מה רלוונטי העבר? אני מדבר שהם כיום יותר טובות ממנה
לפי איזה אינדיקציה אתה אומר את זה? פורטוגל נראו חרא כל המשחקים. נגד כחגחגצ׳יסקן הם נראו סבבה. מה בלגיה עשתה שאתה טוען את הטענה הזאת?
אני טוען שהמסלול שלה היה סביר לגמריי ולא קל ברמה קיצונית כמו שמנסים לצייר. מה זה עד לחצי גמר? שוב, מה אתם מצפים לפגוש ברבע ובשמינית? את ברזיל וצרפת?
-הבית של צרפת עם נורבגיה וסנגל היה קשה יותר
-ספרד קיבלה את אורוגוואי שאף אחד לא הימר לפני הטורניר שהיא תהיה כזו פח זבל
-אנגליה הוגרלה נגד קרואטיה שהייתה טובה מאוד באותו משחק
-פורטוגל הייתה עם קולומביה שזה משחק מסובך.
-ברזיל שיחקה נגד מרוקו שהגיעה לחצי הגמר במונדיאל הקודם.
-הולנד הייתה עם יפן ושבדיה שיש לה לפחות התקפה מסוכנת.
אף אחד לא מאשים את ארגנטינה, יצא שלפי דירוגי פיפ"א שאינם כמובן חזות הכל - הייתה כאן דרך מאוד לא שגרתית.
אם אתה לא מודה שבגמר הנבחרת נראתה כמו חטאפה - מילה שאתה אוהב להשתמש בה, הייתה אלימה ואנטי כדורגל, וכן יש לה שחקנים שיודעים ומסוגלים לשחק כדורגל גם אם נופלת מספרד - אין ממש מה לדון.
שמע, בכנות, אני באמת לא חושב שמצרים נופלת מפורטוגל, וששוויץ נופלת מבלגיה. בעיניי זה מאוד מאוד שוויוני.
לגבי הגמר-כבר אמרתי שנראנו חרא. 0 כדורגל.
עזוב מה הם עשו, הבנו שהם נכשלו בסוף במבחן התוצאה, בעיקר פורטוגל אבל הכדורגל שלהם איכותי יותר בפוטנציאל וגם רואים את זה בסגנון שלהם, גם במשחקים במונדיאל הנוכחי עם כל ה”כשלון”, הקישור הפורטוגלי התמודד כמעט שווה עם הקישור הספרדי (כצפוי האמת). המשחק בין פורטוגל לספרד שגם לא היה מי יודע מה אבל הוכרע בסוף על הפרטים הקטנים והיה צמוד, זה בקלות היה יכול ללכת לכיוון אחר. אבל בכדורגל לפעמים דברים לא הולכים וגם צריך מזל.
שמע שביט בדרך כלל אני מתעלם ממך אבל הפעם אני מבין שהמצב קשה אחרי ההפסד של אתמול אז לא אתעלם, אני מרגיש צורך לנחם אותך.
תהיה גאה בדרך שעשתה ארגנטינה. תסתכל על חצי הכוס המלאה. מסי בגיל 39 הביא אותה עד ההארכה של הגמר. דיבורים תמיד יהיו ואין צורך להלחם בזה. תהיה חזק.
אני אהבתי את שלב הבתים והתאכזבתי משלבי הנוקאאוט.
בבתים רוב הקבוצות ניסו לנצח, כי גם נצחון אחד ב 3 משחקים יכל להעלות אותם. גם הפרש השערים היה חשוב, אז קיבלנו כדורגל התקפי אפילו מנבחרות קטנות.
הכדורגל לא תמיד היה ברמה, אבל לפחות לא משעמם.
בשלבי הנוקאאוט היו יותר מדי בונקרים. הקבוצות החלשות יותר חשבו איך לא לספוג ולהגיע לפנדלים. היו מהפכים ודרמות, אבל מבחינתי לא צריך לפהק 70 דקות כדי לראות משהו מעניין.
השיא כמובן היה הגמר.
