גמר גביע המלך 2025: ריאל מדריד נגד ברצלונה
ריאל מדריד מגיעה לגמר הגביע נגד ברצלונה כשהיא מעודדת מהניצחונות האחרונים בליגה שהותירו אותה במאבק האלפיות – ה-0:1 הקשה על חטאפה היה השלישי ברציפות – ניצחון בשיניים, עם קצת יותר יציבות הגנתית ביחס לשכונה הרגילה כל העונה, והחלום נמשך. חלום הדאבל אם תשאלו את האופטימיים ביותר וגם את השחקנים. לנצח בשבת - >לערער קצת את ברצלונה ואולי יהיה נס בליגה. ואולם, כל המצב רוח הטוב או יותר נכון להגדיר השלווה - התחלפה בשעות האחרונות בסערה של ממש. אין רגע דל של ב-2024-25. ריאל עשתה את ההכנה הגרועה ביותר לגמר הגביע. “סכסוך” ילדותי עם ההתאחדות הספרדית בשל ההצהרות של שופטי המשחק במסיבת העיתונאים – רצון להחליפם – ועד ההחלטה הדי הזויה לבטל לא רק את ארוחת הערב המסורתית או התמונה של המאמנים לצד הגביע כי זה זוטות – אלא גם את מסיבת העיתונאים של המאמן קרלו אנצ’לוטי והקפטן לוקה מודריץ’, ובעיקר את האימון המסכם. ככה מתכוננים לגמר הגביע? זה מריח מה-זה רע, כאילו לא חשוב מה יקרה ביום שבת ב-23:00 – ריאל מדריד הפסידה. ומה עם 30 אלף האוהדים שכבר המריאו למשחק. מה, ריאל חשבה לא להופיע? איזה נזק השעות האלה עשו לנו. ההודעה שמסר המועדון היא בלי לקיחת אחריות.
בינתיים, בחזרה לכדורגל…לשחקנים, כך נראה, ברור גודל השעה. זה מרגיש הרבה יותר מ"עוד" גמר גביע, כזה שיכול להציל את העונה. תואר שהוא לרוב השלישי בחשיבותו אך לא הפעם. תואר שריאל לא מצטיינת בו למשל, עם 20 הפסדים במעמד הגמר, ואם תניף את הגביע תהיה זו זכייה רביעית בלבד ב-32 השנים האחרונות. ריאל נעה בין שני קווי המתרס – מצד אחד מוטיבציית שיא למחוק את המטען הכבד והחרפה של שני הקלאסיקוס הקודמים – תבוסה 4:0 בסנטיאגו ברנבאו וממש דגל לבן בגמר הסופרקופה הספרדי (5:2), לאבד עוד תואר לברצלונה זה אסון. ומצד שני אולי קיים מחסום מנטאלי, אין מה לעשות. פדה ואלוורדה הבהיר זאת היטב: “המשחקים האלה היו רעים מאוד וכעת יש לנו אפשרות חדשה. אנחנו רוצים לשמח את האוהדים שלנו”. היכן ריאל מדריד ש"לא משחקת בגמר – אלא מנצחת בגמר", כפי שאמר קאסמירו תמיד – גם אם זה נאמר על ליגת האלופות? לשחק על הכבוד. יש גבול כמה אפשר להפסיד להם.
קרלו אנצ’לוטי מרגיש את הסוף, ורצוי שהסוף יהיה טוב. אנשים זוכרים את הסוף. הקדנציה שלו בפרק ב’ מוצלחת מאוד, אבל המאמן המעוטר בתולדות ריאל ישמח לגביע שלישי – רק מעטים עשו זאת, ותואר מספר 16. קרלו עם מאזן שווה – תשעה הפסדים בקלאסיקוס מול תשעה ניצחונות, העונה לבטח לא משפרת את האחוזים ועל הפרש השערים נוותר. נראה שזה הזמן של קרלו לקחת החלטה אמיצה, לא לעשות עוד מאותו הדבר. “אם זה הריקוד האחרון – אז לפחות שקרלו ירקוד לפי צלילי המוסיקה שלו”, כפי שנכתב במדויק בטור דעה במארקה. ברור לכם מה “הדרישה”. לעשות התאמות. גם עם 4:4:2 ריאל מדריד שיחקה רע העונה – הזכירו זאת בספרד, היא הפסידה למילאן (לא מתקבל על הדעת), לליברפול, והובסה בקלאסיקו הראשון. ועדיין.
המאמן שלנו הודה בעצמו כי ה-4:4:2, המערך שעבד היטב אשתקד – הוא המערך בו ריאל מתגוננת היטב. בספרד חלוקים האם נראה את ריאל ממשיכה עם “ארבעת הפנטסטיים” מקדימה שממש לא הוכיחו את עצמם למעט צמד המשחקים נגד מנצ’סטר סיטי. קרלו אוהב מאוד את רודריגו, פירגן לו במסיבת העיתונאים לאחר המשחק נגד חטאפה. רודריגו הוא גיבור גמר הגביע הקודם על צמד נגד אוססונה, הוא יודע להתעלות במשחקים גדולים. אבל עם שער בודד ב-21 המשחקים האחרונים וסטטיסטיקה לא משהו העונה – 14 שערים ותשעה בישולים ב-50 הופעות, וחמור מכך – משחקים שלמים בהם הוא אפילו לא בועט למסגרת – ארסנלX2 – ריאל סוסיאדד בגביע, בטיס ועוד – אין ברירה. האוהדים חלוקים בעניין אבל יש מאמן. ייתכן והבעיות של ברצלונה בצד שמאל – ג’רארד מרטין אמור לשחק – גורמים לקרלו לשקול את העניין שוב בכובד ראש. בשער ה-AS דיברו על “החידה” של קרלו. תשעה שחקנים בטוחים בהרכב. ריאל צריכה לעשות התאמות.
