זו נקודה חשובה. כשאראוחו משחק זה דוחק את קובא לשמאל, ואנחנו מקבלים בלם ימני שלא יודע להניע כדור או להתמודד עם לחץ, ובלם שמאל בן 18 שקשה לו לראות את המגרש מהעמדה הזאת.
לפרק את צמד הבלמים כדי ששניהם יהיו בעמדות לא טבעיות זה זוועה - ומצד שני מרטין זה זוועתיים. בלית ברירה הייתי פותח עם פורט, או אולי אולי אולי הפתרון נמצא אצל מס’ 44 שנראה כמו סוג של אדריאנו (מגן ימני בלי רגל דומיננטית שיכול לשחק גם כמגן שמאלי).
כן מרטין, לא מרטין, כן איניגו, לא איניגו - זה דיון אחלה ונכון והכל.
אבל צריך לזכור ש-3 השערים שחטפנו במשחק הראשון לא היו על מרטין (לפחות לא ישירות), וש-2 הראשונים היו עם קובארסי ואיניגו כצמד הבלמים. בקיצור, גם אם איכשהו באלדה וקונדה יעשו את קסם המאה ויופיעו מחר בהרכב בדרך נס, זה לא יהיה שווה כלום אם נפילות הריכוז האלו והיכולת של שצ’זני לנוע כל כך לאט ביציאה לכדור שהוא חוזר אחורה בזמן (או בכלל לא להחליט אם הוא יוצא לכדור גובה או לא) יחזרו גם בגומלין.
בקיצור - יותר משזה תלוי בזהות השחקנים שיפתחו בהגנה, זה תלוי ביכולות המנטליות (שלהם ושל השחקנים האחרים שיצטרכו לעזור המון) להישאר מרוכזים ולחפות אחד על השגיאות של השני.
חשבתי על זה מוקדם יותר בעונה.
הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו זה שאפילו ששניהם לוקים בחסרונות דומים עם הכדור, בלי הכדור קונדה עשה קפיצה משמעותית בכל הקשור לתנועה שלו בחלק ההתקפי ויש לו תיאום טוב עם לאמין. אולי זה.
אראוחו בעיקר ‘‘הרשים’’ בעמדה הזו בתור ‘‘ספיישליסט’’ 1 על 1 מול ויניסיוס, וגם זה בסוף התהפך עלינו.
הבעיה הספציפית שלי עם אראוחו כמגן באופן עקבי הוא החשש מקרקעי המסטרינגס. אני חושב שיש גבול לכמות הספרחנטים שאראוחו יכול לייצר לאורך זמן בניגוד לקונדה שחווה רק בסוף העונה מתיחה אחרי מעל 4000 דקות העונה. לא יפתיע אותי שזה עלה כשיקול אחרי הרצף פציעות האחרון שלו.
10 מתוך 11 זהים בכל ההרכבים המשוערים.
ההבדל הוא רק אראוחו או מרטין, וכתוצאה מכך התפקיד של איניגו.
הכי חשוב זה לשמור על ריכוז מלא. אני לא חושב שאינטר תוכל לשחזר את הגולים מהמשחק הראשון, ואנחנו נגיע לאותם מצבים שוב. אם נהיה מרוכזים ולא נעשה שטויות, ננצח.
אם פותחים עם אולמו ופרנקי זה רע מאוד. פליק לא לומד לקח והולך על השניים האלה למרות שזה רך כמו חמאה ולא בקטע טוב. חשש כבד שעם הדואו הזה אנחנו מאבדים את מרכז המגרש ותלויים בחסדי לאמיים.
כשהיריבה משחקת בונקר טהור, מספיק 3 בלמים ומרטין כדי להתמודד עם 2 חלוצים נומינליים.
לעומת זאת אנחנו צריכים את יכולת הכדרור והמסירה של שניהם.
המטרה היא לכבוש יותר מאינטר.
לפרנקי אין יכולת כדרור יש לו רק יכולת מסמוס ולאולמו יש יכולת מסירה אבל בשביל זה הוא צריך את הכדור. כל אחד מהם בנפרד זה בסדר אבל שניהם יחד זה מבטל אחד את השני.
אני גם לא בטוח שניתקל בבונקר בהכרח. אין כבר את שערי החוץ כמו פעם.
תנאי גדול מאוד לבונקר של אינטר הוא שברצלונה תספוג ראשונה. זה קורה לנו יותר מדי העונה, ובעיקר בגלל איבודי ריכוז (גם בשבוע שעבר, וגם מול ואידוליד בסופ"ש).
לפני פרנקי ו/או אולמו התקפית, צריך לוודא שהם ואחרים לא מפשלים הגנתית, כדי לא להגיע למצב של נסיונות לפריצת בונקר.
פליק מקשיב לך: “אנחנו המאמנים מנתחים הכל. אולי מבחוץ זה נראה אחרת, אבל לכל דבר יש סיבה. אנחנו רוצים להגן הרבה יותר טוב ונעשה שינוי לעומת המשחק הראשון”.
עם כל החסרונות של פליק ואולמו ביחד אני חושב שזה כבר לא הזמן לשינויים. פליק מאמין גדול בשניהם ולערב כל כך גורלי צריך את השחקנים שקיבלו את מלוא האמון. לכן גם חושב שנראה את מרטין בשמאל (ואיניגו יעבור לשם במחצית השניה), כדי שנקבל בהתחלה את צמד הבלמים המוביל שלנו באמצע ונימנע ככל האפשר מספיגה מוקדמת. בימין אריק, שוב איש אמונו של פליק למשימות מיוחדות.
בכל מקרה, בארסה הזו כבר הוכיחה לנו שהיא יודעת להבקיע מול כל קבוצה גם כשאנחנו ביכולת סבירה. מאמין שגם הערב נדע להבקיע כי ראינו שהשד לא כזה נורא, ככה שהכל תלוי בכמות השערים שנספוג. מיליון אחוז ריכוז, לא לספוג שער מהיר ולא להיות הרפתקניים מידי, זה כל מה שאני מבקש.
השעות לא עוברות. הפרפרים, התנינים, מה לא. סומך לגמרי על כל אחד ואחד מהשחקנים שהביאו אותנו לרגע הזה ובו בזמן מפחד פחד מוות להתאכזב כמו בטראומות האירופאיות הקודמות. אבל הפעם רוצה להאמין שיהיה בסדר.
מעניין למה הוא התכוון.
יכול להיות בהרכב או במערך ההגנתי, אולי שניהם.
אנחנו בדרך כלל לוחצים עם הכנפיים מקדימה ואז המגנים עולים גבוה, אבל זה מאוד קשה מול קבוצה עם שלושה בלמים וכל מיני תנועות חכמות שמבלגנות את היריבה.
לא היה לנו מענה הגנתי מספיק טוב למה שהם הציבו מולנו ברמה הטקטית(אינדיבידואלית פחות היה הבעיה לטעמי).