למה שלא יגיע פנדל? מה זה משנה איפה עצירת מצב וודאי לכיבוש שער נעשתה?
אולי כי אני מקובע לחוקים הנוכחיים, אבל עדיין מוזר לי שקבוצה תקבל פנדל על עבירה שנעשית 30-40 מטר מהשער. אבל כנראה שזה קשור לנושא “שינוי חוקת הפנדלים” שציינת, שכמו שאמרתי - לדעתי דחוף יותר. העניין הוא שזה נושא שקשה להגדיר (בין השאר - מה זה “מצב ודאי לכיבוש שער”?).
אגב, מה זו מניעה לא ספורטיבית?
אני מבין שמרפק לפנים נכנס לקטגוריה הזו, אבל תיקול שהתפספס נגיד? או דברים שלא לגמרי ברור כמה הם מכוונים?
יש חוקים יותר פוגעניים כמו הפנדל שניתן במצבים לא רלבנטיים (היום למשל היה גבולי, אבל יש מצבים הרבה פחות עם פוטנציאל סיכון לשער)… ואפילו חוק הנבדל כמו שהוא היום בעיני בעייתי כשאין ממש יתרון למתקיף.
כנראה שאנחנו גולשים למחוזות דיון השיפוט (ואולי באמת כדאי להעביר את הדיון לשם), אבל אני חייב להגיד שאם יש משהו שמעולם לא הבנתי בנוגע לחוק הנבדל, זה למה שחקן שאכן היה בעמדת נבדל אבל היה צריך לחזור אחורה אל מעבר לקו ההגנה כדי לקבל את הכדור - זה מצב ששורקים עליו.
אני לא מסכים עם הביקורת לגבי כרטיס אדום.
אנחנו מדברים על 10 שחקני שדה מול 10 שחקני שדה. היעדרות של שחקן אחד, 10% משחקני השדה, לא אמורה לשנות עד כדי כך - וגם ראינו את זה מספיק פעמים, מקרים בהם נראה שכרטיס אדום לא שינה שום דבר על המגרש. קריסה מנטלית של קבוצה יכולה לקרות גם בלי שום קשר לכרטיס אדום, וגם את זה ראינו מספיק פעמים. מן הסתם יש קורלציה בין כרטיס אדום לבין קריסה - אם מנטלית ואם מקצועית (או שילוב של השניים) - אבל זו בדיוק הענישה כאן.
וכאן אני נכנס בדיוק לנקודה הבאה -
פנדל תמורת מניעת מצב ודאי לכיבוש שער? איזו מין ענישה זאת, אם רק מחליפים מצב מסויים במצב זהה לו? ענישה אמורה להרתיע מהתנהגות לא רצויה, לא רק להחזיר את המצב לקדמותו.
ששחקנים ילמדו לשם שינוי לקחת אחריות על מה שהם עושים, ושיימנעו מראש מהתנהגויות פושעות (זה נכון אגב גם לגבי החיים בכלל). אראוחו יכול לבוא בטענות רק לעצמו, היה לו את כל מרחב האפשרויות להימנע מלבצע עבירה, והוא בחר לקחת את הסיכון בכל זאת, מקסימום הוא יצליח / לא ישרקו לו.
בהקשר לפנדל אתמול (עזבו שנייה את הכותרת של הפוסט, תתייחסו רק לסרטון) -
הבעיה הגדולה שלי עם הפנדל אתמול היא לא אם הייתה עבירה או לא, אלא עצם זה שקאנסלו שם את עצמו במצב בו זו בכלל הייתה דילמה. ועוד מול דמבלה. לא מסי, לא רונאלדו, לא אמבפה, לא ויניסיוס, לא הלאנד של משחקים לא גדולים - דמבלה. ודמבלה שלא היה בכיוון לשער.
אבל אולי אנרי צודק.
אני לא מבין מה היה כל כך שונה במשחק אתמול, מתנצל, למה דווקא המשחק הזה גורם “לצעקה” לא אומר שאוהדי ברצלונה מתלוננים אלא כל מי שמשתתף בדיון. למה דווקא המשחק אתמול מצריך שינוי חוקה. לא היו כבר מיליון משחקים כבר גם במעמדים כאלה שכרטיס אדום שינה את המשחק מקצה לקצה? הרי כל בן אדם בר דעת יודע שבלי האדום ברצלונה עוברת. חלק מעניין הכדורגל זה לעמוד בלחצים, שיקול דעת, מה כדאי לי יותר, להעדיף. האם כדאי ששחקן X יעבור אותי ברחבה? האם כדאי ששחקן X יגיע למצב הבקעה?
