מחזור 2 באלופות: 1-0 לליל עם הפסד ראשון לאחר יותר משנה

אפילו התקווה שיפטרו את קרלו נעלמה עם ההישגים ההזויים של השנה שעברה והמינוי הברור של אלונסו.

לייק 1

11 משחקים רשמיים שיחקנו העונה,יכול להגיד שנהניתי מ 2 מחציות,אחת נגד אטאלנטה ואחת נגד אלאבס,בכל שאר הזמן פשוט שיחקנו גרוע ולצערי אין שום גרף שיפור.

אנצ׳לוטי כבר ניסה הכל מבחינת ציוות שחקנים ורוטציות,שינה מערכים,כלום לא עובד,אבל הבעיה היא לא בזהות ובהצבה של השחקנים ולא במערך כזה או אחר,כל עוד הקבוצה הזו לא תלמד לשחק כקבוצה שום דבר לא יעזור ואת זה הוא לא יכול לעשות כנראה.

אני לא יודע איך העונה הזו תיגמר אבל מה שבטוח כדורגל טוב לא יהיה פה,נצטרך לסבול את העונה הזו ולקוות שאולי סוף סוף הקיץ יגיע השינוי ונקבל מאמן אמיתי עם שיטת משחק ויכולת להעמיד קבוצה מסודרת על המגרש.

2 לייקים

אין מוצא| אני כל פעם מנסה לשכנע את עצמי שהערב זה יהיה אחרת ומחשבה נוספת היא שאולי אני מגזים עם התלונות שלי כלפי הקבוצה - אומרים לי את זה בפוד קלאסיקו כשאני מטנף על קרלו אנצ’לוטי, אוהדים שאני מדבר איתם וגם בפייסבוק. ואני כל פעם מבין שזה לא נכון ואני צודק. מעל עשרה משחקים בעונה הזו ואין שום דבר - קו התקדמות שווה לאפס. כל קבוצה סובלת מהעומס ומפציעות של שחקני מפתח. או.קיי נעזוב לרגע את ברצלונה, כבר נתתי מספיק דוגמאות לגבי תחילת המחזור הנוכחי במפעל.
מעבר לכך אני גם מזכיר לעצמי שלאורך השנים היו לנו משחקי שיט בצ’מפיונס בשלב הבתים, גם בעידן כריסטיאנו עם ה-3:3 שחילצנו בקושי נגד לגיה ורשה, תבוסה נגד טוטנהאם, כמובן שדוגמא טובה היא המשחק נגד שריף וההפסד הביתי בעונת הדאבל הקודמת. הפעם זה נראה אחרת. גם ליגת האלופות לא נותנת לנו את הריגוש והגאולה.

אתלטיקו יריבתנו האהובה הושפלה כהוגן בבנפיקה, זה גם כן אומר משהו. יכולנו להחזיק מעמד עוד קצת, שלוש דקות של אחריות ולנצח בדרבי במגרש של הרעים ואני מניח שלמרות שיש מצב שזה היה מעלה את הזחיחות עוד - אולי כן היינו מקבלים אוויר ויוצאים לדרך חדשה.

לא חושב שזו תגובה של פאניקה לחשוב שאיבוד הנקודות הזה אתמול עלול להיות קריטי מעבר לתחושה הרעה שההפסד הזה משאיר. יש לנו עוד משחק קשה מאוד-מאוד באנפילד ומתישהו הרצף המטורף שלנו נגדם יישבר וגם שאר המשחקים לא פיקניק.

ריאל מדריד לא משחקת כדורגל. בשום הרכב - גם בהרכב כמעט מלא, בשום מערך - לא ב-4:4:2 ‘יציב’ יותר עאלק - הקישור אתמול היה אפור מאוד, תסלחו לי. לא במשחקי הבית שם אנחנו נותנים את המינימום ולא במשחקי החוץ ולראייה הפסד ושלוש תוצאות תיקו מול ניצחון בודד בחמישה משחקים. לא חושב שכמה שלוקה מודריץ’ כבר נחלש פיזית והוא איטי - מישהו יכול להזיז את הכדור כמוהו. כשזה המערך הציפייה שג’וד בלינגהאם ישחק יותר מקדימה ויקח על עצמו, הגולים שלו חסרים. אנטוניו רודיגר חלוץ בדקות האחרונות זה הפיתרון שלנו - נהדר. זה ולהעיף כדורים.

