לתחושתי, בטח בנוק אאוט, יהיה לנו פסיכולוגית קשה הרבה יותר להתמודד מול באיירן במגרש שלה במשחק הכרעה. עם אינטר אין לנו היסטוריה מהשנים האחרונות, מול באיירן עדיף שלא אפרט.
ואם בכל זאת מקצועית, אז לאינטר אין את היכולת להפעיל עלינו בליץ׳ אינטנסיבי, אתלטי והתקפי כמו שבאיירן מסוגלת בגומלין בבית שלה.
אינטר כן קבוצת הגנה טובה יותר, יותר ממושמעת ויותר טקטית אבל זה פחות מפחיד אותי מכל מה שבאיירן מביאה איתה לשולחן במאצ׳ אפ הזה.
מחזק מאוד.
מצד שני או בנוסף, תלוי באיך זה ישפיע - מול באיירן יש את אפקט ה"נפגשנו מולם כבר העונה". שזה לא בהכרח טוב, כן? 4:1 על הבווארים אולי יביא אותנו שאננים מדי להתמודדות. אבל אולי כן טוב כי זה סוג של השטן שאנחנו מכירים.
בקיצור, לא יודע. לפי המשחק בשבוע שעבר, אינטר מפחידה יותר. אבל אם לא יהיה מחר משהו מיוחד מאוד, זה כמובן לא חד משמעי לאף כיוון.
חד משמעית. במיוחד מול קבוצות שמאפשרות לו לרוץ, כמו דורטמונד. ה"בעט למעלה ובאלדה יגיע" משחרר המון לחץ של היריבה, בטח בתוספת השיפור שהדביל עבר העונה בתחום השליטה בכדור. אנחנו נאכל הרבה חרא עד שהוא יחזור לכשירות.
אני פחות מתחבר לפחד מבאיירן שהתפתח בשנים האחרונות.
הם יצרו איזו אשליה מולנו על סמך כמה משחקים שהם היו בשיאם ובזמן שברתומאו פירק פה את המועדון.
גם אנחנו ידענו לפרק אותם כשהיוצרות היו הפוכות.
הנה, ניצחנו אותם בתוצאה מוחצת רק העונה, עם לאמין האפס וראפיניה המבליח.
בכל הקשור לסיטואציה הנוראית של משחק גומלין בחוץ, מאמין שזה נכון לכל יריבה. אמרנו את זה כשנתנו את הלו’'ז.
העובדה שמקומות 1-2 מלכתחילה מקבלות חיסרון ביתיות זו הזיה מארץ כל ההזיות מפלנטת ה.ז.י.ה-302.
נשמע כמו משהו שפלורנטינו המציא במחזור הלפני אחרון של הליגה.
אני בוחר להשאר אופטימי שזה לא טיפוסי עבורי.
לא חושב שצריך להכנס למרה שחורה. והכי חשוב שבסופו של דבר גם אם בקושי ובצורה מגעילה שברנו איזה מחסום פסיכולוגי שהיה לנו.
אני מראש לא בונה ולא בניתי על צמפיונס השנה. להגיע לחצי זה הישג בשבילי ומשהו שלא צפיתי בכלל שהעונה התחילה.
אליפות וחצי צמפיונס זה עונה אדירה שלנו (אם תקרה). ללכת בכל הכח על הליגה עכשיו.
משחק קרוב משחק לא קל בכלל מול סלטה. אני מקווה שזה חד פעמי החויה האיומה היום שעברנו…
וואו, הזיגנל מעולם לא הרגיש כל כך דומה לאנפילד.
אותה אווירה של שאננות מיתרון משמעותי, אותו תרחיש אימים שעוד רגע זה מתפוצץ לנו בפנים ואחד יחיד ומיוחד- שער עצמי שהציל לנו את משחק הליגה האחרון והעלה אותנו לחצי הגמר (הראשון מאז…כן, אנפילד).
יש מצב, קטן, שעלינו עם מכנס לבן כדי שיראו איך רוב הקבוצה חירבנה במכנסיים.
