לפרנקי יש יכולת להתקדם עם הכדור ולהשאיר שחקנים מאחורה. לפחות לשבור קו הגנה ראשון ולגרום למישהו לצאת אליו ולשחרר שחקן אחר. אני מניח שבגלל זה הוא מקבל כל כך הרבה קרדיט מפליק.
אני קורא לזה כדרור כי במהות זה זה.
אולמו הוא הקשר הקדמי ביותר, עם יכולת כדרור על שטח קטן, בעיטה, כניסה לרחבה, פסים קצרים. כשהוא ביום טוב הוא הקשר ההתקפי הכי טוב שלנו.
פדרי עולה על שניהם כמעט בכל פרמטר. בין היתר, גם בלעשות הגנה. אני מאמין שזה אמור להספיק מול אינטר הזאת.
3 שערים שהם כבשו במשחק הראשון היה נס מבחינתם. Xg מראה את זה.
הלוואי ואינטר תשחק כדורגל. אנחנו אמורים לנצח יותר בקלות.
במקרה הזה הייתי מחליף את פרנקי או את אולמו בגאבי.
אגב אני לא רואה איך מרטין יכול לתרום יותר מאראוחו בכל ססנאריו. מקווה שלזה פליק התכוון כשדיבר על שינוים בהגנה.
שתדע שזה אחד הפרמטרים הכי שקריים בעיניי- “קידום כדור” או BALL CARRY. לא רק שזה חסר משמעות, עצם זה שפרנקי בעיקר משמתמש בזה מצביע לי עוד יותר על למה הוא זה שמעט את המשחק. הכדור נע הכי מהר במסירות מרגל לרגל בקצב גבוה, גם אם אתה יוסיין בולט עם הכדור, אתה עדיין לא תצליח להניע את הכדור מהר כמו במסירות. זה למה קסאדו, או האנטיתזה לאתלטיות- בוסקטס הצליחו לשמור על קצב גבוה מבלי להיות מובילי כדור כמו פרנקי.
אני לא מתחבר לתחושת השאננות כאן. הגענו למאני טיים עם יותר מידיי חיסורים וסימני שאלה. מאוד לא רגוע אצלי בלב. אבל רק על זה שיש לי לב להרגיע אני מודה להנזי.
איזו תחושת שאננות?
חוץ מדמיטרי ואולי אריאל, אני לא חושב שיש פה אחד שאופטימי, ובטח לא שאנן.
להפך, נראה שהרוב פסימים ואני לא מדבר על שביט ומשה שקוברים אותנו לפני כל משחק גם אם הוא נגד נס ציונה נערים צפון.
משחק גרוע של לא מעט שחקנים, עם ובלי קשר למשחק הנכון מאוד של הנראזורי במחצית הראשונה. אולמו במשחק קטסטרופלי, ראפיניה לא החתים כרטיס להתחלת יום עבודה, פראן גם לא קיים, ופרנקי זה…פרנקי.
פרנקי שניסיתי לעודד את עצמי איתו פשוט נוראי. לא שווה מקום על המגרש.
ראפיניה פשוט לא קיים. לאמין מנסה יותר מדי.
פדרי לא זוכר אותו כל כך עצבני ורב עם השופט.
מרטין לא תורם כלום.
מקווה שפליק יעשה משהו במחצית. כבר הפכנו פיגור הרבה פעמים השנה, אבל לא מול קבוצות חזקות כמו אינטר.