זה נראה שרק הקבוצה שלנו נראית כל כך שבעה וזו בעיה ענקית מעבר לחור שהשאיר נניח טוני קרוס או עניין טקטי, הכוכבים מרגישים מאוד בנוח במקום שלהם אם זה ויניסיוס ג’וניור שלא מעורב ולא גורם לחוסר איזון, הוא יודע שהבלון ד’אור שלו, ואם זה שחקנים אחרים, אפילו רודריגו שלא שיחק אתמול. רק הקבוצה שלנו מוציאה עשרה אחוזים מהפוטנציאל שלה וצריכה הפסד כדי “ללמוד ממנו”. יעני אם מנצחים במשחק עלוב לא עושים את הסקת המסקנות.

יש שתי נקודות אור מאתמול לדעתי - אחת מהן: אנדריי לונין עם הצלה כפולה נהדרת ואני מאוד שמח בשבילו. השנייה היא אדוארדו קמאבינגה ואני אסייג. הפנדל שעשה אתמול דומה מאוד למשחק נגד ראיו וייקאנו, הוא חייב להיגמל מזה ולהיות קצת יותר אחראי. מה שכן בהתחשב בהופעה ראשונה וכשהפרטנרים שלו היו חלשים יחסית - לטעמי הוא היה בסדר גמור. התעייף בהמשך אבל זו הייתה אותה זריזות ולנצח מאבקים, ראיתי הרבה דקות יחסית בטלפון ושחקני ליל הצליחו רק להפיל אותו.

חלילה שלא יישמע כתירוץ אבל הסגל מרגיש מאוד-מאוד קצר לפתע, בטח כשאני חושב על ברהים דיאס שתפור עליו משחק כמו אתמול. אני מאלה שפחות עפים על ארדה גולר למשל. אולי זה גם היה טמטום טהור לשחרר את ניקו פז בעונה כזו ארוכה, היה ברור שיהיו לנו פציעות.

תשמע קראתי את התגובה שלך כשאני נסער וחשבתי שכתבת שלא תצפה במשחק הבא. מסקרן אותי מאוד אם הצלחת לעמוד “בהבטחה” שלך. זה חזק מאיתנו אחי, כמו שכל כך הרבה פעמים נפלט לי ‘נמאס לי מהם’ - לא רוצה לראות משחקים יותר. אנחנו גם תמיד לפני משחק יודעים שזה לא יקרה אבל כן יש קול גדול בראש שאומר שהפעם נשחק טוב וזה יתחבר.

כאוהד הפועל תל אביב אגב ב-2006/07 הובלנו בטדי נגד המיליונרים של בית"ר ירושלים ובמקום להבקיע את השני והשלישי - לא רק שחטפנו אלא הפסדנו 2:1 בדקה האחרונה. ממש כעסתי והתעצבנתי כילד בכיתה ט’ ואמרתי שיילכו קיבינימאט לא רואה את המשחק הבא. באמת לא ראיתי אבל אחר כך הרעב חזר לי.

מגיע לנו כדורגל טוב יותר מזה.
אחת השאלות שאני שואל את עצמי היא על האופי המורכב של אימון ריאל מדריד, כמויות האגו הפסיכיות, סופרסטארים או כאלה שרוצים להיות סופרסטארים בכל עמדה, נשיא סופר דומיננטי וחזק ומערכת שלא משאירה הרבה מקום למנג׳ר.

בניהול יחסי אנוש קרלו הוא ליגה אחרת, יעיד כמעט כל שחקן שעבר דרכו על חיבור פנטסטי שלו לשחקנים.
במובן הזה הוא אחד היחידים בעולם שיכולים להחזיק חדר הלבשה כמו של ריאל מדריד לא רק תקין, אלא אשכרה אחד מחדרי ההלבשה הבריאים שיש עם המון פרגון הדדי.

על יכולת האימון שלו… אין מה להרחיב נאמר מספיק, כל שנה שחולפת הוא מתרחק עוד ועוד מכל דבר שרלוונטי לכדורגל מודרני.

עכשיו מי לדעתם יכול לבוא ולהצליח להחזיק חדר הלבשה כמו שלנו, לנהל מערכת יחסים תקינה עם פלורנטינו, לנווט במערכת הלא פשוטה שלנו ולהיות מאמן כדורגל מצויין ברמות הגבוהות?
מההיכרות היחסית מוגבלת שלי אני יכול לחשוב רק על 2 שמות, זידאן וקלופ.

מה זה חילק כמה מסירות יפות ? הבנאדם מת מהלך, לא עומד בקצב, בקושי זז, עוברים אותו כאילו לא שם, פיזית מודריץ’ כבר לא מתאים לליגת העל שלנו.
אפשר להשתמש ביכולות המסירה שלו כשאנחנו שולטים לחלוטין מול היריבה וחייבים לפצח בונקר, אבל מול אתלטים מהירים שמשחקים פיזי כמו ליל אין לו מה לעשות על המגרש.

