חצי גמר הצ'מפיונס: 2-2 באליאנץ ארנה

לקראת באיירן מינכן

הקלאסיקו של אירופה כבר כאן| עוד פרק ביריבות בין ריאל מדריד ובאיירן מינכן ייכתב מחר (שלישי, 22:00), כשריאל שנוגעת כבר בכתר ומגיעה עדיין עם אופוריית סיטי והקלאסיקו - תתארח באליאנץ’ ארנה. ריאל מלאת ריספקט ויודעת שהיא תקבל את ‘באיירן של הצ’מפיונס’ ולא באיירן של הליגה. לוקאס יחליף את קרבחאל המושעה, טשואמני יפתח, השאלה האם בהגנה או בקישור. אצל באיירן? רוב הפצועים התאוששו, בעיות בהגנה וקיין אחד שמסוכן. הכל לקראת המשחק - כאן.

image

סטטוס ריאל מדריד:

ריאל מדריד מגיעה לקלאסיקו של אירופה במצב רוח מצוין. שלושה משחקים מהגביע ה-15 החשוב מכל – יגידו החצופים והאופטימיים. המומנטום נמשך כשגם הרכב מחליפים במשחק לא פשוט בכלל באנואטה נגד ריאל סוסיאדד – עמד במשימה עם 0:1 קטן-גדול, והאלירון מה-זה מתקרב. בעונה כזו ריאל מסתדרת גם ללא ג’וד בלינגהאם (גם ויניסיוס ג’וניור שיחק מעט) וארדה גולר בהופעת הבכורה שלו בהרכב בליגה היה הגיבור. לא מעט שחקנים בכירים קיבלו מנוחה. וכעת זו אופרה אחרת. ריאל מאמינה בעצמה, מלאת ביטחון אחרי שהדיחה את הטרבליסטית הגאה מנצ’סטר סיטי והוכיחה שהיא יודעת לסבול – כמו שאמר זינדין זידאן לא אחת בעבר, אך מלאת כבוד ליריבה החזקה. בדיוק עשור אחרי ה-0:4 המדהים באליאנץ’ ארנה על באיירן מינכן עם אותו קרלו אנצ’לוטי על הקווים – היא בשיא ההכנות במעמד הזה. קרלו מבהיר כי אין שום קשר למשחק ההוא, מדגיש את כוחה של באיירן כאימפריה ומועדון מנוסה מאוד, וגם מגן קצת על ריאל עצמה שאולי לא מוערכת מספיק. "מעטים האמינו שאעשה את מסיבת העיתונאים הזו (כלומר שריאל תגיע למעמד), אנחנו שמחים להיות כאן. ועם כל הכבוד לחצי הגמר ה-12 שלה ב-14 שנים – ריאל סופרת רק גביעים. יש לה את הסנטיאגו ברנבאו כדי לתקן בגומלין אבל אף אחד לא חושב על זה.

לקרלו אגב יש רקורד בלתי נתפס נגד באיירן – הוא לא הפסיד לה מעולם, הדיח אותה שלוש פעמים כולל בימיו במילאן ורשם שישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. גם אין לו בטן מלאה על הבווארים על אף שפוטר וספג מעט השמצות מהכוכבים, הוא לא נוטר טינה ומסתכל על התקופה הזו כחיובית. הוא מרוכז רק במשחק מחר. “תוצאות העבר? זה סיפור אחר מחר, חצי גמר חדש. אנחנו יודעים שאנחנו משחקים נגד יריבה עם שחקנים מעולים, איכות, הם מאוד חזקים. אנחנו שמחים להיות כאן אך לא מסתפקים בזה. אין ‘נקמה’ מחר. התמזל מזלי לאמן גם את באיירן. יש לי זיכרונות נהדרים”. הוא פירגן גם כן לתומאס טוכל ‘והחזיר לו’ (“הוא מאמן גדול ויש לי כבוד רב מאוד כלפיו”) ושלל את האימרות על כך שג’רמי דה לאון הצעיר הוא ‘הקמע’ כפי שהיה באיתיחאד. שחקן קסטיליה לא יוכל לשחק מחר כמובן. הוא לא היחיד שנסע על אף שלא בתמונה – גם דני קרבחאל המושעה והפצועים טיבו קורטואה ודויד אלאבה עשו את הדרך כדי להוסיף למוראל. במעמדים האלה כולם כן.


ריאל חוגגת העפלה לחצי. העבודה רק התחילה

די ברור מה ריאל צריכה לעשות. אנצ’לוטי יודע: “אין הפתעות מחר. עלינו להגן היטב ולהימנע מהתקפות הנגד. אנחנו חייבים לשחק משחק שלם. ריאל מדריד ובאיירן מינכן חזקות מאוד, עם שחקנים מהירים. שתי הקבוצות יכולות לשחק בדרכים שונות”. הוא מדבר על המשחק המרהיב שהציגה באיירן נגד ארסנל – “אנחנו מסתכלים על ההופעות האלה שלה ולא על העונה שלהם בבונדסליגה”. הוא אומר, מי כמוהו יודע – שצריך לקחת בחשבון את המסורת המפוארת של המועדון. “יש להם היסטוריה ענפה בליגת האלופות, זה פקטור גדול במשחקים האלה”. הוא לא ממש מבין את הדיבורים האלה בנוסח ברנרדו סילבה על “קבוצה מוזרה” (“אני לא יודע, ההיסטוריה בעלת מרכיב חשוב בתחרות הזו”) וגם במצב רוח לצחוק. “מה שטוכל אמר על גנאברי? אני חושב שלוויניסיוס יש סיכוי טוב יותר להבקיע מאשר פרלאן מנדי”. ואם כבר פקטור, זה לא מבטיח דבר אבל אם בעבר ריאל הייתה מפסידה ל-“לה באסטיה נגרה” שלה, החייה השחורה, כבר במנהרה במינכן – לא הפעם. ריאל עם שלושה ניצחונות חוץ רצופים על באיירן מה שמקנה לה מעט שקט. בכל מקרה המאזן בגרמניה עדיין בכי רע, תשעה ניצחונות, שמונה תוצאות תיקו ו-20 הפסדים. עם כל הכבוד לניצחונות בלייפציג ועל אוניון ברלין זה לא אותו הדבר. ריאל הפסידה בשמונה מ-28 משחקי החוץ האחרונים שלה בצ’מפיונס ובכל שלושת המשחקים האחרונים שלה בחוץ בחצי הגמר. רק נגד אותה באיירן היא ניצחה ב-2018 מתוך שבעת משחקי החוץ. למשחק הזה עוד נחזור.

בכל מקרה האמירה הכי משמעותית של הדון במסיבת העיתונאים הייתה לגבי אורליאן טשואמני. הצרפתי לקח צעד קדימה במשחקים האחרונים. שער הניצחון נגד מאיורקה בבעיטה ממרחק, הוא מתקל יותר, מעורב יותר, סגר פינות גם כבלם. כשנשאל על כך שיחד איתו ב-11 ריאל לא הפסידה אף פעם העונה, ענה : “טוב, אני יכול להגיד לך גם שאנחנו כאן והוא לא שיחק נגד מנצ’סטר סיטי בבאיתיחאד (צוחק)”. מי שעמד אז במשימה בגבורה הוא הקפטן נאצ’ו. קרלו הבהיר: “טשואמני יפתח מחר בהרכב, זה כן. אבל באיזו עמדה? אני לא יודע כלום”. ובתרגום חופשי: או נאצ’ו – זה שהכי קל לספסל אותו, או אדוארדו קמאבינגה (לטעמי לעתים הוא לוקח סיכונים מיותרים) בחוץ. מעוז ההגנה יהיה אנטוניו רודיגר שבתקשורת הספרדית כבר הדביקו לו אתגר נוסף – לתסכל את ארלינג הולאנד כפי שעשה להארי קיין. עוד אחד שישחק בוודאות הוא פרלאן מנדי שנעדר משני המשחקים האחרונים – חזר לאימונים וישחק, היציבות שלו חשובה. קרלו נשאל עליו ועל אלפונסו דיוויס ולא רצה להתייחס: “אני מדבר רק על השחקנים שלי. מנדי התאושש, הוא מוכן למחר וישחק”.

בצד ימין קבלו את לוקאס ואסקס, המצטיין האמיתי של הקלאסיקו, שכבר שיחק כמגן ימני נגד באיירן איי שם בחצי הגמר ב-2017-18 מי שזוכר – שוב נקרא לדגל במקום דני קרבחאל המושעה. הוא פתח על הספסל ושולב לפרקים קצרים מאוד באנואטה. לוקאס שיחק 54 משחקים כמגן בעונות האחרונות. תמיד מציג לב ונשמה ויכול לעזור מאוד-מאוד בפן ההתקפי. עוד שינויים בהרכב – יהיו רבים, 11 שונים לחלוטין מהמשחק באנואטה כמובן – גם פדה ואלוורדה שיעזור לו בצד ימין, עם משחקו ה-50 בליגת האלופות, צמד הברזילאיים וכן ג’וד בלינגהאם ואפילו אנדריי לונין שבשבוע האחרון ידע עליות ומורדות. הוא חוזר לגרמניה שם הציג את משחק חייו נגד לייפציג. לאחרונה הוא מציג קצת חוסר ביטחון, למשל בקלאסיקו, אך נזכור שגם בזכותו אנחנו כאן. רק פעם אחת שמרה ריאל על שער נקי במינכן – ועשה זאת איקר קסיאס ב-2014, הוא היה למען האמת די מחוסר עבודה.