אני באמת מנסה לחשוב מה ארגנטינה הייתה יכולה לעשות אחרת שהיה מאפשר לה לשחק כדורגל מבלי לחטוף 3/4/5 או יותר מספרד, והייתה מסוגלת להעביר את הכדור כמו שצריך למסי וחוליאן אלברז. הקישור של ארגנטינה פשוט לא היה ברמה בכלל ולא היו שום מחליפים שיכלו לתקן את זה. הם ניסו איכשהו להחזיק בכדור בהנעת כדור בין הבלמים לשוער כדי לא לרדוף אחרי ספרד כל המשחק ולא להחזיק בכלל בכדור זה היה גומר את המשחק הרבה יותר מוקדם. אולי לאוטרו במקום חוליאן אלברז היה מצליח להשתלט על כדורים ארוכים ומשם מפתחים התקפה נורמלית. זה היה עצוב לראות איך ארגנטינה מתקשה להעביר את הכדור אפילו מההגנה לקישור שלה בגלל חוסר יכולת להתמודד עם העמידה הטקטית הספרדית ולא בגלל פיק ברכיים מהמעמד או משהו כזה.
לפני המשחק דיברו על זה שלנבחרת ארגנטינה יש ב-11 שמונה שפתחו בגמר הקודם. בעוד לנבחרת ספרד הכל חדש, המשקל של המונדיאל הוא גדול משל היורו. אבל קח את כל הגמרים של הנבחרות שאתה זוכר מהטורנירים הגדולים במאה הזו. הפערים בדרך-כלל מצטמצמים. זה היה אולי כמו יוון נגד פורטוגל ב-2004 כשיוון ניצחה. קרואטיה פגשה ב-2018 את צרפת שהתחילה להיות מפלצת ושיחקה כדורגל יותר טוב והגיעה ליותר מצבים.
לא צריך לנסות לנצח את ספרד בהחזקת כדור כי כנראה זה בלתי אפשרי אבל פורטוגל כן מנעה ממנה אספקת כדורים לשליש האחרון. בגמר ארגנטינה לא עשתה זאת פשוט לאמין ימאל לא היה מספיק טוב ואלכס באנה כרגיל.
מה היה אפשר לעשות? ג’וליאנו סימאונה יכול לבאס אותך כשהוא מתבלבל במצב מכריע ועושה פס לא טוב, אבל הוא שחקן כנף שרץ הרבה ותורם להגנה, איתו אתה יכול להתפרץ יותר טוב. נוצר מצב שבהרכב הזה למעט המגינים אולי - לארגנטינה אין מהירות ושחקני ההגנה של ספרד מאוד מהירים - גם לאפורט. ככה אפשר היה לסחוט גם יותר מצבים נייחים וכדומה.
היה מהלך אחד של רודרי שהוא מנע מליאו מסי להוציא מתפרצת. תפס אותו בחולצה בקטנה או משהו כזה, זה פאול חכם כי ארגנטינה הייתה יכולה להגיע ליתרון מספרי או 3 על 3 שזה גם מסוכן ומסי הרי יקבל את ההחלטה הנכונה. רודרי עצר אותו בפאול אבל לא באלימות. ארגנטינה הייתה אלימה.
לקרואטיה היה קישור מדהים.
לא צריך להחזיק יותר בכדור מספרד, רק להעביר מסירות קדימה בזמן שהכדור ברגליים שלך כמו שצריך. והם לא הצליחו לעשות את זה רק עד סוף הארכה כשספרד כבשה ונסוגה קצת לאחור באופן טבעי. אולי באמת סימאונה שאני תופס ממנו מאוד והיה הזוי מבחינתי שהוא בקושי שיחק במונדיאל הזה, היה יכול לעזור לארגנטינה להתפרץ קדימה ולעבור את החצי. חבל שסקאלוני לא פתח איתו.
ארגנטינה מאז ומעולם הייתה אלימה, ככה זה אורוגוואי פרגוואי וארגנטינה זה בדם שלהם, ארגנטינאים הם ערסים ותמיד היו. מסי חוליאן אלברז ועוד כמה שחקנים בודדים הם יוצאי דופן.
שאלה
אנחנו בשלים לנהל דיון בוגר על מה שקורה עם ארגנטינה במונדיאל שעבר ובמונדיאל הזה?
מצד אחד, לא לטעון לקונספירציה ושזה מכור מראש. מצד שני, לדון בכך שאולי היה כאן משהו באנרגיות שגרם להם לקבל הנחות?
מבחינת האגרסיביות שלא הוציאו להם צהובים כשהיה צריך או הטענות לטעויות שיפוט שלא באמת היו נגד מצרים או שוויץ?
אני אנסח את זה בעדינות כי אני מנהל פה-אתה יכול לשמור את הניחומים שלך. אני לא מעוניין בהם.
איזה הנחות? השחקן של שוויץ לא צלל? לא היה פאול בגול של מצרים? איזה הנחות לא חוקיות הנבחרת הזאת קיבלה?
