סיטי פשוט עוצמתית. לבאיירן אין תשובות ללחץ הגבוה, משחק ההתקפה הדינמי וחילופי המקום. פפ בא מוכן הפעם בלי לעשות שטויות (לבינתיים?).
אינטר עם 0-2 על בנפיקה בחוץ.
אם לא תהיה הפתעה עצומה בגומלין יהיה חצי גמר איטלקי עם איטלקיה לגמר ואופציה לדרבי מילאנזי בחצי.
במשחק השני סיטי פשוט עוצמתית מול הגנת באיירן זוועתית, אומפאקנו במשחק הגרוע בחייו
3:0 במשחק הראשון של רבע הגמר מול באיירן מינכן זו אחלה סיבה בשביל פפ להרגיש ממש זחוח, ולעלות בחצי הגמר מול ריאל עם וינסנט קומפאני כחלוץ, אלבארז כמגן שמאלי, רודרי בשער - ולעוף.
אם פפ ממשיך לשחק ככה, בלי להתחכם, הוא לוקח ליגת אלופות 100 פעמים ברציפות.
אני לא רואה תסריט שסיטי לא עוברת את ריאל.
איך אפשר לזלזל בריאל אחרי השנה שעברה? זה ברור שסיטי קבוצה טובה מאיתנו, אין פה חידוש, ולא זכור לי שפפ התחכם מולנו בשנה שעברה.
אני לא מסכים. בניגוד לאשתקד, לפפ יש חלוץ גלאקטי.
שים את האלנד במקום גריליש עונה שעברה ואנחנו מודחים.
מעבר לזה, סיטי העונה משחקת יותר תכלס ולא ממזמזת את הכדור לדעת.
מה הכוונה לא להתחכם? הוא משחק במערך חדשני מאוד מאין 325 מודרני בחודשיים האחרונים אחרי שהעיף את קאנסלו שהיה מהשחקנים הבולטים שלו בשנתיים האחרונות.
הוא פשוט כל הזמן מחדש ומאתגר את השחקנים שלו. הוא מאמן בוגרים מ-2008 ואני לא זוכר אף עונת התרסקות שלו (הכי קרוב לזה זאת העונה הראשונה בסיטי), לעולם לא מאבד את חדר ההלבשה וכן גם לא פוטר מעולם בקריירה שלו.
המאמן הגדול בדורו.
אני חושב שאתם קצת מגזימים באובר ריספקט לסיטי, כן היה משחק טוב של סיטי.
אבל אם אופאמקאנו לא מוכר את המשחק ואחת הבעיטות של סאנה נכנסת כמו הגול המדהים של רודרי אז היה יכול להתפתח פה משחק אחר לגמרי…
אבל בכדורגל אנחנו יודעים שחייב את הקילר אינסטינקט ואחרי שלבנדורסקי עזב חסר אותו לבאירן והאלנד הוסיף אותו יפה מאוד לסיטי.
מישהו יודע להסביר למה לעזאזל המאמן של באיירן פוטר?
אין סיכוי שהם היו מתבזים ככה איתו.
השמועות אומרות שהיה לו קצר בחדר הלבשה עם השחקנים. זה גם ההסבר היחידי שאפשרי.
די ברור איך אפשר… בשנה שעברה סיטי אנסה אותנו והיה צריך אוסף של מקרים די חריגים בשביל שריאל, בשיניים, תעבור. הסיכוי שזה היה חוזר על עצמו גם בשנה שעבר היה מאוד נמוך. מאז, סיטי התחזקה וריאל במקרה הטוב לא נחלשה (ועם השנה אסקטרה של הוותיקים - ככל הנראה כן נחלשה). לא להמר על סיטי מול ריאל ברמת ביטחון די גבוהה זה סתם משהו שמונע מרגשות, לא היגיון.
בוא נגיד ככה: כולם חושבים שריאל פייבוריטית ברורה ברבע הגמר. סיטי מול ריאל תהיה פייבוריטית הרבה יותר ברורה מאשר ריאל עצמה מול צ’לסי (מפגש שלדעתי הרבה יותר צמוד ממה שחושבים).
כמו שאמרתי, זה ברור שסיטי קבוצה יותר טובה והסיכויים לטובתה במשחק שרירותי. אבל שנה שעברה בליגת האלופות ניצחנו 4 קבוצות חזקות מאיתנו בצורה דומה, והשנה הפכנו 2-0 באנפילד.
אי אפשר להתעלם מהאופי של הקבוצה הזאת בליגת האלופות וליפול לניתוח יבש בלבד, פעם אחר פעם.
במסע"ת אחרי המשחק, פפ נתן הרבה כבוד לבאיירן ואמר ש 60 דקות היה משחק שקול ולפרקים באיירן הייתה טובה יותר.
הוא מודע היטב שמצפה לסיטי משחק קשה בגומלין.
טוכל לעומת זאת בחר לרדת על אופמיקנו, אם כי הוסיף משהו כמו “זה כדורגל, אנחנו לא כועסים עליו”.
היה קטע שנראה את טוכל מתייעץ עם מולר על הספסל. מוזר קצת.
ניסיתי להבין למה יש לי דה ז’ה וו, ואז קלטתי שכבר 3 שנים רצוף ריאל וצ’לסי מוגרלות אחת מול השנייה, ובכל אחת מהפעמים האלה סיטי הוגרלה מול המנצחת במפגש הזה.
איזה מפעל מעיק זה נהיה בשנים האחרונות. שידורים חוזרים.
