זידאן לא מאמן רע, הוא מאמן לא מתאים לסיטואציה.
זה מה שכל הזמן טענתי וכל הפורום פה התווכח איתי שאין טובים ממנו.
אני מאוד נהנה לראות איך כולם מבינים זאת לאט לאט.
זידאן מאמן נהדר לסיטואציות מסוימות, אבל בנתיים לא הראה שום דבר שיגרום לי להעריך אותו כמאמן טוב לסיטואציות אחרות. אנצ׳לוטי עם אותם כלים של זידאן עושה דברים טובים בהרבה בסיטואציה הנוכחית כמו שזידאן עם אותם כלים של אנצ׳לוטי ובניטז עשה דברים טובים מהם בסיטואציה אחרת. לא מבין למה זה בסדר לקטול את אנצ׳לוטי ובניטז ולהאדיר את זידאן וכעת אי אפשר להאדיר את אנצ׳לוטי על חשבון אותו זידאן.
הרבה מהצעירים והשחקנים שנראו חלשים תחת זידאן לפתע פורחים. הטענה שלי שנה שעברה הייתה ששחקנים לא מצליחים לפרוץ תחתיו וכולם ענו לי שזה אשמת השחקנים, אז הנה פתאום הם מצליחים. מקרי? אולי, לדעתי לא.
לזידאן יש תכונות חזקות וחלשות. יש קבוצות שמה שהן צריכות זה איזה זידאן ואחרות זקוקות לאנצ׳לוטי. יש שחקנים, ובעיקר הצעירים, שזקוקים לדמות אבהית ותומכת יותר בעוד יש שחקנים שזקוקים לגנרל קשוח.
זידאן היה שורף שחקנים, ולא מן הנמנע שאיבדנו לא מעט שחקנים שהיו יכולים לעזור לנו מאוד.
לא חושב שהיכולת של ויניסיוס היא מקרית.
אגב, גם לא חושב שהיכולת של קאסמירו וואסקז היא מקרית. יש שחקנים שבהחלט זידאן עשה להם טוב.
צבירת נקודות בחצי הראשון של העונה הזאת היא כמו הימים של רונאלדו בשיאו, היו הרבה משחקים מהנים, ניצחונות חשובים וגם כמה מעצבנים.
בסך הכל הבטחנו את האליפות כבר עכשיו, אבל לצערי זה הפך להיות די משעמם, אתלטיקו עם הפסד רביעי ברציפות וברצלונה נלחמת על המקום הרביעי. סביליה ושאר הלוזריות לא מפחידות.
גם אם אנצ’לוטי ימשיך לטחון את ההרכב הראשון זה לא ימנע אליפות בפי שלמדנו אתמול, עם 11 חיסורים ניצחנו קבוצה קשה בחוץ.
קמאבינגה, לדעתי נתן משחק טוב מאוד, עם 2 טעויות לא קריטיות, בשער הסגירה שלו לא משהו אבל הסיכוי שממצב כזה היריב יוציא מהרגל בעיטה כזאת שתכריע את קורטואה הוא אולי 3%, לדעתי אם לא יחווה פציעות קשות בדרך הילד הזה יהפוך לשחקן ענק, יש לו כמעט הכל חוץ מניסיון. בניגוד אליו פדה לצערי מוגבל ותקרת הזכוכית שלו נמוכה בהרבה מהילד הצרפתי.
קרוס זה קלאסה. ומודריץ’ אם היה על המגרש בכמה נגיעות קסם היה הורס כל מומנטום שלהם לטובת מתפרצות שלנו.
אחרי שהבטחנו אליפות אולי האלאנד בחלון החורף כדי לקחת גם את האלופות?
אם עברנו למוד סיכום חצי עונה - או לכל הפחות סיכום של מרתון המשחקים האחרונים, אז אני חושב שהתוצאות קצת משקרות. התחושה שלי שקורטואה מציל לנו כמות לא קטנה של נקודות עם הצלות לא טריוואליות שלא תמיד אפשר לבנות עליהן לאורך זמן. זה מספיק טוב לליגה, אני כן חושש שנקבל איזה כאפת מציאות בצ’מפיונס.
אתה חושב שזה משהו חדש בכדורגל? אתה חושב שלקסיאס קוראים סאן איקר סתם? טר שטגן לא סתם נחשב לשחקן השני חשוב של ברצלונה אחרי מסי רק לפני שנתיים.
קבוצות כמו ריאל עם שוערים טובים כמו נאבאס מתקשים לקחת אליפויות מול קבוצות עם שוערים כמו טר שטגן בשיא.
קורטואה עושה בדיוק מה שמצופה משוער ענק בקבוצה בסדר גודל של ריאל מדריד.
הכל טוב אנחנו לא מרמים אף אחד ו"לגנוב" נקודות עם השוער זה לא לגנוב נקודות, הוא חלק מהקבוצה.
אבל בו זמנית יש סיבה למה השנים הכי מרהיבות של איקר היו שנים בהם הקבוצה הלכה לשום מקום, וברצלונה עם טר שטגן הצליחה בליגה אבל אז בליגת האלופות קיבלה שלישיות ורביעיות במשחקי חוץ.
זה נקודת המחלוקת, אני חושב שבמשחקים האחרונים הוא עשה אפילו יותר ממה שמצופה. וזה מעיד משהו על ההגנה שלנו.