הנבחרת הזאת אגרסיבית, זה נכון, אבל לא ראיתי משהו חריג ברמה יוצאת דופן כמו שמתארים את זה. המשחק של צרפת ופרגוואי היה יותר נורא לדעתי מבחינת כסאח.
יותר כואב לי שמבחינת כדורגל כשהכדור כבר היה אצלנו לא עשינו איתו כלום. מבחינת האגרסיביות אין לי שום בעיה. זה המנטאליות, זאת הזהות, אבל בניגוד לחטאפה הארגנטינאים גם אומנים בכדורגל. כלומר פארדס שחקן אגרסיבי שימרר לג׳וד את החיים, אבל הוא מנהל משחק מדהים. תנו לי מקרים קונקרטיים שבהם שחקן אצלינו לא קיבל צהוב שני כשהיה צריך. בפועל שחקן ארגנטינה הורחק במשחק הכי חשוב בגלל צהוב אחד מגוחך כי כעס על השופט…
לא ראיתי את מונדיאל 90 אבל בדקתי את הנתונים של המשחק, זה לא כמעט שיחזור של הגמר אז? גם שם ארגנטינה עם 0 בעיטות לשער, משחק חד צדדי לחלוטין של מערב גרמניה, אדום לארגנטינה ושער לקראת סיום
מוזר שלא מדברים על זה.
בקשר למשחק עצמו.
אני חושב שסקאלוני נתן תצוגה נוראית כמאמן. הוא טעה בהרכב כאשר בחר לשחק עם קיצוני ולהוציא קשר אמצע, בייחוד נגד נבחרת כמו ספרד שהאמצע שלה זה הכוח, הוא היה חייב לתת שם עוד שחקן ולשלוט יותר בכדור. כלומר ניקו לא היה צריך לפתוח ופארדס היה צריך לשחק, כשדה פול משחק עם נטייה לאגף. במצב הזה אולי לא היית תוקף הרבה, אבל לפחות לא היית רודף רק אחרי ספרד מבחינת ההחזקה בכדור. הייתי שומר את החילופים של ניקו ושל סימאונה לזמן מאוחר יותר במשחק, כמו שהוא עשה בסביבות הדקה ה70 כשספרד יותר רופפת.
השיטה של ספרד ניצחה את התשוקה של ארגנטינה. בנוסף, וזה משהו ששיגע אותי במשחק הזה, זה שהרגשתי ששחקני הנבחרת לא מצליחים להעז. הם היו נראים קצת מבוהלים מהלחץ של ספרד ומהטכניקה שלהם, כשגם שכבר הכדור היה ברגליים שלנו ויכולנו לתקוף מהר יותר אז השחקנים החזיקו בכדור יותר מדי, לא שחררו בנגיעה קדימה וכל הזמן ניסו לגרור את הכדור ולתת את הפס הבטוח אחורה. זה דבר ששיחק לטובת הספרדים שמשחק הלחץ שלהם היה מצוין ופה הייתי מצפה ממאמן שיראה את זה ויגיד להם-תשחקו עם בייצים, ותשחקו מהר.
עוד נקודה שחירפנה אותי היית התלות במסי. ב2-3 מצבים שכבר התקדמנו ומצאנו את השטחים, שחקני ספרד ידעו בדיוק לאן הכדור ילך-למסי. לשחקנים פשוט לא הייתה תעוזה לעשות משהו בעצמם וזה ממש היה מבאס. אחת מהגדולות של מסי זה שהולכים אליו אוטומטית, אבל זה אמור לשחרר שטח לשחקנים אחרים. פשוט לא היה די מאריה לנצל את זה.
הרגע שלדעתי באמת הכריע וגמר את המשחק היה האדום הטיפשי והמיותר לפרננדס. בעשר דקות הוא איבד את הראש, צהוב אחד על דיבורים לשופט ועוד צהוב על פאול טיפשי. לדעתי, ב11 שחקנים ספרד לא מצליחה לכבוש כי באמת מבחינה הגנתית עמדנו יפה וחוץ משתי נגיחות הם לא עשו כלום רציני במחצית השניה. מהאדום זה היה עניין של זמן עד שנקבל את השער.
עוד דבר שחירפן אותי זה אי הכנסת לאוטרו. אתה בפיגור 1-0 בגמר גביע העולם, אין זמן, תכניס שחקן שיודע להכניס גולים ולהוסיף לחץ על ההגנה של היריבה. החילופים שלו היו הזויים.
