אני יצאתי מאוד מעודד מהמשחק של קמא, הוא היה מעולה אחראי וממוקם מצויין.
לגבי חדר ההלבשה גם אני חששתי בעבר אבל עכשיו אני מבין שהוא לא יהווה בעיה, פשוט כי בלתי אפשרי עבורו להוות בעיה, יש את דון קרלו ויש את הגווארדיה הוותיקה והם שומרים על המסורת ועל האיזון, אין אף שחקן בעולם שיכול להפר את זה היום. ואם יפר, הוא לא יהיה יותר במועדון.
בהמשך לדיבור על קורטואה, אתמול הוא הוכיח בפעם המי יודע כמה כמה הוא טוב באחד על אחד, הזינוק שלו היה בדיוק בזמן כדי להכריח את אדיימי לקחת את ההאבי טאץ’ ולתת לקרבאחל לסגור.
אגב, ג’וד אמנם היה אתמול במשחק חלש מאוד (כמו 70% מהמשחקים שלו בקבוצה, שזה די מדאיג) אבל הבישול שלו לא היה מובן מאליו בכלל. רוב השחקנים היו לוקחים פחות סיכון ומוסרים לויניסיוס יותר לרגל על מנת למנוע משחקן ההגנה לחסום את הכדור. במצב שכזה לא בטוח בכלל שויניסיוס לא היה נחסם ואולי לא מבקיע.
ג’וד מסר יותר לעומק, מסתכן ששחקן ההגנה יחסום את המסירה. הוא הצליח להעביר את הכדור מספיק עמוק כך שויני יהיה באחד על אחד, אבל לא יותר מדי עמוק כדי שלא ייחסם. זו לא מסירה כזו פשוטה ואחלה של בישול.
האמת שאני חשבתי שהיא לא טריוואלית מכיוון אחר - עבור פדה נניח ההחלטה למסור שם היא טריוואלית ולא שווה לאזכר אותה. עבור שחקן שרוצה להיות הטוב בעולם, עם מחשבות על כדור הזהב בראש כשויני הוא המתחרה העיקרי וכו’… עדיין מסירה מתבקשת אבל אני מסרב לקחת את זה כמובן מאליו. יש מצב שאמבפה נניח לוקח קודם כל איזה צעד שניים קדימה לראות איך הבלם מגיב. (למי שמחפש איפה הוא יכול לפגוע בהרמוניה, זה מקרה מעניין)
ועוד בקטנה - איך שמטסן מקבל את הכדור הוא מתחיל לנוע בכיוון הנכון. ג’וד נרדם שם לחצי שנייה ואין את הגול הזה. כן בגדול המשחק אתמול זו לא היכולת שאנחנו מצפים ממנו אבל זה כן המנטליות שלמדנו לצפות ממנו.
אני חושב שצריך לשפוט את ג׳וד בפריזמה של הוא בבירור פצוע בחלק השני של העונה, הכתף מאוד משפיעה על הביצועים שלו וגם נראה שסוחב עוד כמה דברים.
עונת בכורה יותר מוצלחת לא יכולנו לבקש.
ג’וד לא מסר לעומק, אם היה רוצה לנתב את ויני פנימה היה נותן לו כדור קצת יותר חזק, הוא שם את הכדור בדיוק במקום הנכון ובעוצמה הנכונה כדי שויני יפתח את הגוף ובנגיעה אחת עם פס חזק וקצת מסובב יבעט לפינה הרחוקה, אבל ויני זה ויני והיה חייב לסבך את הכל, אמבפה היה מסיים בנגיעה קטלנית אחת.
הפס של ג’וד היה סביר ותו לא. בריאיון אחרי המשחק הנרי שאל אותו על התפקוד שלו במשחק הזה ובכללי והוא אמר שלפעמים צריך לשחק בעמדות שלא אוהבים וצריך לעשות עבודה שחורה. אתמול כשהוא שוחרר לאמצע היה הרבה יותר טוב, כמעט כבש ובישל. עדיין זה משחק גרוע שלו ואני תולה את זה בעמדה יותר מהכל. אתמול קרלו הקריב את רודריגו וג’וד בשביל לנצל את ויני.