אנצ’לוטי. ריספקט לבאיירן.

כמובן שאדר מיליטאו עם כל הכבוד ל-90 הדקות שלו נגד ריאל סוסיאדד בהן הציג תשוקה גדולה, התקדמות אך חלודה – לא מוכן למעמד. “אנחנו שמחים שהוא וטיבו קורטואה חזרו. מיליטאו היה נמרץ נגד סוסיאדד ועבר משחק לא פשוט בכלל. הוא יכול לשחק, אבל אני לא יכול לחשוב על ‘להיות הוגן או לא’ בבחירת ההרכב. לצערי הרבה פעמים לא הייתי הוגן השנה, בכל פעם שאני בוחר הרכב אני משאיר שחקנים מעולים בחוץ”. גם לוקה מודריץ’ יחזור לספסל. ההרכב נראה די סגור, התלבטות אחת: נאצ’ו או קמאבינגה כאמור. נציין כי קמאבינגה יכול לשנות משחק כמחליף בזכות הדינמיות שלו, כפי שהיה בכל משחק נוקאאוט בדרך לגביע ה-14. רק שנתיים חלפו.

מי שיתחיל כבר מההתחלה, השחקן שאין עליו עוררין, שיאן הדקות וההופעות שלנו העונה הוא פדה ואלוורדה, מוכן ומזומן, האיש שהגיע עם קרלו למסיבת העיתונאים לקראת המשחק. פדה הודה שהמשחק נגד סיטי היה הקשה בקריירה שלו, סיים מותש, אבל הוא הטעין את הבטריות כשנח חלקית נגד סוסיאדד. בתזמון מעולה הוא ירשום מחר את הופעתו ה-50 בצ’מפיונס כמובן, הוא כבר בליגה של הגדולים ואחרי שפגש את ליברפול כבר חמש פעמים, את מנצ’סטר סיטי, פריז סן ז’רמן וכדומה – כעת מגיע תורה של באיירן. הוא מפגין ביטחון רב ולא מתנצל על המזל שהיה לקבוצה או על כך שלא בעט את הפנדל. “פעם ראשונה נגד באיירן מינכן? אני לא יכול לשחק. אני מאוד נרגש ומחכה כבר בקוצר רוח. אנחנו מכבדים את באיירן בדיוק כפי שהתייחסנו למנצ’סטר סיטי. באיירן זה מועדון על, ההכנה למשחקים האלה מרגשת אבל מסובכת”, אמר והחמיא גם להארי קיין – “הוא שחקן גדול, אבל אני בוטח בשחקני ההגנה שלנו, יש לנו את היכולת לעצור אותו. נילחם, ניתן הכל כדי להגיע לגמר, יש לנו אמונה”. גם לג’מאל מוסאילה הוא פירגן ואמר שקשה מאוד לעצור אותו – וזה אחד מהתפקידים של פדה מחר. על הפנדלים נגד סיטי אמר: “לא הייתי ‘מוכן’ לבעוט, הייתי עייף, הדבר הכי טוב היה לוותר לחבר בקבוצה”.

“אני אוהב להעפיל ולא חשוב איך”, המשיך. “גם המזל חשוב כמובן, ראינו את זה ב-2022, צריך ליהנות מהרגע, אנחנו עובדים קשה”. כמובן שהמזל חשוב, אבל ריאל תצטרך להציג משחק טוב ולא להסתמך עליו. להימנע מספיגת שער מוקדם מה שחזר על עצמו הן במשחק הראשון נגד סיטי והן בקלאסיקו. אולי במוד הגנתי יותר כיאה למשחק חוץ זה יעבוד. כולנו תקווה שריאל תעמוד נכון על המגרש אבל תתקוף הרבה-יותר ביחס למשחק נגד סיטי. ומה עם ההתקפה? ג’וד בלינגהאם מגיע בפורמה טובה אחרי שער הניצחון בקלאסיקו, מחכה לשבור את שיאו בליגת האלופות העומד על ארבעה שערים. הוא נח מנוחה מוחלטת נגד סוסיאדד על אף שביקש להיכלל בסגל מה שמעיד המון עליו. ג’וד מקווה לשבור את “החומה” שקוראים לה באיירן לה איבד אליפות בשנה שעברה במחזור הסיום. ג’וד לא כבש נגד הבווארים בשמונה משחקים. הוא כן בישל ארבעה שערים. רודריגו, האיש בעל הנס, יערוך את הופעתו ה-50 בליגת האלופות וזה המפעל שלו. יש לו 20 שערים במפעל, חזר לעצמו בצמד המשחקים נגד סיטי כשכבש בכל פעם. הוא ו-ויניסיוס יהיו חשובים הן ביציאה למתפרצות והן בסיומת כשאצל ויני יש דעיכה במספר השערים לאחרונה. נראה שאף אחד לא יודע מי יהיה דבוק לצד שמאל, כדי לבלבל את האויב. שניהם כבר כבשו במעמדים הגדולים והם יודעים את העבודה.


מחר במקום קרבחאל. לוקאס

ריאל מדריד – הרכב משוער: אנדריי לונין| לוקאס ואסקס, אנטוניו רודיגר, נאצ’ו (אדוארדו קמאבינגה), פרלאן מנדי| טוני קרוס, אורליאן טשואמני, פדה ואלוורדה| ג’וד בלינגהאם, רודריגו ו-ויניסיוס ג’וניור.

מה המצב באיירן?

באיירן מינכן מגיעה למשחק בטירוף כדי להוכיח את עצמה ובמעין סיטואציה של “השקט אחרי הסערה”. במועדון עיכלו את האליפות של באייר לברקוזן אחרי עונה איומה שלהם – הרי לאבד את האליפות אחרי 11 שנה ברציפות זה בסדר, אבל הדרך - וכל קול שיצא מהאליאנץ’ ארנה מבטיח – ‘חכו לבאיירן של ליגת האלופות’, שזו קבוצה אחרת. המומנטום טוב, עם ארבעה ניצחונות רצופים, כולל 0:1 ענק על ארסנל שרבים חשבו שתדיח את הגרמנים. באיירן גם בעונת בלהות בחצי הגמר וזה אומר עליה לא מעט, על החוזק של המועדון והיותה אימפריה. ביום שבת היא השיגה 1:2 ביתי על איינטרכט פרנקפורט, לא משחק מרשים מי יודע מה אבל להארי קיין זה לא אכפת. הוא כבש צמד, אחד אחרי בישול של קונרד לאיימר והשני בפנדל - את שער הניצחון, וכמובן שהוא האיום העיקרי. עונת הבכורה שלו במועדון עלולה להסתיים כאסון אבל זו לבטח לא אשמתו. אפשר לומר שלקראת המשחק באיירן ‘התחממה’ ממקום לא צפוי, כאשר מעבר לכך סימן שאלה לגבי מספר שחקנים בכירים גם כן הוסיף לחץ.

אין ספק שהעונה הכל הולך הפוך לבאיירן שלהזכירכם זכתה באליפות אשתקד רק במחזור האחרון וכשזה לא היה תלוי בה ואחרי קריסה מפוארת של בורוסיה דורטמונד. וזה התחיל עוד מהתבוסה 3:0 ללייפציג בקרב על התואר הראשון של העונה – הסופר קאפ, בהופעת הבכורה של קיין, נמשך עם הדחה מביכה מהגביע וחוסר יציבות משווע בליגה ב-2024 (באיירן ניצחה בעשרה מ-12 המחזורים הראשונים והפסידה פעם אחת בלבד בסיבוב הראשון). משהו החל להיסדק באמת עם החמישייה שחטפה מאיינטרכט פרנקפורט. ובכל אופן מצא לו זמן אולי האנס ‘לתקוף’ את המאמן תומאס טוכל שכבר מזמן הודיעו במועדון שלא ימשיך. “הוא לא מסוגל לשפר אותם – את שחקני הבית”, אמר בעיקר לגבי אלפונסו דיווייס שמתקשה אצלו, “הוא לא מאמין הם ולא מקדם אותם. הוא תמיד מעדיף רכש”. טוכל נעלב ובצדק ואמר: “הוא פוגע בעבודה וביושרה שלי כמאמן ב-15 השנים שלי במקצוע”, ואפילו לותר מתיאוס יצא להגנת המאמן ואמר שזה בטח לא מתאים לנהוג כך. “לא אדבר על מה שקרה עם הונס”, הבהיר מייד בפתיחת מסיבת העיתונאים". באיירן הפסידה שש פעמים ב-2024.