יש שחקנים בקבוצה שצריכים להיות ממוסמרים לספסל במשחקים הקריטיים שנותרו העונה. אלא אם השחקן שבעמדה שלהם נפצע/ הם נכנסים כדי להעביר זמן.
אריק, אראוחו, מרטין ברגע שבאלדה חוזר וכן גם גאבי שכמו אראוחו, לא חזר לעצמו עדיין מאז הפציעה.
מאוד מוזר בעיני כמה שחקנים שלא נספרו היום… בטח כשמי שעל המגרש לא כיכב בלשון המעטה. פורט? טורה?
יש גם שחקנים שצריכים לקבל פליק השכמה - ראפיניה, קונדה, פרנקי ״מתמהמה״ דה יונג וגם לאמין שיכול להתלונן להגנתו על תשישות.
מסכים מאוד לגבי באלדה, היכולת שלו להשתחרר מלחץ היא קריטית בשיטת המשחק של פליק.
גם איניגו היה חסר מאוד ובעיקר פדרי שהקבוצה נשנעת עליו בענק.
מהפתיחה הבנתי שלא ננצח אבל יש גם דרך להפסיד. שאפו ענק לדורטמונד שהביכה אותנו בכל הזדמנות ואם הייתה פחות נאיבית הייתה יכולה להיות חתומה על עוד רמונטאדה מבית היוצר של בארסה.
מעבר לסיבוב מחכות לנו באיירן/אינטר, שתיהן לא יעשו לנו חיים קלים. אני חושב בכנות שאינטר היא האופציה הפחות טובה לנו. טקטית, מאומנת, הגנתית וכזו שמסוגלת לכפות תיקו בברצלונה כדי לגמור את העסק במילאנו.
באיירן גם מפחידה, אבל הקרדיט אליה נשען בעיקר על זכרונות העבר הלא רחוק ופחות על היכולת שלה העונה.
מחר נגלה מי מהן תפגוש אותנו ותנסה לגרום למה שקרה הערב להיות רק הפרומו למה שיחכה בגומלין אצלה בבית. די מדאיג.
אני מקווה שפליק ימצא את הפתרונות לעשרת הגמרים שעוד נותרו העונה בליגה, באלופות וגמר הגביע.
בטח אם ריאל לא תהפוך מחר מול ארסנל ותבוא במוטיבציה גבוהה ורצון נקם לגביע ולליגה.
ומהצד החיובי- קוברסי, פרמין שצריך לחזור לשים כדור ברשת לפני שזה יתנקם בנו והעובדה החשובה הבאה: אף אחד בפלנטה לא דמיין שהעונה תיראה כך. לא בליגה ובטח שלא באלופות, עדיין מגיע קרדיט ענק לכולם.
יאללה אל החצי! ויסקה בארסה ויסקה האנזי.
מרטין דווקא לא היה נורא היום. קונדה מצד שני ועל ארואוחו אין מה להוסיף…
באלדה עם כל המח ציפור שלו ובסוף תלוים הרבה בו.
באיירן בלי מוסיאלה זה כמו בארסה בלי פדרי. זה לא זה.
את אינטר לא ראיתי מלבד המשחק מול באיירן והם לא הרשימו אותי.
כמובן שאם נשחק כמו בשני המשחקים האחרונים, גם לגאנס תקרא אותנו, בטח באיירן/אינטר.
מודה שלא הצלחתי לתרגש כמוכם. בשום שלב לא היה נראה לי סביר שדורטמונד תסגור פעם של 4 שערים. מה שמדאיג אותי זה שכבר היה לנו מדרון ענק של הפסדים שהגיע אאוט אוף דה בלו ובישורת האחרונה של העונה אני לא מספיק בטוח בעקביות שלנו.
מתחילת העונה בארסה מתקשה מאוד מול קבוצות אינטנסיביות שלוחצות גבוה. הפתרוו הוא להיות אינטנסיביים בעצמנו וללחוץ בעצמנו ובטח שלא להיגרר למשחק קואוסט טו קואוסט אפילו אם שער אחד זה כל מה שצריך. בארסה לא עלתה היום אינטנסיבית. היא עלתה במין ציפיה שדורטמונד כבר קיבלה את ההפסד.
