חייב לציין שלמרות המשחק המהנה אני הכי נהנה מהשופט, אי אפשר להביא אותו לליגה הספרדית?
גם לא להחתמות לעונה הבאה מבחינת תקרת שכר?
אוקי אפשר להתחיל להחמיא…
אדאמה הגיע בשכר מאוד נמוך וללא התחיבות לשנה הבאה. אובה סיפור יותר מורכב. אבל השכר שלו נמוך . רק טורס הוא ה"בעייתי" מבחינת השכר.
לא מבין למה צ’אבי כל הזמן מוציא את אדאמה בדקה 60-70 ולמה טורס מסיים 90 דקות כל משחק בזמן שהוא לא מועיל.
עריכה: והנה טורס יצא בגארבג’ טיים כדי לתת לריקי לגרד כמה דקות
מקווה שנארגן איזה טרייד עם וולבס בקיץ- אדאמה תמורת טרינקאו
לא צפויה להיות שום בעית תקרת השכר בעונה הבאה.
אלוהים כמה כיף לראות את ברסה שהיא משחקת כמו בארסה החל מהמערך, שחקנים שמתאימים לתפקידים עצמם ומשחק הלחץ הלא פחדני שאני כל כך אוהב.
אם מישהו פה רואה UFC, אז אני תמיד הייתי מעריץ את מקרגור. לא רק בגלל הפה שלו, אלא בגלל הסגנון-הוא לא מתנצל, הוא נלחם “פתוח” אבל מאוד נקי ואלגנטי. קל לחשוב שהוא סטרייקר כמו טוני פרגוסון או מסבידל, אבל הם יותר “מבולגנים”, קונור בעיניי נקי, מדויק, אלגנטי, ועדיין נלחם פתוח. ככה ראיתי את ברסה תמיד, היא לא סתם הייתה לוחצת, לא סתם הייתה תוקפת ומנסה להנחית מכות מחץ. היא הייתה מדוייקת הכל התקפה ובכל ביצוע לחץ, וזה משהו שצ’אבי מנסה לבנות. ליאור ושות’, אתם עדיין לא רואים שום שינוי? זה בכלל דומה לוואלורדה, סטיין לא קומאן? זה לא דומה בכלל. זאת ברסה.
לייק 1
כמה נתונים שנותנים תמונה יותר מפורטת על המשחק. אומנם ה XG של ברצלונה גבוה משל נאפולי, אבל זה לא הנתון שמצליח להמחיש את הדומיננטיות שלנו כמו עדיפות סטטיסטית כמעט בכל פרמטר. כמה דברים:
-
צ’אבי לחלוטין נתן פה נוק אאוט טקטי לספאלטי, שהוא סך הכל מאמן מצויין, ומאוד אהבתי את העבודה שלו בקדנציות קודמות (בעיקר ברומא), אבל בצמד המשחקים מולינו נאפולי פשוט לא הגיעה, וזה תמיד הסתכם בהאם בארסה תהרוס לעצמה כן או לא, ולאו דווקא מהפגנת יכולת יוצאת דופן של נאפולי. קשה לי להאמין עדיין שזאת ההגנה הכי טובה בסרייה א’, שבקלות מידי איבדה כדורים מול הלחץ האינטנסיבי של בארסה.
-
כמה פלאשבקים מברצלונה בימים אחרים. המסובבת של פרנקי סטייל אינייסטה מול סביליה ב 2009, הריצה של אלבה שהזכירה את הרמונטטאדה מול מילאן, ובכללי היכולת של הקבוצה שהשאירה טעם של עוד. מהלחץ הגבוה, עד ההשתחררות שלנו מהלחץ של האיטלקים, כשהכל בקצב גבוה מאוד. שצ’אבי מדבר על הצורך שלנו להכתיב את המשחק זה נראה ככה.
-
קטע מעניין לגבי שינוי בעמדת המאמן שלעיתים הוא נותן לך לשנות את הפרספקטיבה שלך. אני לא חשבתי שיגיע מצב השנה שאני אסתכל על תמונת הספסל ואחשוב לעצמי: “אשכרה יש לו אופציות”. לחילופים היו משמעות, צ’אבי ניסה להשיג משהו מכל חילוף, בין אם הוא רצה לייצר מנוחה ורוטציה, או אפילו שינוי טקטי כדי לרווח את המשחק (הכניסה של דמבלה). ממצב בו זה מרגיש שאנחנומשחקים במקסימום עם שחקנים, למצב שיש לנו כמעט 20 שחקנים רלוונטיים לסמוך עליהם.
-
אני רוצה להתעכב על השער הרביעי.
