מסכמים את עונת 2025/26: תחושת דז'ה-וו כואבת

סיכום עונת 2025/26

יש כאלה שסופרים לאחור כבר מספר שבועות, יותר מחודש. ביום שבת הקרוב ב-23 במאי, המשחק בו דני קרבחאל ייפרד מהסנטיאגו ברנבאו במשחק מרגש נגד אתלטיק בילבאו - יגיע הצלצול הגואל ועונת 2025/26 החלשה של ריאל מדריד תסתיים לה. דמעות אולי יהיו - על פרידה מאגדה, וגם על עונה כל-כך מפוספסת, עונה שבשלב מסוים הגדרתי אותה - אולי מתוך עצבים ואולי לא - כגרועה מהעונה שעברה ואחת הגרועות שאני זוכר.

מחזור הסיום, משחק בית, והדבר היחיד שעומד על הפרק הוא פרידה מאגדה - תחושת דז’ה-וו קלה אופפת אתכם? בהחלט. היינו בסרט הזה. אבל בשלב הזה של 2025 עוד היינו אופטימיים. חיכינו לצ’אבי אלונסו, המאמן המודרני, הדבר הגדול הבא, זה שתפור על המועדון ויחזיר את ריאל מדריד לקידמת הבמה וישנה דפוסים רעילים. הכל התפוצץ לו ולנו בפרצוף. ועכשיו המושיע…כולם מחכים לז’וזה מוריניו?

אז מה חזר על עצמו? כמובן עונה בלי תואר גדול ועם פאשלות רבות בליגה, והפעם גם אין איזה תואר קטן להתנחם בו והדחה מביכה מגביע המלך. כוכב-על ששיחק חצי עונה - הפעם קיליאן אמבפה עשה בחצי הראשון של 2025/26 וכבש בלי הכרה - את מה שעשה בחצי השני של 2024/25. וכשהוא שבת מהבקעה היה שם ויניסיוס ג’וניור בגדול, אבל איפה הוא היה עד ינואר למשל, עד מינויו של אלבארו ארבלואה?

הכל מתנקז ככל הנראה לרגע אחד שהוא גם רגע השיא וגם רגע השפל של ריאל מדריד. ה-26 באוקטובר, יום ראשון, הסנטיאגו ברנבאו, הקלאסיקו הראשון של העונה. ריאל מדריד מנצחת 1:2 את ברצלונה במשחק די טוב עם תוצאה לא משקפת, מתאוששת מהעונה הכושלת שלפניכן בה הפסידה בכל ארבעת הקלאסיקוס. היא עולה לחמש נקודות יתרון בטבלה. מה היה אז? קושי התקפי מסוים, בהחלט, אבל משחק לחץ לא רע, הגנה יציבה יחסית, תשעה ניצחונות בעשרת המשחקים הראשונים [ומחזור אחר-כך 0:4 מהנה על ולנסיה]. ואז בדקה ה-72 אלונסו ‘העז’ להוציא את ויניסיוס ולהחליפו ברודריגו - חברו לקבוצה, שחקן רציני, בנבחרת ברזיל - ויניסיוס הגיב בזעם. ההתנצלות למחרת הייתה לא רצינית, הסמכות של אלונסו התרסקה.

אחרי שלוש תוצאות תיקו רצופות הרגיש שאלונסו נמצא על זמן שאול. המקום הראשון אבד, העקרונות ההגנתיים נזנחו לחלוטין, רודריגו שנכנס לכושר הבקעה בדצמבר - חזר לשחק וזה היה אותו מערך לא מאוזן של 2024/25. ההפסד לסלטה ויגו בבית היה נקודת משבר, למשחק החוץ באלאבס הגיע אלונסו בתקן של “על החיים ועל המוות” כשבין-לבין אמבפה סוחב פציעונת לאחר ההתעקשות שלו לשחק בגביע המלך. אלונסו שרד את המנדיסורוסה וגם ניצח את האנדלוסיות בברנבאו - 1:5 גדול על בטיס ו-0:2 על סביליה, נזכרנו שגונסאלו גארסיה הוא ה-9 האמיתי בסגל, ואז הגיע ההפסד בגמר הסופרקופה.