באימון המסכם היו חדשות טובות. פרלאן מנדי מגיע על הקשקש לגמר הגביע. הוא התאמן שלושה ימים ברציפות – ממש שיא גינס, ובמארקה די נחרצים שיפתח בהרכב על אף שלא שיחק כמעט חודש וחצי – מאז “נשבר” בהפסד לאתלטיקו מדריד בגומלין שמינית הגמר. קרלו משוכנע שמנדי בפורמה מייצב את ההגנה וזה נכון, אבל העונה היה חלק מתצוגות הנפל. בקלאסיקו הראשון הוא שבר את הנבדל בגול של רוברט לבנדובסקי שהחל את מפח הנפש, בסופרקופה לא סגר ללאמין ימאל את החיתוך לאמצע – למרות שזו משימה לא פשוטה. בכל מקרה, פראן גארסיה לא קיים עבור המאמן. ואין את אדוארדו קמאבינגה שנפצע בתזמון מחורבן. היה יכול להיות מגן שמאלי לא רע בכלל, משהו שעבד בצורה מושלמת בחצי גמר הגביע ב-2023. לפחות זה לא יהיה דויד אלאבה, שכן התאושש וייכלל בסגל.
ההגנה המאכזבת תעמוד למבחן. תלות אבסולוטית בטיבו קורטואה שהצליח לשמור על שער נקי נגד ברצלונה בשלושה קלאסיקוס בלבד – הפעם האחרונה ב-2023, ועוד פעמיים במשחקי הליגה ב-2019-20 (מתגעגעים לטקטיקה של זינדין זידאן?). גם במשחק המנומנם נגד חטאפה הראה את כוחו עם הצלת ענק ששווה נקודות בתוספת הזמן. זה יהיה קלאסיקו הבכורה של ראול אסנסיו כשחקן הרכב שכן בהשפלה בסופרקופה הוא עלה מהספסל למזער נזקים ולמנוע השפלה היסטורית. זה טוב לו שרוברט לבנדובסקי איננו בשל הקושי היחסי במשחק הגובה. ראול כבר עמד במבחנים בצורה לא רעה נגד מנצ’סטר סיטי, אתלטיקו מדריד, וליברפול ומשתלב לא רע עם אנטוניו רודיגר. הוא יילחם עד טיפת הזיעה האחרונה, מוסיף מהירות, עם מוטיבציית שיא ולא מעגל פינות. עוד התקדמות במסע שלו ב-2024-25. הצלע הנוספת – פדה ואלוורדה. אין מצב שלוקאס ואסקס שוב ישחק כמגן אחרי שראפינייה חגג עליו בצמד המפגשים ובכלל לוקאס בעונה לא טובה.
זה אומר שריאל מאבדת את פדה באמצע, שחקן שרץ בלי סוף, עושה עבודה של שניים ויכול לשגר בומבה ממרחק – את שלושת המשחקים האחרונים שלה בליגה ניצחה ריאל בזכות שערים ממרחק\גולים לא הגיוניים כמו זה של פדה נגד בילבאו. ותיאורטית גם את קמאבינגה שאולי כן היה משחק באמצע. ריאל נשארת עם ג’וד בלינגהאם בתקווה שירצה להיות “במוד קשר”, עם אורליאן טשואמני שאחרי משחק טוב נותן משחק לא טוב ולא הוכיח את עצמו מעולם במשחק בסדר הגודל הזה וקשה לסמוך עליו, ועם לוקה מודריץ’ קשישא שלא שיחק כלל נגד חטאפה, או דני סבאיוס שפתח בהרכב וצריך להוריד עוד הרבה חלודה. ניסיון וראיית משחק, אופצייה למסירה לשטח – מול הניידות והעוצמות (יותר) שיש לסבאיוס שלא פתח באף קלאסיקו. 4:4:2 או לא?
כמובן שקיליאן אמבפה יחזור ל-11 לאחר ששב לכשירות. עברו עליו שבועיים פלוס-מינוס של בלהות, עוד רגע שפל והשיא היה שריקות הבוז כצופה נגד אתלטיק בילבאו. ברור לכם מה הוא הכי צריך עכשיו – שער בקלאסיקו, שער ניצחון. לפתע גם המספרים בעונת הבכורה לא נראים “וואו”. אמבפה כבר הציג מספיק משחקים גדולים בקריירה. ואמבפה טוב הוא גם שחקן יוצר משמעותי מאוד. ומה עם ויניסיוס? באיזה משחק גדול הוא הופיע העונה למעט מנצ’סטר סיטי בחוץ? זה הולך ומתדרדר. השער שלו נגד ארסנל היה מתנה מהיריבה. ריאל מדריד מחכה לו כבר זמן רב.