באיירן עוברת את ארסנל. קבוצה שונה לחלוטין מהקבוצה הכבויה בבונדסליגה

לקראת המשחק הקרוב באיירן משחזרת לא מעט שחקני מפתח, כך ניתן להבין על פי האימון המסכם. לירוי סאנה, קונרד ליימר, ג’מאל מוסיאלה שלא שיחק נגד פרנקפורט כאמצעי זהירות וגם סרג’ גנאברי שהוזכר לא אחת על ידי טוכל שחזר פעמיים על דבריו: “אני משוכנע שהוא יבקיע. אני לא יודע אם הוא ישחק כבר מההתחלה אבל הוא יבקיע”. לגנאברי שלא שיחק מאז התשעה באפריל, יש רק חמישה שערים העונה, ‘עונה לא סדירה’, וכך גם לקינגסלי קומאן שפצוע וייעדר. בכל מקרה בחלק הקדמי יש לקבוצה אינסוף אפשרויות, כולל תומאס מולר הוותיק שעולה מהספסל ויש לו כבר 104 ניצחונות בליגת האלופות – שלישי בדירוג, וכבר חצה את רף 700 ההופעות במדי באיירן. ההגנה? זו כבר בעיה אחרת.

מנואל נוייר שהפך לשוער ששמר הכי הרבה פעמים על שער נקי בליגת האלופות – 58 פעמים, משחק אחד יותר מאיקר קסיאס, סיפר בריאיון לאתר אופ"א שאחרי פציעה הסקי שלו רבים הטילו ספק האם יוכל לחזור לשחק כדורגל. באיירן צריכה את השוער והקפטן שלה במיטבו. ההגנה שלו קצת מזייפת. דאיו אופמקאנו חזר לאימונים אך לא יפתח, ומתייס דה ליכט – בלם הרבה יותר אינטליגנטי וחכם ממנו, מי שסומן בעבר כדבר הגדול הבא והתקדמותו נעצרה – נפצע נגד פרנקפורט ולא התאמן. נראה כי אריק דייר שהצטרף בחורף מטוטנהאם וקים מין-ג’יי הדרום קוריאני ירכיבו את מרכז ההגנה. על דיוויס בצד שמאל אין על מה לדבר והמאמן אמר לא אחת שהראש שלו במדריד. באיירן ספגה העונה 38 שערי ליגה ב-31 מחזורים. כמו שטוטגארט השלישית בטבלה, ושלושה יותר מלייפציג. העונה נוייר רשם רק 28 הופעות וזה ניכר. על הספסל אגב דניאל פרץ כמובן.

מי שמסוכן הוא כמובן הארי קיין שהשווה את עונת השיא שלו בליגת האלופות – שבעה שערים ב-2017-18. הוא שני רק לקיליאן אמבפה העונה. בכל המסגרות המספרים מפחידים – 42 שערים ו-13 בישולים ב-42 משחקים. באליאנץ’ ארנה הוא שווה יותר מגול למשחק – 27 שערים ב-22 הופעות. קיין שמר תמיד על פאסון והתעלם מכל “הממים” ברשתות החברתיות או מהביקורת שספג שלא בצדק. הוא כבש נגד ארסנל כמיטב המסורת כיאה לאגדת טוטנהאם (ב-2:2) וגם צמד נגד לאציו במשחק בו באיירן הגיעה אחרי פיגור 1:0 וניצחה 0:3. “כמה שערים אבקיע? לא יודע, אני מקווה שכמה, אני מרגיש מצוין”, אמר לאחר המשחק נגד פרנקפורט. הוא כבר עשה את זה נגד ריאל כשחקן טוטנהאם בשלב הבתים ב-2018. יש לו כבר 400 שערים בקריירה עבור המועדונים והמדינה. מי שעוד יעזור לו הוא מוסיאלה, כובש שער האליפות אשתקד. העונה הוא כבש 12 שערים והוא מסוגל לעשות הכל עם הכדור.


מפלצת שערים. קיין שוב חוגג ומאוד מסוכן

“כולנו באים באדום ביום רביעי”, זה היה המסר של באיירן לקראת המשחק עם סרטון שפרסם המועדון. הם מאמינים שהם חזקים מאוד במגרש הביתי ושהניצחון על ארסנל היה "משחק שמגדיר עונה. גם שחקן העבר סטפן אפנברג “נעמד לצידה” של באיירן כשסיפר בריאיון על המשחקים הגדולים נגד ריאל. “הייתה יריבות עצומה עם הרבה כבוד. מחצי הגמר אין פייבוריטים. באיירן היא באיירן וזה יהיה אתגר גדול עבורה. היא תתמודד עם הקושי בהתלהבות רבה. במדריד צריכים לקחת כמובן מאליו שהם יראו את הפנים של באיירן של הצ’מפיונס, ולא באיירן של הבונדסליגה. הם זרחו נגד ארסנל”. למרות שהפסידה לריאל בכל שלושת משחקי הבית האחרונים שלה, המאזן הביתי נגד קבוצות ספרדיות הוא עדיין אדיר מבחינת באיירן - 21 ניצחונות, שבע תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. ב-11 המשחקים האחרונים שלה נגד יריבות מספרד היא ניצחה שבע פעמים וסיימה שלוש פעמים בתיקו - תשאלו את ברצלונה. מנגד כבר שלוש עונות שבאיירן לא עוברת את רבע הגמר והיא רעבה בטירוף.

טוכל לא הפסיק לחייך במסיבת העיתונאים, אולי הוא מרגיש שאין לו מה להפסיד. במעמד חצי הגמר הוא כבר הדיח את ריאל ב-2021 כמאמן צ’לסי, המשיך לגמר גם כמאמן פריז סן ז’רמן ב-2020, ואם ניקח בחשבון את כל הטורנירים אז בחצי הגמר יש לו 11 מ-11. “זה משחק נהדר, זה חצי גמר מדהים, אולי הטוב ביותר. אנחנו נתכונן היטב, למרות שיש לנו יום אחד פחות בהכנה. זה כמו גמר לכל דבר, ביקשתי מהשחקנים לא לחשוב על זה שיש עוד משחק או משהו כזה. המשחק נגד ארסנל נתן לנו הרבה מאוד ביטחון. אני יודע שחלק מהשחקנים לא יוכלו לשחק את כל המשחק אבל במעמד הזה הם יוצאי מעצמם יותר. הפרטים הקטנים הם אלו שיכריעו את המשחק”. טוכל הבהיר כי באיירן לא יכולה לחשוב רק על טקטיקה והוא דיבר לא מעט על מציאת האיזון בין הגנה להתקפה. הוא פירגן לקרלו אנצ’לוטי: “הוא אגדה, הוא משרה ומראה רוגע וניסיון. ההישגים שלו מדברים בעד עצמם”, אמר, פירגן גם לג’וד בלינגהאם (“מתמודד היטב עם הציפיות הענקיות במועדון פאר, ההתפתחות שלו מדהימה”) אך אמר שהוא מעדיף להתמקד בקבוצה שלו. דווקא ציטוט שאמר על ריאל עוד קודם לכן הוא גאוני: “יש הרבה מאוד שערים שלהם, אתה מעביר אחורה עשר שניות ולא רואה את זה בא. הם מאוד מגוונים. הם שינו את הסגנון. קארים בנזמה איננו וכעת בלינגהאם מחבר הכל. התמודדתי נגד ריאל לא מעט. הפרטים הקטנים הם אלו שיכריעו את המשחק”. טוכל כמובן קרא לאוהדים: “אנחנו זקוקים להם, אנחנו צריכים אווירה מדהימה, אנחנו צריכים את האוהדים במצבים הקשים. הם היו המפתח נגד ארסנל וכך גם עכשיו”.

מי שהגיע עם המאמן למסיבת העיתונאים הוא ג’ושוע קימיך. הגרמני נותן הכל למועדון בצל כל הביקורות ומראה את פניו. בעבר כקשר אחורי ובימים אלה כמגן ימני ותהיו בטוחים שלא אכפת לו. הוא מוכן להיות ‘אנטי ויניסיוס’. בחצאי הגמר ב-2018 אגב הוא כבש שער אחד בכל אחד מהמשחקים. קימיך אופטימי כהרגלו: “עלינו לשחק עם הרבה ביטחון, להיות מרוכזים. העונה לא הצלחה אבל בליגת האלופות אנחנו עם רוח אחרת, זו הרגשה מדהימה לשחק במשחקים האלה”. ה-4:0 שחטפה באיירן מריאל לפני עשור לא רלוונטי מבחינתו: “עבר זמן רב מאז והקבוצות השתנו מקצה לקצה”. הוא מדבר על מרכז השדה כמרכיב חשוב – “בלא מעט משחקים לא הייתה לנו שליטה. אסור לנו רק להגן. ריאל ביצעה שינויים בשיטת המשחק שלה והשחקנים שלה חזקים מאוד. עלינו לדעת איך לתקוף בחוכמה”. הוא מדבר על ה-DNA של ריאל: “זה מועדון גדול מאוד, אי אפשר לדבר על מזל כשהם הופכים את המשחקים כל הזמן בדקות הסיום. יש להם את הכוח והביטחון לנצח. נצטרך להיות מוכנים”. על העמדה שלו: “אני מרגיש טוב וחיובי ולא חשוב באיזו עמדה אני משחק, זה מניע אותי לשחק נגד ריאל. טוני קרוס שחקן נהדר שעזר לי המון ונותן לנבחרת ביטחון. ויניסיוס? אחד הטובים באירופה, הוא מסוכן מאוד”. קימיך כבר הסתדר עם קיליאן אמבפה בעונה שעברה, אך הבהיר: “זה לא משחק של אחד נגד אחד, נצטרך להגן כקבוצה”.

