אף פעם לא הבנתי את הפאניקה מבאיירן.
גם כשאנחנו היינו בשיאנו הבסנו אותם.
בארסה עם בארטרה ומסי “3 ק’'מ”, בארסה של סטיין, ובארסה של קומאן אלו לא דוגמאות לאיזו אקסיומה שבאיירן תמיד מביסה את בארסה.
העונה הפערים הצטצטמו הרבה יותר, לא יודע אם מספיק, אבל אנחנו בדרך למצב שבו אנחנו נהיה שווים מולם לפחות.
כבר בעונה שעברה היינו צריכים לנצח בגרמניה ולהפוך את היוצרות.
סטטיסטיקה מעניינית - פריז קיבלה 1.25 צהובים בממוצע במשחקים בהם ניצחה העונה באלופות לעומת 4 צהובים בממוצע במשחקים בהם היא לא ניצחה.
מובילי הצהובים שלהם:
4 - דמבלה
3 - חכימי
2 - לוקאס הרננדס
2 - שקריניאר
2 - אוגרטה
מה שאומר שחכימי יחמיץ את המשחק הראשון בפארק דה פראנס, וארבעת האחרים בסכנת החרקה מהגומלין במידה ויקבלו צהוב במשחק הראשון.
וזה אצלנו:
קצת על מפגשי העבר שלנו עם קבוצת נפט:
94/95 - עונה אחרי ההפסד ההוא בגמר ב-94, הגיע שלב בתים מביך בו סיימנו במקום השני וזכינו לסיים מול מנצחת הבית המקביל לרבע הגמר. הובלנו גם במשחק הבית (1-1) וגם במשחק החוץ (2-1) אך בארסה כמו בארסה מצאה את עצמה בבית. פסז הודחה שלב לאחר מכן מול מילאן.
96/97 - שנתיים לאחר מכן, בעונה ההיא עם רונאלדו פנומנו, קמפיין מרשים שלנו בגביע המחזיקות (ללא הפסדים) הפגיש אותנו בגמר עם מחזיקת גביע אופא היוצאת. 1-0 מפנדל של רונאלדו הכריע את ההתמודדות.
12/13 - 15 שנה קדימה ואנחנו פוגשים בחודש אוגוסט את הנבלות מחומשים בכמויות של נפט לטורניר פריז. למרות שהובלנו 2-0, הם חזרו והמשחק בפארק דה פראנס נגמר בתיקו והמשיך לפנדלים. מסי, צ’אבי, ססק ופיקה גרמו לפריזאים לטראומה שגרמה לביטולו של הטורניר מאז.
12/13 - חצי שנה קדימה ואנחנו בעונה לא יציבה בטירוף. אחרי הרמונטדה מול מילאן, פגשנו את פריז ברבע הגמר המקולל ההוא בו מסי הבקיע את ה-1-0 ונפצע. פנדל של צ’אבי בדקה ה-89 העלה אותנו ליתרון 2-1, אך גול בדקה ה-94 סיים את המשחק בתיקו. בגומלין מסי הפצוע ראה אותנו נכנסים לפיגור ועלה כדי להכניס רוח חדשה לקבוצה. זה גם הצליח, כי המשחק נגמר ב-1-1 ושלח אותנו לחצי בגלל שערי חוץ. אולי עדיף שהוא לא היה נכנס פצוע, והיינו עפים ברבע.
14/15 - שנתיים לאחר מכן ושלב הבתים הגריל לנו שוב את קבוצת הנפט. הביקור בפארק דה פראנס נגמר ב-3-2 וסגר רצף של 7 משחקים מול הפריזאים בהם הניצחון היחיד שלנו הוא בגמר ההוא מפנדל. בגומלין יתרון של איברהימוביץ לא עזר אל מול שערים של כל שלישיית ה-MSN. נקודת מפנה אל מול החלאות?