אפשר לבוא לכל שחקן ושחקן בטענות אבל היום ההפסד הוא דווקא על פליק. הוא זה שאמור להיות משטרת האינטנס. הוא זה שאמור לגרום לשחקנים לרוץ גם כשהם חושבים שזה כבר גמור.
מצד שני אפשר גם לבוא בטענות לסגל הכל כך לא מאוזן שלנו. בשניה שאיניגו/קובארסי לא נמצאים אין לנו הגנה ואין לנו בניית התקפות נורמלית. בשניה שפדרי לא נמצא הקישור קורס. בשנייה שהחלוצים לא פוגעים אין לנו שום דבר על הספסל שיכול לשנות (פראן אחלה אבל זה עוד מאותו דבר).
אתמול האנזי להפתעתי ולשמחתי עשה רוטציות. זאת הפעם האחרונה העונה שהוא יעשה את הטעות הזאת.
פרנקי לא מבין את הנעת הכדור של בארסה. גאבי הוא למל"מ מוחלט. לאמין וראפיניה קורסים. אנחנו בבעיה.
היחידים שנשארו מאסונות רומא וליברפול הם אראוחו, טר שטגן ואנחנו האוהדים.*
אז אין קשר בין הטראומה למי שהיה על הדשא, כמעט.*
פליק ידע שהוא חייב להפוך את המשחק הזה לאינטנסיבי ברמה נמוכה ביותר בגלל לוח המשחקים העמוס. בגלל זה פירקנו אותם בשבוע שעבר.
אני סומך על המנטליות של פליק לעומת המנטליות שלנו האוהדים.
*אראוחו וטר שטגן כן בטראומה. עם הגרמני בשער היינו סופגים יותר. הגיע הזמן לקדם שוערים חדשים כי עובר נהדר הקונספט של להצליח בלעדיו.
באמת חושב שזו האבחנה הכי חזקה מאתמול. בכדורגל המודרני חייבים מגן אחד יוצר, קונדה ידוע בתור נגר התקפית למרות שיתוף פעולה מוצלח יחד עם לאמין, ובאלדה שהתחיל את העונה כבאלטה הולך ומתעלה ככל שהעונה מתקדמת, היכולת שלו להיות טיפש ו’יחסית’ לא לשלם על זה במיידי עם ריבית היא קריטית. הוא מנסה לעבור שחקנים, הוא משתמש במהירות שלו, והוא מערבב הגנות הרבה יותר מראפיניה האימתני שבלם בינוני ביום טוב - מעקר.
מרטין טוב לנמושות הליגה, בחלק ההתקפי הוא באמת חסר מושג שהפך את ראפיניה ליותר גרוע ממה שהוא באמת - והוא היה רע.
מצאנו איזון אסימטרי מאוד עדין שמחזיק מעמד, כל בורג אבל כל בורג שנוציא יגרור תגובת שרשרת. זה לא תלות רק בפדרי, או רק באיניגו שר ההגנה, זה ניעור ספינה לא מאוזנת שמצאה יציבות.
טוב השנקל שלי באיחור.
אולי, אולי אם זאת הייתה באיירן, ריאל או ליברפול זה היה אחרת. בכל זה יש חשיבות עצומה למנטאליות במפעל הזה.
אני יודע שהוא מושמץ פה הרבה, אבל תגידו מה שתגידו-בהיעדר מרטינז, הקפטן האמיתי והרוח החיה זאת גאבי. אתמול מי שעצר את הסחף ועמד איתן באמצע, סגר את המגן מתי שצריך, ירד לגליצ׳ים והתלכלך מול המפלצות היה גאבי. הוא הביא איתו מנטליות אחרת, אותה מנטליות שאני מפמפם עליה כבר שנים שרק לו יש. מזל שהיה אותו במגרש אתמול.