image
טוכל. מאזן מעולה בחצאי הגמר, תקרית עם הנס

באיירן מינכן – הרכב משוער: מנואל נוייר| ג’ושוע קימיך, אריק דייר, קים מין-ג’יי, נוסאיר מרזוואי| לאון גורצקה, קונרד לאיימר, לירוי סאנה, ג’מאל מוסיאלה, רפאל גריירו (סרג’ גנאברי)| הארי קיין

היסטוריה ומפגשי עבר:: תולדות הקלאסיקו של אירופה

הקלאסיקו של אירופה, ריאל מדריד נגד באיירן מינכן. שתי האימפריות שחולקות יחד 20 גביעי אירופה – 14 לריאל ושישה לקבוצה מבאווריה – נפגשו עד היום 26 פעמים והמאזן צמוד-צמוד. שני דברים מדהימים – ראשית, רק מפגש אחד התקיים בשלב הבתים, איי שם בעונת 1999-00 אז שיחקו הקבוצות זו נגד זו ארבע פעמים – כולל חצי הגמר!| וכמו כן, המפגש הראשון היה רק באמצע שנות ה-70. שנים שבאיירן נחשבה ל"באסטייה נגרה" – החייה השחורה של ריאל, אבל ברוך השם בעשור האחרון המצב התאזן.

המשחקים נגד באיירן לקחו לא רק את אוהדי שתי הקבוצות אלא את כל אוהדי הכדורגל לקצה הרגש. “הנקמה” בעונת הדסימה כש-0:1 קטן-גדול של קארים בנזמה בסנטיאגו ברנבאו – חששנו שלא יספיק מול הטרבליסטית הגאה בהדרכת פפ גווארדיולה. אבל סרחיו ראמוס כבש צמד בנגיחות! (16 ו-20) במצבים נייחים, כריסטיאנו רונאלדו הוסיף שער במתפרצת לתפארת ה-BBC במחצית הראשונה וחתם את התוצאה עם 0:4 ענק בכדור חופשי ערמומי מתחת לחומה – ויאללה לגמר אחרי 12 שנה! שנתיים קודם לכן גם פגשנו את באיירן וחשבנו שזו תהיה הקבוצה שתביא את הדסימה. גם המשחק הראשון היה אכזרי עם הפסד 2:1 ממש בסיום עם שער של מריו גומס (מסוט אוזיל רק השווה לריאל), אבל אמרנו – יאללה – עם תוצאה כזו אפשר לעבור. ריאל של ז’וזה מוריניו, אלופת השיאים, זו שזכתה באליפות אחרי 1:2 בקלאסיקו בקאמפ נואו. הפתיחה הייתה מדהימה עם 0:2 מהיר מצמד של כריסטיאנו. אבל פפה ביצע פנדל, אריאן רובן השווה, ריאל חששה לקחת סיכונים ונגררה לפנדלים…כריסטיאנו וקאקה המניות הבטוחות החמיצו, צ’אבי אלונסו רק צימק ולבסוף שתי הצלות של איקר קסיאס לא עזרו כי סרחיו ראמוס בעט לעננים – אכזרי! מוריניו ירד על הבירכיים, כל זה קרה ביום העצמאות – וגם אנחנו היינו חסרי אונים

אתם אוהבים את התאכלס. ריאל עברה את באיירן שבע פעמים:, 1987-88, 1999-00, 2001-02, 2003-04, 2013-2014, 2016-17, 2017-18| מנגד, באיירן עברה את ריאל חמש פעמים: 1975-76, 1986-87, 2000-01, 2006-07, 2011-12. במפגש הראשון בחצי הגמר ב-1976 פגשה ריאל את באיירן האדירה של בקנבאואר ומולר, זו שזכתה בגביע אירופה הישן שלוש פעמים ברציפות. זה הספיק רק ל-1:1 בברנבאו, ובגומלין ריאל הפסידה 2:0. באיירן הטילה אימה גם על הקינטה דל בויטרה. ריאל הובסה 4:1 בחצי הגמר של 1986-87 כשהגרמנים מובילים 0:3 כבר בדקה ה-37 ואמיליו בוטראגיניו רק מצמק לפני פנדל של לותר מתיאוס, ובגומלין עם 0:1 של קרלוס סנטיאנה הצליחה להחזיר רק את הכבוד. במפגש השלישי נגד באיירן, כעבור שנה, כך שהזעם לא נאגר להרבה זמן, הפעם ברבע הגמר של 1987-88 - סוף-סוף הצליחה ריאל להדיח אותה. היא פיגרה 3:0 במינכן אבל השיגה שני שערי חוץ סופר-חשובים ומאוחרים עם אמיליו בוטראגיניו (85) והוגו סאנצ’ס בדקה ה-90. בגומלין ריאל סגרה עניין כבר במחצית הראשונה עם שערים של מילאן יאנקוביץ’ ומיצ’ל.

עונת 1999-00 הייתה ממש לא שגרתית. בשלב הבתים השני ריאל מדריד הייתה די אבודה ועלתה בקושי רב…באיירן כבשה בקלילות שתי רביעיות -2:4 במדריד במשחק לא טוב של קסיאס ו-1:4 במינכן. מי האמין שהשתיים יפגשו שוב בחודש מאי וזה יהיה אחרת לגמרי. שני בישולים נהדרים של ראול, לאנלקה ולמיצ’ל סאלגדו – הביאו ל-0:2 ענק. בגומלין ריאל הפסידה כהרגלה במינכן, אך אנלקה כבש שוב – הפעם בנגיחה אדירה לרשת של אוליבר קאן אחרי בישול של סאביו וה-2:1 היה כמו הפסד.

בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה המשחק הכי חם בכדורגל. כעבור שנה, ריאל מדריד בתחילת עידן הגלאקטיקוס כאלופת אירופה הגאה – פגשה את באיירן החזקה של אוטמאר היצפלד. ג’ובאני אלבר כבש בדקה ה-55, אוליבר קאן שמר על התוצאה עם מספר הצלות מרשימות מאוד, ועם הפסד כזה במינכן זה היה כמעט חסר סיכוי. ריאל נתנה את כל מה שיש לה ולואיס פיגו אפילו השווה אחרי מסירה של ראול (אלבר כבש שוב לבאיירן – איך לא), אבל ריאל ספגה את ה-2:1 והתנחמה באליפות ספרד. כעבור שנה שוב עם ויסנטה דל בוסקה והפעם ברבע הגמר כשבאיירן אלופת אירופה סיימה רק במקום השני בשלב הבתים השני – שוב הקבוצות נפגשו. ריאל שיחקה בהרכב חסר במינכן ונהנתה משער מזליקי של פלאביו קונססאו כשקאן היה חייב להדוף. ריאל החזיקה מעמד יפה בהגנה אך איבדה את הניצחון בעשר הדקות האחרונות עם שני בישולים של אלבר. סטפן אפנברג השווה בפנדל בדקה ה-82, ושתי דקות לסיום המחליף קלאודיו פיזארו הבקיע את ה-1:2. ריאל באה “אש”, בטירוף לגומלין. באיירן החנתה את האוטובוס וניסתה לעצבן אבל לא עבד לה. רק עד לדקה ה-69. זינדין זידאן שלח בעיטה מסובבת מדהימה לחיבור והחוצה. בדקה ה-69 איבן הלגרה גלש מכל הלב אחרי כדור רוחב של רוברטו קרלוס – 0:1! בדקה ה-85 גוטי נהנה מבישול של ראול וסגר עניין בדרך ל-0:2 ולחצי הגמר ובהמשך – לה נובנה.

שנתיים בלבד עברו ושוב ריאל נגד באיירן, הפעם קרב ענקים בשמינית הגמר. הפעם גם נרשמה היסטוריה ולראשונה אחרי שבעה הפסדים רצופים במינכן – בשעה טובה הצליחה ריאל לחלץ תיקו. גם זה בפוקס אחרי בעיטה חופשית של רוברטו קרלוס מקילומטר, לא חזקה אגב, כזו שחדרה מתחת לידיים והבטן של קאן ומחקה יתרון של רוי מקאיי בנגיחה. אבל לך תעשה הגנה עם קישור של פיגו-גוטי-בקהאם-זידאן. בגומלין בעונת הקיירוש, אלוהים יודע איך – הצליחה ריאל לשמור על שער נקי. זידאן כבש בבעיטה קארטה אחרי בישול של סאלגדו הלוחם . ב-2006-07 שתי הקבוצות כבר היו חיוורות ושוב נפגשו בשמינית הגמר. נאחס שמינית הגמר של ריאל נמשך. מארק ואן בומל הארור בעט מדויק לרשת וריאל יצאה רק עם 2:3 מהמשחק הביתי – צמד של ראול ואחד של רוד. בגומלין היא חטפה לעזאזל את השער המהיר ביותר בתולדות המפעל אחרי איזה שבע שניות – רוברטו קרלוס החליק ואיבד כדור ובסטיאן שוונשטייגר בישל למקאיי. לוסיו כבש בנגיחה את השני וריאל רק צימקה עם פנדל של רוד – 2:1 וריאל עפה בשל שערי חוץ.