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| פדה ואלוורדה, ראול אסנסיו, אנטוניו רודיגר, פרלאן מנדי| אורליאן טשואמני, לוקה מודריץ’ (רודריגו), דני סבאיוס, ג’וד בלינגהאם| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה
ברצלונה עם חלומות גדולים ורגליים על הקרקע. הקבוצה ממשיכה בשלה עם 0:1 קטן-גדול על מאיורקה (אחרי לא פחות מ-40 איומים למסגרת – לא משחק שגרתי) וחייה את החלום – חלום הטרבל של עונת 2024-25 שאפשרי עשור אחרי שעשו זאת ליאו מסי-לואיס סוארס-לואיס אנריקה ומיותר להגיד שאז זו הייתה ברצלונה אחרת - גלאקטית. בארסה שמרה על פער ארבע הנקודות בפסגה וזה בידיים וברגליים שלה כשנותרו חמישה משחקים לסיום הליגה ועוד קלאסיקו ביתי. ברצלונה, שהפסידה רק פעם אחת ב-2025 (וגם זה אחרי יתרון 0:4 מול בורוסיה דורטמונד ברבע גמר ליגת האלופות – לא נורא בכלל) יודעת שאם האנסי פליק ישיג את התואר השני שלו הרי שזו יכולה להיות מכת מוות מבחינת ריאל מדריד. אז במה ברצלונה נאבקת? בשלושה דברים. באופוריה – והן המאמן והן רונאלד אראוחו הקפטן אמרו במסיבת העיתונאים שוב ושוב עד כמה הקלאסיקו הזה יהיה אחר, בעומס הבלתי רגיל (אוטוטו אינטרX2 – עומס מבורך), בפציעות ובנאחס. למעט בשורות טובות שהגיעו בעיקר בפן המנהיגותו – מארק אנדרה טר שטגן התקאמבק ונכלל בסגל לאחר 200 ימים בחוץ בשל פציעה. בשביל המורל.
שני שחקנים חשובים מאוד ייעדרו מהמשחק הקרוב. הפיצ’יצ’י רוברט לבנדובסקי, המפלצת שכבש צמד בקלאסיקו הראשון העונה – בסנטיאגו ברנבאו למשל, שנפצע בתזמון בעייתי. 40 שערים יש לו העונה, בכושר הרבה יותר טוב מהשנתיים האחרונות. עוד שחקן שייעדר הוא המגן השמאלי אלחאנדרו באלדה, גם כן פצוע. האוהדים חוששים שג’רארד מרטין הבינוני – המעמד גדול עליו(?) יגרום לדפיקות לב, אבל לכו תדעו, אולי משום שפליק אוהב להפתיע – נראה את אראוחו כמגן שמאלי (האורוגוואי ‘הציע’ את עצמו במסיבת העיתונאים). בכל מקרה, ברצלונה הראתה העונה שהיא מסוגל להתמודד עם כל דבר. פראן טורס יפתח.
לא פחות מ-152 שערים כבשה ברצלונה העונה ב-52 משחקים – כמעט שלושה למשחקים, גם אם לאחרונה הממוצע מעט דעך. בניגוד לתחילת העונה אז הייתה מבדרת הקהל – ברצלונה מצליחה לנצח משחקים בהם היא לא נראית ‘וואו’ ולהפגין אופי – בדיוק כמו ב-3:4 האדיר על סלטה ויגו. פליק מתכנן הרכב מעניין, סופר-התקפי. עם פראן בשפיץ, ויש לו את היתרונות שלו בעונת חייו, ועם דני אולמו שמצטרף נפלא מקו שני והיה זה שהכריע את הבונקר של מאיורקה. לצד פדרי, משחקני העונה, ופרנקי דה יונג – נראה שוב ברצלונה מגוונת מאוד-מאוד. אגב, מאז שלבנדובסקי הגיע לברצלונה הוא החמיץ רק 14 משחקים מתוך 157. ברצלונה ניצחה בכולם למעט תיקו פעם אחת. ברצלונה כבר ניצחה את ריאל מדריד גם, בסנטיאגו ברנבאו בחצי גמר הקופה דל ריי ב-2023. העונה זה הולך לה נהדר, עם חמישיות מול מאיורקה, מול בטיס ומול ולנסיה ללא הפולני.
השלישייה לאמין ימאל-פראן-ראפינייה שיחקה העונה תשע פעמים והשיגה שמונה ניצחונות ותיקו. הם כבשו 12 שערים יחד - שישה של פראן, ארבעה לראפנייה ושניים ללאמין. פראן עם 17 גולים העונה (ב-1,537 דקות), יותר מאשר בכל עונה אחת. יש לו את המהירות והרעב והוא יכול לאמלל את קו ההגנה של ריאל. הוא כבר כבש צמד בקלאסיקו ב-2022, למשל. ראפינייה הוא המנהיג, בעונת בלון ד’אור מה שנקרא, לא עוצר לרגע. כפי שהבקיע את הצמד ב-3:4 המשוגע על סלטה. הוא כבר השווה את עונת היא של ברזילאי אחר – ניימאר, מבחינת מספרים, ומייצג את הרעב של ברצלונה. כמו שלאמין ימאל הנפלא מייצג את רוח הנעורים והקסם. בסופרקופה בינואר, למשל, ברצלונה אמנם הגיעה למצבים גם קודם לכן, אבל זה שהחזיר אותה למשחק היה לאמין עם שער בדריבל אופייני ובעיטה כל כך מדויק. מחמאות ממסי, וגם מפליק, ששיבח במסיבת העיתונאים ורמז שלאמין מכין הפתעה – ככל הנראה תסרוקת חדשה לכבוד המאורע. ואם כבר לכבוד המאורע – גם הפצועים ילוו את ברצלונה לגמר.