לא יודע מה יש לקונדה, אבל אתמול הוא פתח עסק ליווי. לא מנסה לחטוף את הכדורים, וגם עם הקוו נבדל הוא חרבן לא מעט פעמים. דווקא אראוחו שגם ראיתי שתקפו פה הרבה הציל אותנו לא מעט. אני לא מבין קצת את התקיפה על אראוחו, אני מסכים שהגול השלישי עליו, אבל הוא היה טוב אתמול והאתלטיות שלו הצילה את הקוו הגנה שלנו לא מעט. שאפו ענק גם לקובארסי שנתן אקסטרה לחימה.
ג׳רארד מרטין זה נכה התקפית. אני בטורנירי ספורטאנטר מרדונה לידו (נירו ורומנו יעידו)
כל שלישיית ההתקפה פח. ראפיניה פשוט גמור, איך לעזאזל אתה מקבל מסירה עם פור על סולה שהוא 500 קילו בשר חזיר, ואתה עם פור 5 מטר ולא מגיע לשער למצב בעיטה? זאת נכות קשה.
הלאה לחצי.
אני מת על גאבי, באמת. והוא מדהים מבחינת רבאק, רוח לחימה וחוסר רצון לראות בעיניים. יש לו מנטליות שהלוואי והיה רבע ממנה לאחרים.
הבעיות שלי איתו הן התרומות (או חוסר התרומות) שלו לניהול המשחק והבעייתיות בהצטרפות קדימה ובהשפעה שלו בחלק ההתקפי. זו לא בהכרח אשמתו, או רק אשמתו, כי לא מעט פעמים הוא ממוקם בעמדות לא מתאימות לו, או מצוות עם שחקנים לא משלימים (למשל - פרנקי (*)), אבל עדיין צריך לעבוד על זה איתו.
קונדה היה זוועה זוועתית אתמול. לא ממהר לקבור אותו, כי יש מצב שזה נובע מעייפות מוגברת, אבל עדיין - זה היה קיצוני כמה שהוא היה חלש ובעיקר פחות “מורעל” אתמול.
אראוחו בהחלט הציל לו ולנו את התחת כמה וכמה פעמים אתמול, ואני מגדולי המגנים עליו פה (אולי הגדול שבהם). נכון. אבל קשה שלא לראות שמשהו בשטף המשחק נפגע כשהוא משחק, ושהביטחון העצמי שלו בקאנטים. הוא צריך 5-6 נגיעות בכל פעם שהוא עוצר כדור ומוסר, וזה מעכב ומלחיץ בלא מעט מקרים בלי סיבה מיוחדת. והבעיה היא שמה שכיפר על הדברים האלו עד העונה שעברה, כבר לא ממש שם. יכול להיות שזה יחזור, ויכול להיות שזה יחזור לשיא חדש, אבל כרגע הוא לא שם. הוא צריך בקיץ לעבוד טוב טוב על היכולת, התיאום והמנטליות שלו. כרגע איניגו וקובארסי לפניו בהיררכיה, ולא במעט.
(*) - אגב פרנקי, אתמול הייתה עוד הוכחה שהציוות שלו עם פדרי לא גורם לשחרור של פדרי, אלא להיפך - פדרי גורם לפרנקי להיראות יותר טוב ממה שהוא באמת.
אני דווקא חושב שזה בגלל הבנדנה המוזרה הזו שגרמה לו להיראות כבד וקשוח, הוא איבד את הקלילות שהייתה לו עם הקוקיות המגניבות.
התכוונת לטר-שטגן, נכון?
תאכל׳ס זה מה שחשבתי רוב המשחק, בטח ובטח אחרי שגם אנחנו כבשנו.
עם זאת, זה היה משחק קשה לצפייה ומבאס ברמות.
אמרתי לאשתי שלמרות שזה לא משנה, אני אשמח אם לא נפסיד את המשחק. ואז המשחק התחיל 
עידכנתי את זה דיי מהר ל״אני מקווה שלא נעוף״, אבל בשום שלב לא היו לי דפיקות לב כי הייתרון עדיין היה גדול מספיק והזמן נקף.