אם זה קורה בגמר ליגת האלופות זה מצויין ובשביל זה הביאו אותו, כשזה קורה בכמה משחקי ליגה אחד אחרי השני אני מודאג ממשחק ההגנה. זה הכל.
לגבי זידאן vs אנצ’לוטי:
ההשוואה הרלוונטית היחידה היא בין שנה שעברה להשנה, וזאת גם השוואה יחסית טובה - כמעט אותו סגל, ורמת הליגה די דומה. אין חולק מן הסתם שהקבוצה נראית טוב יותר ו"מהנה" יותר כיום. אבל ההבדל המרכזי ביכולת נובע ממקור אחד - ויניסיוס. מגיע לאנצ’לוטי קרדיט על העמדה טובה בסה"כ של הקבוצה, אבל כל המחמאות המוגזמות לא במקום. עם היכולת הנוכחית של ויניסיוס גם זידאן היה לוקח אליפות שנה שעברה (תחשבו כמה קרוב זידאן הביא אותנו לאליפות ולגמר ליגת האלופות, עם בנזמה לבד בהתקפה).
קל לראות את מידת ההשפעה של ויניסוס על השיפור הפלאי ברמת המשחק שלנו, דווקא ב-2 המשחקים האחרונים בהם הוא היה חלש במיוחד. ואכן קיבלתי פלאשבקים למשחקים משמימים משנה שעברה.
לגבי קמאבינגה:
מסכים עם רוב הניתוח של נירו, למעט מספר נקודות.
עם כל התקפי הלב שהוא מביא, קאסמירו של השנה מביא לי הרבה יותר (ואתמול גם לוקאס…). אני דווקא מופתע לטובה מרמת האחריות שהוא גילה בעמדה האחורית הזו.
אני דווקא ממש מבסוט מאיכות המסירה שלו - גם בכוונה (אחד היחידים שמנסה לעשות דברים מפתיעים), וגם בביצוע לרוב. מן הסתם דורש עוד ליטוש ולא ברמה של קרוס או מודריץ כמובן, אבל מי כן בעצם?
לגבי ההתמצאות, אני רוצה לפתח ולהרחיב: הוא כל הזמן במודעות גבוהה לאיפה שהוא נמצא, ומנסה להימצא במקום בו הוא הכי נצרך (בעיקר בהתקפה, אבל זה פתח טוב גם להגנה בהמשך). בצורה הזאת, הוא מהווה כל הזמן אופציית מסירה טובה, כמו שבפורום היריבה משוועים שרק היה להם כזה. בגלל התכונה הזו שלו, הייתי שמח לראות אותו ממשיך ומשתפשף דווקא בעמדה האחורית באמצע, ולא כ-50-50, שם מרגיש לי שהוא קצת הולך לאיבוד בצד (כמו פדה אגב, שמשחק לפעמים ממש כשחקן אגף משום מה).
אגב, לגבי המשחק עצמו - לא הבנתי למה אנצ’לוטי לא ניסה מתישהו להחליף באגפים בין ויני והזארד. הזארד היה נראה עם מוטיבציה אבל מתקשה בימין, וויני היה ביום לא טוב ככה שאולי שינוי מקום (ומגן תוקף שהוא יכול לשחק איתו…) היה יכול לעזור. חלק מקבעונות של מאמן.
אתה מניח שלאנצ׳לוטי אין שום השפעה על הנושא הזה. אני לא מסכים. אני לא חושב שזה מקרי שהוא משתפר איך שזידאן עוזב ואיך שאנצ׳לוטי מגיע.
לזה תוסיף את השיפור היחסי של שחקנים נוספים שתחת זידאן נראו מפוחדים ופתאום משחקים טוב בהרבה כמו יוביץ (המדגם קטן אבל הוא נראה טוב יותר העונה מב2 העונות הקודמות), או אסנסיו.
טענתי זאת כבר, שחקנים זקוקים לביטחון. כתבתי זאת בכל הדיונים על ויניסיוס שמרגיש לי שזה לא רק שאין לו יכולת אלא שהוא פשוט מתרגש מידי והכל מתחרבש לו. כמובן שהטכניקת בעיטה ומסירה שלו עדיין לא מטורפת, אבל היא כבר בהחלט סבירה. השינוי שעשה היה בעיקר מנטלי ולא אופצע אם לקרלו יש חלק בנושא.
כנראה שזידאן לא משרה ביטחון על שחקניו הצעירים. הוא נהדר בהתמודדות עם אגו, אבל יש שחקנים שסובלים מבעיה הפוכה ולא קשה לראות שאלה גם בדיוק השחקנים שפורחים תחת אנצ׳לוטי (מי יותר ומי פחות).
להזכירכם עברו פחות מחודשיים בין סיום העונה של ויניסיוס עם זידאן לתחילת העונה שלו עם אנצ׳לוטי. כנראה שמשהו טוב קרה לו בזמן הזה וקשה לי להאמין שלא מעורבת פה השפעה סביבתית.
גם מיליטאו היה בדרך להיות פלופ, עד שמכת פציעות הכריחה את זידאן לתת בו אמון, והפלא ופלא גילינו בלם מעולה.
אלה לא סוגי השחקנים שזידאן אוהב ומאמין בהם. זידאן אוהב את השחקנים החזקים מנטלית והמנוסים. זה נהדר, אבל בגלל זה אני טוען שהוא לא מתאים לקבוצה צעירה שצריכה אמון ותמיכה ״אבהית״ יותר.
כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, קאסמירו הוא דוגמה לדעתי לשחקן שנהנה יותר תחת הסגנון של זידאן. לא חושב שזה לגמרי מקרי שהוא בעונה פחות טובה השנה.
מודריץ מנגד חווה עונת פריחה השנה אחרי מספר עונות פחות טובות, פתאום אני נזכר שמודריץ היה באמת בשיאו בקדנציה הקודמת של אנצ׳לוטי. כלומר זה לא מקרי והשיטה של אנצ׳לוטי טובה גם לו. לא שהוא היה רע לפני כן, אבל ב2015 עד הפציעה היה מדובר בקשר הטוב ביותר שראיתי בחיי.
אני ממש שותף לדעה שלך על קאמבינגה אבל. כקשר 50-50 הוא יהיה טוב מאוד, אבל כקשר אחורי הוא עם פוטנציאל להיות הטוב בעולם! יכולות הגנתיות נהדרות ואתלט נהדר, ומצד שני גם מעולה עם הכדור ומהווה אופציית מסירה תמיד. בדיוק מה שחסר לי מקאסמירו לצורך העניין. הוא גם יהיה נהדר כקשר אחורי במערך של 2 אחוריים, אבל זה לא נראה שהכיוון שלנו.
תענה בכנות: אתה באמת חושב שאם לאנצ’לוטי היה את ראמוס כשיר לדוגמא ואת ואראן - אז מיליטאו היה משחק? אנצ’לוטי שמרן והולך עם הוותיקים גם כן.
מודריץ’ היה נפלא גם בעונה שעברה, מרכז השדה היה מה שהחזיק אותנו עם הראש מעל המים בין כל הפציעות האלה. זה כנראה נשכח כי התמונה האחרונה שיש בזיכרון היא של קאסמירו-קרוס-מודריץ’ רודפים אחרי קאנטה ללא הצלחה בחצי גמר ליגת האלופות…
הדרך הכי טובה לתת לשחקן ביטחון היא לתת לו לשחק. סתם דוגמא הפוכה: אנצ’לוטי שיבח את הזאר בהרבה מסיבות עיתונאים אבל הוא היה עציץ בסגל במשך חודשיים. מרקו אסנסיו שיחק מעל 2,500 דקות אשתקד. אני לא מזלזל בגולים שלו נגד אינטר ואתלטיקו, בואו נראה אם תהיה המשכיות וכמה. לגבי ויניסיוס אין לי ממש טיעון הגיוני. אבל זו כבר עונה רביעית שלו כאן. רוצה לומר: נניח שאנצ’לוטי הוא המאמן שתפור עליו, וזידאן הוא ההפך המוחלט מכך - אני משוכנע שגם עם זידאן על הקווים העונה - ויני היה טוב יותר מהעונה שעברה. גם אם לא בפער תהומי שכזה.
לגבי קמאבינגה, הוא סופג צהובים מיותרים ולעתים יש לו עודף שקט נפשי אפילו, שאננות במשחק לדעתי. מיקום זה עניין שאפשר ללמוד עם הזמן, השתפשפות. עצירת הכדור של קאסמירו נקייה? לדעתי לא. הוא נראה יותר מסורבל ממה שהוא אבל בגדול הוא מסורבל. הוא צריך לשחק בעמדה הזו עוד ובמשחקים כאלה רלוונטיים כדי ללמוד ולא נגד איזו יריבה בבית שנפרק אותה 0:3 מתישהו.
נקודה אחרונה אגב, שמתם לב לזה? ריאל מדריד שיחקה 55 משחקים בשנת 2021 - מאזן של 37 ניצחונות, 12 תוצאות תיקו ושישה הפסדים. כמובן שהיה ינואר השחור עם ההדחות נגד בילבאו בסופרקופה ושתואר נוסף אבד - גביע המלך (אלקויאנו). אשכרה שני הפסדי ליגה בלבד ב-41 משחקים וזה לא הספיק לאליפות.
לא יודע, אני רק יודע שזידאן בוודאות לא נתן.
אנצ׳לוטי לא היה השם הראשון שכתבתי שצריך להגיע, אני פשוט שמחתי כשגילינו שזה הוא כי זידאן נמאס עליי לחלוטין. כבודו של זידאן במקומו מונח ושיחזור אחרי שאנצ׳לוטי יחזיר אותנו להיות הקבוצה ההיא שחסר לה הגרוש ללירה.
בזמן שהרוב התלוננו על הגעתו של האיטלקי אני האמנתי בו וחשבתי שזו תהיה התקדמות. נכון לעכשיו זה נראה שצדקתי.
אין דרך להוכיח כלום, לכן מדובר פה בדעות נטו.
תחת זידאן הצעירים לא פרחו ותחת אנצ׳לוטי כן.
תחת זידאן הכדורגל היה מרדים, אצל אנצ׳לוטי הוא מהנה.
יכול להיות שהכל מקרי ויכול להיות שלא, אני בהחלט רואה הבדלים בגישות ואני שמח.
מודה, לא ציפיתי כזו הצלחה. אבל בהחלט מגיע לו את כל הקרדיט, הרי כמובן שבשעת כשלון הוא היה מקבל את
כל הביקורת.
מודריץ׳ היה טוב, העונה הוא טוב אפילו יותר.