בדרך לשלוש הזכיות הרצופות עם זידאן על הקווים ריאל עברה פעמיים את באיירן. תחילה ברבע גמר 2016-17, כשארתורו וידאל העלה את באיירן ליתרון בנגיחה. למזלנו הוא החמיץ פנדל כשבעט לשמיים. כריסטיאנו רונאלדו הגדול הגיב עם צמד במחצית השנייה בדרך ל-1:2. בגומלין שהיה שנוי במחלוקת מבחינת השיפוט שהיה ממש מוטה לריאל, וקאסמירו היה חייב להיות מורחק – כריסטיאנו האפיל על המשחק הראשון עם שלושער. תחילה השווה בנגיחה מבישול של מירו – שער חוקי, בהמשך בהארכה השווה ל-2:2 מבישול של סרחיו ראמוס – נבדל, והשלים שלושער אחרי בישול של חברו הטוב מרסלו. מרקו אסנסיו היה אחראי על הפיניש עם שער יפה ו-2:4. ב-2017-18 זה היה קשה יותר מול באיירן של יופ היינקס. ריאל חטפה שער מוקדם מג’ושוע קימיך ונראתה אובדת עצות. סמוך להפסקה מרסלו האיש למשימות מיוחדות השווה מכל הלב ל-1:1. אסנסיו קבע את תוצאת המשחק במתפרצת אדירה מבישול של לוקאס ואסקס. בגומלין בברנבאו באיירן שוב עלתה ליתרון מהיר – שוב קימיך, ושכבה על השער של קיילור נאבאס אך החתול הדף הכל, איזה שמונה בעיטות. בנזמה השווה בנגיחה מבישול של מרסלו ובהמשך נהנתה ממתנה של סוון אולרייך. דווקא האקס חאמס רודריגס השווה ל-2:2.

נסיים בסטט’ – לריאל היה רצף מדהים של שישה ניצחונות רצופים על באיירן ושמונה משחקים ללא הפסד. בכך המאזן שלה ב-26 המשחקים הוא חיובי לבסוף – 12 ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו ו-11 הפסדים, יחס שערים 41:39 חיובי. בבית ריאל עם מאזן של 9-2-2, בחוץ מאזן אימים של 3-1-9.

ריאל בחצאי גמר ליגת האלופות (מ-1992 והלאה) – מאזן 8 העפלות ו-8 הדחות, ספציפית נגד באיירן בחצי הגמר זה מאזן חיובי 2:3

1998 – מדיחה את בורוסיה דורטמונד
2000 – מדיחה את באיירן מינכן
2001 – מפסידה לבאיירן מינכן
2002 – מדיחה את ברצלונה
2003 – מפסידה ליובנטוס
2011 – מפסידה לברצלונה
2012 – מפסידה לבאיירן מינכן
2013 – מפסידה לבורוסיה דורטמונד
2014 – מדיחה את באיירן מינכן
2015 – מפסידה ליובנטוס
2016 – מדיחה את מנצ’סטר סיטי
2017 – מדיחה את אתלטיקו מדריד
2018 – מדיחה את באיירן מינכן
2021 – מפסידה לצ’לסי
2022 – מדיחה את מנצ’סטר סיטי
2023 – מפסידה למנצ’סטר סיטי
2024 - ?

כריסטיאנו - הגיהנום של באיירן| ה"לה באסטיה נגרה", החייה השחורה של באיירן מינכן הוא ללא ספק כריסטיאנו רונאלדו. מה נאמר ומה נגיד. שמונה משחקים הוא רשם נגד באיירן מינכן כשחקן ריאל מדריד וכבש תשעה שערים. שלושה צמדים ושלושער. רק בעונת 2017-18 הוא לא הבקיע. יש לו אפילו בישול גם. מנואל נוייר כבר לא היה יכול לראות אותו מה שנקרא. עם רונאלדו בשיאו על המגרש בשלישי היינו מתחילים ב-0:1 לא?

-עונת 2011/12: צמד ב-1:2 בגומלין חצי גמר ליגת האלופות
-עונת 2013/14: צמד ב-0:4 בגומלין חצי גמר ליגת האלופות
-עונת 2016/17: צמד ומהפך במשחק הראשון ברבע הגמר
-עונת 2016/17: שלושער ומהפך בגומלין רבע הגמר בסנטיאגו ברנבאו.

שיאן המשחקים נגד באיירן: סאן איקר| שימו לב לזה, איקר קסיאס הוא שחקן ריאל מדריד שפגש את באיירן מינכן הכי הרבה פעמים - 14. הוא סופסל בשני משחקי רבע הגמר ב-2001/02, אחרי ששנה קודם לכן מאוד-מאוד התקשה מול כדורי הגובה של הגרמנים. פרט לכך הוא שיחק בכל המפגשים: שניים בשלב הבתים, ושישה מפגשים כפולים בנוקאאוט. איקר רשם מאזן לא טוב של חמישה ניצחונות, תיקו ושמונה הפסדים, ספג 21 פעמים ושמר על שער נקי ארבע פעמים בלבד - בשני המפגשים למשל בחצי הגמר בעונת הדסימה, גם בחצי הגמר הביתי ב-2000 ובניצחון 0:1 בגומלין שמינית הגמר ב-2004.
במקום השני נמצא ראול עם 12 משחקים נגד באיירן מינכן (לא מחשיב את הימים כשחקן שאלקה) - היריבה שפגש הכי הרבה פעמים בליגת האלופות. שני משחקים בשלב הבתים ב-1999/00 וחמישה מפגשי נוקאאוט. ראול הדיח את באיירן שלוש פעמים והודח פעמיים, דווקא כשכבש צמד בעונת 2006/07. יש לו רק שלושה שערים מול אוליבר קאן אבל הוא בישל חמישה.
במקום השלישי נמצאים רוברטו קרלוס עם 11 משחקים, הוא שיחק בכולם כמו ראול למעט הגומלין בשמינית הגמר ב-2004 - בשל צהובים, וכן איבן הלגרה עם 11 משחקים גם כן| במקום הרביעי סרחיו ראמוס שפגש את באיירן תשע פעמים כשחקן ריאל, ניצח חמש פעמים והפסיד שלוש, כבש פעמיים, וכך גם מיצ’ל סאלגדו

אחד האויבים הגדולים - הזיכרון של אפנברג מהקלאסיקו של אירופה| סטפן אפנברג קשר העבר הגדול של באיירן מינכן היה אחד מסימני היריבות הגדולב בינה לבין ריאל מדריד, כמו אוליבר קאן, חסן סליהימיצ’יץ’ וג’ובאני אלבר מהצד שלהם לעומת ראול, פרננדו היירו, זינדין זידאן ואחרים מהצד שלנו. יריבות שגלשה לעתים לפסים קצת מכוערים אבל תמיד גם עם ריספקט עצום כיאה לאימפריות. הוא ידע הצלחות גדולות וגם אכזבות.

בריאיון ל-AS הוא מנתח את חצי הגמר וגם נזכר: “התמונות שעולות לי לראש? משחקים גדולים. היה לי המזל לקחת חלק במשחקים רבים כאלה. מה שאני זוכר - המשחקים הטובים בעולם באצטדיונים הגדולים ביותר. יחד עם מנצ’סטר יונייטד, היינו שתי הקבוצות שנלחמו על גביע אירופה בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. הייתה יריבה עצומה אבל עם הרבה כבוד. אני זוכר שנפגעתי ממצית בסנטיאגו ברנבאו אבל זה לא השפיע עליי יותר מדי. לצערי עדיין יש דברים בכדורגל. הברנבאו התמלא תוך מספר דקות, האווירה בשני המגרשים הייתה משהו בלתי נשכח”. הוא נשאל על שחקנים שקשה לשחק נגדם: “פרננדו היירו (שהיה אז הקפטן) היה שחקן יוצא דופן, גם ראול. אני לא ממש זוכר את היריבים שלי במרכז השדה, אולי גוטי ששיחק גם בעמדה קדמית יותר”. כשהכתב אומר לו את השם איבן הלגרה, הוא עונה: “נכון, הוא היה שחקן קשוח אבל אהבתי להתמודד מולו”.

בשלושת העימותים האחרונים ניצחה ריאל מדריד. “מחצי הגמר ואילך אין פייבוריטים. המפתח הוא שכל השחקנים יהיו ב-100% וידעו למצוא את האיזון בין מוטיבציה, שלווה וביטחון עצמי. מה שממש לא קשור לזה הם מספרים או סטטיסטיקה. זה עוד פרק אחד בסיפור הגדול הזה שהוא באיירן-מדריד ומה שקרה עד כה לא נחשב. הדבר היחיד שיכול לשחק במינימום לטובת מדריד הוא שהמשחק השני ייערך בבית, אבל אני מאמין ומקווה שזה לא יהיה גורם מכריע”.