“פראן כבר הראה כמה טוב הוא יכול לשחק כ-‘9’ במיוחד במשחקי הגביע. זו עמדה טובה מאוד בשבילו. רוברט לא יכול לשחק ואנחנו מאמינים בפראן. הוא יודע איך אנחנו רוצים שהוא ישחק, וזה לא משפיע על לאמין או ראפינייה. אני שמח שהוא שם”, החמיא פליק, לחלוץ שישמח לכבוש ולהפוך גם למלך השערים של הקופה דל ריי העונה – יש לו חמישה בדומה לאנדריק. על לאמין: “הוא שחקן מדהים לגילו, הוא התכונן היטב למשחק מחר, אתם תופתעו”. “לאמין - נהדר ברגעים גדולים”, נכתב ב-“מונדו דפורטיבו”. מעבר לגול נגד ריאל, הוא הבקיע מול אתלטיקו מדריד, מול בורוסיה דורטמונד, נגד בנפיקה וכמובן גם ביורו נגד צרפת. יש למה לצפות
כאמור, המטרה הגדולה בברצלונה היא קצת ‘להרגיע’, לא להבטיח רחוק מדי ולדחות את הדיבורים על הטרבל האפשרי, להבהיר כי על אף ה-0:4 וה-2:5 הפנומנליים – המשחק מחר יהיה שונה. ברצלונה לא מתחילה עם 0:1 למרות שהיא קבוצה טובה יותר. גם שוער העבר ויקטור ואלדס המשיך את הקו הזה ואמר שאין פייבוריטית בגמר. “לריאל יש קבוצה נהדרת שיכולה לפגוע בנו. חשוב לנו לשחק משחק טוב כמו שאנחנו יודעים. עלינו ליהנות ולשמח את האוהדים. התחלנו מסע. המטרה שלנו היא לזכות בכל התארים אבל ברור לנו שזה קשה. המשחקים שהיו עד עכשיו הם כמו מים מתחת לגשר”. הוא הבהיר שהשחקנים כבר רוצים ששריקת הפתיחה תגיע, ומבהיר: "אין אופוריה, אני אוהב קבוצה שמכבדת את היריבות וכך יהיה גם מחר כמובן. “פליק כמו יוהאן קרויף, הכי קרוב אליו”, נכתב במונדו דפורטיבו והזכירו כי גם האגדה ההולנדית ז"ל אמר לפני גמר האלופות בוומבלי ב-1992 - כי צריך ליהנות.
עניין נוסף שעלול אולי להטריד את האוהדים הוא הניסיון, ופליק נשאל כיצד חדר ההלבשה מתמודד עם הלחץ. “כשאני רואה איך הקבוצה מתאמנת וכמה קשים הם עובדים – זה נותן לי ביטחון. אני מאמין בהם, יש לנו ביטחון. אנחנו יודעים איך אנחנו רוצים לשחק (הבהיר שהקבוצה גם עושה תמיד התאמות מסוימות ליריבה אבל לא משנה את עצמה). אנחנו תמיד נלחמים עד הסוף”, אמר וציין את הניצחון על סלטה ויגו, כמובן את שלוש הנקודות הקשות נגד מאיורקה. הוא ביקש ריספקט לשופטים כשנשאל על מסיבת העיתונאים והדמעות של דה בורגוס אבל בלי להעביר ביקורת על ריאל, כי פליק ג’נטלמן אמיתי.
במשחק הליגה האחרון בארסה נתנה ללא מעט שחקנים חשובים לנוח. פליק יודע את העבודה, למרות שאתם יודעים - במעמד כזה אין עייפות. ראפינייה פתח על הספסל, גם ז’ול קונדה שכלל לא שותף (אריק גארסיה היה מגן ימני), פאו קובארסי. אנסו פאטי פתח. כמובן שצריך לדבר גם על פדרי, משחקני העונה בספרד, באנקר בהרכב. מחלץ כדורים, רוקד על המגרש, מסירות מדהימות – שחקן החודש בליגה הספרדית בלי היסוס בכלל. והוא גם שני במספר הדקות אחרי קונדה, היחידים שחצו את רף ה-4,000. להשאיר את פדרי ללא השגחה זה גזר דין מוות עבור ריאל.
אראוחו דיבר גם הוא בצורה בוגרת מאוד במסיבת העיתונאים. “לא תשמע ממני שאנחנו הקבוצה הכי טובה בעולם, אנחנו צנועים ונעבוד קשה. מה שהיה עד עתה לא חשוב, אני מצפה למשחק שונה לגמריי ממה שהיה עד עתה. נרצה להחזיק בכדור ולהיות דומיננטיים. ריאל מדריד קבוצה מסוכנת עם שחקנים טובים ומאמן טוב. יש להם שחקנים נהדרים בחלק הקדמי. המנטאליות שלנו היא לקחת משחק אחר משחק ולא נדבר על טרבל. נתמקד במשחק שלנו”. הוא סיפר כי יסתמס עם פדה ואלוורדה חברו לנבחרת אבל רק אחרי הגמר ולא עכשיו, והעלה נקודה מעניינת עבור אוהדי ברצלונה והעונה הקסומה שלה. “כמובן שלא ציפיתי לזה בקיץ. כשאתה מתחיל עונה אתה רוצה ללכת על הכל, אבל אתה לא מצפה לזה. זה כיף להיות חלק מזה, במצב הזה”. ברצלונה רוצה את הקופה דל ריי ה-32 שלה אחרי שהפסידה בשני הגמרים האחרונים נגד ריאל מדריד, וניצחון שלישי העונה בקלאסיקו. יש לה המון על כף המאזניים והיא לא תוותר. ותמשיך עם קו ההגנה הגבוה ומלכודת הנבדל. עם אמונה, ביטחון, תיאום – איניגו מרטינס גם כן בעונת שיא – וקצת-קצת-קצת סיכון.