ניסיתי לחשוב ולהזכר מתי היו תקופות השיא שלו בקריירה והן היו תחת אנצ׳לוטי. אז אולי הסגנון של אנצ׳לוטי מיטיב עם שחקן כמוהו, כמו שהוא לא מיטיב עם שחקנים כמו קאסמירו (לא יהיה הוגן מצידי להציג את זה כמקרי אחרי שהצגתי את האחרים כלא מקריים)
אני הייתי ממתנגדי אנצ’לוטי אבל אני מודה שנכון לעכשיו נדמה שהוא היה בול פגיעה. אני עדיין חושב שזה מוקדם מדי, מהסיבה הפשוטה שאני די בטוח שגם עם עציץ על הקווים היינו לוקחים אליפות השנה, ובליגת האלופות אני עדיין בדעה שעם זידאן על הקווים הסיכויים שלנו לעבור את פ.ס.ז’ היו עולים דרמטית.
מה שכן, לסיטואציה הנוכחית בה לא היה תקציב לשדרג את הקבוצה וצריך היה להמשיך להשתמש בקיים, אין ספק שאנצ’לוטי מאוד התאים. האם אני רוצה לראות אותו אחראי על בנייה מחדש? ממש לא.
גם אני אוכל את הכובע לגבי אנצ’לוטי והוא טעים ואני לא מחכה לו בפינה. אני כן חושב שהוא קיבל את הקבוצה במצב נוח אפילו וקצת מזל שלא היה בעונה שעברה - ישנו בעונה הנוכחית. הוא הולך טוטאלית עם ויניסיוס, התמיכה שלו משמעותית מאשר הקרדיט מזידאן, אבל היה לי חשוב לציין שגם זידאן נתן לו לשחק, הגן עליו בראיונות אחרי משחק ועוד ועוד.
לגבי מודריץ’ - אני חולק עלייך. ב-2014/15, העונה השנייה של אנצ’לוטי - הוא היה כמעט כל הזמן פצוע. מודריץ’ היה טוב בזכייה השלישית שלנו במפעל וגם שנה קודם לכן, נתן לנו לנשום נגד באיירן מינכן האימתנית וכן הלאה. גם בעונה שעברה הוא נתן אפילו תרומה התקפית נאה מאוד מבחינת שערים. לדעתי, וכמובן שצריך ליהנות מכל רגע כי אין עוד הרבה - אנחנו מוחאים כפיים היום בגלל הגיל על משחקים ענקיים שלו שהיינו תופסים כמובן מאליו בעבר, כי התרגלנו לזה ומשום שהייתה קבוצה אדירה. המשקל שלו בקבוצה גבוהה יותר כי כבר אין כריסטיאנו, ראמוס וכן הלאה…
המשחקים נגד פ.ס.ז’? גם זיזו הגדול למד ממישהו איך להיות ‘מיסטר צ’מפיונס’. זה המפעל של אנצ’לוטי, לא? אני זוכר את מילאן 2006/07 לא סופרת את מנצ’סטר יונייטד בחצי הגמר ומפרקת אותה 0:3 והקבוצה של פרגוסון הייתה חזקה מאוד; גם הזכייה של מילאן ב-2003 הייתה סופר-מרשימה למרות הגול הפוקס של אינזאגי נגד אייאקס ברגע האחרון, היא התמודדה בקלות עם שני שלבי בתים קשים מאוד, וכמובן עונת הדסימה שלנו עם מאזן 11-1-1. אני משוכנע שאנצ’לוטי, אם לא יהיו פציעות - יילך עם הוותיקים, לטוב ולרע.
כמו שאוהדי ברסה אמרו יפה. יש הבדל בין לתת דקות לקידום צעירים.
בעיניי לא במפתיע כל צעיר שהיה לנו במשך שנותיו של זידאן נכשל. מי יותר ומי פחות, אבל בפועל אף שחקן לא היה בעליה. זה לא שזו התכונה החזקה של אנצ׳לוטי, אבל כבר עכשיו רואים שינוי אצל הצעירים שמשחקים.
היה ברור לי שמישהו ינסה לקשור בין השיפור הפלאי ביכולת של ויניסיוס לבין ההגעה של אנצ’לוטי. לטעמי מדובר, ובכן, בצירוף מקרים.
לוויניסיוס יש אופי מדהים, הוא נורא חזק בראש. זה תמיד היה נכון, וזאת תכונה מדהימה שלו (לדעתי אפילו יותר מהכישרון שלו). מעט מאוד שחקנים בעולם יכולים לספוג בוז מהברנבאו, שחיטה מתמשכת בעיתונים, פרשיות מביכות כמו השיחה של בנזמה ומנדי בצרפתית - וכל זה עוד לפני גיל 20! ויני עבר את כל זה, המשיך לעבוד קשה ולהשתפר, ובסוף גם קצר את הפירות. לדעתי, אחרי 3 שנים של השתפשפות וצבירת קילומטראז’ משמעותית (לא רק פירורים), הוא פשוט עשה את קפיצת המדרגה שציפינו/קיווינו שיעשה, ובמקרה זה התאחד עם ההגעה של אנצ’לוטי.
מאמנים משפרים שחקנים בצורה משמעותית באחת משתי דרכים: מריצים שיטה שמיטיבה עם האיכויות של השחקן, או נוסכים בו ביטחון בצורה שלא חווה קודם.
