אז אולי צ’אבי רואה ניתוחים סטטיסטיים במקום משחקי כדורגל? זה יכול להסביר הרבה…
אני מסתכל על תפקוד של קשר התקפי בזמן בניית התקפות. הציור של המיקום הממוצע מתייחס גם לפעולות הגנתיות. מספיק שקסייה פעמיים נגע בכדור ליד הקרן של טר שטגן כדי שזה יוריד את הממוצע שלו בכמה מטרים. גם יש איזה בלאגן טבעי שמלכלך את הנתונים עם התפתחות המשחק. למשל במצב הובלה של 5-1 יש הרבה פחות חשיבות לסדר ולמערכים והכל משוחרר יותר. סטטיסטיקה זה נחמד אבל לא מחליף זוג עיניים.
אני מניח שאתה מכיר את הטסט הזה:
אני משתדל לפני כל משחק לוודא תחושות בטן שיש לי מהסתכלות על משחקים דרך סטטיסטיקה. אני לרוב מצליח לזהות סיטואציות בהן הסטטיסטיקה היבשה יכולה לזייף, כי תמיד יש גם את היוצא מין הכלל (ע"ע אנדרס אינייסטה- ההוכחה האמיתית שסטטיסטיקה לא יכולה לאמוד הכל). במקרה של מיקום ממוצע, ובכן אני נוטה להסתמך על זה בדרך כלל, כי אני חושב שאנחנו לא מצליחים לרוב לשים לב על מה כל שחקן במגרש עושה. התוודאתי לזה לאחרונה במשחק נגד אוססונה שהייתי במגרש ופתאום ראיתי איך הקישור וההגנה מסתדרים ותוזמנים פר סיטואציה במשחק, מה אובמיאנג עושה שיתר שחקני ההתקפה שלנו לא עושים, מה גאבי עושה שריקי לא עשה ללא הכדור וכ’ו.
אני נעזר בסטטיסטיקה כי אני מאמין שההסתכלות שלנו מוגבלת, ולפעמים אנחנו לא תמיד יודע על מה להסתכל מתי, ואני מנסה להשלים את זה בסרטוני הסבר על טקטיקות כדי לראות מה אני מפספס בגישה של כל מאמן למשחק ומה עומד מאחורי הקונספטים של כל מאמן או תפקוד של שחקן כי וואלה, אני כל פעם מגלה כמה אני עוד לא יודע מספיק בשביל להבין מה עומד מאחורי כל תוכנית או פעילות, או מה הפוך שחקן למישהו שהמאמן “אוהב” ואיך זה בא לידי ביטוי במגרש בסאפקטים שהם מעבר למספרים יבשים.
נראה שההרכב לבאיירן די סגור.
אני יודע שזו דעה לא פופולרית, אבל אראוחו לא פתח מספיק טוב את העונה, והוא לא משרה שקט וביטחון. אולי כי הוא התחיל בימין וסוחב את חוסר הביטחון, אבל בפועל עם כריסטיאנסן ואריק, כשקונדה מימין התחושה היא ש"bring it on. אנחנו נעמוד בזה". איתו אין את זה כרגע. מצד שני, אני מניח שהמחשבה היא שהם צמד בלמים יחסית איטי, ואראוחו אמור להוסיף מהירות.
אני מקווה מאוד שפרנקי יפתח. ראינו אתמול את האיכויות ההתקפיות שהוא הקשר היחיד שמסוגל לתת לנו. ועם זאת, זה לא צריך לבוא ע"י חשבון שחקן התקפה. לא סתם ההתקפה שלנו הכי מסוכנת אם שני ווינגרים בצדדים, שמרווחים את המשחק ולא מאפשרים להביא עזרה על לבנדובסקי באמצע. כבר ראינו מה קורה כשפראן משחק. ההצטרפות של פרנקי מקו שני לשלישייה הזאת תעשה לכל קבוצה כאבי ראש.
