2 תבוסות מול בארסה, 2 תוצאות תיקו מול החלאות, הפסד לבילבאו. בצ׳מפיונס הפסדים לליברפול ומילאן. הניצחונות ״הגדולים״ שלנו היחידים שלנו השנה הם נגד דורטמונד ואטלנטה שעם כל הכבוד לשתי האחרונות זה לא המדד.
קשה להיות אופטימי לקראת סיטי אפילו שנם נראים יותר חרא מאיתנו ולא רק במשחקים מול הגדולות.
כשאני חושב על המצב שלנו מול הגדולות השנה… זה פשוט מתסכל. אנחנו עם כישרון עודף חריג בכל קנה מידה בהתקפה, אין אף קבוצה בעולם שקרובה לאיכות שיש לנו שם, ואנחנו לא מצליחים למצוא את האיזון שלנו במשחק.
כמו שאמרתי כמה פעמים לדעתי יש תרופה אחת וזה שג׳וד ישחק קשר 100%, אבל נראה שזאת כבר לא אופציה יותר, לפחות לא תחת קרלו, הוא משחק את המספר 10 בהתקפה ולא מחויב הגנתית מספיק.
אני מתקשה לראות אותנו זוכים בכל דבר שהוא מעבר לליגה כל עוד אנחנו משחקים עם מרווחים כאלה גדולים, היו רגעים אתמול שכל הרביעיה ההתקפית שלנו נשארה קדימה והיינו דלילים לחלוטין באמצע , קבוצות טופ יפרקו אותנו ככה.
הושפלנו פעמיים בקלאסיקו ובמשחק אחד עם פוטנציאל לתוצאה משנות ה-50. אתה מחליק לו את זה וזה אומר הכל. בדרבי הראשון היינו בינוניים ולא חיפשנו מספיק את ה-0:2 וספגנו גול מהאמצע בדקה ה-90. ממתי לא הפסדנו זה מספיק טוב ועוד במשחק בית? אז גם 0 מ-5 זה חרא בלבן (בכוונה בלי ניקוד - דו משמעי) אם מדייקים אז כבר. בליגה יש ארבעה משחקים גדולים באמת רק מזכיר. להזכיר לך את 13/14 (נקודה מ-12) ואת 14/15 (שלוש נקודות) - איך הן הסתיימו…?
תמיד הטיעון היה ריאל מדריד משחקת חרא אבל מנצחת (אשתקד לא אהבתי את שני הקלאסיקוס, גם את משחק החוץ נגד באיירן מינכן והאוטובוס נגד סיטי אבל פנדלים זה מרגש וסתמתי את הפה( אז למי אכפת. למה עכשיו משתנה הקייס? לא זה ולא זה. המשחק אתמול היה טוב. מחצית אחת. לא מצוין - ממש לא.
עוד מעט נעוף מהפסגה ונרד למקום השלישי ואז לא יהיה לקרלו במה להיאחז לך תרדוף אחריהן אחרכך.
אל תחפש היגיון בשיגעון שמעתי פעם. אבל ההיגיון אומר שנגד מנצ’סטר סיטי נקבל עוד מאותו הדבר.
עזוב רגע אפילו חלוקה לגדולות. הפסדים למילאן ולליל בליגת האלופות וקצב צבירת נקודות עלוב. כמה זה רע המשחק הזה בשיא הלחץ והעומס במקום בטן-גב עד לבושידו באוססונה.
אגב הכל נכתב באהבה גדולה אלייך, מגיב לך כי אוהב את השיח. הלוואי הייתי אופטימי כמוך בקשר לקבוצה שזה המצב הנכון. מה שקורה בקלאסיקוס ואולי מנחוס שמינית הגמר כנער קצת שינה אותי.
אבל אתמול היה המשחק הראשון העונה שנראינו כמו קבוצה מאומנת, פעם ראשונה העונה ששחקנים סגרו אחד את השני ועשו הגנה מתואמת, לא היה מושלם ורחוק מזה אבל היה הרבה יותר טוב ומאורגן וקבוצתי, עם חזרתו של רודיגר לתפקידו המקורי בצד ימין בהגנה וקמאבינגה שיוריד חלודה ההגנה יכולה להפוך לחזקה מאוד.
גם התקפית, סוף סוף ראינו קבוצה מאוזנת, תקפנו בימין אולי אפילו יותר מאשר בשמאל אתמול, מה שאפשר לויני יותר שטחים מחצית שנייה.
אנחנו מבואסים כי לא ניצחנו בסוף, אבל לדעתי הצנועה ראינו דברים מאוד מעודדים אתמול, זה נראה שמקבל צורה בדיוק בזמן, יכול להיות שמול סיטי בסוף זה לא יספיק אבל הליגה עוד ארוכה ושם זה ישפיע מאוד.