אני חושב שנוכל להסכים שאצל אנצ’לוטי וויניסיוס בכל מקרה לא מדובר בדרך הראשונה. לגבי השניה, הייתי יכול להסכים איתך, אם הייתי מסכים עם הנקודה הכללית שלך שזידאן הוא מאמן שלא משרה ביטחון על צעירים. אבל פה בדיוק נקודת המחלוקת המרכזית שלנו.
על-אף שאני מאוהדי זידאן, אפשר ללא ספק להגיד הרבה דברים לרעתו. הוא שמרן, הגנתי, חובב רוטציות מוגזמות, כדורגל מעט משמים ולא סוחף. הכול נכון. אבל נקודה שחוזרת פעם אחר פעם בריאיונות עם כל מי ששיחק תחתיו, היא התחושה שהוא מעביר שיש לו אמון מלא בהם וביכולותיהם לתרום לקבוצה. כשמדברים על יכולות ניהול הסגל של זידאן, חושבים לרוב על ניהול האגו של הכוכבים בחדר ההלבשה. אבל לא פחות חשוב מזה, זאת היכולת שלו לשמר את כולם רעננים ו"מוכנים", שברגע שיידרשו להיקרא לדגל יהיו ערוכים ויתנו את כל מה שיש להם. וזה נכון גם (או במיוחד) לגבי שחקנים שעל-פניו “נפגעו” הכי הרבה מזידאן - שחקנים כמו איסקו או בייל, שעלה בגמר האלופות וגמל עם צמד מהסרטים. את זה משיגים על-ידי הקרנת אמון וביטחון תמידיים בשחקנים.
כנ"ל לגבי הצעירים - רודריגו, פדה, מיליטאו, וגם ויניסיוס עצמו (ואפשר להוסיף לרשימה גם שחקנים כמו יורנטה, דיאז, רגילון, אודריוסולה ועוד) - כל אלו שחקנים צעירים שקיבלו הזדמנויות משמעותיות מזידאן, וגם דיברו במפורש על האמון והביטחון שהם מקבלים ממנו.
דיברת על זה שדקות משחק זה לא הכול, ושנדרש גם מתן ביטחון ממשי. אבל בגילאים כאלה, כל מה ששחקן צעיר יכול לחלום עליו זה דקות משחק משמעותיות בקבוצה הבוגרת - אין מדד טוב מכך לזה שהמאמן סומך עליך. שכן על כל אחד כמוך, יש שורה של ספורטאים מצטיינים שהיו מתים לקבל את הבמה במקומך. בחלק מהמקרים, אנצ’לוטי פשוט קוצר את הפירות (וכמובן גם לא הורס על הדרך) של שכר הלימוד ששילם זידאן.
אתה רוצה לראות איך נראה ריסוק ביטחון של צעירים? תראה מה קומאן עשה אצל בארסה עד לאחרונה.
כי מה הם יגידו? מזכיר לי את הכתבות של ספורט 5 ששחקני ריאל חושבים שמגיע לבנזמה כדור הזה (ולפני זה למודריץ׳, ולפני זה לרונאלדו).
ברור שזה מה ששחקן יגיד! השחקן האחרון שהביע דעה על בחירת השחקנים של זידאן מצא את עצמו מהר מאוד מחוק והלך לגנוב לנו אליפות אצל היריבה.
אני מאוד מסכים שזידאן אכל הרבה חרא ואנצ׳לוטי נהנה מזה. מצד שני, אני חושב שהרבה מהחרא וחלק גדול מהסיבה של התקדמנו כמעט בין 2018 עד העונה קרה באשמתו של זידאן.
מתכוון לדבר רק על קדנציה 2 של זידאן. הקדנציה הראשונה לא רלוונטית כי מדובר בסיטואציה שונה לגמרי.
הרבה מהדברים לא באמת ניתנים להוכחה. אני מסרב להאמין שהכל מקרי. לא מאמין שזה מקרי שתחת אנצ׳לוטי אותם שחקנים נראים ברובם טוב יותר על אף הפרש של חודשיים.
כמובן שמרבית הקרדיט מגיע לויניסיוס עצמו, אבל אני בטוח שיש פה איזושהי השפעה של אנצ׳לוטי.
זה לא נעצר פה, כל כך הרבה צעירים מוכשרים שיחקו תחת זידאן ועדיין אף אחד לא באמת פרץ.
בנתיים בחצי שנה תחת אנצ׳לוטי:
ויניסיוס הפך מפלופ לקראק
אסנסיו קם לתחיה והפך לשחקן לגיטימי (לא איזה כוכב, אבל אשכרה שחקן לגיטימי)
קאמבינגה מראה יכולות טובות (בניגוד לכל הצעירים המוכשרים שדרכו בקישור של זידאן).
יוביץ׳ נראה מצוין בדקות שקיבל.
מיליטאו הפך לבלם על.
אצל זידאן בשנתיים וחצי:
פדה וולוורדה פרץ וכבר שנה וחצי לא מצליח להמשיך
את הפריצה.
אז אולי באמת הכל מקרי, ואולי זידאן פשוט לא המאמן הנכון לסיאטואציה הזו.
כרגע אנצ׳לוטי מביא תוצאות ולא תירוצים. לזידאן היו המון תירוצים.