בסהכ הרגשות קצת מעורבים. מצד אחד מבחן גדול ראשון לצ’אבי, מצד שני מעולם לא ניצחנו שם, והיסטורית הסיכויים נמוכים. פעמיים בכל ההיסטוריה ניצחנו את הבאוורים, 4-0 ו3-0 בקאמפ נואו בעונות שסיימנו כאלופי אירופה. אנחנו צריכים להיות עד כדי כך טובים בשביל זה. אנחנו עוד לא שם.
נקודה תוכל להעמיד אותנו בעמדה טובה לקראת הקרב על המקום הראשון.
אני מעודד מהפציעה של קומאן. לדעתי הוא כמו דמבלה עם מוח, שחקן מפחיד.
לא ראיתי אף משחק של באיירן העונה. הם עשו כמה גוליאדות בליגה, קבוצה אחת גנבה להם נקודות, מאוד דומה לבארסה.
אבל הם איבדו הרבה מאוד שיניים כשקומאן נפצע ולבנדובסקי עבר אלינו.
יש לי קצת אופטימיות, אם לא לנקודות אז לפחות להופעה מכובדת.
כמה שחקנים יכולים להיכנס לסגל במשחק אלופות?
מישהו עוד ינופה?
אני חושב שאחרי מסע השופינג שעשינו בקיץ אסור לנו להסתכל מלמטה על אף קבוצה. כל תוצאה שהיא לא ניצחון (בשקלול שני המשחקים מול כל יריבה באירופה) תהיה כישלון. לאפורטה וצ’אבי החליטו לחסוך זמן ולמשכן אותנו למוות. הם החליטו לדלג מעל שנות בניה ועכשיו הם צריכים להצדיק את זה בתארים.
ליאור אתה קצת (הרבה) מגזים. עם כל הכבוד למישכון ולמסע הרכש הבאמת מרשים שלכם הקיץ, יונייטד בקנייה אחת מוציאה יותר ממה שהוצאתם כל הקיץ הזה ביחד בערך. ויונייטד אפילו לא קבוצת צמרת בפרמיירליג, להזכירך.
אז עם כל הכבוד (ובלי טיפת ציניות) - יעבור עוד זמן עד שתוכלו להגיע בגישה שאתה מתאר למפגש פנים מול פנים עם אריות אירופה. ה"הימור" של לאפורטה היה כדי להחזיר אתכם למצב שאתם תחרותיים (ואת זה הוא ככל הנראה הצליח, ובגדול). גם בחלומות הורודים ביותר שלו הוא לא סיפר לעצמו שהוא החזיר אתכם למצב של “הפסד מול באיירן ב-2 משחקים = כישלון”. אגב, כשאני חושב על זה - חוץ מבקבוצה של פפ המשפט הזה גם אף-פעם לא היה נכון.
הבעיה שלי היא שפסחנו על בניה הדרגתית, הוצאנו כמו משוגעים ועכשיו אני צריך להסתפק בלא לחטוף שמיניה? אם היה נשיא אחר ומאמן אחר היו שוחתים אותם על כל תוצאה שהיא לא ניצחון משכנע.
לא, אבל בין שמינייה לניצחון ב-2 מפגשים יש הרבה באמצע. בטח כשאתה רוצה שזו תהיה התוצאה מול כל יריבה באירופה, לא משנה מי היא.
אתה מתעלם מהעובדות שאוהדים הם לרב דרמטיים אובר ושלבוא למשחק מול באיירן כ"שווים" איכותית (בטח שלעומת שנים קודמות) עם יומרות לנצח בכלל זה חלק מהבנייה.
שוב, הוצאתם כמו משוגעים ביחס למצב הכלכלי שבו הייתם, לא באופן “אבסולוטי” (קרי: ביחס לשוק העולמי, לפיו החלטת שאתה מודד את הקבוצה מקצועית). קניתם הקיץ ב-153 מיליון ומכרתם ב-35. לצורך העניין, אלה פחות הוצאות בקיץ אחד מנוטניגהאם פורסט, העולה החדשה לפרמיירליג. אז קצת פרפורציות.