כשהיא הזכירה לי שאנחנו נראים חרא ותהתה אם זה יספיק לנו, אמרתי לה: אנחנו בפיגור של שער מהדקה העשירית בערך ועכשיו דקה 37, הזמן עובר… והם עדיין צריכים לכבוש עוד ארבעה שערים בשביל להדיח אותנו. זו לא משימה פשוטה…
אמש… השעון היה המפלט שלי.
אתם באמת רוצים להגיד לי שבשתים אפס כבר לא חשבתם איפה קוברים את הראש מרוב בושה כי ברצלונה בדרך לעשות רומא\אנפילד ועכשיו דורטמונד הדור הבא?
לא מבחינה נטו רציונאלית אלא ריגשית? להזכיר לכם גם ברומא ואנפילד מחצית ראשונה היה רק 1-0…
גם מחצית ראשונה לדעתי שיחקנו יותר רע משם…
אני נרגעתי רק ב2-1…
השחקן הכי חשוב בברצלונה זה פדרי . תלות מוחלטת בו.
קודם כל, בין ה 2:0 ל 2:1 לא לקח כל כך הרבה זמן.
שנית… זו לא בארסה של מסי המבוגר עם הקלאב-דה-אמיגוס שמתנשפים כבר במחצית.
פליק הרים קבוצה מאורגנת ובכושר. אתמול הם היו צריכים בסך הכל ״לשמור על התוצאה״, שזו משימה שבארסה לא עושה כל כך טוב, אבל היה לנו שפיל של ארבעה שערים לפני שמתחילות הצרות.
אם זו הייתה הקבוצה של אולד מסי אז כן. חד משמעית הייתי בפאניקה. אבל הקבוצה הזו כבר הצליחה לשמור על תוצאה איזה משחק שניים למרות שזה לא ב DNA שלה, והמאמן על הקווים הוא לא צנון רדום אלא בן-זונה קשוח שהראה שהוא יודע להגיע מוכן למעמדים גדולים.
בנוסף, הקבוצה הזו עשתה כמה ניצחונות חוץ יפים באלופות בעונה הזו. הקבוצה של אולד מסי אפילו לא זכרה איך מבקיעים בחוץ, שלא לדבר על ניצחונות.
לכן, לא אותו סיפור.
אז לא ראיתי לנכון לקבור את הראש…
מבחינת הגיון נטו מסכים איתך.
אני שואל ריגשי. תגובה ראשונה שלך רק אמוציות,. אני ב2-0 כמעט בלעתי את כל קופסת משככי הכאבים שלי כי רציתי שמשהו יגמור אותי מאשר לחות עוד רמונטדה עלינו (צוחק פה)
חד משמעית. גם לא אחרי ה-4-1 המנובדל. יו אול ניד טו קאלם דה פאק דאון.
פליק ידע שיש משחק אחד שאפשר לזרוק, וזה את המשחק הזה. והוא הלך על זה ביג טיים. בהמשך נדע אם זה השתלם לו, או שהמומנטום חשוב יותר מעייפות. בהרגשה שלי העייפות כבר התחילה לתת את אותותיה ולכן בחמישה משחקים באפריל רק פעם אחת כבשנו יותר משער אחד במשחק - מול דורטמונד, בבית, עם כל ההתלהבות של משחק גדול. כלומר, אני מאמין שההפסד הזה ישתלם לנו. תקראו לזה סרגל מאמצים, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אנחנו רגע לפני המאני טיים והיכולת בנסיגה הכי רצינית מאז תחילת 2025.
בהגנה, זה לא רק העובדה שאיניגו לא שיחק ולאראוחו יש יכולת טכנית של אצטרובל, זה גם שאם כבלם ימין קובארסי מזכיר את קרלס פויול אז כבלם שמאל הוא מזכיר את קלרס אלנייה. יכול להיות שבמצב שבו איניגו לא משחק, עדיף לשחק עם אריק לצידו של קובא. ביחד עם הפציעה של באלדה קיבלנו קו הגנה מאולתר שבו איכשהו דווקא קונדה מצליח לשבור את קו הנבדל פעם אחר פעם. אולי זו עייפות מזה שהוא שיחק 85624684 משחקים רצופים ואולי הסטרס מזה שהוא אמור להיות זה שמוביל את ההגנה - אבל זה היה אולי המשחק הכי חלש שלו אצלנו.
