רק לשם הדיוק כי מדובר פה בקלופ, ליברפול הייתה חייבת חריש עמוק לפני 2 עונות, קלופ שלא רצה להשאיר קבוצה חלשה דחה את הפרישה שלו בשנה ועשה את החריש העמוק והחזיר את הקבוצה להיות תחרותית ונאבק על האליפות עד למחזורים האחרונים, השאיר קבוצה טובה שחייבת עכשיו רכש נקודתי בלבד ורק אז פרש.
הדוגמא הכי טובה זה זידאן, בקדנציה הראשונה הגיע לקבוצה שכולם פה חשבו שחייבת חריש עמוק ושהרבה שחקנים כבר לא לרמה ואז עם אותו סגל לקח 3 צ’מפיונס.
אנחנו בלי בלמים כמעט עונה שלמה.
בלי מגנים עונה שלמה
בלי מנהל משחק עונה שלמה.
בלי חלוץ (הרכב) 9 עונה שלמה.
בלי חלוץ 7 כבר 7 שנים (שזו בכלל בושה וחרפה שאחרי ראול וכריסטיאנו אין לנו חלוץ , בינוני ככל שיהיה, שימלא את החלל).
ובאופן טבעי, שחקנים ששבעים מתארים.
ובכל זאת, אנחנו מקום 2 בליגה ,שלטעמי ממש השתפרה באיכותה השנה, הגענו לרבע גמר אלופות , סופרקופה ומלך.
אפשר לבקר את אנצ’לוטי , שאנחנו מכירים את המוצר
טוב מאד, אבל מה בדיוק הייתם עושים במקומו?
הקבוצה מאוזנת יותר מדי שמאלה - כי זה חומר השחקנים וכל החלוצים שחקני כנף.
ההגנה פח - כי ואסקז לא מגן ומעולם לא היה, וגארסיה שכמה שהוא מתאמץ ומשקיע- לא לרמות האלה.
בלמים אין - רודיגר איבד שכל , מיליטאו איבד שכל ושני צולבות, מנדי לא שחקן כדורגל ואלבה הגיע לריאל כדי לפרוש לפנסיה.
הנקודת אור היחידה היא שמצאנו בלם צעיר שעבר כל טבילת אש אפשרית שאפשר לתת ותפקד הרבה מעל המצופה.
מבחינתי השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא
היא האם פלורנטינו יפתח לרווחה את הכיס ויעשה רמונט בקיץ (וגו’ד לכתף)?
כי לפי הדיון המתגלגל פה צריף להחליף קבוצה שלמה…
עושה השתלמות באימון קבוצות, מנסה להבין מה המשמעות של טקטיקה, עובד על דברים בסיסים עם הקבוצה כמו דיוק במסירות/קרנות/חילופי מקומות, צועק על שחקנים ולא רק מלטף אותם, נותן דקות לשחקני ספסל כדי שיועילו במהלך עונה ועוד. כל כך הרבה דברים שהוא יכל לעשות העונה.
לשחקנים ולפרז כמובן שיש אשמה גדולה אך עם שיפור בכמה אספקטים גם עם הכושר הזה ועם הסגל הזה יכולנו להשיג יותר.
מקאליסטר סובוסלאי ונונייז זה חריש עמוק? לא הייתי אומר
מקאליסטר, סובוצלאי וגם חראפנברך, הוא החליף את כל הקישור שרץ איתו להישגים וגם אנדו כמחליף, בהתקפה נונייז, דיאז וגם קודי גקפו.
בשנתיים האחרונות שלו בליברפול הוא התחיל חריש ממש עמוק, התחיל בעונה הלפני אחרונה ונמשך לעונה האחרונה.
פביאנו, הנדרסון, ווינאלדום שהיו הרכב פותח בכל התקופה הגדולה עזבו, בבתקפה מאנה ופירמינו.
אם החלפת 5 מתוך 6 השחקנים הקדמיים שרצו שנים ביחד להישגים זה לא חריש עמוק אז מה כן ?
הם לא עשו את זה בחלון אחד,גקפו ודיאז הגיעו קודם.
אם ככה אז אפשר לומר שגם אנחנו עשינו חריש עמוק,קרוס קאסמירו,מודריץ ובנזמה שהיו עמודי תווך הוחלפו.
כנראה שאנחנו מגדירים את המושג הזה בצורה קצת שונה,מבחינתי חריש עמוק זה קיץ 2009.
בכל מקרה העניין שבאתי לדבר עליו זה שקבוצה יכולה להיראות רע מאוד תחת מאמן אחד ולעשוות שינוי של 180 מעלות ביכולת אם רק מביאים את המאמן הנכון אפילו בלי רכש.
היה משהו סימבולי מאוד בשערים שספגנו. בשער הראשון ג’וד במקום לחזור אחורה להגנה פשוט עמד במקום. פדרי שעמד בסביבתו, במקום לעמוד גם הוא במקום, התקדם בהליכה קלה לעבר הרחבה וכבש. את השער השני ספגנו מחוסר תיאום בין קורטואה לרודיגר, והשער השלישי הגיע ממסירה של שחקן שלנו לרוחב המגרש כשהיריבה לוחצת. המכנה המשותף של שלושת השערים - חוסר סדר במגרש. אתמול השחקנים השקיעו המון. אני לא יכול לומר מילה רעה על אחד מהם ולהגיד שהאופי שלו היה הבעיה, הם פשוט נראו חסרי כיוון בשני צידי המגרש, חסרי תיאום, ולא מודעים את מי ואיפה הם אמורים לשמור, או איזה שטחים לתקוף.