ברצלונה – הרכב משוער: ווישצ’ך שצ’נסני| ז’ול קונדה, פאו קובארסי, איניגו מרטינס, ג’רארד מרטין| פרנקי דה יונג, פדרי, דני אולמו| ראפינייה, לאמין ימאל ופראן טורס
הדרך לגמר:
ריאל מדריד פתחה עם 0:5 על דפורטיבו מיניארה החביבה, מולה אפילו אדוארדו קמאבינגה שבר בצורת בת למעלה משנתיים, המשיכה עם הארכה נגד סלטה ויגו בסנטיאגו ברנבאו כשיתרון 0:2 לא הספיק, ונהנה מגולאסו של אנדריק המחליף בדרך ל-2:5. גם נגד לגאנס הייתה דרמה ואיבוד יתרון כפול – כשגונסאלו הילד מקסטיליה – בטח שכחתם ממנו כי הוא לא משחק מאז – הבקיע בהופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת עם נגיחה נהדרת וגאל אותנו מייסורינו בדרך ל-2:3. בזמן שברצלונה ואתלטיקו מדריד מרביצות זו לזו ואחראיות לאחד ממשחקי העונה עם 4:4 בחצי הגמר – ריאל קיבלה ‘רק’ את ריאל סוסיאדד. 0:1 תוצרת אנדריק בחוץ הביא ליתרון לא רע. ובסנטיאגו ברנבאו ריאל עשתה בושות. אנדריק עוד השווה בהקפצה עם החמישי שלו במפעל והמשחק כמעט ברח. בסוף, הארכה, 4:4 בזכות אנטוניו רודיגר בהארכה ושלום על ישראל
ברצלונה עשתה דרך קשה יותר. גם היא פגשה קבוצה קיקיונית בסיבוב הראשון והשיגה 0:4 על ברבסטרו. לאחר מכן היא מחצה את בטיס בשמינית הגמר 1:5 והתעללה גם בוולנסיה במאסטיייה עם 0:5 גדול. פראן טורס כבש שלושער בחצי שעה ובין-לבין היה גול של פרמין לופס, לאמין ימאל חתם. המשחק המטורף העונה באירופה שווה כמה פיסקאות. אתלטיקו עלתה ל-0:2 במונז’ואיק בדקה השישית. יתרון שנמחק אחרי רבע שעה עם שערים של פדרי ופאו קובארסי. איניגו מרטינס קבע מהפך לפני המחצית ורוברט לבנדובסקי עשה 2:4. אבל הסיומת כמו בליגה הייתה שייכת לאתלטיקו מדריד כאשר ברצלונה נענשה, אלכסנדר סורלות’ כבש את ה-4:4 בתוספת הזמן, כשקודם מרקוס יורנטה צימק. בגומלין פראן טורס כבש את שער הניצחון, אין צורך בהארכה. גם לפראן חמישה שערים במפעל, בפסגה יחד עם אנדריק וחוליאן אלבארס.
הבמה של קיליאן אמבפה?| אם נקודת שפל אחת של אמבפה הייתה איי שם בדצמבר עם החמצות הפנדלים נגד ליברפול ואתלטיק בילבאו, פנים נפולות ולאחר מכן ‘הודאה’ ברייש-גליי – הרי שכעת אמבפה, אחרי שהיה נראה שעולה על דרך המלך עם שלושער נגד ויאדוליד ובעיקר נגד מנצ’סטר סיטי – מגיע לשלבי ההכרעה במצב לא טוב, שוב. שבועיים מסויטים עברו עליו – משחק רע נגד ארסנל, אדום הזוי נגד אלאבס ופציעה. גם המספרים לפתע לא מרשימים – 33 שערים ב-50 משחקים זה לא ‘וואו’. במשחק האחרון הוא ספג בוז מהסנטיאגו ברנבאו. אין דבר, זה קרה גם לגדולים ביותר. לרונאלדו-פנומנו ולכריסטיאנו רונאלדו.
אפרופו כריסטיאנו, אמבפה זקוק לשער אחד כדי לעבור אותו – סמלי בלבד – במספר השערים בעונת הבכורה. העונה של אמבפה עוברת דרך הקלאסיקוס. הוא היה הגיבור הטראגי של התבוסה הביתית עם שיא הנבדלים ושלושה שערים פסולים לצד החמצות, ובמשחק השני, בסופרקופה, הראה רגע של קסם במתפרצת, שער שהוא בנה לבד – רגע עליו ריאל מדריד חולמת. כבר היו אגדות של ריאל מדריד שהחלו את כניסתם להיכל התהילה בדיוק בבמה הזו של גמר גביע המלך.