זה שמדובר רק בעשרה אחוז לא אומר שזו אבידה זניחה. שחקן פחות אומר שבכל רגע נתון יש לקבוצה היריבה לפחות שחקן אחד פנוי. כשמדובר בקבוצות על שיודעות להחזיק בכדור, זה יתרון עצום. אם נקצין לצורך הדוגמא - נניח שסיטי מחזיקה בכדור ב-66% בממוצע. קח ליריבה שחקן אחד והיא לא תיגע בכדור בחיים.
וכשמדובר בפריז, שאמנם לא מפלצת החזקת כדור ברמת פפ אבל לא רעה בקישור ויש לה שחקנים כמו אמבפה שדורשים תשומת לב של יותר משחקן אחד, הכרטיס האדום, ובפרט כשהגיע לשחקן הגנה חשוב, משנה דרמטית את המשחק.
אני חושב שזה גם שחקן חשוב מאוד, תלוי בזהות השחקן, למרות שקובארסי נפלא, רונאלד אראוחו שחקן שאפשר לסמוך עליו במעמדים גדולים. מה שכן פריז סן ז’רמן לא קבוצה שיודעת להחזיק בכדור, היא כל הזמן מחפשת לטוס קדימה ולהעיף כדור לקיליאן אמבפה ועוסמאן דמבלה. זה אולי מפתה אבל היא קבוצה מאוד-מאוד-מאוד לא מגוונת.
יש לזה קישור ביטויוב?
השעו לי את הדף של פייסבוק…
הטענות של צ׳אבי לשופט פתטיות, האדום היה מוצדק במאה אחוז (בלי קשר לטענה הנכונה של דוד אבל זה לא קשור לאתמול ספציפית).
הקישור שלנו כל כך מחריד שכנראה הסיבה היא שילוב בין שחקנים לא מספיק טובים לבין שיטת משחק שבה לקישור אין שום משמעות, ולכן, כשאראוחו קיבל את האדום, מי שהיה צריך לצאת אם לא לבה זה פדרי. לוותר על לאמין זה לחסל לחלוטין את האופציה שלנו לעקוץ במתפרצת.
לגבי אראוחו אני מסכים עם דור. הוא השחקן הכי טוב שלנו בעיניי והיה המצטיין במפגש עד הטעות הנוראית שלו. קורה והוא הבעיה האחרונה.
עצוב לעוף לפריז בשני משחקים בהם אמבפה היה על תקן נעלם, להפסיד לדמבלה ולדרקולה הזה זה באמת שיא פתטיות חדש.
היה אפשר לדבר על ניסיון לצעירים והשתפשפות במעמדים כאלה, אבל לא ברור איזה אופק כלכלי יש למועדון כדי לחזור להתחרות באמת על משהו בקרוב.
מצטער, אבל ממש לא מסכים איתך. במיוחד לאור המשחק הממש ממש טוב של RFA רק לפני שבוע.
קובארסי אולי עוד יגדל להיות בלם ענק והיסטורי ובלה בלה בלה, אבל אם נחזור לאינספור דיונים על אינספור שחקנים שהיו הבטחה גדולה ונתנו חודש-חודשיים גדולים (והוא באמת נותן אחלה תצוגות בתקופה האחרונה, בטח בהתחשב בגילו ובניסיון שלו) - אי אפשר ללמוד הרבה מהחודשיים האחרונים. אם בכלל. הוא לגמרי שחקן שצריך לשמור במועדון, ולגמרי שחקן שצריך לקבל הרכב פותח (או לפחות להיות ברשימת 3 הבלמים הבכירים של הקבוצה), אבל יותר טוב מאראוחו? ממש לא. לפחות בינתיים. גם בגלל שהוא משלים של אראוחו יותר מאשר “מתחרה” שלו.
לגביי קונדה - אני מגדולי המגנים עליו, ואתה יודע את זה גם מפה וגם מדיוני הוואטסאפ, והוא בהחלט השתפר בתקופה האחרונה. אבל גם בוא נראה איך הוא שומר על זה לקצת יותר זמן, גם עדיין לא שוכח לו משחקי נפל לא מעטים בעבר. אני חושב שהוא עדיין יכול להיות בלם ענק, עם סט כישורים קצת אחר מ-RFA, אבל לא במקומו (במיוחד כשרוב הדברים שאני חושב שהוא יכול לתת ואראוחו לא, ניתנים על ידי קובארסי).