“ריאל מדריד וצ’אבי אלונסו מודיעים על פרידה בהסכמה הדדית”, נכתב שם ומאמן קבוצת המילואים אלבארו ארבלואה, שחקן עבר - מונה לתפקיד. ארבלואה שהתרגש מאוד, בעיקר היה יס-מן, ללא דיסטנס בין מאמן לשחקן, פירגן לכוכבים יתר על המידה, והתעמת עם ‘החלשים’ לאט-לאט. ניצח במשחקים הראשונים הקלים בליגה, פירק 1:6 את מונאקו ותחתיו לא רק ויניסיוס אלא גם פדה ואלוורדה חזר לעצמו. היו רגעי שיא כמו ניצחון כפול על מנצ’סטר סיטי עם 0:3 ביתי תוצרת פדה, וגם 2:3 אדיר על אתלטיקו מדריד בליגה. וכשריאל השתלטה על הפסגה היא למעשה הפסיקה לשחק ונתנה את האליפות לברצלונה על מגש.

במחזור ה-24 היא חזרה למקום הראשון לאחר שברצלונה מעדה בג’ירונה, זה היה אחרי 1:4 קל על ריאל סוסיאדד. ההמשך? שני הפסדים, 2:1 לאוססונה בחוץ ובעיקר 1:0 עלוב לחטאפה בבית אלוהים ישמור. ריאל הגיבה בשלושה ניצחונות רצופים אבל לקראת רבע גמר ליגת האלופות נגד באיירן היא בעטה את הליגה לפח. מאז עלתה למקום הראשון ועד לקלאסיקו ניצחה ריאל בחמישה משחקים מתוך עשרה. אמנם ברצלונה לא הייתה אלופה לפני המשחק ובין-כה לא היה מתקיים פאסיו - אז ריאל עשתה פאסיו על כר הדשא עצמו.

בליגת האלופות, ונזכיר היה גם פלייאוף אחרי שריאל דורגה שלישית בטבלה ערב המחזור המכריע אך התפרקה מול בנפיקה של ז’וזה מוריניו (4:2) - ריאל פגשה את באיירן מינכן לקלאסיקו של אירופה. הפסד 2:1 ביתי הותיר תקווה איכשהו עם שער מצמק של אמבפה שחזר לשחק והחמיץ הרבה, ובגומלין עוד הובלנו 2:3 עד להרחקה של אדוארדו קמאבינגה (תודה לארדה גולר), וכמובן מיד קרסנו כמו מגדל קלפים.

הקריסה הרגישה לא רק מקצועית. חדר ההלבשה התפורר, מה שחששנו שיקרה. מכות בין אורליאן טשואמני לפדה ואלוורדה שהתעמתו למעשה יומיים ברצף, התקרית הודלפה לתקשורת - כמה עלוב, ופדה אפילו סבל מזעזוע מוח, הגיע לבית חולים ונעדר לשבועיים, טשואמני והוא לא נענשו מקצועית אלא רק בקנס גבוה. מסיבת העיתונאים של פלורנטינו פרס ביום שלישי הייתה מסע האשמות ואפס לקיחת אחריות וגרמה לנו להבין שדבר לא ישתנה.

שחקני הרכש שהגיעו בקיץ בהרבה כסף לא תרמו כמעט כלום למעט אלבארו קארראס שבחצי הראשון של העונה שמר על יציבות נהדרת. בהמשך ארבלואה הסתכסך גם איתו - אחד מיני רבים. טרנט אלכסנדר-ארנולד לא הצליח להביא ערך מוסף על בסיס קבוע; פרנקו מסטאנטואונו רץ בלי הפסקה אבל לאט-לאט היה נראה רחוק מהרמה הזו; דין האוסן פתח נהדר אבל דעך, נראה שיש לו ליקויים בסיסיים במשחק ההגנה.