ברצלונה הנוכחית עוד לא יודעת לשחק גם בקצב גבוה, וגם להניע כדור בצורה חכמה. זו המגבלה שלנו כרגע, צ’אבי ציין את זה לא פעם, ומול נאפולי זה היה מאוד בולט. במחצית הראשונה כל המצבים והגולים היו מחטיפות בחצי של האיטלקיים כתוצאה מהלחץ הגבוה אותו צ’אבי מנחיל מהיום הראשון, מנגד השער הרביעי הגיע ממהלך מובנה. בארסה אומנם המשיכה ללחוץ, אבל כשהכדור הייתה אצלה היא לא ניסתה להמשיך לדחוף דרך דריבל, אלא היא התעקשה לחכות קצת, ולהניע תוך כדי שהיא מחפשת את האופציות הטובות ביותר. הקצב אומנם ירד, היינו חשופים ליותר מתפרצות מצד נאפולי, אבל הגול הרביעי בה לידי ביטוי, והקטליזטור לזה היה אדאמה טראורה שפתאום נראה שהוא ממש חושב על המהלך הבא. הקיצוניים רווחו, שחקני האמצע חיפשו חללים במרכז המגרש והכתיבו את הקצב, והפלא ופלא קיבלנו גול שהוא לחלוטין טיקי טאקה. אולי זאת הסיבה לירידה באינטנסיביות במחצית השנייה, צ’אבי מתעקש על לייצר סדר ולא לסמוך רק על היכולת האישית של כולם וכן לייצר מהלכים יותר מסודרים בדרך לשער.
-
אדאמה הוא דמות מאוד מעניינת. כשאתה חושב שכל מה שאתה מקבל זה פשוט איזה MUSCLE HEAD שכנראה טוב לסיטואציות מאוד ספציפיות, הוא הראה במהלך של השער הרביעי שהוא מסוגל ללמוד ולשנות את הגישה במשחק שלו.
-
פרנקי דה יונג במשחק מעולה, אולי הטוב ביותר שלו בבארסה. לא בגלל הגול, לא בגלל העליות קדימה, אלא מדובר על הרגעים בו אנחנו ראינו את פרנקי דה יונג מייצר דברים בזכות האינטיליגנציה שלו. מקווה שבהדרגה יחזור להיות הגרסא שלו מאייאקס.
-
כולם היו מצויינים רוב הזמן למעט ארואוחו וטר שטגן שעל שום מה היו מאוד חסרי ביטחון היום. במקרה של הגרמני, אני מניח שביטחון אצלו זה משהו שיצטרך להיבנות שוב בהדרגה, יחד עם היציבות בהגנה שהיא עדיין החולייה החלשה שלנו.
פייר, נהניתי. היידה לבילבאו.
7 לייקים
שביט חלאס דמגוגיה. לא ביקשנו את צ’אבי כדי שיהיה יותר טוב מקומאן ואלוורדה וסטיין. ביקשנו אותו כדי שיתיישב בספסל של הגדולים. יותר טוב מקומאן גם אני יכול.
2 לייקים
היה כיף
מעבר למה שאחרים אמרו ואני מחזק, היו לא מעט נסיונות מאוד מוצלחים ומעודדים לשבור את הלחץ של נאפולי. זאת אחת החולשות הגדולות של בארסה והיכולת להתמודד עם לחץ מרכזית להנעת הכדור.
פרנקי דה יונג במשחק מעולה
על פרנקי כל מה שיכולתי לחשוב זה קלאס באפס מאמץ
לדעתי הפריחה של פרנקי דה יונג קשורה גם במיקום שלו במגרש.
נגד נאפולי הוא שיחק הקשר הקדמי יותר בשלישייה, קיבל את החופש שלו להיכנס לחללים וביצע פעולות לחץ בשליש האחרון של המגרש.
פדרי לעומת זאת שיחק את תפקיד ה6 וכרגיל נתן משחק מדהים עם שליטה בקצב ומסירות קדימה מצויינות.
יחד עם בוסקי הם יוצרים שלישיה מאוד מאוזנת לדעתי.
גאבי מכניס ים אנרגיה וגיוון שונה והוא באמת עשוי מחומר נדיר, זה אתגר לא פשוט לצ’אבי למצוא את האיזון הנכון.
נ.ב. ליאור, גם פפ לא ישב בספסל של הגדולים אחרי שלושה חודשים בתפקיד.
לייק 1
א. לא אתה לא.
ב. הבקשה שלך לא הגיונית לנוכח הנסיבות. הבקשה שלך יכולה לקבל תשובה בעונה הבאה.