ועם כל זה, יכלנו לכבוש. היו פעמיים כדורי רוחב שפעם אחת קובארסי הציל בשנייה האחרונה. היה מצב מעולה לסימאונה ועוד מצב טוב למסי שפשוט בעט ופגע לרוע מזלו בפנים של שחקן. אולי עם קצת יותר מזל זה היה אחרת.
בקשר למכות-
אחרי שראיתי כמה פעמים, אני חושב שיש הגזמה כללית על האירוע. אני לא חושב שפארדס השתגע שם יותר מדי, והכל בכלל התחיל מפרובוקציה של רודרי שחגג מול הפנים של מולינה.
רודרי רץ וחגג בהתרסה מול מולינה, ואגב לא בפעם הראשונה בטורניר-הוא עשה את זה אשכרה גם לחבר טוב שלו ברנרדו סילבה. לא אקט של קלאס.
בכל אופן, הוא חגג מול הפנים של מולינה שאגיב לו במכה לחזה. רודרי נעצר ובא להתעמת איתו, גרסיה התערב לטובת רודרי, ואז פארדס התערב לטובת מולינה, ואז גאבי הגיע להתערב לטובת גרסיה ופארדס הוריד אותו לקרקע ביחד עם אלמיידה. כל צד שם הגן על חבר שלו, אבל מי שהתחיל את הכל היה רודרי שחגג מול הפנים של מולינה בהתרסה. אני לא חושב שפארדס חיפש לריב מכות, הוא שיחק שנים באירופה ואין לו מוניטין של שחקן שמחפש לריב מכות ובטח לא שחקן אלים.
Rodrigo De Paul via IG:
“Today I see how many people were waiting for our downfall, creating theories and conspiracies with no basis throughout the World Cup just to ease the pain of not being able to experience what every Argentine was living.
Because our smiles bother them, and the way we are annoys them… but that has only reaffirmed, once again, that our passion and love for this shirt are capable of overcoming everything.
This defeat will hurt me for a long time, but today, more than ever, I feel proud to be Argentine.”
-
היה טורניר מזעזע. רוב המשחקים היו בשעות לא שעות, הנבחרות הקטנות שהעפילו פשוט לא מעניינות, והנבחרות הגדולות אכזבו ב(אי ה)יכולת. שלב הבתים היה מיותר בטירוף, כש-32 עולות מתוך 48. הנוקאאוט היה על הפנים עם משחקים לא כיפיים לצפייה. המונדיאל הכי גרוע מכל אלה שיצא לי לראות.
-
הגמר היה המשחק הכי גרוע בטורניר. 120 דקות של סבל מתמשך. אני יכול להבין עד מחר את כל התירוצים שסקאלוני ימכור לי: אין לו שחקנים לאגפים, ג’וליאנו היה השחקן הכי גרוע על הדשא כשכן שיחק, הסגל שלו מבוגר, הפציעה של ליסנדרו, הכרטיס האדום של אנזו - ועדיין, לסיים את המשחק כשלאוטרו על הספסל 120 דקות? אפס בעיטות לשער ב-90 דקות? 0 בעיטות למסגרת ב-120?
ומנגד, מה התירוץ של ספרד? אינסוף הנעת כדור עם אפס תכלס. נבחרת שיכולה להרשות לעצמה להעלות מהספסל את: פדרי, מרינו, ניקו וויליאמס, זובימנדי לא צריכה לחכות לגול דקה 106. גול מוקדם שלהם היה פותח את המשחק והיינו מקבלים משחק אחר לגמרי.
-
רודרי כשחקן הטורניר זו הזיה. שימו אותו באוסטריה, פורטוגל, בלגיה, צרפת או ארגנטינה והן עדייו לא מנצחות את ספרד. אפילו את שער הניצחון שלה בגמר ספרד עשתה כשהוא כבר לא על הדשא. שימו את מסי בכף ורדה, מצרים, שוויץ או אנגליה - הן לא מנצחות את ארגנטינה? בקלות אפילו.
אני באמת מתעב את גישת ה”בואו נתן את פרס שחקן הטורניר לשחקן הכי טוב של הקבוצה הזוכה”, כי היא לא ספורטיבית. מילא אם מדובר בטורניר שלא היה בו אף שחקן יוצא דופן, אבל לאור היכולת של בלינהגאם, אמבפה, אוליסה ומעל כולם מסי? זו זכייה שערורייתית.