על ג’וד בלינגהאם כמעט ולא דיברנו, עונה מפוספסת שלו, עונה נוספת אם תרצו. פציעה עיכבה את פתיחת העונה שלו, כשחזר לדרבי זה היה נראה מוקדם מדי והקבוצה התפרקה 5:2 באותו ערב. בינואר הוא נפצע שוב; כנ"ל לגבי רודריגו שספג פציעה טראגית וייעדר לזמן רב. הפציעות לא עזבו אותנו השנה, תשאלו את הקפטן קרבחאל, את אדר מיליטאו גם כן שנעדר מדצמבר עד אפריל, חזר טוב ואז גמר את העונה ואדיוס למונדיאל.

עוד טרנד יפה (ציני) היה ‘מהפכת הצעירים’ של ארבלואה, לראות כמה חבר’ה ממדי קסטיליה מגשימים חלום זה נחמד, טיאגו פיטארץ’ אפילו גם את החולצה במשחקים חשובים מאוד כמו נגד סיטי ונגד באיירן ואף בקלאסיקו. ספק אם מישהו מהם יישאר וימשיך. את דויד חימנס שקיבל ברקס אחרי המאסטייה אתם זוכרים?

לכל המספרים של ריאל מדריד - דיון הסטטיסטיקה.

הכובשים המובילים:
1.קיליאן אמבפה - 41 שערים [12 בפנדל]
2.ויניסיוס ג’וניור - 22 שערים [חמישה בפנדל]
3.פדה ואלוורדה - תשעה שערים
4.ג’וד בלינגהאם - שבעה שערים
-גונסאלו גארסיה - שבעה שערים
-ארדה גולר - שישה שערים
5.רודריגו - שלושה שערים

המבשלים המובילים:
1.ארדה גולר - 14 בישולים
2.פדה ואלוורדה - 13 בישולים
3.ויניסיוס ג’וניור - 12 בישולים
4.קיליאן אמבפה - 7 בישולים
-ברהים דיאס - 7 בישולים
5.רודריגו - 6 בישולים

שיאני ההופעות:
1.ויניסיוס ג’וניור - 53 משחקים
2.ארדה גולר - 50 משחקים
3.אורליאן טשואמני - 49 משחקים
4.פדה ואלוורדה - 48 משחקים
5.טיבו קורטואה - 44 משחקים

שאלון סיכום עונה:

1.נסו לסכם בכמה משפטים את העונה, והאם זו העונה הכושלת ביותר שאתם זוכרים בשל כל מה שקרה.
2.מה פירק את העונה של ריאל מדריד? מה היה רגע השפל? מקצועית ולא מקצועית
3.השחקן המאכזב של העונה - ואפשר לא רק מקצועית.
4.השחקן המצטיין של ריאל מדריד העונה
5.רגע השיא של ריאל מדריד או משחק אחד שבאמת נהניתם בו
6.שער העונה
7.הפתעת העונה ו\או פריצת העונה\השחקן האנדרייטד
8.ציון שלכם לשחקני הרכש.
9.ציון שלכם לעבודה של שני המאמנים - צ’אבי אלונסו ואלבארו ארבלואה
10.מהם ההרכב והשיטה הטובים ביותר בהתחשב בסגל הזה.
11.מה הבעיה המקצועית הגדולה ביותר שלנו?
12.מי מהשחקנים צריכים לעזוב?
13.מסר לפלורנטינו פרס?
14.הרכש החשוב ביותר לעונה הבאה…?
15.מה עושים עם מכת הפציעות. בעיה בצוות הרפואי ועניין של מאמני הכושר או שלרוב אלו השחקנים ‘הפציעים’ בעצמם?
16.איך אתם עם בואו המסתמן של ז’וזה מוריניו.
17.מה עושים עם ויניסיוס ואמבפה?
18.התרשמות שלכם מהשחקנים הצעירים, אלה שקיבלו יותר מפירורי דקות. מי מתאים לנו?