לגבי בניה הדרגתית - זה קצת מיתוס. שוב, חוץ מאותו מקרה יחסית ייחודי בהיסטוריה של הכדורגל (הפפ-טים), שממנו אתה דווקא אוהב להביא אמת מידה קבועה - לרוב בניה הדרגתית היא הכרח, לא פריבילגיה. דווקא בגלל אורך החיים הקצר יחסית של קבוצת כדורגל, הדבר הנכון הוא להביא כמה שיותר מהר את השחקנים הכי טובים, ולא להביא אותם טיפין-טיפין, ככה שעד שהחתיכה האחרונה בפאזל הגיעה - הראשונה כבר לא רלוונטית.
והנשיא והמאמן שלכם הרוויחו ביושר את הזכות להישפט בקנה מידה אחר משל כל אחד אחר - אחד מהם הביא לכם בדיוק מאותו התפקיד את התקופה המצליחה ביותר בהיסטוריה שלכם, וגם עכשיו מוכיח (לרוב הדעות) שגם הלב שלו וגם המעשים שלו נמצאים במקום הנכון ; והשני חי ונשם מרבית חייו המקצועיים את האסכולה הקרויפיאנית כמו שאף-אחד אחר בעולם מחוץ למנצ’סטר לא עשה. בדיוק כמו שתשפוט בצורה אחרת לגמרי את אותו מהלך שחמט בדיוק, כאשר מבוצע ע"י מתלמד חובבן וכאשר מבוצע ע"י קספרוב.
ליאור יש הבדל בין להגיד זה כישלון אם לא נזכה בסוף השנה בתארים לבין כישלון ושווה לאי אמון והתפטרות של צאבי ולאפורטה אם לא נצליח לנצח את הקבוצה הכי טובה באירופה (לדעתי) בבית שלה.
לטעמי, לאפורטה ב"מבחן השנה הראשונה" (שנה שעברה אני לא מחשיב לו כי הוא מגיע לו חסד) כבר עבר בהצלחה (לא הצלחה של מאה אחוז ויש ביקורת אבל בגדול הצליח) . מספיק לראות את מה שדימטרי פירסם בפורום הספרדי בשביל להבין את זה:
“כמובן הדבר הגדול הוא החזרה של ברצלונה ממגבלת שכר שלילית לכמעט רמה של ריאל”
(ציטוט של דימטרי אין לי כח להוציא מחשבון ולחשב את זה 
)
לאפורטה הוא לא זה שצריך לנצח ולזכות בתארים. הכדור הזה עבר לצאבי. כישלון ספורטיבי או הצלחה היה על השם שלו מעכשיו
אני חושב שהסגל כן נבנה בהדרגה.
צ’אבי כבר שנה בתפקיד, לפורטה שנה וחצי.
שחקנים מסוימים קיבלו פריזר, נקנו שחקנים כבר בחורף. מי שלא התאים עף כבר הקיץ.
לא הבאנו 20 שחקנים כמו בנוטינגהם, הגיעו 5 שחקנים הקיץ ועוד 2 מגנים פלסטרים.
יש בבירור חילופי דורות במועדון.
בארסה משחקת טוב, הגולים נכנסים, יש כוכבים עולמיים בחלק מהעמדות, הקהל חזר.
אבל באיירן זאת מכונה משומנת שרצה כבר הרבה זמן. להפסיד להם לא יהיה כשלון. אני אקבל בהבנה גם הופעה טובה עם הפסד לקבוצה עוד יותר טובה. לא אקבל בהבנה משחק רע ועוד תבוסה.
בול!!
עצם הדיון הנוכחי הוא ניצחון מוחלט של לאפורטה.
אנחנו מדברים פה על האם אנחנו שווים ניצחון מול באיירן, יש אפילו מחשבה על לעלות מהמקום הראשון בבית (שכולל גם את אינטר). אוהד שיסע בזמן מ2020 יחשוב שהוא נחת ב2095 ולא 2022. בקיץ אחד חזרנו עשור שלם אחורה. אני מסכים שזו עבודה של יותר מקיץ, הרכש שנעשה בחורף כבר שדרג את הקבוצה, ותוכניות הרכש סביר להניח שהתחילו להירקם כבר אז. מקצועית, ההרגשה היא שלאפורטה ביטל את רוב הנזק של רוסל וברתומיאו.