משחקים גדולים או לא, הבעיה הגדולה זה לא ששוב לא ניצחנו משחק גדול אלא המשחק בשבוע שעבר שזרקנו 3 נקודות לפח מול קבוצה חלשה, זה המשחק החשוב באמת שהפסדנו, 3 נקודות בטוחות שהולכות לפח, לא העוד 2 נקודות שיכולנו להשיג מול אתלטיקו ולא עשינו.
סיטי לא יבואו להתבנקר וההגנה שלהם חלשה מאוד, הם יבקיעו יותר מאתלטיקו מול ההגנה שלנו אם רודיגר לא ישחק אבל מצד שני ההגנה שלהם פחות טובה אפילו משלנו וההתקפה שלנו הרבה יותר טובה משלהם.
אבל מצד שני, מה שמדאיג קצת זה שזאת הפעם הראשונה מזה שנים שאנחנו באים פייבוריטים מול סיטי, קרלו לא מסתדר בלהיות פייבוריט במשחקים גדולים.
אבל התחלנו לשחק טוב מאוחר מדי וזה לא היה משחק שלם טוב אלא מחצית. ויש לנו כלכך הרבה איכות וכלים אז מה הגלאקטיקוס האלה לא יכולים להבקיע עוד שער?
אם אתה מנצח אתמול אתה מלחיץ את ברצלונה, שובר מחסום בדרבי וזורק את אתלטיקו ארבע נקודות בפער. נכון שההפסד בשבת שלומיאלי אבל הוכחתי לך - אין אליפויות בלי לנצח באף משחק גדול זה די נדיר - קח את 13-15 כרפרנס.
סיטי עם התקפה מפלצתית תנצח בדו-קרבים ותנצל את העמידה הטקטית שעדיין מופקרת. לא בית זונות אבל לא וואו.
מה שמרגיז/מעלה חששות במיוחד, זאת העובדה שכפי שנאמר ע"י כמה חברים פה - כולם היו טובים אתמול, ללא יוצא מן הכלל (ואני אוסיף - כולל אנצ’לוטי) - ובכל זאת לא הצלחנו לנצח. זה מעלה חשש לגבי היכולת שלנו לנצח משחקים גדולים גם בהמשך הדרך.
מצד שני, חשוב לזכור שזאת תופעה שקורית לנו לפעמים גם מול כל מיני חטאפה, ככה שלא הייתי מייחס לזה יותר מידיי משמעות, על-אף הבאסה המובנת לגמרי של איבוד נקודות מול יריבה ישירה.
בשורה התחתונה, והחשובה יותר - עלינו מול היריבה המשמעותית ביותר שלנו בליגה (כפי שרבים מאיתנו סימנו בתחילת השנה, וגם לאורכה), יריבה שנראית נהדר לאורך רוב העונה, עם שחקנים מוכשרים ומצויינים, וכשאנחנו עולים עם הרכב שנראה כמעט מופקר מרוב שהוא התקפי - ונראינו הרבה הרבה יותר טוב מהם לאורך כמעט כל המשחק. כמובן שהיו דפיקות לב בכל פעם שהכדור הגיע לאיזור הרחבה שלנו, עם חוליית ההגנה המוגבלת והמטולאת, אבל בסוף בסוף שלטנו בכדור ובמשחק, שכבנו על השער שלהם לאורך מרבית המשחק, וייצרנו מספיק* כדי לנצח את המשחק. תנסו להיזכר רגע איך אנחנו עולים ואיך אנחנו נראים בד"כ במשחקים גדולים, כולל מול קבוצות בסגנון של אתלטיקו. אם נעלה ככה גם מול סיטי, אני בטוח שנעבור אותם, בקלות אפילו.
כמובן שכל זה לא מוריד במשהו מהפאשלות האדירות של אנצ’לוטי במשחקים הקודמים השנה מול קבוצות גדולות והמאזן העלוב שלו במשחקים מהסוג הזה, ובפרט מהמחדלים נגד ברצלונה.
*לשם המחשה - עברתי על כמה אתרים, ובכולם יש לנו לפחות שער אחד יותר ב-xG מאשר אתלטיקו, ואם מורידים מהצד של אתלטיקו את הפנדל (לא כי הוא לא היה מוצדק (אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה עכשיו), פשוט כי לא מדובר במצב אמיתי שאתלטיקו ייצרו) - זה יוצא הפרש של כמעט שני שערים ב-xG. לנתון ה-xG יש כמובן את המגבלות שלו, אבל הוא בהחלט מעיד על הכיוון שבו המשחק הלך אתמול, ושיכולנו לראות בעצמנו.