פינת הסקרים

העונה של ריאל מדריד

  • כישלון קולוסלי
  • עונה כושלת
  • עונה בינונית מאוד
  • עונה סבירה
0 מצביעים

רגע השפל של ריאל מדריד

  • ויניסיוס והתנהגותו בקלאסיקו הראשון
  • המכות וההדלפות - ואלוורדה וטשואמני
  • ההפסד הביתי לחטאפה - תוצאה לא שגרתית גם בעונות רעות
  • התבוסה 5:2 בדרבי
  • הקלאסיקו בקאמפ נואו - אפס מוטיבציה גם במשחק כזה
0 מצביעים

רגע השיא:

  • הניצחון בקלאסיקו הראשון 1:2
  • השלישייה נגד מנצ’סטר סיטי בשמינית הגמר
  • סוף-סוף מנצחים דרביב ליגה - 2:3 מהנה
  • אחר
0 מצביעים

השחקן המצטיין של ריאל מדריד

  • טיבו קורטואה
  • קיליאן אמבפה
  • ויניסיוס ג’וניור
  • פדה ואלוורדה
  • אלבארו קארראס
  • ארדה גולר
0 מצביעים

השחקן המאכזב של ריאל מדריד

  • קיליאן אמבפה - נעצר בחצי השני
  • ויניסיוס ג’וניור - החצי הראשון החלש, וההתנהגות
  • ג’וד בלינגהאם - לא מצא את עצמו
  • טרנט אלכסנדר-ארנולד - לא השפיע כפי שחשבנו
  • פרנקו מסטאנטואונו - לא ממש אנחל די מאריה
  • דין האוסן - פתח כל-כך טוב ונחלש
  • אחר - פרט, הסבר, נמק
0 מצביעים

הטעות הגדולה של ארבלואה

  • השתמש יותר מדי בצעירים
  • לא הציב גבולות לשחקנים הבכירים והיה יס-מן
  • בחירת הרכבים שגויה וכן ניהול משחק לוקה
  • אחר
0 מצביעים

ציון לשחקני הרכש שהגיעו בקיץ

  • ציון נכשל - אכזבה גדולה
  • ציון בינוני - לא נעים, לא נורא
  • ציון טוב - הפוטנציאל ישנו
  • ציון טוב - עמדו בציפיות
0 מצביעים

שער העונה - בודקים את הזיכרון שלכם

  • ארדה גולר נגד אלצ’ה מקילומטר
  • ויניסיוס והסלאלום בסופרקופה
  • ואלוורדה נגד אתלטיקו בסופרקופה
  • אחד מהשלושה של פדה נגד מנצ’סטר סיטי
  • אמבפה נגד אתלטיק בילבאו בסאן ממס
  • אלבארו קארראס נגד ולנסיה
  • ויניסיוס נגד בנפיקה - הגולאסו לחיבור
  • אחר - פרט
0 מצביעים

ברשותך, כמה תשובות שונות לחלק מהשאלות שהופיעו בסקר, ביחס לתשובות שהופיעו כאפשרויות כמענה:

  1. לפני הכול - רגע השפל:
    לא הופיע בתשובות והיה צריך להופיע - הפיטורין של אלונסו. כל השאר הוא נגזרת ישירה של האירוע הזה.
  2. רגע השיא, מצטיין, שער העונה:
    אחרי עונה כזאת, לא מגיע להם שנבחר עבורם כאלה.
  3. המאכזב:
    אם ננסה בכל זאת לדבר רגע מקצועית, אז ג’וד קצת אכזב אותי השנה. נכון שקשה מאוד להצליח ולהיראות טוב בתוך כאוס כזה, אבל ג’וד כבר הראה בעבר שיש לו את האופי שצריך כדי להצליח לשים את רעשי הרקע בצד ולעשות את העבודה, אבל לצערי השנה זה לא בא מספיק לידי ביטוי, והוא היה חלש יותר מידיי פעמים (גם כשתופקד בעמדת הקשר, זו שמבליטה יותר את הכישורים שלו).
  4. הטעות הגדולה של ארבלואה:
    שהסכים לתפקיד. אחרי הפארסה של פרז שהעיף מאמן מעולה ומצליח בעודו מחזיק במקום הראשון, כדי להתקפל בפני הרצונות של הכוכבים הפרימאדונות שלו - אף מאמן לא היה צריך להסכים להכניס את הראש לתוך הדבר הזה. שפלורנטינו יאכל בעצמו את הדייסה שהוא בישל.

אני אסכם את העונה במילה אחת

‘‘חרא’’

וגם זה כאנדרסטיימנט היסטורי.