אם זה גארת’ בייל ושער הסולו שלו בעונת הדסימה כשקיבל את הכדור מפאביו קונטראו והשאר היסטוריה – הוא קיבל את כל מה שהיה צריך בערב בו חברו הטוב פצוע וצופה בו בחליפה (ובהמשך הוא גם כבש בגמר בליסבון)| ואם זה כריסטיאנו ב-2011, שהפגיז שערים בכל דרך אפשרית ומהרגע הראשון, אבל זה היה שער השדה הראשון שלו נגד ברצלונה, הוא שבר שם איזו תקרת זכוכית עם שער הניצחון בנגיחה בהארכה, הדביק את הקבוצה בווינריות ומאז הטיל אימה על היריבים.
אי אפשר להטיל דופי באמבפה שאמנם הפסיד בגמר ליגת האלופות היחיד בו שיחק וגם בגמר מונדיאל אחד אבל הפגין תצוגת מנהיגות מדהימה בערב הטראגי נגד ארגנטינה, עם קרח בוורידים בדו-קרב הפנדלים, וגם כמובן בגמר 2018. אמבפה בהחלט שחקן שיודע לעמוד בלחץ ואוהב את הלחץ.
שיעור היסטוריה – כל גמרי הגביע בין ריאל מדריד וברצלונה
עונת 1935-36: ריאל מדריד - ברצלונה 1:2
-עונת 1967/68: ברצלונה - ריאל מדריד 0:1
-עונת 1973/74: ריאל מדריד - ברצלונה 0:4
-עונת 1982/83: ברצלונה - ריאל מדריד 1:2
-עונת 1989/90: ברצלונה - ריאל מדריד 0:2
-עונת 2010-11: ריאל מדריד – ברצלונה 0:1
-עונת 2013-14: ריאל מדריד – ברצלונה 1:2
ריאל מדריד מדורגת שלישית במספר הזכיות בגביע המלך - התואר השלישי בחשיבותו - עם 20 זכיות בלבד לעומת 24 של אתלטיק בילבאו השנייה ו-31 של ברצלונה השיאנית. מה שכן, זה הזוי. היא הגיעה ל-40 גמרים. כמו בילבאו, ושניים פחות מברצלונה. בגמר אחוזי ההצלחה שלה הם 50%, לא יאומן. סנטיאגו ברנבאו ז"ל מתהפך בקברו. גביע רביעי לריאל ב-32 שנה?
גמר הגביע הזה יהיה הקלאסיקו השמיני במעמד המרגש, והפער קטנצ’יק. ריאל מדריד ניצחה ארבעה גמרים, כמובן שני האחרונים בין הקבוצות, וברצלונה עם שלושה. זה מנוגד יחסית להצלחה המסחררת של ברצלונה במפעל שמובילה עלינו בפער גדול מאוד בגביעים על אף שמספר הגמרים די זהה. בתחילת העשור הקודם ריאל וברצלונה נפגשו ארבע פעמים ברציפות בגביע, מה שלא קרה מעולם, פעמיים בגמר, בחצי גמר וברבעה גמר.
ריאל זכתה לאחרונה במפעל לפני כשנתיים עם ניצחון 1:2 על אוססונה, צמד של רודריגו שהיה בתקופה טובה ועם שני בישולים נהדרים של ויניסיוס ג’וניור מכנף שמאל. ג’ון מונקיולה כבש שער שוויון יפה אבל זה לא החזיק יותר מדי. בדרך ריאל עברה את ברצלונה בחצי הגמר, היא הפסידה לברצלונה בהרכב חסר של היריבה במשחק הראשון בסנטיאגו ברנבאו והגיעה לגומלין להוציא זעם בקאמפ נואו. זה נגמר ב-0:4 פסיכי והיסטורי, ויניסיוס ג’וניור כבש ראשון ואז בישל פעמיים לקארים בנזמה שהשלים שלושער. גם שאר המפגשים די מאוזנים. ב-2018-19 ריאל השיגה 1:1 מכובד בקאמפ נואו כשהייתה קבוצה פחות טובה אבל הציגה משחק מעולה, ובגומלין הביתי בחצי הגמר סנטיאגו סולארי אכל שלישייה.
בעונת 2012-13 ריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו ורפאל ואראן עברה את ברצלונה בדרך לגמר ופישלה. רפא השווה ל-1:1 במשחק בברנבאו בערב ענק שלו בו גם הציל שער מהקו ושיתק את ליאו מסי, כשסרחיו ראמוס מושעה ופפה פצוע. בגומלין הוא כבש את השער השלישי, בנגיחה אדירה אחרי כדור קרן, וקודם לכן כריסטיאנו כבש צמד, אחד מהם אייקוני אחרי סלאלום אדיר של אנחל די מאריה ש"זרק" את קרלס פויול. הקטלונים רק צימקו. מנגד, שנה קודם לכן, ברבע הגמר, עוד צמד משחקים אדירים! ריאל הובילה משער של כריסטיאנו במתפרצת אבל קרלס פויול ואריק אבידאל הפכו ל-2:1. עם תוצאה כזו לריאל היה סיכוי נמוך אבל היא נתנה הכל, לא ויתרה גם אחרי גולים של פדרו ודניאל אלבס שכבש שער עצום – ברצלונה עם בליץ’ בשתי דקות לפני המחצית. כריסטיאנו צימק ובנזמה השווה ל-2:2, גם זה תוך ארבע דקות, זכור משקוף של מסוט אוזיל כמעט מקילומטר. שער אחד היה חסר למהפך. מודחים עם ראש מורם.