לא ניראינו פגיעים אתמול, אולי מלבד האיבוד כדור הקבוע של ואסקז בהתחלה.
וזה גם משהו חיובי שאני לוקח איתי לסיטי.
אמנם בחצי הראשון היה מאוד קשה והתוכנית של קרלו עם ויני באמצע לא עבדה טוב, אבל כל כך אהבתי את התפקוד של ג’וד במחצית הזאת. זה שחקן שמסוגל חלץ כדור מכל דריבליסט בעולם.
זה שחקן שגם כשכבר הפלת אותו עדיין לא גמרת את העבודה, והוא ימצא את הדרך להזדחל ולהילחם על הכדור.
יש מצב שאני אוהב אותו בתפקוד הגנתי יותר מהתקפי
המשחק הסתיים בתחושה של החמצה, כאשר רק שעה קודם לכן כמעט נרדמתי מהשיעמומון שנקרא ריאל. עם הרכב כל כך התקפי, כאשר 4 שחקנים משתדלים לעשות את “המינימום האולימפי” כדי להיראות באטרף של לחץ על היריבה ובפועל לא מדגדגים ולא מרגשים את ההגנה. זה נראה כל כך פאתטי כשעושים הכל איטי ושבלוני עד איזור הרחבה ומשם המסירות רק יכלו להיות יותר מדוייקות גם לו היו עוצמים את העיניים לפני המסירה.
כנראה שבמחצית השחקנים חטפו כאפה רצינית ועשו ריסט. זה נותן קצת תקווה להמשך אבל למה כולם עולים באטרף למשחקים וריאל רק מנסה לשרוד ולהגיב?
מעבר לפנדל שלא היה נשרק אלמלא כל ההילולה השבועית שקדמה, מה המסר שג’וד ניסה להעביר מסר לרמת השיפוט בצעקה על הקוון- שהוא לא יודע ספרדית או שהשופטים לא מבינים אנגלית?
אי אפשר לנתק את המחצית הראשונה בה רק רודריגו שיחק. ושוב אף אחד לא היה ‘סוחף’, זה לא ציון 8-9, אלא 6-7 במקרה הטוב. קיליאן אמבפה הבקיע אבל האם הוא הצטיין? ג’וד בלינגהאם ממש לא הרשים אותי, לא בניהול המשחק, לא בעזרה להגנה, לא בסיומת הלקויה שלו.
כמובן שהייתי לוקח ללב - כי ככה אני, ובטח בגלל מצב הטבלה, זה דרבי ואנחנו מתקשים נגדם. אבל אם במשחקים גדולים אחרים, נניח נתמקד בליגה - כן היינו מצליחים לנצח אז הייתי מגיב לזה אחרת. השיפור הוא לא גבוה מספיק מבחינתי ביחס לתחושת ההחמצות. אגב, דיברו פה על אספניול ושזה לזרוק לפח שלוש נקודות - גם הדרבי הראשון זה לזרוק נקודות לפח - שתיים, ולתת להם אחת. איזה כיף היה בטבלה אם ריאל הייתה מנצחת בדרבי הראשון והיו לה כעת 52 ולא 50, ואז לאתלטיקו היו 48 ולא 49.
אנשים מדברים פה על איך התמודדנו עם אתלטיקו מדריד כשאין לנו הגנה. אתלטיקו לא קבוצה דורסת והיא לא מחפשת את הכדור. 0:5 על חטאפה זה אחלה אבל זה לא שזה הרף שלהם. יש שחקנים איכותיים, לא אומר שלא, אבל הם לא השתוללו. וכמובן שיש הבדל בין משחקי הבית למשחקי החוץ. במשחק הבית הקבוצה המארחת אמורה להיות דומיננטית יותר, להכתיב את הקצב, ולרוב, גם אם הקלאסיקוס ב-20 השנים האחרונות גרמו לנו לחשוב אחרת - לרוב הקבוצה המארחת, כשאין פער גדול בינה לבין היריבה - היא זו שתנצח.
@goldi רוצה לציין גם את מה שאמרת, השחקנים נתנו לנו להרגיש שהם מבינים שזה דרבי כשהם עשו לקהל ‘ואמוס!’, ‘ואמוס’! ואולי בחימום אבל זהו. לא חשבתי שנראה אותם כל כך אדישים ומעצבנים בדרבי ביתי.
אני לא יודע כמה המקור הזה Flashcore הוא מדויק - על פניו זה נראה הגיוני:
אז לא עפתי מהסטטיסטיקה. שמונה הצלות ליאן אובלאק כאילו, אחת-שתיים מהן גדולות, גג. ג’וד בלינגהאם החמיץ פעמיים והבעיטה של רודריגו כשהיה די פנוי והלכה בחצי גובה החוצה.