14/15 - פוגשים את החלאות לרבע גמר נוסף, כשכל אחת מהקבוצות העפילה ממנו פעם אחת בעבר מול השנייה. שערים של ניימאר וסוארז השיגו לנו יתרון 3-0 גדול וניצחון ראשון בפארק דה פראנס, ואפילו שער מצמק בדקות הסיום לא יכל לקחת לנו את ההעפלה. בגומלין ניימאר עם צמד על הראש שלהם סגר התמודדות מוצלחת שבה שחקני ברצלונה כבשו שישה שערים ועדיין נגמר 5-1. מתייה… גם הפעם אחרי הניצחון על פריז ברבע פגשנו את באיירן בחצי, רק שכולנו זוכרים איך זה נגמר הפעם.
16/17 - עוברות עוד שנתיים ואנחנו פוגשים את הפריזאים, הפעם בשמינית הגמר. הביקור בפארק דה פראנס היה טראומתי עם 4-0 עוצמתי של די מריה, דרקסלר וקאבאני, אבל כולנו זוכרים את הגומלין ההיסטורי עם השער שסידר לסרג’י רוברטו חוזה לכל החיים, ולאייל ומשה התמוטטויות עצמים כמעט עשור שלם לאחר מכן. לצערנו היינו גרועים, ובדיוק כמו שקרה לפריז 22 שנים לפני כן, בשלב הבא חטפנו 3-0 מקבוצה איטלקית.
20/21 - עונת קומאן המסויטת נגמרת עם הפסד במחזור האחרון של שלב הבתים ששלח אותנו להגרלה מהמקום השני, שוב אל מול החלאות עם הנפט. יתרון של מסי מפנדל החזיק בדיוק 5 דקות עד שאמבפה הבקיע את הראשון מתוך שלושה שלו. בגומלין אמבפה העלה אותם ליתרון מפנדל, אך מסי השווה כעבור 6 דקות. החמצת פנדל של אותו מסי בדקה ה-48 השאירה את הגומלין על תוצאה של 1-1. פריז המשיכו עד לחצי הגמר (עברו את באיירן ברבע) רק כדי לחטוף הפסד כפול מסיטי.
23/24 - שתי הקבוצות נראות קטסטרופה, והמנצחת קיבלה מסלול בהזמנה אישית לגמר, כאשר היא תארח את הגומלין מול המנצחת במשחק של אתלטיקו-דורטמונד. הפריזאים ניצחו רק 3 משחקי חוץ מאז העונה בה נפגשנו איתם בפעם האחרונה, ואנחנו לא העפלנו בכלל לנוקאאוט מאז.
נקודה לאופטימיות: בכל אחד מ-5 מפגשי הנוקאאוט הקודמים בין שתי הקבוצות - הקבוצה שאירחה את הגומלין העפילה לשלב הבא (3 פעמים עם ניצחון ופעמיים עם תוצאת תיקו).
נקודה לפסימיות: הגומלין במונז’ואיק יהיה המשחק הראשון בין השתיים במגרש המחורבן הזה.
המאזן: 5 ניצחונות לנו, 5 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים.
26 שערים שלנו מול 23 שלהם.
הכובשים המצטיינים:
7 - ניימאר (כולם במדי בארסה)
6 - מסי
4 -סוארז
4 - אמבפה
2 - די מריה
רק אמבפה נשאר בתי הקבוצות מבין כל השחקנים הללו.
בדקתי עכשיו את לוח המשחקים בגוגל וגם באתר של המועדון ולפי שניהם המשחק האחרון לפני המפגש מול פסז’(10/4) הוא נגד לאס פלמאס ב-30/3.
הגיוני שיש לנו 10 ימים בלי משחק לפני פסז’?
כן. יש את גמר הגביע הספרדי ב-6/4, אז כנראה בגלל זה מדלגים שבוע אחרי המחזור ה-30. משחק הליגה הבא שלנו אחרי לאס פאלמאס יהיה נגד קאדיס, ב-13/4 (ובעצם גם אחרי המשחק הראשון נגד פסז’).
10 ימי חופש לפני פסז’.
אל רחום וחנון!
תראה…ב-6/4 פסז’ תשחק נגד קלרמונט (קלרמון? קלרמו?), שנמצאת במקום האחרון בליגה הצרפתית. אז טכנית, גם אמבפה ושות’ ינוחו הרבה לפני המפגש מולנו.
