קיץ נוסף באנגליה. קרוב למיליארד פאונד נשפכים לכל עבר, מאות שחקנים מגיעים, עשרות שחקנים הולכים. ההתרגשות אוחזת בכל - אוהדים אופטימיים נאחזים בתקווה לעונה טובה יותר, אחרים מקווים לשמור על הקיים וישנם גם כאלו שמקווים פשוט לא לרדת ליגה. אבל מספיק לדבר על צ’לסי. עונת פרמייר ליג חדשה בפתח.
בתחילת העונה שעברה דיברנו על המעבר של הליגה מטופ 6 לטופ 8. ואכן, 8 המקומות הראשונים בטבלה היו התחרותיים ביותר בשנים האחרונות. ארסנל הגיעה הכי קרוב שאפשר לאליפות ראשונה מאז וונגר במאה התשע עשרה, אבל לא יכלה למכונה המשומנת של פפ. אסטון וילה נתנה עונה מהחלומות ותשחק העונה בליגת האלופות, בעוד יונייטד נתנה עונה מהסיוטים והייתה משחקת בסוני בבית אלמלא הזכייה בגביע האנגלי. טוטנהאם, צ’לסי וניוקאסל שמרו על יציבות מרשימה בהיותן לא-יציבות לאורך כל העונה, אך הצליחו להשתחל למפעלים המשניים.
אך הסיפור המעניין של העונה הוא לא מי תיקח אליפות (סיטי) או תסיים סגנית (ארסנל), אלא חביבת המדור ליברפול. אחרי כמעט עשור מוצלח בצורה כמעט חסרת תקדים, כולל זכייה בליגת האלופות, אליפות, גביע ליגה אחד או שניים ובעיקר כדורגל משובח, יורגן קלופ עזב את אנפילד. כדי להתמודד עם אובדן המאמן הכי דומיננטי בהיסטוריה שלה ובהיסטוריית הפרמייר ליג למעט פרגי ופפ, החליטה ליברפול להיות הקבוצה היחידה (!) בכל 7 הליגות הגדולות (!), שלא החתימה אף שחקן בקיץ. עם זאת, היא כן הביאה צוות מאמנים הולנדי, לאחר שראתה את ההצלחה הכבירה שהשיטה הזו הביאה לשכנים החביבים ממנצ’סטר.
ייתכן שזוהי משאלת לב יותר מתחזית מקצועית, אך ליברפול בדרכה הבטוחה לעונת דיוויד מויס ביונייטד. קלופ, בניגוד לפפ, לא עבד עם מערכת ניהול מושלמת מאחוריו. הוא הצליח למרות ההנהלה ולא בזכותה, מבלי להיכנס להאם ההנהלה של ליברפול אשמה (כמו של יונייטד) או פשוט לא מסוגלת (גם כמו של יונייטד). הפרישה שלו היא זעזוע משמעותי מאוד למערכת, והתקווה למצוא אדם שיחליף אותו כך שהכל ימשיך לעבוד חלק, לא מאוד סבירה. אז הכינו את הפופקורן, חככו את הידיים בהנאה, ובואו לראות אימפריה נופלת מהר.
קבוצה מעניינת נוספת מגיעה מהקצה השני של הטבלה והיא איפסוויץ’ טאון. אקס יונייטד קירן מקאנה קיבל את תפקיד המנג’ר בליג 1 (הליגה השלישית, כן כן זו של רקסהאם) והעלה את איפסוויץ’ ליגה פעמיים ברצף. הישג די מטורף בהתחשב בעובדה שאיפסוויץ’ ישבה לה בנחת בליג 1 מ-2019, בתחרותיות של הצ’מפיונשיפ ובכך שזה התפקיד הראשון של מקנה כמנג’ר. איפסוויץ’ שיחקה כדורגל מצוין לאורך כל התקופה, בניגוד גמור לסטיגמת הבעט ורוץ (המוצדקת?) של הליגות הנמוכות באנגליה. האם הקלופ לעניים של איפסוויץ’ יתגלה כקלופ לעשירים?
מלבד אלו נסתקרן לראות האם אונאי אמרי מצליח לעלות מדרגה עם אסטון וילה, כשהישארות בטופ 4 בעונה אירופית לגמרי נחשבת כעליית מדרגה במקרה זה. האם טוטנהאם (של מנור סולומון!!!) תצליח להפיק יותר מכדורגל שובה עין שמקבל שישיות ממנצ’סטר סיטי. האם ארסנל תפסיק לשלשל במכנסיים ותלך עד הסוף חחח? וכמובן האם צ’לסי תעמוד באתגר ותצליח לרשום 25 שחקנים בלבד לעונה?
מחוץ למגרש נזכה לראות כיצד אברטון מקבלת עונש ויורדת ליגה כי זייפה בדו"חות שלושים פאונד ועשרה פני, בעוד מנצ’סטר סיטי מקבלת קנס עצום של שלושים פאונד ועשרה פני על 115 הפרות של הפייר פליי הפיננסי. החלטה תתקבל באיזור ינואר. אכן פייר פליי.
אם ארוחת שישי לא מכבידה עליכם מספיק ואתם מתקשים להירדם, את העונה יפתח מחר בלילה (22:00) הבאנגר מנצ’סטר יונייטד נגד פולהאם. יתר משחקי מחזור הפתיחה:
איפסוויץ’ - ליברפול (שבת 14:30)
ארסנל - וולבס (שבת 17:00)
אברטון - ברייטון
ניוקאסל - סאות’המפטון
פורסט - בורנמות’
ווסטהאם - אסטון וילה (שבת 19:30)
ברנטפורד - פאלאס (ראשון 16:00)
צ’לסי - מנצ’סטר סיטי (ראשון 18:00)
לסטר - טוטנהאם (שני 22:00)