בקישור, מאוד לא פייר לבוא בטענות לדה יונג. הוא לא יודע לשחק קשר אחורי יחיד, ולכן עם פדרי הוא נראה כל כך טוב העונה. אז לא רק שזה לא היה פדרי, זה אפילו לא היה קאסאדו הפצוע או אריק. גאבי הוא נשמה, אבל הוא לא מתאים לשום עמדה ב-4-2-3-1 הפליאקי. תוסיפו לזה את משחק הלחץ המצוין של דורטמונד, שאנחנו באופן קבוע מתקשים מולו העונה, בטח בלי 2 העוגנים שכבר דובר עליהם רבות (כדור למהירות של באלדה, או כדור אלכסוני של איניגו ללאמין) ולא סתם דה יונג היה במשחק נפל. אבל יותר חשוב מגאבי - אני רוצה לפתוח פה סוגייה שאיל מאוד יכעס עליה. פרמין פשוט לא מספק את הסחורה. איל וליאור יתפסו לבישול שלו, אבל הילד פשוט לא מצליח לתת את מה שאנחנו צריכים ממנו. השילוב שלו ושל גאבי בקישור גמר אותנו. גם פדרי היה מתקשה עם השניים האלה. אני לא יכול להסביר אפילו עד כמה החזרה של אולמו לכשירות חשובה לנו, ואם הוא יצליח לא להיפצע במשך חודש וחצי רצופים, אז השמיים הם הגבול. כאילו, באמת השמיים, יש מצב שזה יהרוג אותו.
בהתקפה יש לי טענות אל פליק. אנחנו זועקים פה על מנוחה ללאמין כבר תקופה, ולבנדובסקי פשוט לא מסוגל לשחק שני משחקים בשבוע. ראינו עד כמה הקילר אינסטינק שלו פועל בתקופה האחרונה בכל משחק שהוא מגיע אחרי מנוחה, והיה מקום לתת לפראן לפתוח. בפועל שניהם היו חושך אתמול ולא קיבלנו מהם כלום, ובנוסף הם לא נחו והעומס עליהם רק הועצם. מי שיכול היה להינות ממנוחה של לאמין זה ראפיניה, שבא יותר לידי ביטוי ברגע שהוא שיחק בימין. כמו שאריאל ציין, לשחק בשמאל בלי באלדה זה משהו שמקשה עליו לבוא לידי ביטוי, ומצריך ממנו את הדבר היחיד שאין לו - דריבל.
ועוד נקודה אחת קטנה - ההפסד הזה שבר רצף של 25 משחקים ללא הפסד. הבעיה עם הרצפים האלה היא הקטע הזה שבשלב מסוים הם פתאום מתהפכים עלייך, ומהרגשה של בלתי-מנוצחים זו הופכת להיות משקולת של “מתי לעזאזל זה יגמר?”. ארגנטינה נפטרה מהרצף שלה במשחק הראשון של המונדיאל ויצאה משם לרצף חדש - זו בדיוק צריכה להיות הדוגמה שפליק נותן לשחקנים שלו: נשארו 7 משחקים עד הקלאסיקו בליגה. תנצחו 7/7 ותמצאו את עצמכם כדאבליסטים שיכולים לזרוק את 3 משחקי הליגה האחרונים לפח כדי להתכונן לגמר האלופות.
שב בשקט המבוגרים מנסים לדבר
של נעליך מעל רגליך - פרמין הוא הסחורה
הילד הופך את כל מי שסביבו לטוב יותר מהסיבה הפשוטה - הוא כל הזמן מהווה אופציית מסירה. בלי פרמין לכל שחקן יש אפשרות מסירה אחת - עם פרמין לכל שחקן יש 2 אפשרויות מסירה. זה המון.
גאבי לא משפיע על המשחק. אולמו משפיע רק במשחקים מסויימים.
אי אפשר לשפוט אף קשר כשההרכב הוא פרנקי גאבי ופרמין. זה פשוט לא קישור אפשרי. אין בו שום היגיון.