אני מת על זידאן, היה הופך את הקבוצה הזאת לקבוצה מעולה, אבל קלופ זה כבר סיפור הרבה יותר גדול, היינו הופכים לאחת הטובות בהיסטוריה ומשחקים ‘‘כדורגל מחשמל’’ כפי שביקשו פה, זה היה יכול להיות כ’'כ מחשמל שאפשר להאיר איתו את כל הברנבאו והשכונה ולחסוך חשמל :joy:

חילק מסירות יפות=סידר מצבים לשער בקלות שאף שחקן קישור אחר שלנו לא מסוגל. וכן זאת נחמת עניים, וכן הוא לא בקצב פיזית וכו וכו, אתמול הוא היה נדרש על המגרש ולא היה רחוק מלבשל.

אני מבטיח לך שאני בעצמי בטוח שמשחק הבא נשחק טוב יותר ובסוף העונה כנראה נהייה מבסוטים, אבל משהו בתסכול הזה לגבי היכולת הטקטית הכל כך רעה שגם לא נמצאת בגרף שיפור - זה מה שגרם לי פשוט לאבד סבלנות.

אגב, משחק אחרון שזה קרה לי בו - לפני 20 שנה מעניין אותי אם אתה זוכר את המשחק הזה:
בעונת 2003/4 סיימנו עם רצף של 5 הפסדים רצוף (לא יודע אם מישהו בכלל זוכר את המשבר האיום הזה),
בכל מקרה הגענו לרצף האחרון של העונה מקום ראשון וסיימנו אותו מקום שלישי והמשחק שאני מדבר עליו היה הפסד2-1 למורסיה מחזור לפני אחרון שלדעתי גם הייתה מנמושות הליגה בזמנו…

לייק 1

בהחלט זוכר אחי. הם ירדו ליגה והיינו אומללים זו הפעם הראשונה שהפסדנו חמישה משחקים ברצף והעונש הנוסף היה המקום הרביעי ומוקדמות ליגת האלופות בקיץ עם הרס"ר חוסה אנטוניו קמאצ’ו. דווקא בקלאסיקו בברנבאו שיחקנו לא רע והיו דקות של בליץ’ שלנו.

אני גם מבואס אפילו הילדים בכיתה אומרים לי שריאל מדריד לא משחקת. אנחנו מקבלים חרא שמוגש לנו קבוע. וגם בעשר בלילה עבורי זה מייסר. תמיד כשאני בא לראות עם אבא (גר קרוב ממש להורים) הוא אומר לי “דור בלי להתעצבן” וזה לא מחזיק מעמד. במחצית כבר חותך לדירה…

לייק 1

האירוע היותר מתסכל הוא שבמשחק הבא אנחנו נקבל בדיוק אותו דבר.

לייק 1

משהו פה פשוט לא מסתדר לי.
שנה שעברה היתה עונה שפשוט אמרתי לאישתי שכל משחק אני נהנה מהכדורגל שראיל משחקץ
וזה אחרי כמה שנים שברמת הכדורגל עצמו לא עפתי ככה.

מה קרה?
כל זה בגלל טוני קרוס אחד?

כנראה שהוא היה הרבה יותר מרק שחקן עבור הסגל שלנו,המאמן על המגרש שמעיר ומכוון את כולם,מסמן עם הידיים לאן לנוע,מתי לרוץ קדימה ומתי להרגיע.
לאחרונה דווח שקרלו מחפש איש טקטי כחיזוק לצוות המקצועי,אולי כדאי לנסות את טוני.

מודה שהערכתי את קרוס הרבה מעל המקובל (פה בפורום לפחות), הייתה לי תחושה שנתקשה מאוד בלי שחקן חכם בקישור (בואו נודה, אין לנו כזה כרגע, חוץ מבלינגהאם שהוא שחקן מסוג שונה) אבל לא חשבתי שזה יהיה כזה קיצוני.

זה אומנם בלט מאוד מול ליל מאשר בשאר המשחקים אבל תמיד היינו בנחיתות מספרית, גם בהתקפה וגם בהגנה.

לא יודע איך הקבוצה מצליחה לעשות את זה, לחץ לא אפקטיבי ששוברים בקלות, מחסור במנהל משחק בהתקפה, אגפים לא מאוזנים הגנתית, בשורה התחתונה קבוצות מצליחות להביא אותנו למצב שאנחנו לא תוקפים עם מספיק שחקנים ולא מגנים עם מספיק שחקנים.

מעולם לא ראיתי אחוז גבוה כל כך של בעיטות שנבלמות עוד לפני שמגיעות לשוער.