אני לא מסכים איתך למה שייסרב? שחקן עבר שלנו שמקבל קפיצה מטאורית תוך מספר חודשים וזה היה אתגר מטורף ומפתיע עבורו גם אם היה צפוי שייכשל (כמה חודשים קודם לכן לא היה יכול אפילו לחלום על זה). ובהתאם לכך ברור שאף אחד לא מייחס לו את הכישלון כאשם הראשי. בינתיים ראול למשל לא קיבל את הצ’אנס אפילו להיות פלסטר על אף תקופה ממש ארוכה בקסטיליה על הקווים וכאחד מהאגדות הכי גדולות שלנו.

ישנם גם מאמני ליגה טובים בספרד ומחוצה לה שלא קיבלו וגם לא יקבלו את ההזדמנות. לארבלואה לא היה מה להפסיד ועד באיירן עשה עבודה סבירה. תמיד יכול לחזור לקסטיליה, להיות עוזר מאמן בקבוצה אחרת או לאמן בדרג נמוך יותר.

כמובן שכל אחד יסכם ויתייחס למה שהוא רוצה כנ"ל הסקרים. שיעורי בית שהם רשות.

בטח שהיה, עובדה שכרגע נראה שהקריירה שלו גמורה ומחוקה עוד לפני שהתחילה.

לארבלואה היה הרבה מאוד מה להרוויח אבל גם מה להפסיד, אין רווח קל.

צ’אבי אלונסו מאמן מעולה וחזק וגם הוא לא שרד. זה שארבלואה לא הצליח זה לא אומר כלום. הביקורות כלפיו בתקשורת בינוניות מאוד. קריירה גמורה זו הסקת מסקנות נמהרת ונחרצת מדי מצידך. הכדורגל נותן הזדמנות שנייה ובטח למאמנים גם אם אתה לא מוריניו. יהיו לו הצעות אולי “מעבר לים”.

ארבלואה אחראי ראשי לשיטשואו שהולך בחודשים האחרונים, אך אני עומד על כך שיש לו מה להציע.

היו רעיונות לא רעים- בהתחלה שיחקנו מעין 4222, המטרה הייתה לאפשר אופציות מסירה כדי להתמודד עם המחסור בפליימקר ולבודד את ויניסיוס ואמבפה. התוצאות היו בסדר וזה החזיר את ויניסיוס מהמתים. למעשה השיטה עשתה חסד לכולם חוץ מאמבפה (שבמילא היה פצוע במחצית הזמן) ובלינגהאם שברגע שחזר, חזרנו ל433 ו442ים. כמובן שזה על ארבלואה שהתעקש לשבור מה שיחסית עבד.

ואוהב את זה שהוא “מניאק”. הוא לא ברמה של ריאל מדריד אבל לא רואה סיבה שלא יצליח במועדון קטן יותר.

לייק 1

אף מאמן לא יצליח ללא גיבוי מלמעלה. כשהנשיא שלך אובססיבי לרכשים שלו, זהוא האמין בהם והשקיע ואז גם נתנו לו תארים, והוא לא מבין שהם הופכים לתפוח רקוב, המאמן מוגבל מאוד. אלונסו וארבלואה הם גאוני כדורגל, אבל אחד הופתע ולא היה מוכן להיות גננת, והשני הבין שהוא מגיע להיות גננת ועדיין היה מוכן.

שניהם הצליחו בצורה יוצאת דופן במקומות לפניי. אלונסו הביא עונה היסטורית בלברקוזן וארבלואה עשה לפי הבנתי דברים מרשימים במחלקת הנוער של ריאל. אבל חשוב להגיד-ההילה והכבוד שהם קיבלו במקומות האלה שונים. ויניסיוס, פדה, אמבפה, ג׳וד, רודיגר…הם שחקנים שגם זכו בדברים וכנראה שהם לא ספרו אותם.

זה לא הולך ככה בכדורגל. ברגע שהוא אימן את ריאל מדריד, הוא רק הרוויח והערך שלו כמאמן עולה. כמו שלופטגי מקבל ג’ובים בלי בעיה, למרות שהקריב את התפקיד שלו בנבחרת ספרד בשביל הטייטל.