איך אתה מסביר את ההגמוניה של ריאל בליגת האלופות בעשור הזה? - “האמת היא שכולנו חשבנו שעם עזיבתו של כריסטיאנו יסתיים עידן, אבל זה לא היה המצב. אני חושב שהמפתח הוא ביציבות ששחקנים כמו טוני קרוס שלנו, לוקה מודריץ’ ואנטוניו רודיגר ממשיכים לתת. כולם נותנים לקבוצה הרבה איזון וזה מה שבסופו של דבר עושה את ההבדל. מדובר בצוות עם הרבה ניסיון, בעיקר במרכז השדה. ושם למעלה יש להם שחקנים עם הרבה יצירתיות. אין ספק שמדריד זכתה לכבוד שיש לה ברחבי העולם במשך שנים רבות על המגרש. אבל…” אבל…“זה לא רלוונטי בצמד המשחקים האלה. באיירן היא באיירן והיא תקבל את האתגר, במיוחד בהתחשב איך עברה העונה גם בבונדסליגה וגם בגביע הגרמני. באיירן הולכת להתמודד עם הקושי הזה בהתלהבות רבה וזה יכול להפוך אותה ליריבה מסוכנת”.

רבים חושבים שריאל עשתה כבר את הדבר המסובך ביותר כשהדיחה את מנצ’סטר סיטי. מה דעתך? - “לא הייתי חותם על זה. במיוחד בהתחשב בכך שלמדריד היה מזל. כשאתה מנצח בדו-קרב פנדלים, אין לך ברירה אלא להודות שהיה לך קצת ‘הון’ בצד שלך. גם בכדורגל צריך את זה, אבל לא הייתי אומר שסיטי הייתה העצם הכי קשה. בספורט הזה הכל תלוי בהרבה גורמים שלפעמים בלתי נשלטים, ללא קשר לאיכות שתהיה לקבוצה. אחרי המשחק הראשון בין פריז סן ז’רמן לברצלונה, כולם חשבו שהקבוצה של צ’אבי כשירה ותראו מה קרה. לכן הייתי נמנע מלהכריז על עצמי כפייבוריט”.

על עזיבתו של טוני קרוס ועד כמה הייתה משמעותית: “לַחֲלוּטִין. הרקורד שלו מדבר בעד עצמו וכעת הוא חזר לנבחרת כדי לעזור. אין ספק שטוני צדק לחלוטין כשהחליט לעשות את המעבר למדריד. הוא היה וממשיך להיות שחקן דיפרנציאלי כמו שוויניסיוס יכול להיות בעמדה אחרת. האמת היא שאני לא מבין את הוויכוח סביב דמותו. הוא שחקן הרכב בלתי מעורער במועדון כמו ריאל מדריד. הוא טוב מאוד”. הריאיון המלא - כאן|

“החוב” וההצלחה של קרלו| מצד אחד אנצ’לוטי סבל בחדר ההלבשה הבווארי, הוא “איבד” את השחקנים הבכירים ופוטר בבושת פנים אחרי התבוסה לפריז סן ז’רמן בספטמבר 2017, חודשים ספורים אחרי שלקח אליפות. תומאס מולר אמר שהקבוצה בכאוס מאז שפפ גווארדיולה עזב, אריאן רובן שנותר על הספסל באותו משחק אמר: “אפילו הבן שלי מתאמן בעצמיות גבוהה יותר”. אבל אין דבר.
קרלו אנצ’לוטי אוהב לפגוש את באיירן מינכן. הוא הדיח אותה כמאמן ריאל בעונת הדסימה עם 0:1 בסנטיאגו ברנבאו ולאחר מכן 0:4 עצום בגומלין באליאנץ’ ארנה – 0:5 בסיכום. וזה לא רק זה. את עיקר הנזק הוא עשה לבווארים כמאמן מילאן. בעונת 2002-03 הקבוצות נפגשו בשלב הבתים, בעונה בה מילאן תזכה בצ’מפיונס. מילאן ניצחה 1:2 במינכן והשלימה ‘דאבל’ עם 1:2 גם במשחק השני. המאבק הבא היה שמינית הגמר ב-2005-06. באיירן הסתפקה רק ב-1:1 ביתי עם שער גדול של מיכאל באלאק, ובגומלין התפרקה בסאן סירו – 1:4 לרוסונרי – צמד של פיליפו אינזאגי ושערים של אנדריי שבצ’נקו וקאקה. כעבור שנה שוב הקבוצות נפגשו, הפעם ברבע הגמר (הגרמנים הדיחו את ריאל), איזה מזל רע לבאיירן. אחרי 2:2 באיטליה הגרמנים ציפו שהפעם זה יעבוד, אך מילאן ניצחה 0:2 דווקא באליאנץ’ ארנה. קלארנס סיידורף כבש את הראשון ובישל את השני לאינזאגי כעבור ארבע דקות, והאיטלקי מאוד אהב לכבוש נגד אוליבר קאן. בסה"כ בשמונה מפגשים – שישה ניצחונות לקרלו ושתי תוצאות תיקו. ויותר מזה – בכל עונה בה הוא פוגש את באיירן בצ’מפיונס – קרלו זוכה בליגת האלופות… טפו-טפו-טפו.

רודריגו ו-ויניסיוס כבר ברשימה מכובדת| לא פחות מ-40 שחקנים שונים כבשו לזכות ריאל מדריד במעמד חצי גמר ליגת האלופות. שניים נמצאים בסגל עדיין - ככה זה עם עזיבתו של קארים בנזמה בקיץ, וזו של מרסלו אחרי הזכייה בגביע ה-14. קוראים להם ויניסיוס ג’וניור ורודריגו. “הם כבר יודעים איך זה להבקיע בחצי הגמר”, נכתב במונדו דפורטיבו. רודריגו כבש צמד אלמותי נגד סיטי בעונת 2021/22, ו-ויניסיוס, שעשה זאת במשחק הראשון באיתיחאד - הבקיע אשתקד נגד האנגלים בסנטיאגו ברנבאו. רודריגו ו-ויניסיוס למרות גילם הצעיר כבר בטופ כובשי המבקיעים של ריאל באירופה.
שמונה שחקני ריאל מדריד כבשו יותר משער אחד במעמד חצי הגמר. אלפרדו די סטפאנו היה ראשון עם שלושער מול ואסס בעונת 1957/58 (0:4). ב-1959/60 הוא כבש צמד נגד ברצלונה (1:3), כשפרנץ פושקאש כבר צמד במשחק הגומלין בקאמפ נואו - גם כן 1:3.
השלישי בהיסטוריה שרשם את ההישג הזה היה הקטלוני חוסטו טחדה, שהבקיע צמד ב-0:4 על סטאנדרד ליאז’ ב-1961/62. עברו 18 שנה בלי ששחקן נוסף עשה זאת, עד לצמד של קרלוס סנטיאנה נגד המבורג ב-1979/80 בסנטיאגו ברנבאו.
ואז הגיע הרגע של כריסטיאנו רונאלדו עם צמד נגד באיירן מינכן ב-1:2 שלא הספיק בברנבאו בעונת 2011/12 כעבור שנתיים שוב עשה זאת נגד באיירן מינכן, בגומלין באליאנץ’ ארנה ולפניו כבש צמד הבלם סרחיו ראמוס ב-0:4 הזה. יש לו גם שלושער נגד אתלטיקו מדריד בחצי הגמר ב-2016/17 לכריסטיאנו הגדול.
גם קארים בנזמה כתב פרק בספר. צמד נגד באיירן ב-2017/18 ב-2:2 הקשה בגומלין בסנטיאגו ברנבאו, ויש לו גם צמד באיתיחאד נגד מנצ’סטר סיטי בעונת הדאבל 2021/22, בהפסד 4:3. שער אחד גדול ברגל שמאל והשני הצ’יפ בפנדל. רודריגו שהבקיע צמד בגומלין בסנטיאגו ברנבאו (1:3) היה כאמור השמיני שעושה זאת.

2 לייקים

כמה כתבתי על המשחק הזה וגם צילמתי סרטון כמובן, מרגיש עייף אך גם נרגש כמו פדה ואלוורדה. תמיד אני אומר שאנסה לתמצת אבל לא הולך לי, בטח לא במשחקים כאלה. מרגיש כמו עובד של המארקה לכל דבר ועניין. אפילו אבא שלי זרק לי היום – “דור – אתה צריך להגיד לריאל מדריד שישלמו לך קצת”.

הקלאסיקו של אירופה זה מרגש, רק להגיד את המילים האלה, איזה זכרונות. באיירן מינכן לא איזה קבוצה שקמה משום מקום כמו פריז סן ז’רמן או מנצ’סטר סיטי (ואפילו צ’לסי – תסלחו לי). הם תמיד היו אימפריה ואני עם הרבה מאוד כבוד כלפיהם. ריאל מדריד ובאיירן מינכן לא נפגשו אף פעם בגמר וזה הזוי אבל המשחקים האלה לקחו אותי כמעט עד הסוף בעניין הרגש. שברון הלב עד דמעות בדו-קרב הפנדלים ב-2012 – הקבוצה הקטלנית הזו שפתחה את המשחק כל כך טוב – הייתה צריכה להביא את הדסימה| ועד “הנקמה” כעבור שנתיים עם 0:4 מטורף כאילו אנחנו בפלייסטיישן, אשכרה כבר במחצית סגרנו כמה חבר’ה דילים לגמר. וזו הייתה באיירן אימתנית, חתיכת קבוצה. אפשר את ראמוס וכריסטיאנו לעוד יום? (וגם את צ’אבי אלונסו) אגב מה שמדהים זה שהשארנו אותם על אפס מצבים.