דבר ראשון, שיטה וצורת משחק היא מעבר למערך ובחירת שחקנים. לא במפתיע אנחנו משחקים התקפי הרבה יותר. זה לא סתם מקרי ולא רק ויניסיוס אלא אפשר לראות את הקבוצה מניעה כדור מהר יותר ותוקפת בצורה אחרת.
השינוי שיטה הזה הוא כנראה אחת הסיבות לשינויים אצל שחקנים, לטוב ולרע.
דבר שני, אני כלל לא בטוח שזידאן משרה ביטחון על שחקנים, על פי מה זה נקבע? כי הם טוענים שכן? כמו שכתבתי למעלה ברור שזה מה שהם יטענו. אני מת לדעת כמה דקות ויניסיוס היה מקבל אם היה מתראיין וטוען שזידאן לא נותן ביטחון. תשאלו את יורנטה מה פליטת פה אחת שקרתה פאקינג בנוער יכולה לעשות.
בפועל שחקנים צעירים נראו מבוהלים במשחק. אני טענתי בזמנו שהבעיה העיקרית של ויניסיוס הייתה לחץ, הוא לא שיפר את הטכניקה שלו בקיץ, זה נראה הוא פשוט למד לקחת נשימה עמוקה ולהסתכל סביב ולפעול בצורה רגועה יותר.
מאוד מאוד סביר שהנוכחות של זידאן לא כל כך השפיעה עליו לטובה כמו שנטען פה והקפיצה המטורפת שעשה בחודשיים שזיזו לא היה אל מול שנתיים וחצי שהוא כן היה רומזת על כך.
שוב, אין הוכחות, פשוט קשה לי עם קביעת העובדות הללו לגבי זידאן.
הוא מאמן במשך 5 שנים. במשך הזמן הזה הוא הוכיח שהוא טקטיקן מטורף ומנהל אגו מצוין, מצד שני ב5 השנים האלה מעטים השחקנים שהתקדמו תחתיו. אם כבר מישהו נהנה מהחרא שאכלו קודמיו אז זה זידאן שבנה על זה קריירה.
אתם מתעסקים יותר מדיי ברזולוציות הקטנות ולא מתעסקים בתמונה המלאה. מאוד קל לעוות את התמונה כשמסתכלים על חלק קטן מהתמונה ובוחנים אותו בפני עצמו. כשמסתכלים על התמונה הרחבה אפשר פחות לעוות את המציאות.
אין טעם להשוות בין ויניסיוס של זידאן לויניסיוס של אנצ’לוטי, או בין אסנסיו מיליטאו או רודריגו של שני המאמנים. בסופו של דבר הקבוצה משחקת כדורגל טוב יותר לאין ערוך, ואינו בר השוואה לקבוצה של זידאן.
אצל אנצ’לוטי עלינו במחזור הפתיחה עם הזאר ובייל בהרכב (זה גרם ללא מעט להתעצבן) ולא עם ויניסיוס, הוא קיבל את המקום ב-11 רק בזכות הצמד נגד לבאנטה שהיה מפואר. מבחינתי מגיע לאנצ’לוטי קרדיט אבל יש כאן גם מן המקריות והמזל ומשהו שהיה אמור להתפוצץ בצורה כזו או אחרת במוקדם או במאוחר. כשמדברים על שפשוף צעירים, למה אף אחד לא מדבר על מרקו אסנסיו ועונת הבכורה שלו למשל? וגם בעונה השנייה? או פדה ואלוורדה? זה לא תופס רק לשחקני התקפה מובהקים… אגב גם רודריגו שיחק נגד גלאטסראיי בחוץ כשהיו עוד אופציות. היה הכי קל לבחור בחאמס רודריגס שפתח את אותה עונה לא רע בכלל, או ויניסיוס.
כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, העובדה שזידאן משרה ביטחון על השחקנים שלו (כולל צעירים) נשענת על 2 נימוקים מרכזיים: העדות של השחקנים עצמם, ויותר מזה - השיתוף של השחקנים בפועל. זידאן נתן הזדמנויות רבות לצעירים, במידה שאין הרבה מאמנים ברמות האלה שנותנים. זה נובע במידה רבה מהרוטציות הנרחבות שהוא נוקט, אבל גם אז היו לו לא פעם אפשרויות אחרות, כפי שדור הדגים לך.
לגבי עדויות השחקנים עצמם - אתה שוכח שיש אופציה שלישית מלבד ל"לשקר" ולהגיד שזידאן משרה עליהם ביטחון, או לחלופין לצאת נגדו. אפשר, פשוט, לא להגיד כלום. העובדה שהשחקנים בחרו פעם אחר פעם לומר זאת, בצורה שלא זכורה לי ממאמנים רבים אחרים, מעידה יפה על מה שהם מרגישים באמת. זה לא כאילו הצמידו להם אקדח לרקה ושאלו אותם ישירות “האם זידאן משרה עליכם ביטחון?”. הם יכלו בקלות שלא להיכנס לפינה הזאת, אבל בחרו שכן.
אבל גם כל התמונה שאתה מנסה לצייר כאן שגויה.
ויניסיוס - על אף ההתקדמות הבאמת מרשימה שוויני עשה השנה, זה לא באמת דיכוטומי. מצד אחד גם בעונות הקודמות היו לו משחקים טובים, ומצד שני גם בתחילת העונה השנה היו לו משחקים רעים במיוחד, ושוב לאחרונה. זה ששחקן בן 21, שכבר משחק שנה רביעית ברצף בריאל מדריד, ועובד קשה כל הזמן הזה, מציג יכולת יציבה יותר מאשר הוא-עצמו בן ה-18-19 - זה בהחלט הישג, אבל לא unheard of. גם מרסלו התחיל להיות שחקן אחרי כמה שנים שהאכיל אותנו מרורים.