לייק 1

זה קצת צ׳רי פיקינג… איפה סולארי? מה בניטז עשה אחרי הכישלון אצלנו?

לא רואה סיבה להשוות מאמן בתחילת הדרך לבין מאמן שבקו הסיום כמו רפא בניטס. לא מזמן הוא היה בסלטה ויגו ונכשל. אחרינו קיבל הזדמנויות ניוקאסל לפרק זמן ארוך ובאברטון גם כן. בניטס דינוזאור. אולי סנטיאגו סולארי לא באמת רוצה לאמן? הרי חזר לתפקיד כלשהו “ניהולי” אצלינו.

לא חושב שלארבלואה תהיה בעיה לקבל את הג’וב בחטאפה או נניח בלגאנס.
זאת התקדמות עצומה לעומת אימון צעירים בליגה השלישית.

אם שם מסתכמות השאיפות שלו אז אחלה. קצת יותר מזה יהיה לו קשה.

הוא כנראה לא יכול לקבל הרבה יותר מזה כרגע. אלונסו הגיע אחרי אליפות, ארבלואה לא אימן בוגרים

בסדר אף אחד לא יקבל את ליברפול אחרי שנכשל בריאל בחצי שנה ולפני כן אימן בנוער שלה. הוא יוכיח את עצמו בחטאפה או לגאנס ואז יעבור הלאה אולי.

אני אסכם את 2025/26 עם חלק מהנקודות.

בהתחשב בכך שזו עונה שנייה כושלת שלנו ולמעשה כלום לא השתנה, נותן את המשקל הראוי לכישלון בליגה - הנפנו ממש דגל לבן והגשנו לברצלונה את האליפות על מגש מבלי להתאמץ כששיחקנו לפניה כמה משחקים ותמיד פישלנו. וכמובן שאני מתייחס לאירועים “מסביב” כמו ויניסיוס בקלאסיקו ופיטורי צ’אבי אלונסו וכמובן המכות וכדומה - זו העונה הכי חרא שאני זוכר מריאל מדריד. יודע שזה נשמע דרמטי אבל זה המצב.

-הכדורגל היה רע מאוד רוב הזמן. מניעים כדור ומניעים כדור ובתאכלס לא מצליחים לייצר כלום מלבד מתפרצות.
-שחקנים איכזבו בכל דרך - גישה, מקצועית, מחוץ למגרש, גם כאלה שלא האמנו שזה יקרה (פדה ואלוורדה).
-החיזוקים שהגיעו בקיץ נתנו מעט מאוד. חשבתי שטרנט יהיה שובר-שיוויון, מסטאנטואונו בכלל לא בליגה מה שנקרא, רק קארראס אחלה.

חלוקת התעודות

-השחקן המצטיין: טיבו קורטואה היחיד שתמיד היה עם המנהיגות, הגישה הנכונה והיכולת גם אם פישל בקלאסיקו האחרון ונגד מנצ’סטר סיטי. לא יכול לשכוח שקיליאן אמבפה בחופשה מאז פברואר ואת מה שעולל ויניסיוס בחלק הראשון של העונה.
-השחקן המאכזב: ויניסיוס כי אין ברירה. נכנס לבצורת הארוכה ביותר שלו כשחקן-עילית, בתקופת צ’אבי אלונסו, גרם לנו לכל-כך הרבה נזק. היה שלילי לגבי הסיטואציה. ג’וד בלינגהאם אולי מקום שני, כי יש לי ציפיות. מקום שלישי רודריגו וברהים דיאס גם יחד. רודריגו נכנס לעניינים לאט מדי, איזו בצורת הייתה לו. ברהים עם גול אחד העונה, וואו.
-שער העונה: אני גם אפרגן לו, הגול של ויניסיוס בסופרקופה. לרוב העוד דריבל הזה עולה לו באיבוד כדור ולא הפעם. היריבה, המעמד, הסטייל. במקום השני פדה ואלוורדה נגד מנצ’סטר סיטי [הראשון], ואחר-כך הגול של ארדה.
-רגע השיא ורגע השפל זה הקלאסיקו הראשון. עלינו לחמש נקודות יתרון, היה נראה שנקבל ביטחון ולאט-לאט ננצח משחקים יותר בקלות, הכל התנהל כמו שצריך, אמנם ברצלונה הייתה לא בהרכב מלא אבל זה לא שלנו, לא צריך להתנצל. והכל נהרס למרות שמחזור אחר-כך פירקנו 0:4 את ולנסיה. אני זוכר כמה הציפיות שלי עלו וציפיתי לנצח באנפילד, בטח כשליברפול כבר הייתה אז במשבר.
-הטעות של אלבארו ארבלואה: כמובן שהוא ניסה להיות סחבק עם הכוכבים שלא ספרו אותו. התחנף יותר מדי לוויניסיוס אבל אני אציין הרכבים לא טובים. פמפלונה לא היה זמן לרוטציות. ונגד חטאפה לא משחקים בלי חלוץ ‘9’, זה יעבוד אולי נגד סיטי ונגד אתלטיקו, לא במשחקים האלה. מאזן הליגה שלו לא טוב.