התקרבנו קצת למשחק הזה. העפנו את מנצ’סטר סיטי וזו הקלה עצומה, אין את חוסר האונים של “אנחנו לא מסוגלים נגדם”, אנחנו מטר מאליפות, אבל אני ממש לא שבע. לא רוצה להגיד שאני מדמיין את הגביע ה-15 אבל אין אוהד שהמחשבות האלה לא עברו לו בראש.

ככה. מצד אחד אני יודע שנקבל את באיירן במוד צ’מפיונס וריאל יכולה לכתוב ספר על ההבדלים התהומיים בין הליגה לאירופה. באיירן עם משבר קשה בין השחקנים למאמן וגם ההנהלה (מה שלמשל לא היה בריאל של זידאן ב-2017-18 נניח). היא תעלה בטירוף עם הקהל שלה, הם ירוצו יותר מבדרך כלל, יחשבו גם על עבודת הגנה, בעטנו אותם כבר שלוש פעמים ברציפות ובכלל הם לא ניצחו אותנו בשבעה משחקים. זה גם לגיטימי חלילה לפספס שם. ריאל של זידאן הרגילה אותנו שמנצחים בכל מגרש אבל זו לא המציאות. שנים שזה היה המגרש הכי מפחיד מבחינת ריאל יחד עם הסאן סירו.

מצד שני, אני מקווה, מצפה, דורש – לראות ריאל אחרת מזו של האיתיחאד. לראות ריאל יותר דומיננטית. נוגעת בכדור, יוזמת, תוקפת ועושה פחות הגנה, מאמינה בעצמה. לא יכול להיות שדקות שלמות לא ניגע בכדור או שנהיה עייפים – היה לנו עוד יום מנוחה ותודה להתאחדות, שחקני המפתח נחו. המשוואה פשוטה: לבאיירן מינכן יש איכות מטורפת מקדימה. לא רק הארי קיין שברור לכולם שיבקיע מחר והוא גם יורד אחורה ומפנה שטח ומוסר לעומק כמו קארים בנזמה (אגב כאוהד “נייטראלי” – מעצבנים אותי כל הממים האלה כלפיו. הוא בטח לא אשם שזו עונה כושלת. הוא מבקיע! הקבוצה בדעיכה). גם ג’מאל מוסיאלה שאי אפשר לעצור אותו, לירוי סאנה מסוכן, תומאס מולר הוותיק. אבל באיירן פגיעה מאוד – במרכז השדה, בהגנה שלה, גם בהרכב מלא. יותר התקפה=פחות סיכון. אני לא אומר להשתולל, לשחק בשכל. אבל שג’וד בלינגהאם יעשה יותר הגנה מהתקפה ולא נצטרך לרדוף כל הזמן. זה חד משמעית תלוי בקרלו אנצ’לוטי. ובחירה של שחקן אחד במקום שחקן אחר לא אמורה לשנות את ‘החזון’. אנחנו קבוצה טובה יותר מבאיירן.

כבר כמה משחקים שריאל פותחת עם ספיגה של שער מהיר וזה מוציא אותי מדעתי, די, תשמרו על בריאות הנפש שלי. עוד מבחן עצום מחר לרודיגר. אני מאמין בנאצ’ו ורוצה אותו בהרכב וגם מבסוט מלוקאס שלמען האמת היה משחק מבחינתי גם אם קרבחאל לא מושעה. לוקאס קליל רגליים, הצטיין בקלאסיקו, מקווה שאני לא מנחס אותו אבל הוא גם עוצר כדור מעולה, פחות לחיץ ומסוכן התקפית. כמובן שפדה יעזור לו, הוא התאושש, אלה ה-משחקים של פדה.

שאר ההרכב שלי: טשואמני ולא קמאבינגה כי לתחושתי הוא במומנטום טוב, לוקח פחות סיכונים, כוח במצבים הנייחים וגם בא לקבל כדור מהבלמים. את מה שהיה נגד ריאל סוסיאדד למשל בפסילת השער מאוד לא אהבתי. אגב, הוא בועט גם מרחוק וזה טוב, אמנם לא כל פעם ש-25 מטר פתוח לך צריך להניף את הרגל אבל זו יוזמה. הוא מתקדם. קמאבינגה יכול לעלות מהספסל ולשנות משחק כמו בכל הדרך לגביע ה-14.

הלאה. ג’וד עם ‘מעצור’ נגד באיירן, הרווחנו אותו מחדש בקלאסיקו, הוא גם יעזור בקישור וגם יש לו אישור (סתם, בדיחה מהכדורגל וחרוזים – הילדים שאני מאמן אותם כל הזמן צוחקים) – לעלות קדימה. נקווה שיעשה יותר התקפה מהגנה. רודריגו ו-ויניסיוס (משהו מול השער קצת התקלקל לאחרונה) עם חילופי מקומות כל הזמן מבחינתי, אפילו כמו בצבא שאומרים ‘שבוע-שבוע’ לטבחים – ככה הם. פעם רודריגו שחותך לאמצע, פעם ויניסיוס שהולך לקו. יהיה מאתגר מאוד מול קימיך. נניח במשחק נגד סיטי בבית הגענו להרבה מצבים של גול לדעתי לפחות. כבשנו שלושה וזה אחלה ואי אפשר להתלונן אבל החמצנו בגדול. אסור שזה יקרה שוב, תמיד במשחקים כאלה מרחף השפיץ של הנעל. רודריגו במפעל הזה הוא שחקן קצת אחר.

מאוד מחכה למשחק מחר, יש יום ארוך מה שנקרא. תהיו ריאל מדריד. תנו לנו את זה. האללה מדריד!

4 לייקים

BREAKING: Real Madrid’s midfield tomorrow will be Modric-Tchouaméni-Valverde-Bellingham. @COPE #rmalive

קרוס כנראה יפתח היום בספסל,מוזר.

לייק 1

סרטון הווידאו שלי לקראת המשחק:

-ההיסטוריה המפוארת של הקלאסיקו של אירופה ומשחקים שהביאו אותנו לפסגה ולתיהום.
-ריספקט עצום לבאיירן מינכן בשל המסורת שלה, אבל ציפייה שנהיה יותר דומיננטיים מאשר מול סיטי. אחריות של קרלו.
-ההרכב שהייתי רוצה לראות והוא הנכון לטעמי
-פריטים חדשים באולפן - משעשע ואפילו קולאז’

2 לייקים

באיירן העונה ברמה של ליגה אירופית. צמד המשחקים מול ארסנל, לא הרשימו אותי בעליל.
ההגנה שלה גם מזעזעת העונה, בעיקר בשמאל. רודריגו , פדה ולוקאס הולכים לחגוג על דיאר ודה ליכט (או קים) הבינוניים להחריד.
דייויס אולי מסוכן, אבל לא מספיק הגנתי ומאסרוואי גם לא איזה קייל ווקר.

על מי אני עובד, כולנו יודעים שאנצ’לוטי יתגונן בחוסר הגיון מוחלט ובכל זאת יגרד ניצחון.

לייק 1

בצירוף מה שהוא אמר אתמול במסיבת העיתונאים ואיך שאנחנו מכירים אותו, זו בדיוק התוכנית, לסגור אותם ולצאת למתפרצות.

אני מציע שלא לזלזל בהם, הם נתנו עונה רעה, אבל לאחרונה הם חוזרים לכושר עם הפצועים שחוזרים. אני מאמין שאנחנו פייבוריטים אבל זה לא משחק גמור.

4 לייקים

בצ’מפיונס זה 50% רמה ו- 50% מסורת. נראה לי שאנחנו אוהדים קבוצה שהיא ההוכחה לזה. באיירן זו באיירן, אין מה לזלזל בשחקנים עם מורשת כזו כשהם נמצאים שלושה משחקים מגביע. שום קשר לליגה.

צד ימין שלנו בהגנה עם ואסקז ורודיגר זה הבדל בין שמיים וארץ בהנעת כדור יחסית לקרבחאל והמחליק הכרוני, גם צ’ומה כמובן מצויין בהנעת כדור מאחורה כבלם.
מקווה מאוד שקרלו יבין שכדאי לעלות עם השלישייה הנ’'ל בהגנה וכך רק מנדי יהיה שם לגרום לנו ללחץ דם גבוה.

מודריץ’ כמובן שחייב לפתוח אחרי שהוכיח יום שישי שהוא לא מצליח לסחוב אפילו מול קבוצת ליגה בינונית.

רודיגר גם לא מניע כדור הכי טוב בעולם, מה שכן הוא מודע לזה ולא עושה שטויות

לגבי קרבאחל, אמנם ואסקז הרבה יותר טכני אבל קרבאחל מניע כדור יפה מאוד, ועושה המון עם התנועה שלו ללא כדור

כשקרבחאל עם הכדור בהגנה התקווה היחידה שלי זה שהוא ירחיק כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק, שלא ינסה משהו אחר.

לייק 1

לקרבאחל יש נטייה לשחרר מסירה ישירות לחלוץ של היריבה פעם במשחק. אני עדיין מעדיף אותו על לוקאס אבל מהבחינה הזו הוא על הפנים.