עוד מפגש ששווה אזכור, לא בגמר, היה בעונת 1996-97. ריאל מדריד של פאביו קאפלו עקפה את ברצלונה הגלאקטית של רונאלדו-פנומנו ושלל כוכבי ההתקפה במאבק על הליגה, אבל בגביע לא. ריאל נכנעה 3:2 בקאמפ נואו על אף שדאבור שוקר ופרננדו היירו כבר העלו אותה ליתרון אחרי שער של רונאלדו. מיגל אנחל נדאל וג’ובאני כבשו תוך שמונה דקות לברצלונה שערי ניצחון. בגומלין, רוברטו קרלוס כבש שער עצמי, שוקר הצליח להשוות בפנדל וב-11 הדקות שנותרו השער הנוסף לא הגיע
ובחזרה לגמרים כמובן. גמר הגביע האחרון בין הקבוצות ארע ב-2014. התואר הראשון של קרלו אנצ’לוטי. כריסטיאנו הפצוע היה ביציע ואת ההצגה גנב כוכב אחר, גארת’ בייל, שכמה דקות לסיום קיבל מסירה מפאביו קונטראו, הפעיל את המנוע, השאיר אבק בספרינט לבארטרה שהשווה כמה דקות לכן בנגיחה (שער ראשון שאיקר קסיאס ספג באותה עונה במפעל), וכבש בקלילות מול חוסה מנואל פינטו. קודם לכן ריאל הוליכה משער יפה של אנחל די מאריה.
שלוש שנים קודם לכן במשחק ענק, קרב גדול בין ז’וזה מוריניו לפפ גווארדיולה, כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, סרחיו ראמוס מול ג’רארד פיקה – ריאל ניצחה 0:1 בקרב קשה בחודש הקלאסיקוס – אחד בליגה לחימום, גמר הגביע ושני חצאי גמר ליגת האלופות בהמשך. מוריניו המשיך עם ההברקה ממשחק הליגה בסנטיאגו ברנבאו – פפה פתח בקישור האחורי, דרס כל מה שזז וכמעט כבש בנגיחה אדירה. כריסטיאנו היה ה-‘9’ המזויף, הגול שלו היה באוויר אבל זה נדחה להארכה. גם עמנואל אדבאיור שנכנס כמחליף החמיץ. ברצלונה השתפרה במחצית השנייה כמובן ואיקר קסיאס רשם הצלה אדירה, שער שלה נפסל. עמוק בהארכה, דאבל פס בין מרסלו לדי מאריה שמגביהה וכריסטיאנו נוגח לרשת מכל הלב. קלאסיקו אדיר.
זה היה הגמר הראשון בין הקבוצות בשנות ה-2000. למעשה הגמר הקודם היה ב-1989-90. הקינטה דל בויטרה חלמה על דאבל אדיר, אבל לברצלונה היו תוכניות אחרות. הקבוצה ששברה את שיא ההבקעות בליגה (107) לא הצליחה להבקיע, בארסה ניצחה 0:2 עם שערים במחצית השנייה. הקטלונים זכו בגביע על חשבונינו גם בעונת 1982-83 עם 1:2, ומנגד ריאל הצליחה למנוע מברצלונה דאבל ב-1974. באותה עונה בה יוהאן קרויף כשחקן השפיל אותנו בברנבאו – ריאל הביסה את בארסה בגמר עם 0:4 והחזירה חלק מהכבוד. הגמר הראשון בין הקבוצות נערך איי שם ב-1935-36 וריאל ניצחה 1:2. ב-1967-68 הגביע הלך לברצלונה עם ניצחון 0:1.
עד היום נערכו 37 משחקים בגביע בין הקבוצות. בית-חוץ-גמר וכדומה. ברצלונה מובילה עם 13:16 בניצחונות, וריאל איכשהו 68:69 ביחס השערים. אגב, סטטיסטיקה מדהימה היא שמסי מעולם לא כבש נגד ריאל בקופה דל ריי, שמונה משחקים ואפס שערים. כריסטיאנו פגש את ברצלונה חמש פעמים לצורך השוואה וכבש חמישה שערים.
אדוני השופט| נראה שבריאל מדריד לא אוהבים אף שופט. “מסע ההכפשה” עם סרטוני הווידאו בערוץ הטלוויזיה של המועדון הפכו לעניין שבשגרה, כמובן שאנחנו לא תומכים בזה. המצב הוא אחר. שופט במשחק הוא ריקרדו דה בורגרוס איתו יש לנו היסטוריה ארוכה. במועדון מיהרו לציין שעם השופט הבאסקי לריאל מדריד יש רק 64% ניצחונות לעומת 81% לברצלונה אבל זה לא בהכרח מדד. יותר מפריע העניין של הקלאסיקוס האחרונים. זה אותו השופט שהתעלל בנו בסופרקופה בקאמפ נואו ב-2017 עם הפנדל שלא היה ולא נברא וניתן ללואיס סוארס שזרק את עצמו ברחבה - והאדום לכריסטיאנו רונאלדו - צהוב שני מטופש על התחזות שהיא בספק. וכעבור שנתיים וקצת לא שרק לשני פנדלים ברורים על רפאל ואראן בקאמפ נואו ב-0:0 בליגה ב-2019-20, זה כבר בעידן ה-VAR.