ההרכב הטוב ביותר שלנו לדעתי: טיבו קורטואה, טרנט אלכסנדר-ארנולד, אדר מיליטאו, אנטוניו רודיגר, אלבארו קארראס, אורליאן טשואמני, טיאגו פיטארץ’, ברהים דיאס, ג’וד בלינגהאם, ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה.

ציוני העונה:
טיבו קורטואה - 8
אנדריי לונין - 5.5
טרנט אלכסנדר-ארנולד - 5.5
דני קרבחאל - 5.5
פרלאן מנדי - ללא ציון
פראן גארסיה - 5.5
דין האוסן - 5.5
ראול אסנסיו - 6
אדר מיליטאו - 7.5
אנטוניו רודיגר - 7
אלבארו קארראס - 7.5
אורליאן טשואמני - 7
אדוארדו קמאבינגה - 4
דני סבאיוס - 4
טיאגו פיטארץ’ - 6
ג’וד בלינגהאם - 5
ברהים דיאס - 5
ארדה גולר - 7
רודריגו - 4
פרנקו מסטאנטואונו - 4.5
ויניסיוס - 6.5
אמבפה - 7.5
גונסאלו גארסיה - 6

משחרר לעונה הבאה: פרלאן מנדי, דויד אלאבה - כמובן, אדוארדו קמאבינגה, פרנקו מסטאנטואונו - השאלה, גונסאלו גארסיה - השאלה\תלוי בהצעה הכספית

1.נסו לסכם בכמה משפטים את העונה, והאם זו העונה הכושלת ביותר שאתם זוכרים בשל כל מה שקרה.

לא הכי כושלת מקצועית שאני זוכר,אבל ביחס לציפיות בתחילת העונה זו כנראה העונה הכי מאכזבת שחוויתי מהקבוצה.

2.מה פירק את העונה של ריאל מדריד? מה היה רגע השפל? מקצועית ולא מקצועית

ללא ספק ויניסיוס בקלאסיקו זה רגע המפנה שפירק להו את כל העונה ועל זה הוא חייב לעוף.

3.השחקן המאכזב של העונה - ואפשר לא רק מקצועית.

ויניסיוס כי דפק לנו את העונה ברגע של חוסר שליטה/אמבפה שהוכיח שאין לו אופי/ואלוורדה שהוכיח שהוא לא קפטן.

4.השחקן המצטיין של ריאל מדריד העונה

קורטואה.

5.רגע השיא של ריאל מדריד או משחק אחד שבאמת נהניתם בו

רגע השיא היה דקה לפני החילוף של ויניסיוס בקלאסיקו,משם הכל התדרדר.

11.מה הבעיה המקצועית הגדולה ביותר שלנו?

קודם כל שהנשיא לא נותן למאמן שקט לעבוד.
אחר כך שאין לנו חלוץ וקשר עם יכולת ניהול משחק.

12.מי מהשחקנים צריכים לעזוב?

חצי סגל בערך.

13.מסר לפלורנטינו פרס?