אבל בעיקר בעיקר מה שיש לאראוחו ואין ל-2 אלו, במיוחד לקונדה (ואולי גם לקובארסי, אבל עוד מוקדם לדעת), זו המנהיגות, או ה"קפטניות", בניסוח אחר. לברצלונה הנוכחית יש המון בעיות בסגל, חלקן יכולות להיפתר על ידי אימונים כאלו ואחרים, אבל את מה שיש לאראוחו באופי, שזה או שיש לך או שאין לך, ושלגמרי צריך בקבוצה (בכל קבוצה, אבל בטח אצלנו) - לא הייתי זורק כל כך מהר. בטח לא אחרי טעות יחסית נדירה.
אם אני מנתק לחלוטין ענייני רווח והפסד כלכליים, ונשאר עם נושאים מקצועיים ומנטליים בלבד - מוכר את קונדה הרבה לפני שאני בכלל חושב למכור את אראוחו.
חושב שזה כן ניתן לאימון אבל מוגבל
כלומר יש גבול לכמה אפשר להשתפר כי בסוף צריך לאמן את הסיטואציה הזו הרבה פעמים, לנסות להוביל לאיזו קבלת החלטות יותר אוטומטית
לייצר איזה הרגל
בטוח שאפשר לאמן, אבל זה אימון שונה ממה שרגילים אליו. זו הרבה הרבה עבודה פסיכולוגית של נסיונות לתרגל תפקוד תחת לחץ ולקבל החלטות בשברירי שנייה.
בצבא פותרים את זה על ידי תרגול של 48844 פעמים לאותו מצב, ואז יש לך זיכרון שרירי במצבים מסויימים גם 30 שנה אחרי. אתה רואה מילואימניקים בני 50 שברגע שאתה צועק להם “מצב כריעה”, הם עושים את זה אוטומטית ומושלם, גם אם לא היו במטווח 20 שנה.
נכון אי אפשר לקחת את קאנסלו לכמה שבועות בהם הוא יעשה שוב ושוב את אותה פעולה של לרדוף אחרי דמבלה בקצה הרחבה בגומלין רבע גמר כשאתה ב-10 שחקנים, כמו שעושים לחיילים במטווחים ואימונים אחרים. אבל אפשר לעבוד על זה ולשפר לאורך זמן.
לא יודע אם אפשר לפתור את זה לגמרי, ומה ינצח בסוף - האימון או האופי של השחקן, אבל לשפר בטוח אפשר.
(@EHUD זה מרגיש לי קצת דז’ה וו. לא יודע למה)
קור רוח אפשר לשפר בצורה שלא קשורה לכדורגל, אבל זה לא רלוונטי בעיני כי זה עניין אינדיבידואלי.
אנחנו בתור אוהדים רוצים לראות שהמועדון מקבל החלטות טובות שבהן יש לנו את השחקנים הנכונים עם התכונות הנכונות.
המשחק אתמול זו הראייה למה פפ הדיח את קאנסלו מההרכב של סיטי, במה שהתברר כהחלטה מבריקה שלו.
קאנסלו אצלנו מצוין כי בנינו מערך שבו יש מקום למגן מאוד התקפי, וברוב המשחקים אנחנו שולטים בכדור.
נגד יריבות יותר חזקות הוא עול רציני כי הוא נאלץ לעסוק בעיקר בהגנה, ובהגנה בתוך הרחבה. בזה הוא בינוני במקרה הטוב.
גם צ’אבי יודע את זה ולכן פתח איתו כשחקן כנף נגד ריאל.
ב-10 שחקנים שצריך לכסות שטח לאיכות עבור עוד שחקן, ואתה נדחף עוד יותר אחורה, זה כבר היה יותר מדי עבורו.
אני לא ממהר למכור את אראוחו, ובטח שלא דוחף שזה יקרה. אבל הוא לא חסין העונה כמו שציירו אותו. הוא שחקן נשמה ונלחם, ורק על זה אני לא מוכר אותו. אבל משהו בתדמית שלו נשבר, והגיע הזמן לשים לב לזה.
מהרגע הזה בתחילת העונה שהוא החליט לגעת בכדור ביד נגד חטאפה, עד המשחק הזה. יותר מדי הופעות לא טובות. גם כשההגנה התייצבה, הוא עדיין לא היה במיטבו.