-
ספרד שלטה בכדורגל העולמי בשנים 2008-2012, גרמניה עם הבלחה קצרה ב-2013-2015, צרפת הייתה הנבחרת הטובה בעולם ב-2016-2019, ארגנטינה לקחה את הכתר ב-2020-2023 ועכשיו אנחנו שוב סוגרים מעגל עם ספרד ב-2024-2026. תכלס? לא פחות מדהים מהעובדה שהם מצליחים לחזור לשלוט בכדורגל העולמי בתוך 12 שנה היא העובדה שבחלק גדול מ-12 השנים הללו הם פשוט סבלו ממחסור במישהו שישים גולים. הם עדיין לא התגברו על זה לחלוטין, אחרי שב-2018, 2020 ו-2022 הם עפו בפנדלים. הם היו רחוקים רבע שעה ופראן טורס אחד מלהפסיד את הגביע הזה בפנדלים גם כן.
-
למסי יש קריירה אנדראצ’יוורית. רוסל וברתומיאו בברצלונה, ושתי דורות לא מספיק טובים בארגנטינה גרמו לו להשיג כל כך הרבה פחות ממה שהוא יכול וצריך היה להשיג. דמיינו אם אי שם בגיל 15 הוא לא היה הולך אחרי הלב שלו ובוחר בנבחרת ספרד במקום… זה לא רק היורו של 2008, 2012 ו-2024 שהוא היה זוכה בהם עם ספרד, זה גם היורו 2020 שספרד לא הייתה מגיעה בכלל לפנדלים מול איטליה עם שחקן כמוהו. ותארו לכם מה הוא היה עושה עם ספרד במונדיאל. היה לוקח איתם ב-2010 ו-2026, הם היו לוקחים איתו ב-2022, וב-2014 אם הוא הצליח לסחוב את ארגנטינה הכל כך הרבה פחות טובה לגמר, הוא היה לוקח עם ספרד. יש מצב שהם היו לוקחים 5 ברציפות או שהם היו נעצרים ב-2018? איזה באסה לנו כאוהדי כדורגל שלא יצא לנו לראות דבר כזה.
לכן אנשים כמו שגיא כהן הם כל כך מפגרים. להסתכל על מה שמסי עשה עם ארגנטינה ולסכם את זה ב”הוא לקח רק 1 מ-3” זה להיות מטומטם ברמה כל כך גבוהה, שלא מפתיע אותי למה הכדורגל הישראלי נראה כמו שהוא נראה. לאנשים פה אין הבנה בסיסית בכדורגל. זה לא רק העובדה שמסי הוא השחקן השני אי פעם לשחק בשלושה גמרי מונדיאל, והראשון לפתוח בשלושתם - מסי לא הצליח להגיע לגמר עם הנבחרת שלו רק 5 פעמים בכל קריירת הנבחרות שלו: 2006, 2010, 2011, 2018, 2019. כמה פעמים הוא כן הצליח? 2005, 2007, 2008, 2014, 2015, 2016, 2021, 2022, 2024, 2026. הוא זכה ב-5* מהם. אין שחקן בהיסטוריה שקרוב לזה.
*לא החשבתי את הפיינליסימה, כי זה לא טורניר אלא יותר סופרקאפ.
איזה קל לא להתייחס לגופו של עניין.
משחק השרוכים אינו ממקום של קונספירציה, אלא להראות שכשאתה צופה כאוהד- אתה בהגדרה לא ניטראלי. אוהד ארגנטינה לא יסכים לאמירות על מסלול קל, כי כל משחק היה מלחמה. הבאתי את זה כדי להראות גם במשחק שבזמן אמת כולם ראו מה שקרה, אוהד עדיין לא יכל לראות את זה. אני מניח שאם היה נגמר 4:1 או 6:1 זה היה מתחיל לחלחל קודם.
מה הקשר לקונספירציה? פיפ”א הרי לא קובעת מי יעלה שלב ומאיזה מקום, וכל הפתעה בשלב הבתים טורפת את הקלפים.
אבל זכותך.
ואני כן מעריך את רוב הניתוחים/אמירות שלך.
@Shusaku, בגדול ניסית לסדר קצת יותר טוב את “כל הכוכבים” כדי שהקריירה של ליאו מסי תהיה עוד יותר גדולה ואלוהית. אבל שיהיה. לצרפת היה מאמן קטסטרופלי כמו ריימונד דומנק, את כריסטיאנו רונאלדו אימן קרלוס קיירוש ובמונדיאל 2010 הייתה חרא של נבחרת. הוא לא היחיד שנפגע. אני אתייחס ליתר הנושאים.