כיאה למעמד קיים השופט מסיבת עיתונאים לקראת המשחק, אמר שהוא לא בטוח שזה רעיון טוב ששופטים ידברו מיד אחרי המשחק כי סביר שיצטרכו להסביר את הטעויות, ציין כי הוא רוצה לנהל את המשחק בצורה הכי טובה שיש, גאה על גמר הגביע הראשון שלו, מקווה לצמצם את הביקורת ושהסרטונים של ריאל מדריד לא משפיעים עליו כי יש לו ביקורת עצמית. בהמשך, דה בורגוס דמע כשדיבר על הקריאות - אכן לא נעימות - שהושמעו כלפי בנות בבית הספר\בגן כשאמרו לו שאבא שלו ‘נוכל’ יעני שופט לא הוגן, או ‘גנב’.
דירוג הקלאסיקוס הגדולים של ריאל מדריד בקופה דל ריי – מנסים להתמקד בכדורגל ולהתכונן לגמר הגביע מחר.
1.גמר הגביע 2011 – זה היה גמר הגביע הגדול איי פעם, לדעתי, בגלל כל המסביב. טירוף הקלאסיקוס באותם הימים – מרתון המשחקים. כריסטיאנו ומסי, מוריניו ופפ, ראמוס ופיקה. ההרכבים החזקים, ההארכה, התחושה שאי אפשר למצמץ לרגע. פפה בקישור, הגול של כריסטיאנו והתחושה שלאחר מכן ‘כבר לא מפחדים מהם’. הקלאסיקו הראשון של כריסטיאנו והתואר הראשון. גם תואר ראשון לאיקר קסיאס כקפטן, וראמוס הפיל את הגביע באוטובוס, זוכרים.
2.ה-0:4 בגומלין חצי גמר 2023 – כל זה קרה בקאמפ נואו. תוצאה היסטוריית, סוף-סוף ‘חבטנו’ בהם, ועוד אחרי השפלה יחסית מחצי הגמר הראשון. הניצחון הכי גבוה שלנו מזה כמעט 30 שנה, ועוד במשחק חוץ – תוצאה של שנות ה-60. ויניסיוס פתח, בנזמה עם שלושער, וקרלו עם ביצים – מערך 4:3:3. קמאבינגה עם הופעת שיא כמגן שמאלי.
3.ה-0:4 בגמר הגביע ב-1974 – באותה עונה ברצלונה ויוהאן קרויף השפילו את ריאל בברנבאו עם תוצאה כואבת. ריאל הרסה לה את החלום הטרבל עם ניצחון גדול והחזירה חלק מהכבוד. קרלוס סנטיאנה, רובינאן, פרנסיסקו אגילאר ופירי עשו היסטוריה.
4.גומלין חצי הגמר בקאמפ נואו ב-2013 – ריאל הגיעה עם אותו ואראן התותח מהמשחק הראשון, ואחרי 1:1 מאכזב בסנטיאגו ברנבאו. זה משחק שהיה תפור על כריסטיאנו שטס קדימה במחצית הראשונה, התעלל בפיקה וכבש בפנדל. לאחר מכן הוא הכפיל עם מתפרצת מדהימה במחצית השנייה כשאנחל די מאריה מפיל את פויול. וכריס אדיש, לא חוגג. ואראן נגח מכל הלב את השלישי, וג’ורדי אלבה הרס עם שער מצמק – 1:3.
5.גמר הגביע 2014 – היום של גארת’ בייל. הערב הגדול הראשון באמת שלו. כל זה כשכריסטיאנו פצוע ביציע – וחוגג בטירוף. לקראת הסיום האצן הוולשי יצא למסע ולבארטרה שהשווה לברצלונה – לא היה סיכוי. 1:2 מרגש. קודם לכן אנחל די מאריה עשה 0:1. שער ראשונה שריאל חטאפה אגב באותה עונה בקופה.
6…התיקו 2:2 נגד ברצלונה ב-2011-12. בחירה לא שגרתית ורגילה, בטח כשהיה עוד גמר צבוע לבן ב-1993. ועדיין. ריאל הגיעה לגומלין בקאמפ נואו אחרי הפסד 2:1 בברנבאו, מול ברצלונה שהיא מפלצת ועם סיכוי נמוך. היא גם ספגה פעמיים לקראת המחצית עם שערים של פדרו וגולאסו של דני אלבס, אבל ריאל לא הורידה רגל מהגז, נלחמה. אוזיל בעט למשקוף מאיזה 40 מטר, והקבוצה קמה מהקרשים והשוותה. כריסטיאנו צימק אחרי שעבר את ואלדס ואת פויול, ובנזמה השווה בדקה ה-72. לא הרבה היה חסר. משחק של גאווה. מודחים בראש מורם
-הניצחון 1:11 בחצי הגמר ב-1943 – כן, יודעים מה האגדה מספרת, משחק לא ממש “כשר”, אבל תוצאה היסטורית והרבה-הרבה סיפורים. אחרי 0:3 קל לברצלונה במשחק הראשון, הגיעה התשובה. גם בוטייה וגם מרטין כבשו, אחד לכל קבוצה. פרודן כבש שלושער וגם בארינאגה הבקיע שלישייה במחצית הראשונה. כל הגולים היו במחצית הראשונה