אסנסיו - לא יציב מאז הפציעה, וגם תחת זידאן היו לו משחקים טובים. עכשיו לשם שינוי הוא הצליח לחבר 3 משחקים ברצף שהוא נראה בהם סביר, מבטיח לך שזה יכול ללכת כמו שזה בא. אני לא רואה פה מגמה.
כנ"ל יוביץ’ - סוף סוף נכנס לו הגול, צבר קצת ביטחון, והנה שוב כמה משחקים ברצף בלי שער והוא שוב מתחיל לעשות שטויות.
אתה מתאר מצב כאילו זידאן מחק את כולם ועכשיו פתאום כולם שחקני הרכב לגיטימיים. בסה"כ הצליחו לייצר רצף חיובי קטן בתוך קבוצה בתקופה טובה.
פדה - פרץ תחת זידאן והחלטת להקטין (והתעלמת גם מרודריגו על הדרך), ולהדגיש דווקא את ההיחלשות שלו. אתה לא יכול להחזיק את המקל משני קצותיו - או שזידאן מערער ביטחון של צעירים, וזה מה שעשה גם לפדה, אבל אז לא ברור מאיפה היה לפדה הביטחון בעונתו הראשונה, או שפדה הצליח בזכות עצמו, אבל אז לא ברור למה נחלש אח"כ.
קמאבינגה - נו באמת. מעבר לזה שאפילו אין קונצנזוס פה בפורום שהוא כ"כ מככב, אתה משווה בין שחקן שנרכש ב-30 מיליון לבין כל מיני אלמונים שזידאן העלה מהנוער אצלנו, וגם אותם הצליח לקדם ולהביא לקדמת הבמה.
עכשיו שוב, שלא יובן לא נכון - הקבוצה נראית טוב, ומגיע לאנצ’לוטי קרדיט על זה. הטענה שלי היא שהסיבה המרכזית לכך היא הקפיצה ביכולת של ויניסיוס - שעבד קשה, צבר ניסיון וביטחון, וביצע את קפיצת המדרגה שייחלנו לה. ולא בגלל הכרזימה המטורפת של אנצ’לוטי שעזרה ליוביץ להכפיל את הסטטיסטיקה שלו (שער כל 15 בעיטות במקום שער כל 30 בעיטות).
דור, שאלה מאוד פשוטה. אתה חושב שהכדורגל של זידאן היה משעמם באופן מקרי? אתה חושב שבמקרה הרגנו משחקים והפכנו אותם למסכת ייסורים? זידאן הוא לא בובה, היתה לו אצבע והקבוצה הזאת שיחקה כדורגל שהוא רצה לשחק. הכדורגל שהוא שיחק היה כדורגל מתיש, שנועד להתיש את היריבות ונועד לגנוב גול בכל משחק ולהמשיך את העינויים. אז אולי זה הביא כמה תארים, אבל זו היתה מסכת עינויים. ליריבות, לצופים, וגם לקבוצה.
את כל החברה האלה שאנחנו מהללים עכשיו רצינו לחתוך. הרצנו דאחקות על הקייטנה שפרז פתח לילדים ברזילאים, זוכר? אסנסיו שחקן עבר, קרוס ומודריץ’ עשו את שלהם ובלי תרומה התקפית (עוד מיתוס שנשבר כשהקבוצה תחת אנצ’לוטי). למעט בנזמה רצינו לשלוח את כולם לפח.
המציאות היא, שתחת אנצ’לוטי הקבוצה משחקת יותר חיובי, כדורגל יותר שמח, וזה מאפשר לשחקנים, בעיקר המוכשרים יותר מביניהם, להתפתח. סגנון המשחק של זידאן לא תואם את ריאל מדריד, זה לא הDNA שלנו לשחק הגנתי ומשמים. זו לא ריאל מדריד.
לא אכפת לי כמה צעירים משתתפים, כשאני רואה את ריאל אני רוצה לראות כדורגל! ועם כל הכבוד לשיתופים של מיגל גוטיירז בלאנקו ואחרים, אנחנו לא קבוצת תחתית שכל מהותה הוא ייצור שחקנים. שיתוף צעירים הוא בונוס ותו לא.
אני לא אוהד זידאן, אני אוהד ריאל מדריד. סגנון המשחק הזה עבד לתקופה מסוימת ואין כמוני מאושר מההצלחות של הקבוצה. אבל צריך לומר את האמת, בכל עונה עברנו שלבים בשן ועין, תוך כדי מסעות ייסורים עד שהגענו לתארים האלה. לא מזלזל בהם חלילה, אבל גם זה צריך להיאמר. לא שלטנו באמת בכדורגל העולמי ולא היינו קבוצה אטרקטיבית. מהעזיבה של רונאלדו דברים הפכו לבעייתיים במיוחד וכבר לא עבדה לזידאן התוכנית שלו. למדו אותנו ונחלשנו מאוד. למזלנו בנזמה לקח פיקוד, אלמלא הוא, היינו מתרסקים.