לא התחברת לחוויה וזו זכותך. אני יכול למנות בקלות 3-4 משחקים מעולים במונדיאל ועשרה שם סבבה. כף ורדה הם סיפור גדול אחד, צרפת הייתה יחסית מהנה לצפיה, מצרים-ארגנטינה זה היה חתיכת משחק בין היתר. מונדיאל 2002 נערך עם לא מעט משחקים בשעות שאנחנו בבית הספר - אם נתנו לך להבריז אז זכית, מניח שאנחנו קרובים בגיל. והיה שם שיפוט מכור לדוגמא וכל-כך הרבה נבחרות גדולות עפו בבתים: צרפת, ארגנטינה, פורטוגל. הולנד כלל לא העפילה..
ספרד חסרה חלוץ מהיום בו דויד ויאה פרש, דייגו קוסטה היה טוב כמו חודשים ב-2018. באותו מונדיאל הודחנו בפנדלים אבל זה היה נגד בינונית נבחרת רוסיה אז אין לנו תירוצים. הנבחרת שיחקה חרא להוציא כמה דקות ב-3:3 נגד פורטוגל שם היינו בעמדת ניצחון. הפיטורים של ז’ולן לופטגי גמרו את הנבחרת וגם פרננדו היירו הרס.
מה “התירוץ” של ספרד להנעת הכדור הסתמית בגמר? ארגנטינה הרביצה והרביצה, אבל בעיקר מחסור באיכות בשלישייה הקדמית. מיקל אויארסבאל לא רע אבל הוא לא הרבה מעבר, ניקו וויליאמס שנכנס מהספסל היה מעולה אבל הגיע במצב לא טוב לטורניר וגם לאמין ימאל שבטורניר היה עלה נידף ברוח. הוא הגיע כבר בדקה הרביעית למצב מעולה ובעט לידיים של אמיליאנו מרטינס.
הגמר היה משחק גרוע אבל שוב - יריבה אחת התחפשה ליוון, והיו עוד גמרים כאלה גם בליגת האלופות וכדומה שם הרמה גבוהה יותר לרוב. לא גמרים של ברצלונה אבל אלו שצ’לסי משתתפת בהם למשל, לא זוכר את ליברפול-מילאן ב-2007 כמשחק יוצא דופן, שלא נדבר על יובנטוס נגד מילאן.
לגבי בחירת השחקן המצטיין בטורניר: רודרי היה עם נוקאאוט פנומנלי לדעתי. מבין אלה שציינת, אני חושב שבלינגהאם היה עם טורניר טוב משל אמבפה וגם משל אוליסה שכשחקן התקפה נעלם ממש נגד ספרד וגם לא הבקיע אף שער לצד כל הבישולים שלו. מסי מעל כל אלה אבל הבחירה ברודרי בסדר.
גם בחירה במסי וגם ברודרי היו עושות לי שכל. מסי לקח חבורה של שחקנים בינוניים (למעט אלברז שהיה לו טורניר חלש) ובשתי רגליו הביא אותם מרחק נגיעה מהגביע. לאחר מסי הם יהיו בדיוק כמו פרגוואי, שחקנים בינוניים וחמומי מוח. האימפקט שלו על הנבחרת שלו הוא ענק.
מנגד, רודרי, מנצח את המשחקים בדרך משלו. הוא פשוט שולט במשחק. הוא מחסל את ההתקפה עוד לפני שהתחילה, הוא מזהה לאיפה הכדור צריך ללכת, גם אם באאנה לא מבריק, אויארזבאל נוגע בכדור רק כשכובש ונסראווי עובר תהליך ויניסיוזציה, הוא גורם למשחק ללכת לכיוון אחד ולבסוף היחס בין כמות ההתקפות מכריע את המשחק. לא משנה אם ליריבה יש את אוליזה אמבפה ודמבלה בשיאם, רודרי ממול פשוט גורם לכך שהם לא יתקפו בכלל. האימפקט שלו הרבה יותר שקט משל מסי ולא כל אחד יזהה אותו בקלות, אבל בסופו של דבר האימפקט הזה היה מספיק לגביע. בגמר ההתקפה עשתה את המינימום בהארכה, ההגנה כמעט ולא עמדה בפני התקפות ארגנטינאיות, בשאר הזמן זה היה קונצרט של רודרי.