שביט, הרף הנמוך שאתה נותן לצ’אבי - לא להיות קומאן הוא הצד השני של המטבע של הרף של ליאור המבקש מצ’אבי להיות פפ. זה בכלל לא קשור לזמן כפי שאתה מנסה להגיד, כל מאמן בינוני תוך חודש חייב להראות שונה משמעותית מקומאן כי קומאן לא מאמן כדורגל. בהנחה וצ’אבי נחשב ל’מאמן כדורגל’ (זה לא תלוי תעודת אימון אלא יכולת מוכחת לפרק זמן כלשהו. צ’אבי אמנם אימן אבל בקטאר…) אז לקבוצה שלו צריכה להיות זהות כלשהי אחרי חודשיים, בלי קשר לקומאן ובלי קשר לפפ.
לא שאני אומר שאין לקבוצה הזו זהות. אני צריך עוד זמן כדי לנתח את הקבוצה הזו.
2 לייקים
אני לא נותן לו רף נמוך, אני פשוט ריאלי. משחק אחרי משחק לא משנה מה ראינו כתבתם “זה לא שונה מקומאן” או “ריקי חייב לשחק בהרכב רק הוא בארסה!!”, בין אם ניצחנו ובין אם לא. שהיה ניסיון ללחץ שלא עבד כל כך, הוא לא פפ. שהיה לחץ שעבד ל30 דקות, הוא לא פפ. שהיה מחצית אחת מושלמת נגד את’, זה רק מחצית אחת הוא לא פפ.
אני מבקש מצ’אבי להיות צ’אבי. לא פפ, לא קלופ, לא אף אחד אחר. מדובר במאמן מתחיל, פפ הוא היוצא דופן. זה בערך כמו לבקש מפאטי להיות מסי.
2 לייקים
ברור שישב בספסל של הגדולים
ההשוואה לפפ בחיים לא יכולה להיות רלוונטית כי התנאים שונים בתכלית.
פפ יצר את התשתית לעצמו כמאמן בארסה ב’, בעוד צ’אבי מנסה למצוא פתרונות אצל בארסה ב’ בינונית של ברג’ואן.
כשמשהו לא מתאים לפפ ביתר הקבוצות בהן היה הוא פשוט קנה את מה שהוא צריך, וקיבל זמן לבנות למרות עונה ראשונה נטולת תארים. צ’אבי מקבל שחקנים שהם outcast בקבוצות שלהם כי אין כסף לחיזוק.
ליאור ודן, אתם מחפשים לראות את האדם השלישי ובניית משולש בהנעת כדור, שזה טוב ויפה, אבל זה כל מה שאתם מחפשים. הכדורגל של פפ היה שלם הרבה יותר, בטוטאל פוטבול באופן כללי יש יותר. לחץ גבוה, קצב גבוה, מערכים דינאמיים והחזקת כדור אלו דברים שצ’אבי מצליח להגשים שלב אחרי שלב. אתם בונים השוואה מהסתכלות מאוד חד גונית.
מצד שני, אין מה להתווכח. צ’אבי מוכיח את עצמו לבד בזמן אפס. מוזמנים לטעון שהוא לא עם הגדולים או שכל מה שהוא עושה טריוויאלי, אני לחלוטין נהנה בינתיים.
3 לייקים
אנחנו משחקים טוב כבר כמה משחקים. גם ה 1-1 במשחק הראשון משקר, היינו צריכים להביס אותם אלמלא ההחטאות של
טורס.
אני לא מבין גדול בטקטיקה, אבל ספאלטי בעצמו אמר שצ’אבי ניצח אותו ושלבארסה יש קבוצה מצוינת.
אני חושב שצ’אבי הצליח להפיק את המוטב לא רק מפרנקי, אלא גם מאלבה ומדסט. רק לפני חודשיים אלבה כיכב פה בתור דוגמא בולטת לשחקן מבוגר שבע שלא אכפת לו מכלום. היום הוא שורף את הקו, נותן גולים ואסיסטים ומזכיר אתשנותיו הטובות.
דסט משחקן טיפש וגמור הופך להיות מגן שכולנו קיווינו לו.
יש תכונה אחת אצל אדאמה שמפריעה לי. הוא כמעט תמיד הולך ימינה בכדרור שלו. לדעתי זאת שאלה של זמן לא ארוך עד שילמדו אותו והוא יאבד את הדריבל. אני עדיין לא משוכנע לגביו.
3 לייקים
לא שמים לב לזה. אתה עלית על נקודה נכונה פה. זה באמת נכון. עשה לו סדנת חינוך בהתחלה ועכשיו דסט מתחיל להחזיר את האמון בו.
3 לייקים
הכדורים החמים של לאפורטה מסדרים לנו הגרלה טובה -
מקבלים את גלאטסראיי הטורקית בשמינית גמר הליגה האירופית.
המשחק הראשון - בבית.
הגומלין, באיסטנבול.