אני שמח שזידאן עזב, המון תודה ובהצלחה בהמשך. לא רוצה לראות אותו מאמן את ריאל מדריד בשום קונסטלציה עוד הפעם. יש לו כדורגל מגעיל, שלי אישית גרם לאבד את החשק למשחק הזה. לא אכפת לי אנצ’לוטי כן או לא, למרות שאני אישית מבסוט עליו, גם על הכדורגל שהוא מראה וגם על התוצאות, אבל דבר אחד בטוח מבחינתי: לא זידאן!
וסתם כדי להזכיר את האווירה הכללית שהלכה פה בפורום…
על פי השחקנים עצמם גם וולוורדה, סטיין וקומאן מאמנים נהדרים. זה פשוט מה ששחקנים אומרים על המאמן שלהם.
באמת?
נתן מרצון או מלית ברירה?
מיליטאו נשרף אצלו והפך לבלם הרביעי אחרי משחק רע אחד.
אודגור שבמשך שנים היה הצעיר הכי כשרוני שלנו ואחרי עונת שיא בסוסיאדד נשרף תוך שניה (לפי מה שהציג בצדק, אבל אולי היה נראה אחרת עם יותר אמון).
יורנטה הועזב בכוח.
יוביץ יובש לגמרי.
רגילון גם מצא את עצמו בטוטנהאם.
איזה צעיר לעזאזל זכה לדקות לא בגלל פציעה כזאת או אחרת?
אתה ממש מקטין את ההבדל. הוא לא עשה התקדמות קטנה מאז הוא בן ה18.
הוא גם לא עשה התקדמות ליניארי או משהו. הוא נתן פאקינג קפיצה משחקן שחצי מהפורום פה קרא להעיף, לשחקן שעכשיו אנשים מתלבטים מי צריך לקבל את אגף שמאל, הוא או אמבפה.
הוא שיחק שנתיים וחצי תחת זידאן בלי מילימטר של התקדמות, ותוך חודשיים הוא פתאום אחד מהטובים בעולם. זו לא התקדמות טבעית בשום צורה שהיא.
אפשר לטעון שמקרי, אבל זה ממש לא מה שבדרך כלל קורה.
ואני מאוד מפרגן למוריניו על זה!
תחתיו מרסלו הפך למגן לגיטימי. עדיין סופר התקפי, אבל לפחות סביר הגנתית.
מי אצל אנצ’לוטי בדיוק מקבל מלא דקות אם לא פציעה של שחקנים?
עד לפני שבועיים כולם פה התלוננו ובצד שהוא לא נותן לותיקים לנוח? אז איפה הנקודה שלך פה.
ככה זה עובד אצל צעירים, נותנים להם הזדמנויות כשיש פציעות או כדי לתת לשקני הרכב לנוח, ככה זה אצל כל מאמן בעולם כנל אצל זידאן ואנצ’לוטי.
מילטאו פרץ בסופו של דבר אצל זידאן.
אודגרד (עוד פעם הוא) קיבל הזדמנויות כמו כולם ולא ניצל אותם. רק לראות את כל האמון שהוא מקבל בארסנל ואת רמת המשחק שלו הייתה גורמת לך להםסיק להזכיר אותו בהקשר הזה. מביך לטעון שהוא ראוי לדקות בריאל.
יוביץ יובש כל עוד בנזמה היה כשיר ואז ביקש לעזוב בינואר, בדיוק כמו אצל אנצלוטי (מינוס העזיבה), בדיוק.
רגילון זה עוד שחקן שעבר מהמילאוים של ריאל לקבוצה אחרת שמתאימה לרמה שלו. זה שהוא היה לפרקים טוב יותר ממרסלו המזדקן לא אומר שהוא מספיק טוב לריאל. זידאן שיחק עם המגן הבכיר שלו ואין סיבה שלא.
לגבי יורנטה אני כבר לא אגיב לך שוב כי ברור שאין לך מושג מה היה הסיםור איתו ואתה אפילו לא מנסה לברר.
אנצ’לוטי הגיב בעצמו כבר כמה פעמים על השיפור של ויני, טען שזה כנראה הגיל, היציבות, האימונים שלו עם בנזמה והאופי. פעם אחרת הוא בעצמו לא טען שיש לו טיפת קרדיט בעניין.
גם לגבי צורת המשחק, אנצ’לוטי ניסה לעבור למשחק לחץ גבוה ולתקוף ב4-4-2 בשונה מזידאן עד שהוא חטף בראש וחזר לשחק כמו זידאן… ככה שאני לא רואה איפה אחד פה טוב מהשני. מה ההבדל? חומר השחקנים. כזידאן שיחק עם שחקן התקפה אחד (בנזמה) בלבד ועם כל מיני ליצנים שמנסים לעזור אז היה נראה שאין מחץ ואין משחק התקפי והקישור לא תתורם כי אין למי לתרום.
בפועל למודריץ וקרוס הייתה עונה מצויינת עם זידאן, קאסי נראה הרבה יותר טוב במשך כל התקופה, ויני וכל הילדים נראו כמו כלום ושום דבר והחברים שכן פרחו תחת זידאן, אתם מנסים להקטין את זה כמה שאפשר.
הכל מתייחס לעונה האחרונה של זידאן
בסיבוב הראשון שלו היינו אחת מ3 הקבוצות הטובות בעולם, עם הקישור הטוב בעולם ואני אישית נהניתי מאוד מהכדורגל שלהם.