אתמול ספציפית, לא ראיתי בעיות מנטליות, עד שכבר הפסדנו את המשחק ואז הכל התפוצץ. ויני שמבחינתי הוא פצצה מתקתקת בנושא, אמנם החמיץ כמה וכמה מצבים טובים, אבל היה מרוכז במשחק, עשה להם טרור באגף השמאלי וכשעבר לימין גם משם הגיע למצבים. הוא לא דרדר לנו את המשחק עם התבכיינויות ומניפולציות. שיתוף הפעולה שלו עם אמבפה היה חסר אגו והם עבדו טוב ביחד. אתמול לפחות - זו לא הייתה הבעיה.
אין טעם לדון יותר במה אנצ’לוטי עושה נכון או לא, נשארו לנו עוד 5 משחקים אתו בדיוק. זו אמנם לא כל הבעיה שלנו ומה שמטריד אותי יותר זו ההתנהלות של המועדון, אבל אני רוצה להאמין שמאמן שנותן יותר דגש על ההכנה הטקטית יוכל להוציא יותר מהסגל הקיים.
אם יש משהו שריאל מדריד לימדה אותי בשנים האחרונות זה שאי אפשר לדעת למה לצפות ממנה. כשהייתי בטוח שאנחנו חסרי סיכוי זללנו תארים, ודווקא בעונה שבה הגענו אחרי עונת שיא וכולם ציפו מאיתנו לקחת את הליגה בהליכה קיבלנו את העונה הזאת. מה יקרה בעונה הבאה? רק הזמן יגיד.
זה רק עניין של מזל שספגתם רק את השערים האלה. היו עוד מצבים שיכלו בקלות להיגמר בגול.
נגיחה אחרי קרן שקורטואה הוציא בקושי.
2 בעיטות לפחות של לאמין מפינת הרחבה אחרי ששרף את את המגן.
הקורה ממצב נייח , ויש יגיידו שהיה שם פנדל.
2 מצבים מאוד נוחים של ראפיניה במתפרצות. הוא בעט רע.
פרמין לופס שברח לשומר שלו אבל קורטואה הציל.
פראן שברח לשומר אבל בעט החוצה קרוב לקורה.
הייתם חדירים מכל המצבים, לא רק מחוסר תיאום או חוסר ריכוז.
אני קצת מבולבל מההודעה שלך. אתה אומר שהיינו חדירים מכל מצב אפשרי אבל לא רק מחוסר תיאום? כלומר שלא תפקדנו הגנתית בכל סיטואציה? איך אתה בעצם סותר אותי?
ותקרא שוב את מה שכתבתי, דיברתי על כך שהשערים שספגנו היו סימבוליים, לא שלא הגעתם למצבים נוספים מלבד השערים האלה.
באמת אם איך שאני רואה את זה, השער של פדרי קצת של ואלוורדה. הוא כבר הספיק לחזור ולסגור כיביכול את המסירה אחורה לאולמו, והוא היה אמור להישאר שם כשאולמו עשה תנועה ולסגור את המסירה אחורה לשחקן אחר שמצטרף. אבל הפחד מלאמין הוביל אותו לסגור לו את האופציה להיכנס פנימה ולבעוט למרות שכבר 2 סגרו אותו-ללאמין היה חלל עצום למסור אחורה. את החלל הזה וואלוורדה היה אמור לסגור, הוא ליטרלי כבר היה שם.
היה נראה לי שאתה מייחס יותר חשיבות למצבים שמהם ספגתם לעומת המצבים שמהם לא ספגתם.
כן, הייתם חדירים בהגנה, ובארסה הגיעה להרבה מצבים, כולם שונים.
אם ההודעה שלך הייתה רק בשביל הסימבוליות של השערעים, אז אני מתנצל שלא הבנתי.
מחשבה לגבי המשחק.
אז מעבר לכך שהקבוצה שלנו לא אמורה להפסיד גמרים (הגמר הרציני האחרון שהפסדנו היה לאתלטי בגביע?) - אני פשוט מתעב את התחושה של להיות שותף לערב היסטורי מהצד הלא נכון. כבר כמה שבועות שאין לי עצבים לחדשות, אתרים, פודקאסטים שעוסקים בקבוצה אחרי העונה הזו… ואז בא המשחק הזה וכמו כל קלאסיקו חזרה ההתרגשות, וזה נראה היה 2:1 בואך 3:1 ונגמר כמו שזה נגמר. אין לי כוח לעוד שנים קדימה של תקצירים מהמשחק הזה. סיוט.
אנחנו לא רגילים לזה (לצערי כן לתבוסות בקלאסיקו) והיתרון שלנו הפך הכל לכואב יותר. ב-1:2 באמת התחלתי קצת להאמין. אבל בכדורגל הדברים משתנים מהר. בוא נתנחם בזה - הכי לוזרי שלי - שזה “רק” הקופה דל ריי. אם זה היה קורה חס וחלילה בגמר ליגת האלופות…תחשוב מה חשו אוהדי אתלטיקו מדריד בדסימה. או באיירן מינכן בקרנות של דיוויד בקהאם…או מנצ’סטר סיטי נגדינו ב-2022 דוגמא כיפית.