בצמד המשחקים מולם אנחנו צפויים להיפגש עם אינייאקי פנייה (שכרגע מושאל לטורקים), ועם…ארדה טוראן.
4 לייקים
הם מקום 13 בטבלה הטורקית. יותר נמוך ממה שהיינו כשקומאן פוטר. 6 נקודות מעל הקו האדום.
יש להם מאמן ספרדי בשם דומנק טוראנט. לפי טראנספרמארקט, היה עוזר מאמן בבארסה בתקופת פפ. מישהו זוכר אותו? לי השם לא מוכר.
המשחק הראשון בעוד שבועיים, הגומלין שבוע אחרי. 3 ימים אחרי הגומלין יש לנו קלאסיקו, אז חשוב להבטיח את העליה במשחק הראשון בבית ולעשות רוטציות בגומלין.
לייק 1
אני לא מוכן לאכול את הכובע. עוד לא. ספגתי כבר יותר מדי אכזבות בשנים האחרונות, וצ’אבי ממשיך לעשות שטויות עם דמבלה. אני אמתין עם זה בינתיים.
אז למה המשחק אתמול גרם לי כן להרגיש משב רוח מרענן של שינוי? ראשית, הרביעייה אתמול לא מגיעה בריק, אלא אחרי רביעיות לאתלטיקו וולנסיה. זה נכון שאתלטי, ולנסיה ונאפולי קבוצות פתטיות, אבל זו הרמה של רוב הכדורגל האירופי כיום. שנית, מאז הגמר בברלין עם לואיס אנריקה ניצחנו רק שני משחקי נוקאאוט מחוץ לקאמפ נואו: בפברואר 2016 באמירויות ובאפריל 2019 באולד טראפורד. בשניהם ביחד כבשנו 3 שערים.
הרכש בהתקפה מרגיש כמו בינגו עם 15 שערי זכות ב5 המשחקים האחרונים, וזה רק הופך את ההתעקשות של צ’אבי על דמבלה לתמוהה יותר ויותר. מהצד השני, ההגנה ממשיכה להיות החוליה החלשה עם 8 שערי חובה באותם 5 משחקים.
אין לי ספק שאריק יתבגר ולא נראה ממנו משחקי נפל כמו מול אספניול, אראוחו נהדר, ודסט מציג מה שלא מעט מאיתנו פה בפורום חשבו שהוא יכול לתת. אלבה ופיקה טובים לאחרונה, אבל בזמן שלפיקה יש יורשים בעמדה אין לנו אף אחד בצד שמאל (מתי מחזירים את גרימאלדו?). אני מתחיל לחשוב שאולי כדאי למכור את מארק, ולהביא את אונאנה במקומו. הוא יכול לחזור להיות אחד השוערים הטובים בעולם, אבל לא יודע אם זה יכול לקרות פה עם כל מה שקרה בשנים האחרונות. מרגיש לי שזה חלחל אצלו עמוק מדי.
בכל אופן, אם צ’אבי יצליח לייצב גם את ההגנה, יש פה קבוצה שיכולה לרוץ טוב בחודשיים שנותרו לעונה.
בנוגע ליריבה גלאטסראיי אפשר לקרוא לה גלאטספח:
מקום 13 בליגה (8נצחונות, 8תיקו, 10הפסדים) עם הפרש שערים שלילי
עפו בסיבוב הראשון של הגביע מול קבוצה שירדה שנה שעברה ליגה
הובסו במוקדמות הצ’מפיונס עם הפסד כפול לפסו
עלו לליגה האירופית מול קבוצות שאני לא יכול לבטא את שמן
כבשו 7 שערים בבית הכי חלש בליגה האירופית (1-0, 0-0, 1-0, 1-1, 4-2, 0-0)
אנחנו פייבוריטים ברמה שצריך לסיים את המפגש הכפול כבר במשחק הראשון בקאמפ נואו.
זה… לא נכון. אחרי 3 חודשים כבר היה ברור שמדובר בקבוצה ומאמן יוצאי דופן.
כבר שנים שכל שחקן בבארסה שמקבל כדור על הקו נכנס למרכז. תן לי וואן טריק פוני שלוקח את הכדור לקו וסוף סוף מגוון קצת את המשחק שכל אירופה מכירה.
באופן יותר רחב, אדאמה חייב להישאר פה עונה הבאה. הוא לא שחקן על, אבל הוא שחקן נשמה. הוא הגיע בכלום כסף תוך כדי וויתור על חוזה עתק בטוטנהאם. ובכלל, הוא אחלה ווינגר, אני אעדיף אותו על דמבלה בכל יום. הוא לא השחקן הכי חכם בעולם, אבל הוא גם לא גורם לי לרצות להרביץ לו, לצ’אבי ולעצמי כל מהלך שני.
3 לייקים