נכון, אבל עם איך שהעונה שלנו מתגלגלת אם כן היה משחק לא היינו יכולים לתת מנוחה לשחקנים.
אנחנו כבר סוחבים עייפות, סוחבים עומס על שחקנים צעירים מדי או מבוגרים מדי ומגיעים לדעתי כאנדרדוג מול שחקן ששווה גול בכל משחק(סטטיסטית).
ה-10 ימים האלה קריטיים עבורנו.
פסז שנה שלמה במנוחה.
דמבלה נכנס כל משחק לעשרים דקות בערך חחח
אגב, מישהו עוקב אחרי הקבוצה ויודע להגיד איך העונה של אסנסיו עד כה?
הם יכולים לא לעלות ל 2 משחקים, לספוג הפסד טכני ועדיין לזכות באליפות בהליכה.
ממש לא מנחם אותי שיש להם משחקים לפני המשחק מולינו ולנו יש מנוחה.
אם כבר, אז וירוס פיפ"א בפגרה עכשיו יכול לקבוע.
התחיל את העונה פצוע, חזר בהדרגה, נתן כמה משחקים טובים יותר וטובים פחות כשחקן רוטציה ואז נפצע שוב. בדיוק אותו אסנסיו שהיה אצלנו.
ההשוואה פה זו לא הנקודה.
אנחנו במצב שאנחנו סוחבים הרבה עומס. פיזי ומנטלי.
אנחנו עדיין מתחרים על מקום 2 בליגה ולכן לא עושים רוטציות.
ה-10 ימים האלה יעזרו לנו מאוד להגיע למשחק הזה רעננים.
כמו שחנן כתב - בדיוק כמו אצלנו. תורם לפעמים, לפעמים פחות, ובכל מקרה לא שחקן הרכב בשום צורה. בעצם הוא עזב את ריאל מדריד כדי להפסיק להיות שחקן מחליף, רק כדי להפוך לשחקן מחליף בקבוצה פחות טובה, פחות מעניינת ופחות הישגית.
מצטרף לרשימת השחקנים שעזבו אותנו כי קפצו מעל הפופיק וחשבו שהם שווים יותר ממה שהם, רק כדי לגלות שהם לא, ועל הדרך להשתנמך במעמד, ביוקרה ובקריירה.
[אגב, מדובר באוף טופיק מוחלט, אז אולי כדאי להעביר אותו למקום הנכון].
(מרשה לעצמי לענות בהנחה והדיון יהיה בקרוב באשכול אחר)
כבר שנים ידוע שאסנסיו מנטלית לא בנוי להיות שחקן מוביל, אז כל עוד השכר שלו מתאים לו, אין לו בעיה לנוח הרבה על הספסל. הדרישות בריאל גבוהות יותר מאשר בפאריס.
בכל אופן, זה מתקשר בכל זאת לאשכול הקיים, יהיה מעניין מה יהיה התפקיד שלו נגד ברצלונה וכמה דקות יקבל.
לגבי מנטלי אני לא יודע. בטח שונה משחקן לשחקן.
לגבי פיזי, לא מסכים. היו לנו הרבה שבועות עם משחק אחד בלבד.
בראייתי, עומס זה 2 משחקים בשבוע. אם יש רק משחק אחד, אז השחקנים קיבלו את המנוחה שלהם.
אני בעיקר מדבר על עומס מצטבר, אנחנו כבר לקראת סיום העונה.
בצרפת החליטו לדחות את המשחק של psg שהיה אמור להתקיים בין שני המשחקים מול בארסה.
דחו גם לקבוצות צרפתיות אחרות שעדיין במפעלים האירופאים, בטענה שההצלחה שלהן והניקוד יותר חשובים.
יש רק 6 ימים בין 2 המשחקים, וזה בהחלט נשמע הגיוני לדחות.
שמעת, טבאס?
מה הסיבה שיש לנו 10 ימים לנוח לפני פאריז? אני מפספס משהו?