תודה רבה על הכל ולהתראות.

14.הרכש החשוב ביותר לעונה הבאה…?

לא רכש,הדבר הכי חשוב זה שייתנו לאנשי מקצוע לדאוג לצד המקצועי ולא יתערבו להם בכל דבר.

15.מה עושים עם מכת הפציעות. בעיה בצוות הרפואי ועניין של מאמני הכושר או שלרוב אלו השחקנים ‘הפציעים’ בעצמם?

כנראה שהכל ביחד.

16.איך אתם עם בואו המסתמן של ז’וזה מוריניו.

אין עוד מאמנים שגם יסכימו להגיע וגם יבואו בדרישות לפרז ולא יהיו בובה על חוט,אז כרגע בסדר.

17.מה עושים עם ויניסיוס ואמבפה?

הייתי מוכר את שניהם אבל ברור שזה לא יקרה.

סולארי לא רצה לאמן, יש לו תפקידים אחרים בריאל מדריד. לאפה בניטס הגיע לריאל מדריד כבר בשלהי הקריירה שלו, דינוזאור קלאסי כמו שדור קרא לו. חודשיים אחרי הפיטורין כבר קיבל תפקידים בפרמיירליג ובסין. המינוי שלו מזכיר לי מינויים מיושנים אחרים של פלורנטינו שבאו שנים אחר כך.

ארבלואה עשה קפיצה גדולה מאוד ולא צפויה לריאל מדריד. הקפיצה מקבוצת מילואים של ריאל מדריד בליגה השלישית לא תמיד מצליחה, ראול יעיד. הוא יעזוב את הקבוצה מעמדה טובה להמשיך להתקדם.

נתתם את חטאפה כדוגמה לקבוצת תחתית בספרד, אבל היא כנראה תשחק באירופה בעונה הבאה, אז במקרה הזה אולי זה באמת יהיה מינוי מצוין בשבילו וגם ריאלי בתור השלב הבא בקריירה.

המשפט הזה גרם לי לתהות איפה ראול מאמן בימים אלה (לפי ויקיפדיה - בשום מקום), ואז קראתי את הפסקה המשעשעת/עצובה הבאה:


נשמע שמה שמנע ממנו להגיע לקבוצה הראשונה של מדריד (בדרך שארבלואה הגיע) זה הרצון העז שלו להגיע לקבוצה הראשונה של מדריד (בדרך שאלונסו הגיע).

ראול היה קרוב מאוד לעלייה לליגה השנייה בעונה אחת וזה התחרבן ממש במעמד הגמר, הוא קידם כמה וכמה שחקנים, גונסאלו גארסיה בין היתר, קצת ראול אסנסיו ובעיקר ניקו פז אבל כמובן שזהו תפקידו. קשה לשפוט הצלחות לפי סטטיסטיקות בקבוצת המילואים והדוגמא הטובה ביותר היא זינדין זידאן.
אני לא ממש אובייקטיבי לגביו להגיד אם הוא מאמן ברמה מספקת או לא אבל יש לו את ההילה של אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה שלנו בניגוד לאלבארו ארבלואה. זה גם עניין נוסף, ברוב תקופתו של ראול היה “שקט” - מעמדו של קרלו אנצ’לוטי לא באמת הוטל בספק, לא היו פיטורי חרום (אני רציתי שיהיו ב-2025 אחרי התבוסה בסופרקופה). כנ"ל זינדין זידאן ב-2020-21 - מאמן אחר היה מפוטר אולי אבל לא הוא.

היו דיווחים שהוא קיבל הצעות משאלקה התחנה האחרונה שלו באירופה כשחקן, כשהייתה בליגה השנייה, וגם מקבוצות בינוניות בספרד [קושר אפילו לוויאריאל אבל היה אחד מיני רבים]. להערכתי הוא לא באמת היה קרוב אף פעם לקבל את הג’וב.

אני הייתי מאוד שמח לראות אותו מאמן קבוצה בדרג ב’ בספרד לצורך העניין, לא ברור לי למה הוא התרחק מזה כל-כך. שאלקה נראית לי מאוד לא יציבה וזה קצת “מפחיד”.