ניתן היה לראות את זה בעיקר ברצון המטורף של שחקנים להגיע לפרוייקט החדש. הוא כל כך נוצץ, שצ’לסי עדיין מנסים לטפל בכוויות. שחקנים ויתרו על מיליונים (גם אם זה מעט מיליונים, טיטי, זה עדיין מיליונים) ולא היו מוכנים לשמוע על שום מועדון אחר.
גם באספקטים אחרים של המועדון ניתן לראות התקדמות מטאורית. הקהל חוזר כפי שדימיטרי פרסם, שחקני בית משתלבים בבוגרת (אחרי שנים שכל מה שקיבלנו בהם זה סרג’י רוברטו), השיפוץ בקאמפ נואו סוף סוף מתחיל וההתנהלות שלנו בחלון ההעברות היא כבר לא יותר של זונה שמכורה לסמים (פרדון מיי פרנץ’).
מבחינתי השיא זה העניין שבארסה מייצרת בחודשים האחרונים. היינו הקבוצה הכי מסוקרת בחלון ההעברות, והאוהדים האנגלים עדיין אוכלים את הלב שלהם. מאז פתיחת העונה התקשורת מתעסקת בטקטיקה של הקבוצה והמשחקים שלנו הפכו למעניינים. ממועדון מת שלא מעניין אף אחד, כולם רוצים לדעת מה קורה איתנו. גם הדיונים פה הרבה יותר מעניינים מהשנים האחרונות שבעיקר הכילו תלונות והפכו לאט לאט למקום לפרוק תסכולים עד הפעם הבאה שחלילה יהיה משחק ונצטרך לסבול שוב.
פתאום הדיונים פה בפורום הם על טקטיקה, יש המתנה אמיתית למשחקים, חולמים על זכייה בתארים (ולא ע"י ניסים של מסי). תקופה כיפית להיות אוהד ברצלונה.
אני סובל. בשנה שעברה וזו שלפניה לפחות היה לי את מי לשנוא. השנה אני פשוט סובל. בארסה נראית לי יותר ויותר דומה למדריד. איבדנו את הזהות שלנו ונראה שאף אחד לא בקטע של להחזיר אותה. סופרים נצחונות אבל מה עם הדרך? בארסה שווה לסכום חלקיה וסכום חלקיה שווה לכסף ששילמנו עליו. איפה בארסה? לבנדובסקי זה בארסה? טמבלה? גאבי? אני לא מתחבר… זה בחיים לא קרה לי לפני.
ההצלחות של לאפורטה הם תוצאה של הלוואות ומשכון נכסים. אפשר לצנן את ההתלהבות.
בכל אופן תסלחו לי… זה רק מה שאני מרגיש… מבין שאני די לבד בזה ואולי משהו התקלקל אצלי… אולי המונדיאל והאכזבה הארבע שנתית שלי תסדר את זה.
אשמח אם תוכל לחדד שוב מה זאת בארסה מבחינתך ומה היא הדרך.
אה, ויש כלל חשוב: לא רלוונטי להביא דוגמאות מהשנים של פפ. אם בארסה זו דרך ופפ רק יישם אותה אז אני בטוח שאפשר למצוא דוגמאות גם לפניו (אחריו אני משער שאין לך)
הבעיה אצל ליאור שהוא התאהב בבארסה בסוף תקופת רונאלדיניו שגידל את מסי. מאז הוא ראה עליות וירידות אבל עם קוסם ארגנטינאי אחד שידע לתת לו מה שהוא אוהב.
לצערי הרב גם אני ראיתי כדורגל של בארסה רק משנות הרונאלדיניו, ועדיין לא השתכנעתי מבארסה הזו שתשמח אותי. אבל זה מה יש
99 אחוז מהביקורת שלך צריכה להיות מופנית לא ללאפורטה אלא לצאבי. צאבי הוא זה שקובע סגנון צורת משחק הרכב וכו, לאפורטה ובצדק לא יכול להתערב בדברים כאלו.
אבל הוא מעביר ביקורת על צ’אבי. בכל דיון משחק.