ועדיין, אני מוכר את קונדה וראפיניה ב100+. ההופעות הטובות שלהם רק העלו את המחיר. דרושה מהפכה בקיץ.
והכי חשוב, מהפכה בהגנה. יותר מדי שחקנים לא משחקים בעמדה הטבעית שלהם, הגיע הזמן לסדר בבלאגן.
אגב, הפסדנו את המשחק כבר מבעיטת הפתיחה. כשאין קשר אחורי, אין את החוליה הזאת בשרשרת שייצבה את ההגנה. הכל התפרק כמו מגדל קלפים. וזה שאין קשר אחורי מחליף, וזה שאוריול רומאו קיבל העונה את הדקות של הילדים שאפשר היה לקדם (שבטוח יהיו פחות גרועים ממנו)…
בקיצור, הלאה ל-24-25, גם אם בטעות ניקח אליפות.
תחזור למה שכתבת אחרי ההדחה וזה נראה אחרת. אני יכול לדבר בשם עצמי. הוא לא חסין מביקורת והוא העלה את הציפיות אבל אל תצפו גם לעוד עונה כמו אשתקד כי הייתה הצטברות של דברים וכדומה. גם רפאל ואראן היה מדהים לכמה חודשים ב-2012/13 ונשאר בלם טופ אבל לא שיחק באותה הרמה. נגדכם בגביע הוא כביכול ‘פרץ’ באמת. אראוחו עשה השנה הרבה טעויות, זה נכון. לגבי ראפינייה עוד ניחא ולדעתי בהחלט מגיעה לו מילה טובה. אבל קונדה נראה שחקן סתמי לחלוטין. רוב העונה הזו הוא מזעזע. על ז’ואאו קאנסלו כבר אמרו כאן מה שאמרתי. אם הכל היה מושלם אצלו אז באיירן מינכן הייתה משאירה אותו וכנ"ל פפ גווארדיולה.
אפס ביקורת עצמית של צ’אבי מתחילת העונה, אפס. ומאמן שמורחק בתדירות כל כך גבוהה זה לא משהו טוב. זה מרגיש שכל המופעים האלה באים להסתיר כדורגל שחסר. או הברקות שחסר. אני מעריך אותו על שילוב צעירים אם מתייחסים לעונה הנוכחית (למרות שזה פשע להוציא את לאמין) אבל פרט לכך המון החלטות לא נכונות. ומילה נוספת - רוברט לבנדובסקי אתמול במקום לפרגן…
ההחלטה של פפ להדיח את קאנסלו (על רקע אישי ולא מקצועי) הייתה סבירה (ולא מבריקה), ואך ורק בגלל שהיה לו גם את קייל ווקר בסגל. מלכתחילה זה היה הזוי ששני המגנים הימניים הטובים בעולם נמצאים באותה קבוצה, בייחוד כששוק המגנים הימניים נמצא במחסור עולמי אדיר. לפפ הייתה פריבילגיה של עשירים לריב ולהיפטר מאחד השחקנים הטובים ביותר שלו - תיאור רחוק מאוד מבארסה במצבה הנוכחי.
קאנסלו מהטובים ביותר אצלכם השנה (ובכלל), לא שיחק אתמול בעמדה הטבעית שלו, במשחק שאף-אחד לא הבריק בלשון המעטה.
ויותר מזה, אם היה רלוונטי - ריאל הייתה צריכה להביא אותו אליה, אתמול כבר. וזה מצד קבוצה שמצבה הכלכלי טוב בהרבה מזה של בארסה.
ז’ואאו קאנסלו שיחק גם לא מעט במנצ’סטר סיטי בצד שמאל. אני לא מסכים עם הניתוח. ונניח שכן - למה בבאיירן מינכן זה גם כן התפספס? מה הכוונה לא שיחק בעמדה הטבעית שלו? זה לא שהוא היה חלוץ או קשר אחורי. יש לו מגרעות ברורות מאוד במשחק ההגנה. קבלת החלטות לא טובה. לפי מה שמצאתי ב-Transfemarkt, הוא שיחק בסיטי 75 פעמים בשמאל ו-69 בימין. כמובן שאין ספק מי היה בכושר טוב יותר בשנים האחרונות, העונה דני קרבחאל פנטסטי. חמישה שערים וחמישה בישולים ואני לא מתחרט על כלום. לגבי מגן שמאלי - כן. השאלה אם זה לא קרייסיס גדול מדי לשחק גם עם דני במוד התקפי וגם עם קאנסלו לצורך העניין.