לא כל כך מבין את הטענה שלך. צ’לסי, ריאל וסיטי מגיעות לשלבים הכי מאוחרים בכל שנה וסטטיסטית זה הגיוני לגמרי שהן ייפגשו, ואפשר להוסיף למשוואה הזאת את באיירן וליברפול.
ויותר מזה - האם זו לא השאיפה של אוהדי הכדורגל, לצפות בכל שנה בקבוצות הטובות ביותר בעולם משחקות זו מול זו? האם מישהו יכול לקרוא למשחקים של ריאל מול צ’לסי וסיטי מאוסים, אחרי שמה הלך שם ייחקק בתולדות המשחקים הגדולים בליגת האלופות?
אני לגמרי נהנה מהמפגשים האלה ואם חלום הסופרליג יתממש אי פעם זה מה שתקבל בכל שבוע, אז גם אז זה ישעמם אותך?
בסופרליג אתה תקבל משחקים של כל הגדולות מול כל הגדולות, ולא רק שידור חוזר של אותו מאץ’ פעם אחר פעם, רק כי “הגרלה”. אשכרה 3 איטלקיות באותו צד של רבע הגמר.
לא שתגיד לי שתי קבוצות מגיעות לגמר פעם אחר פעם ואין מה לעשות נגד זה - ההגרלות כל שנה אותו דבר. אפילו לא נכנס לזה שהן לא ספורטיביות ושמות צד אחד קל פיצוצים מול צד אחד עם כל הפייבוריטיות לזכייה.
כמובן שאעדיף סופרליג (במתכונת לא סגורה שמקיימת גם שלבי נוקאאוט, אך זה דיון אחר), אבל אי אפשר לקרוא להגרלה מאוסה.
בתור אוהד ריאל אלה הקבוצות אותן פגשנו ב3 השנים האחרונות:
20-21: אטאלאנטה, ליברפול, צ’לסי
21-22: פריז, צ’לסי, סיטי, ליברפול
22-23: ליברפול, צ’לסי, (סיטי/באיירן)
זה אחרי שפגשנו פעמיים את אינטר בבתים.
כשמסתכלים על מי הן הקבוצות החזקות בשנים האחרונות, מבינים שמדובר בקבוצות הללו…
למעט ויאריאל, אין קבוצה שהגיעה לחצי הגמר ב3 השנים האחרונות אותה לא פגשנו.
אם ריאל וצ’לסי מנצחות את כל המשחקים שאינם אחת נגד השניה אז בוודאות הן ייפגשו בשלב כלשהו, ככה עובד הפורמט. זה גם מה שקורה ב3 השנים האחרונות.
גם לא כזה הזוי שהן ייפגשו באחד מהשלבים של השמינית, רבע או חצי. לא מדובר בסיכוי קלוש בכלל.
מתוך 10 מפגשי נוקאאוט פגשתם 8 פעמים קבוצות אנגליות. 6 מתוכם מול צ’לסי וליברפול. כצופה הנייטרלי, כשיש מס’ חד ספרתי של משחקים גדולים בצ’מפיונס בשנה - אני לא רוצה לראות את אותם משחקים שוב ושוב.
כאוהב בארסה - 3 שנים רצופות מול באיירן. די, נמאס.
רבע גמר זה השלב הכי פתוח שיש מבחינת ההגרלה. אז כשאין מגבלות, ויש 8 קבוצות, הגיוני שהצופה הממוצע ירצה לראות קצת גיוון במשחקים.
אגב, אני רוצה לשבור פה איזה קונצנזוס, אבל אתם נותנים יותר מדי משקל לרוח ולהסברים על רגל אחת ולא מקצועיים להצלחה של ריאל מדריד בליגת האלופות. יש סיבה שדווקא בדקות הסיום היא מתעוררת. בשלבים האלה, גם הקבוצות הגדולות ביותר, הגיעו כבר עם הלשון בחוץ. אבל העבודה המדהימה של פינטוס הביאה את הקבוצה לשיא הכושר לדקה ה-90 וה-120.
אני מנסה להבין מה אתה מנסה להגיד.
אתה יוצא נגד הגרלות? או נגד הפורמט הנוכחי של ליגת האלופות?
נגד הפורמט הנוכחי כנראה שלא יהיה לך פה וויכוח. כולנו פה בעד סופרליג במתכונת כזו או אחרת.
אם אתה מדבר נגד הקונספט של הגרלה אז אני ממש לא איתך.
הגרלה לפעמים מבאסת ולפעמים משעממת, אבל זה גם מה שיוצר את המתח והעניין.
אז נכון, ב4 השנים האחרונות פגשתם את באיירן 3 פעמים (פעם אחת בבתים), אבל, אם נלך אחורה יותר, לפני השנים הללו היו לכם 4 שנים רצופות בהן לא פגשתם את באיירן כלל.
עכשיו, גם סופרליג לא יפתור את בעית ההגרלות (בהנחה שכולכם תסכימו איתי שטורניר עם ליגה יותר מעניין מרק ליגה), אז מה הפתרון? להכניס אלמנט של round robin להגרלה? (כלומר שיהיה תור כלשהו לאילו קבוצות יפגשו). זה יהרוס את כל אלמנט ההגרלה.
אולי אפשר להוסיף איזשהו אלמנט שאם 2 קבוצות נפגשו כבר 3 שנים ברצף לפני הגמר אז שהן ייחשבו בהגרלה כמו קבוצות מאותה מדינה.