קרלו לחקור ולנתח מה קרה שם על מנת שלא נחזור יותר מדי פעמים על מחצית ראשונה שכזו.
בעין בלתי מזוינת, זה נראה כמו שילוב של ג’וד נזכר שהוא קשר (לאחר עונה שלמה שדפקו אותו לקח לו מחצית שלמה להתאפס) ואולי גם איזו התרופפות מהצד האיטלקי. בכל אופן, כשג’וד התחיל לשחק הקבוצה רקדה וקיבלנו טעימה של מה שיכול לצפות לנו בהמשך העונה.
יש 2 דברים עיקריים שמדאיגים אותי להמשך:
- ההגנה. זה לא רק המחסור בבלמים, אלא גם בקישור אחורי. טשואמני כקשר אחורי עדיין עם מליון סימני שאלה סביבו, וכשקמאבינגה פצוע היכולת של טשואמני לתמוך כבלם מדי פעם פוחתת לכשעצמה מה שמחזק עוד יותר את החוסר בבלמים. אנחנו במרחק 2 פציעות מקבילות בלבד בחוליית הקישור האחורי וההגנה בפני שוקת שבורה (והפעם אין את נאצ’ו שיציל את המצב).
- אנצ’לוטי. יעקבי יכול להמשיך להתייחס אליו בתור אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה עד מחר, זה לא ישנה את מה שהעיניים שלי רואות. והן רואות כבר כמה שנים באופן ברור קבוצה לא מאומנת עם מעט עד ללא תחכום טקטי. בנוסף, החשש שלי הוא שה-4-3-3 סוג של נכפה עליו (ותראו כמה ג’וד טוב בקישור!!!) וברגע שאחד מבין 5 השחקנים הקדמיים ייעדר, קרלו יחזור ל-4-4-2. גם אתמול, החילוף הראשון היה להוציא את רודריגו ולהכניס את מודריץ’, ומאותו הרגע בערך הפסקנו לשחק.
התרשמות כללית כפי שכבר נכתב פה - צפויה לנו עונה מאד מהנה לצפייה. מחצית שניה התקפית מעוררת תאבון, וגם רודריגו נראה כמי שירוויח לא מעט מהעובדה שפשוט אי אפשר לשמור ביעילות את אמבפה-ג׳וד-ויני מבלי להשאיר חורים. ג׳אגלינג עם יותר מדי כדורים. הגנה אין כל כך. יאללה בלאגן.
מבחינת עמידה בהישגים - השאלה המתבקשת היא מה המטרות של העונה, ואני חושב שהתשובה קלה - אליפות ושמינית צ׳מפיונס* כדרישת מינימום, כל השאר בונוס. זה מנעד מאד מצומצם. כדי שניפול באחת מהשתיים אני לא חושב שפציעות בקישור ובהגנה מהתרחיש של דוד יספיקו. הנעלם המשמעותי פה הוא התחרות מבארסה ואתלטיקו, או במילים אחרות ובפישוט יתר - כמה לאמין + פרמין וחוליאן מסוגלים להתפוצץ העונה.
סיבות לאופטימיות סה״כ.
*ברור שאנחנו ריאל מדריד ובלה בלה בלה, אבל בתכלס - לא יקרה כלום אם נשחרר את הגביע הקדוש לשנה שנתיים לטובת טחינה סדרתית של הליגה.