שיחקנו השנה בכמה שיטות שעבדו ולא עבדו כתלות בהרבה גורמים, ככה שאני לא חושב שיש פה איזה כלל קבוע. ה 442 בו ג׳וד בצד הוא לגמרי להקריב חייל ואין אשליה שזו העמדה בשבילו.
אבל דבר אחד - יש שחקן שאתה רוצה יותר מג׳וד שיהיה בעמדה הזו עם הכדור? ועזוב את החטיפה עצמה… אם בשנה הבאה ישחק יותר אחורה זה אומר שהשחקן הזה לא יקבל כדור בעמדה כזו. שלישיה של ויני רודריגו אמבפה, לה יתרונות אחרים, תסבול באספקט הזה
מוכן לעשות הנחה (רק הנחה) לבלינגהאם, אבל רודריגו? למה זה מגיע לו?
רודריגו היה מוגבל בתפקוד שלו לאגף ימין בלבד ולא היה לו את החופש שבדרך כלל יש לו לנדוד לאגף השמאלי. בכך ששיחקנו עם ג’וד באגף שמאל וגם ויני נדד לשם, רודריגו היה מאוד מוגבל בתנועה.
לא שזה פותר את שניהם מאשמה, כי בגמר ליגת האלופות צריך תוצרת ולא תירוצים, ובמעמד של שניהם הם צריכים לספק משחק טוב גם אם הם מוגבלים. אבל בכל זאת, הקבוצה כולה שיחקה גרוע במחצית הראשונה, וכשעברנו למשחק הרגיל שלנו בלי השטויות אז גם ג’וד היה נראה טוב.
לגבי רודריגו, כבר התרגלתי לתצוגות כאלה ממנו לצערי.
התקפנו עם מספיק שחקנים וברור שדורטמונד התמקדו באגף שמאל שלנו בגלל ויני. לא עושה להם שום הנחות. דווקא פדה היה בסדר, אבל קרבחאל ורודריגו לא עשו כמעט כלום. מתחת למצופה, מצטער.
וזה לא שהם היו מבריקים מאד בהגנה, אדיימי עשה את הריצות שלו חופשי
ואחרי שביקרתי את קרבחאל אז הוא בסוף הביא לנו את הגמר עם נגיחה על שחקן שהוא מגיע לו לפופיק בערך
ברכות על הזכייה והכל אבל זה אחד הגמרים היותר משעממים שראיתי. אני לא בעמדת מיעוט פה, נכון? נראה שגם השחקנים כבר פחות התרגשו מהמעמד, אבל הייתי מצפה שנעלה למשחק עם יותר עליונות ולא בשיטה הרגילה שלנו.
*אגב, חבל לי שקרלו לא השתמש בכל חמשת החילופים להעלות על בראהים או טשואמני (שאמנם לא היה כשיר 100%) לכמה דקות. אני לא מבין למה זה לא מובן מאליו
בכל אופן, איפה הימים של מאנחוס שמינית הגמר… וואו זה כבר מרגיש כמו בחיים אחרים.
הזוי שהתחלתי לאהוד את ריאל בתחילת ארבע השנים עד האליפות ב-2007, 4 שנים שחונות מתארים, היום זה נראה דמיוני.
תקופה בלתי נתפסת להיות אוהד ריאל מדריד, אבל בכל זאת בכל זכייה ובכל שנה אני מייחל לשנה בה נהיה עם יכולת של הקבוצה הטובה באירופה ולא רק עם הטייטל. מישהו אמר צ׳אבי אלונסו?
בכללי, אני לא בטוח שפלורנטינו מקבל את הקרדיט הראוי לו. הוא מנצח על כל התזמורת הזאת כמעט בבלעדיות, אחרי הקדנציה הראשונה הוא הפיק את הלקחים וחזר בגדול ובאופן כללי המעמד של המועדון לפני שהוא נחת על כס הנשיאות הוא לעין ערוך טוב יותר מאשר לפניו. הנשיא הגדול בתולדות המועדון.
בעיניי, המשימה העיקרית שנותרה לו לאחר השלמת הסגל והבאתו של צ׳אבי אלונסו במקום קרליטו תהיה למצוא מישהו טוב מספיק שהוא יוכל להתחיל להעביר אליו את השרביט העתידי. הדבר היחיד שמדאיג אותי כרגע הוא היום שאחרי פלורנטינו, ומעניין אם זה משהו שגם עובר לו בראש בכל טרפת ההצלחות שלו.