אני מניח שהבעיה העיקרית, @Aimarito עשוי להסכים איתי, היא בכושר הפיזי, בניהול הכוחות ואיך שריבוי הפציעות פוגע בתכנון.
אני צופה שאחרי הפגרה כל הפצועים מהחודשיים האחרונים יהיו כשירים, משמע רעננים, וכל השחקנים שהחזיקו את הקבוצה על הגאבי שלהם ירדו לספסל כדי למלא מיכלי דלק מחדש.
בריאל מדריד זה קורה קבוע, בסביבות נובמבר-ינואר יש ירידה ביכולת, בין אם בגלל שחיקה טבעית של השחקנים ובין אם ירידה יזומה בריכוז המאמץ. וזה עובד להם, כי במשחקים החשובים שצריך, אפשר לראות שהם מגיעים רעננים (כמו נגד ג’ירונה או נאפולי).
אבל אצל בארסה זה לא נראה שיש תכנית מסודרת, וגם אם כן, היא לא באה לידי ביטוי כי ניהול הכושר, המאמצים והפציעות מחרבנות הכל.
בסוף, מאמן טוב יכול לממש את התכניות שלו אם השחקנים מסוגלים לבצע אותה. כרגע השחקנים לא מסוגלים, ורואים את זה עליהם. קנסלו גמור והוא ממשיך לפתוח איתו במשחקי ליגת האלופות. לבנדובסקי לא נכנס לכושר אבל הוא ממשיך לתת לו את המקום בהרכב. אראוחו בקושי חזר מפציעה וכבר נשחק ומסיים משחק עם אי נוחות.
כבר כתבתי את זה פעם וזה בא לידי ביטוי פעם אחר פעם. מעדיף לראות שחקנים פחות מנוסים מלבנדובסקי וקנסלו, אבל בכושר טוב ורעננים.
בקיצור, אנחנו צריכים מערך פיזי טוב יותר. אם זה באחריות המאמן, אז זו האחריות מספר אחת מבחינתי אצלו, מעל שיטת המשחק או הטקטיקה. פפ ידע לעשות את זה טוב. לאימנול מריאל סוסיאדד זה עובד מושלם. מיצ’ל מג’ירונה מצליח בענק.
אין לי בעיה להביא את אחד מהם במקום צ’אבי, אבל שיבואו עם כל החמולה. אבל קודם כל שתהיה למאמן שלנו חמולה נורמלית.