גם ליריבות אין טוני קרוס. ברצלונה עולה עם ילדים בני 14 בקישור.
אם הסיבה לשילשול שאנחנו רואים היא תלות בשחקן אחד זה עוד יותר גרוע.

3 לייקים

זה לא תלות בשחקן, זה תלות בסוג שחקן, צריך קישור עם קצת מוח, לטוני קרוס היה הרבה מוח, לפניו לצאבי אלונסו היה הרבה מוח.
עכשיו אנחנו עם קישור בלי הרבה מוח ומודריץ בן 40 כבר לא מספיק.

באמת נהניתם מהכדורגל של שנה שעברה?
אני זוכר פה בפורום קונצנזוס על כך שהכדורגל משעמם

2 לייקים

אני מניח שלרוב אם לא כל הקבוצות ששיחקנו מולן השנה יש קישור עם ״פחות מוח״ מהקישור שלנו.
עם כל הכבוד קמאבינגה, פדה, טשואמני ובלינגהאם הם לא סתם שחקנים והם בטופ של הטופ וכנראה שיש להם קצת אינטליגנציה אחרת הם לא היו משחקים בריאל.
אני מעריך שיש להם יותר אינטליגנציה מהקישור הממוצע של ליל, או ויאדוליד, או מיורקה או אפילו ילד בן 17 שעולה לבכורה בבארסה - ובכל זאת אנחנו נראים כמו זבל.

זה לא קשור לסוג שחקן, זה קשור לשיטה שבה הקבוצה משחקת, על מה הקבוצה עובדת ומתאמנת.
שהיה קרוס היה נוח לזרוק עליו את כל המשחק ולתת לו להיות המאמן בשטח ובגלל זה גם המשחק שלנו היה נראה כמו שהוא נראה - שבלוני, מסודר להחריד, משעמם להחריד, אבל יעיל.

כרגע אין אף אחד שייקח על עצמו להיות מאמן על המגרש(ובצדק! שיתעסקו בלשחק כדורגל) והמאמן בפועל צריך אשכרה לעשות את העבודה שלו, אבל הוא לא יודע לעשות אותה וזאת כל הבעיה שלנו

5 לייקים

שנה שעברה שיחקנו חרא אבל היה טוני קרוס אז אי אפשר היה לטעון שזה בגלל שאין קרוס, העונה אנחנו משחקים גם חרא אבל קרוס פרש, אז אפשר לטעון שזה בגלל שקרוס חסר.

אנחנו משחקים חרא כבר הרבה שנים וברובם קרוס היה על המגרש.

לא לפתח שום ציפיות שנשחק כדורגל קבוצתי מהנה, אבל יש לנו שחקנים מהטובים בעולם, אם רק אחד מתוך אמבפה, ויני וג’וד יכנס לכושר טוב זה יראה אחרת לגמרי, אם שניים מהם יכנסו לכושר שיא נהפוך לקבוצה הטובה בעולם, אם כל השלושה יכנסו לתקופה טובה אז כבר נראה משחקים מהפנטים וכולם יטענו שזה בגלל הסבא המנמנם על הקווים.

לייק 1

הקבוצות הטיפשות שמגיעות מולנו מצויידות בעודף מוטיבציה, מתי לאחרונה ראיתם עודף מוטיבציה אצלינו?
איך יכול להיות שכל שחקן קישור/התקפה נגדינו נראה כמו רונאלדיניו? ראיתם איך ההתקפה של ליל פשוט עברה שחקנים שלנו כאילו הם לא שם?
מתי ראינו דריבל לייצר מצב חוץ מלפני כמה עידנים עם ויניסיוס?
אז אין יכולת אישית, אין יכולת קבוצתית, אין איומים למסגרת.
מצד שני שאננות הגנתית.
אף אחד לא עושה סדר.

מתי זה יגמר? כשכולם יכנסו לכושר? נמשיך להמתין…

אתה צודק לגמרי וזאת עוד אחת מהבעיות של אנצלוטי.
הקבוצה משחקת בעצלתיים וכאילו עולה למגרש פשוט כי זה מה שהם צריכים לעשות בשביל לקבל משכורת, באים לעבודה ולא באים לעבוד.

התפקיד של מאמן(או מנהל בעבודה לצורך העניין) זה לדאוג שהעובד יהיה רעב ויעבוד כמו שצריך ולא יזרוק זין גם אחרי שנה-שנתיים בעבודה שבהן הוא כבש את כל היעדים שלו.

השובע הזה הוא באיזשהו מקום בלתי נמנע מצד השחקנים, במיוחד כאלה שזכו בדאבל שני תוך כמה שנים, אבל זה התפקיד של המאמן לנער אותם ולהעיר אותם כל יום וכל משחק מחדש.