הפיסטונס ההיא הייתה האנטיתזה של שיקאגו. הם ניצחו את שיקאגו בחצי הגמר של 88, והפסידו ללייקרס בפיינלס, ניצחו את שיקאגו בגמרים של 89 ו90 וניצחו את שני הפיינלס באותן עונות.
ועם זאת ניתן היה לראות התדקדמות סיסטמית: 4-1 בחצי 88, 4-2 בגמר 89 ו-4-3 בגמר 90.
ב91 אכן הגיעה ההתפוצצות עם 4-0 מול אותה דטרויט, ואז הניצחון בפיינלס מול הלייקרס, מה שהתחיל שושלת של אליפויות. אבל אפשר היה לראות התקדמות בכל עונה, וגם נקודה קטנה ששיקאגו נהנו ממנה - הם לא פגשו את דטרויט ההיא בפלייאוף יותר.
צ’אבי בינתיים בליגת האלופות:
0-0 מול בנפיקה
0-3 לבאיירן
5-1 על פלזן
0-2 לבאיירן
0-1 לאינטר
3-3 מול אינטר
אז אולי אתם רואים התקדמות, @Legendary-T @Blancosasi, כי המשחק האחרון הייתה פעם ראשונה בעידן צ’אבי שאנחנו כובשים באלופות מול קבוצה שהיא לא ויקטוריה פאקינג פילזן - אבל אני רואה מאמן שמאז ינואר קיבל את: אלבס, פראן, אדאמה, אובמיאנג, פנייה, טורה, קסייה, כריסטיאנסן, ראפיניה, דמבלה, לבנדובסקי, קונדה, ביירין ואלונסו.
יודע מה קומאן קיבל? אגוארו לשבועיים, אריק, ממפיס ודה יונג. והוא גם קצת איבד את מסי באותו קיץ.
אז וואלה, אם התוצאות של צ’אבי זהות לזה של התפוז המכני, אני לא רואה פה שום התקדמות. אני רואה שוער גרמני שמציל את כל מה שבועטים לעברו בליגה, וחלוץ פולני שלא מפסיק להבקיע במשחקים לא טובים שלנו. ובליגת האלופות פתאום אוסרים עליהם להפעיל god mode, והקבוצה שלנו נלחמת עם ויקטוריה פלזן על המקום בליגה האירופית.
מה עוד אני רואה? אני רואה שניקו עזב כי הוא לא האמין שצ’אבי באמת יתן לו דקות על חשבון בוסקטס, והספרדי שהוא באמת אחד הקשרים הגדולים בהיסטוריה מפקשש בשני משחקים שונים מול אינטר בדרך לשערי היתרון שלהם שהשאירו אותנו מחוץ לצ’מפיונס. אני רואה שפרנקי יושב על הספסל בזמן שהקישור שלנו לא יודע מה אמורה לעשות חוליית קישור. אני רואה שבאלדה מצטיין בליגה אבל מאבד את מקומו בליגת האלופות רק כדי שבאיירן ינגחו גול קל על אלונסו. אני רואה שאף שחקן הגנה של בארסה ב’ לא מקבל הזדמנות ואז פיקה מחרב לנו את המשחק הכי חשוב של העונה. אני רואה שבאותו משחק הכי חשוב של העונה אריק פותח פתאום כבלם ימני, אחרי שכל העונה שיחק בלם שמאלי, ועושה טעות קטלנית אחרי פתיחת עונה שהוא היה אחד המצטיינים בה.
אני רואה המון טעויות של צ’אבי, שכבר שילמנו שכר לימוד על חוסר הניסיון שלו בעונה שעברה, כי הוא לא הסכים לאמן בבארסה ב’ וטען שהוא מוכן לקבוצה הראשונה. אז לא, הוא לא מוכן. ואנחנו ממשיכים לשלם על הטעויות וחוסר הניסיון שלו, והכי גרוע - על העקשנות שלו.
נכון לעכשיו צ’אבי הוא לא מאמן טוב. הוא הקשר הכי גדול בהיסטוריה, הוא היה הקפטן האחרון שהרים את הגביע עם האוזניים והוא דמות שכולנו פה אוהבים וישבר לנו הלב אם לא יהיה שינוי ביכולת של הקבוצה והפרק שלו במועדון יגמר בלי שכל התקוות שהיו לנו יתגשמו. אבל בינתיים זה נראה בדרך לשם, וזה רק בגללו. הוא שיפור עצום מהתפוז המכני, אבל כל ההשוואות רק מבהירות עד כמה הוא מאמן בינוני.
בכל אופן, אני כבר הקאתי את הכובע של אחרי החודשיים ההם. הם היו אנומליה, והם לא מה שצ’אבי יכול לעשות כמאמן. היכולת של הקבוצה בשאר החודשים היא היכולת האמיתית של קבוצה שלו.
בלי להעליב, אבל מה זה ההימור הזה לעזאזל? רוצה גם להמר שפריז יקחו אליפות בצרפת? שבמונדיאל בקטאר תזכה נבחרת מאירופה או דרום אמריקה? שביידן ופוטין לא יעשו שוטים ביחד כדי לחגוג את סיום המלחמה באוקראינה?
מתי בדיוק זה יקרה? אילו תארים? האם זה יקרה רק אחרי שיחזירו את מסי והוא יקח לבד גביע מלך כמו שהוא עשה יותר מדי פעמים בעבר? או שאתה מתכוון שיהיה פה חיבור קוסמי שיצליח לעבור את שלב הבתים סוף סוף ואנחנו נצטרך לראות בזה כתואר?
כל הדיבורים האלה על תהליך מזכיר לי את הכדורגל הישראלי. רק פה בארץ תהליך הפך להיות מילה נרדפת לכישלון. מה שפפ עשה בסיטי זה תהליך. לקח קבוצה שקרסה לו באמצע העונה הראשונה, החליף כמה שחקנים ורץ ל2 אליפויות רצופות תוך כדי שהוא שובר כל שיא אפשרי באנגליה. ואז הפסיד עוד אליפות, עשה עוד שינויים בקבוצה ורץ לעוד 2 אליפויות לא פחות מרשימות.
אם התהליך הוא להיות מודח שנה שעברה ע"י בנפיקה ופרנקפורט והשנה ע"י אינטר וארסנל/יונייטד אז לא תודה.