2 לייקים

עדיין לא החלטתי אם אני בלחץ לגבי היום.
הייתי מאוד רוצה לראות את קרוס בהרכב, משום מה כשהוא משחק אני מרגיש שיש בעל בית על המגרש.

אני חושב שמול קבוצה כמו באיירן שמשחקת מאוד מסודר אולי כן עדיף לפתוח עם חלוץ רחבה קלאסי כגון חוסלו שיטריד את הבלמים שלהם ויאפשר לשחקני הכנף מרחב לעשות נזק.

אבל רצונות לחוד והגבה של קרלו לחוד. בהצלחה!

לייק 1

קרבחאל וואסקז שניהם ביכולת טובה העונה. מי שישחק יהיה טוב. גם ככה לא יהיה פשוט להתמודד מול האגף השמאלי שלהם ולא משנה מי ישחק שם, בתוספת מוסיאלה זה בכלל קטסטרופה. נצטרך המון עזרה של הקישור aka פדה.

מה שכן אם קרבחאל היה משחק והיה נותן את אחת המתנות הקבועות שלו ליריבות, מול קיין זה לא היה נגמר טוב. בכלל האנגלי מפחיד אותי במיוחד שמולו הערב ישחק נאצ’ו. אמנם האחרון העלים את הלאנד בהתמודדות מול סיטי, אבל קיין זו רמה אחרת של כדורגלן, הרבה יותר שלם ומגוון.

קרבאחל כן טועה אבל לא טועה ככ הרבה כמו שעושים פה, בכל מקרה מבחינה הגנתית - הבנה, מיקום וסגירות הוא עדיין טופ לגמרי ואחד שבמשחקים כאלה יהיה חסר מאוד. עדיין סומך על ואסקז אבל הייתי מעדיף את דני

אני רק מקווה שכשקרבאחל יעזוב/יפרוש יגיע מגן ימני טופ, אחד כזה שלא קיים מבחינתי כיום, כי לדעתי אנחנו (כן גם אתם;) עומדים להתגעגע הרבה הרבה לקרבאחל, וכן - גם מבחינת הנעת הכדור והעבודה ההתקפית שלו

לייק 1

היו לו כמה שנים לא טובות אבל העונה לחלוטין הוא חזר ליכולת הטובה ביותר שלו. אני מסכים שאין היום בנמצא מגן ימני טוב באמת, ולכן גם אני מאמין שאנחנו לא רואים רכש לעמדה הזאת. זה לא שבמועדון לא מחפשים, פשוט אין.

עמדה ממש בעייתית. לא מן הנמנע שהיא לא תהיה רלוונטית במידה ואלונסו יגיע, הוא משחק עם 3 בלמים. פרימפונג שמשחק אצלו כביכול בעמדה הזאת הוא שחקן התקפה לכל דבר ועניין, גם בתפקוד וגם באוריינטציה שלו.

הוא משחק עם שלושה בלמים בהתאם לכלים שלו בלברקוזן וכדי להוציא את המיטב מהסגל שלו

אתה רואה אותו מגיע לריאל ומשחק פה עם שלושה בלמים קבוע? אני לא, ואני גם מקווה שלא אם להגיד את האמת

בסוף אחרי עונה מלאה אחת בקבוצה עם מגבלות רכש אי אפשר להגדיר לו מערך אחד, אם כשיעבור קבוצה ויבנה סגל עם אפשרות כלכלית ויבחר במערך הזה אז יהיה אפשר להגיד ככה

בכל מקרה, אני מסכים שבגלל חוסר ההיצע בעמדה אין למועדון מטרה בעמדה הזאת, אבל השאלה מה יהיה המצב שלנו בעמדה הזאת והתגובה של המועדון למקרה שנניח בעוד שנתיים קרבאחל יבקש לעזוב או יפרוש? גם ואסקז לא בדיוק צעיר ויכול מאוד להיות שגם הוא לא יהיה כבר באותה תקופה.
נצטרך להביא שני שחקנים לעמדה שהיא מאוד בעייתית מבחינת איכות שחקנים כרגע

אני מנחש שבקיץ נתחיל לראות תרגולים של פדה כמגן ימני, בלתי נמנע בהתחשב במצב השוק. רק חכימי somewhat רלוונטי ואני בספק שפריז יתנו לנו לקחת גם אותו וגם את אמבפה.

העניין הוא שהוא מאמן כל כך מעט זמן ולכן אנחנו לא יודעים אם זה מה שיש לו ולכן כך הוא משחק או שהוא משחק ככה כי ככה הוא אוהב לשחק. זה עובד לו נהדר בכל מקרה.

אין לי בעיה עקרונית עם שלושה בלמים, בעבר זה היה נחשב להגנתי אבל היום לא בהכרח. תלוי מאוד בתפקוד שלהם ושל יתר השחקנים. תחת זידאן בפועל שיחקנו לא מעט עם שלושה בלמים רק שאחד מהם היה קסמירו שמעולם לא הצטרף להתקפה ונשאר תמיד מאחור, ומרסלו את קרבחאל תקפו כאוות נפשם. ז’ירונה העונה משחקת עם 3 בלמים והיא אחת הקבוצות ההתקפיות בשנים האחרונות, כנל אתלטיקו שמשחקת עם שלושה בלמים אבל התקפית מאוד. אם כבר הבעיה בשלושה בלמים היא שזה מערך התקפי מדיי, והבעיה איתו היא בעיקר ההגנה.

לייק 1

אני לא אומר שמערך של שלושה בלמים לא יכול להיות התקפי, אני פשוט לא אוהב אותו ככ באופן אישי
הקבוצות שבדכ מצליחות איתו מצליחות לזמן קצר, הוא
הופך להיות נורא צפוי ונורא נורא טקטי. לא אוהב את זה

גם כששיחקנו יהלום תחת זידאן זה לא היה בדיוק דומה עם קאסמירו, קאסמירו שיחק כקשר ולא ראינו את ראמוס ו-וראן משחקים כמו שמשחקים במערך של שלושה בלמים בהתקפה (שהבלמים נוטים המון הצידה לhalf-space), ואיסקו נטה הרבה פעמים שמאלה ויצר משולש קטלני עם מרסלו וכריסטיאנו בקצה הרחבה
זה היה קצת יותר גמיש ועבד טוב בעיקר בזכות שחקן יצירתי כמו איסקו שהיה קריטי במערך

כן כשהיתה מצוקת פציעות בסגל ב21 בעיקר אז יצא ששיחקנו שלושה בלמים פרופר וזה עזר להשיג את התוצאה, אבל זה היה פלסטר וזמני
גם כשהכדורגל התקפי - סטייל אינטר לדוגמא - אז שוב הוא הופך להיות די צפוי ויותר מדי טקטי, אישית אני פחות אוהב

אמנם את לברקוזן של אלונסו לא ראיתי, מאמין שהם משחקים יפה אבל אני גם אוהב ווינגרים אמיתיים בהתקפה ולא קו רק של מגן תוקף - משעמם לדעתי (למרות שמרסלו ודני ב2017 היו היסטוריים ומרסלו במיוחד היה חוויה, אבל הוא באמת היה מגן לא רגיל)

בכל מקרה כשיש את ויני ואמבפה אני לא רואה את ריאל גם עם אלונסו הולכת לכיוון של שלושה בלמים
לדעתי הוא ילך פה על 4231 כמו שכולם חולמים

@jese דרך אגב, היו דיווחים שניסו את פדה כמגן בקיץ האחרון, אני מניח שכל עוד קרבאחל ו-ואסקז פה אז זה לא יהיה רלוונטי, וחושב שכשיגיע הזמן שהם יעזבו זה כבר יהיה קצת יותר מדי מאוחר בשביל לשנות עמדה לפדה (לא שהוא לא יצליח)
בכל מקרה, את האמת - לא רוצה להפסיד את פדה בקישור. חתיכת חיה

האווירה הכללית למשחק היא שאנחנו פייבוריטים.

אחרי רבע גמר שאמור היה להיות הגמר כנראה, האופוריה בלהדיח את האלופה המכהנת והקבוצה הטובה בעולם לדעת רבים, אני חושש שגם השחקנים יגיעו בגישה שהם כבר עשו את רוב העבודה ונשאר רק לטאטא איזה באיירן בדרך לגמר.

מנגד, הגרמנים יגיעו במוטיבציית שיא להעיף את הקבוצה שהכי קשה להדיח במפעל הזה.

אנחנו נראה זחיחות בדקות הפתיחה ולחץ של הבווארים על השער, במקרה הטוב לא נספוג, נבין מהר שעוד לא זכינו בגביע ונתאושש כדי להתחיל לשחק כדורגל.

במקרה הסביר, נספוג שער מהיר, נקבל סתירה שאולי תגרום לנו לסחוט תוצאה טובה לקראת הגומלין במדריד ואז אולי נגיע בגישה שונה למשחק השני ואז יש סיכוי שנעבור.

במקרה הפחות נעים אבל כן אפשרי, השאננות תעיף אותנו בחצי הגמר ותבזבז לנו הזדמנות לפגוש את פריז בגמר (כן, הקטארים שילמו העונה יותר מהאמירתיים ממנצ’סטר).

נקווה לערב מוצלח.

3 לייקים