לא ממש אכפת לי מהמפעל הזה, וחבל שלא פגשנו את אתלטיקו קודם. העינו עפים וחוסכים כוחות למפעלים החשובים.
מקווה שפליק ילמד מזה. לא קורא הרבה שמפרקים אותנו ככה, אז כל משחק כזה הוא צריך ללמוד.
זה הדבר הכי טוב שיקרה ליריבות של אתלטי בליגה. אם בעקבות המשחק הזה הוא יזכה לעוד שנה שם, בטווח הארוך עוד נחזור למשחק ונגיד אולי זה רק היה מכה קלה בכנף
כל השאר הודעה שלך אני מסכים. מזל שלא חטפנו יותר
יש הרבה חשבון נפש להנהלה ולצוות המקצועי לעשות לקראת שנה הבאה. אני מקווה שהפנטזיה על אלברז תשחט בעקבות המשחק הזה ויוציאו כל אגורה שיש לנו על כמה שיותר שחקני הגנה חדשים. אני חושב שחוץ מאריק וגרסיה ואולי מרטין בגלל שהוא נשמה למכור את כולם שם.
מעניין שלא נאמרה שום מילה על מצב הדשא. הגול הראשון הוא פרופרלי בגלל הקפיצה של הכדור שמשנה את התזמון בו הפס היה אמור להגיע לגארסיה. וזו הייתה רק ההתחלה.
לא הצלחנו לחבר פסים פשוטים במחצית הראשונה עם דשא שמקפיץ את הכדור כל הזמן וגורם לו לשינויי כיוון ותאוצה. היה ברור שהשחקנים אבודים ולא מצליחים להתמודד עם זה. שחקני אתלטי שכבר התאמנו על הדשא הזה וכבר הספיקו להתלונן עליו ידעו בהחלט למה לצפות והיה ברור שההשפעה עליהם פחותה.
במחצית השנייה כבר היינו יותר מוכנים אבל זה לא הספיק. מה גם שסגנון המשחק שלנו גם ככה אוהב את הכדור על הדשא ולא באוויר. אמנם היו לנו פחות איבודים, אבל זה לא היה מצב משחק נוח.
כבר שיחקנו לא פעם על מגרשים כאלה, כטקטיקה של לפגוע בשטף המשחק הברסאי, אבל זה לא קרה יחסית תחת פליק, וגם בד״כ זה הגיע מול קבוצות קטנות במצב שהייתרון שזה סיפק להן היה יותר מאזן מאשר מהווה מצב של נוקאאוט.
שאפו לאתלטי. לקחו בכוח את מה שהם רצו. יהיה קשה לחזור מזה.
7 לייקים
אני חושב שהביקורת שלך על שחקני ההגנה היא מוגזמת, הם מופקרים על ידי השיטה. קובארסי בעיני בלם טוב גם אם בעונה קצת פחות טובה, וגם באלדה בסדר. קונדה באמת הוכיח לא מעט פעמים שאין על מי לסמוך. על סמך איך שהוא נראה בשנה האחרונה אני לא מבין למה הוא ממשיך לפתוח גם כשקאנסלו זמין. בסדר קאסלו גם לא מאלדיני בהגנה אבל לפחות התקפית יש לו אימפקט אדיר.
בלי קשר חוליאן קצת אוברייטד בעיני, הוא היה דיי בינוני בסיטי בעונה שבה הוא שיחק המון. באתלטיקו כן היו לו תקופות של שחקן שחקן אבל הן היו קצרות והוא לא הראה יציבות. אם אני בוחן את כל התקופה שלו באתלטיקו הוא לא הראה משהו שמצדיק רדיפה של ברצלונה לדעתי. הוא גם לא מתאים לסגנון ודווקא מה שהוא הראה בסיטי יותר מייצג לדעתי מה הוא יביא לברצלונה.
מופקרים ע”י השיטה?
השיטה הזו גם היתה שנה שעברה ותהיה שנה הבאה. אם הם לא טובים בשבילה… אז מה אני יגיד לך זה בעיה.
בעיני באלדה לא לרמה של ברצלונה יותר. קונדה יצא לשנת חופש רק שהוא מקבל כסף עליה קוב חייב מבוגר אחראי לידו. היחיד שעוד מפתיע טיפה זה ארוחאו שנראה שטיפה מיצב את עצמו, אבל יכול להיות שזה רק בגלל שהוא מקבל מעט דקות.
לקנות את אלברז או כל חלוץ אחר ולהשאר עם ההגנה הזו גם לשנה הבאה זה הפקרות. אם לברצלונה ישאר כסף שיפנו אותו לחיזוק התקפי. אבל עוד שנה עם הגנה כזו? די חלאס. מספיק.
בקיצור בהנחה שקונדה לא יקום משנת החופש שלו, הוא ובאלדה צריכים להיות “למכירה”
אני גם הייתי מנסה למכור את פראן כי הוא תכלס נותן מספרים ובצדק יצא ממשבצת ה”פלופ”
המשחק הזה הוא לא איזה “באג” או “מזל רע” זה היה באויר .
לחלוטין.
אף שחקן לא ישנה את מה שקרה אתמול.
יש לך סגל בלי קשר אחורי ובלמים איטיים וחלשים פיזית (אולי חוץ מאראוחו). השיטה באה בגדול להתמודד עם זה, כשהיא מנסה לשמור את המומנטום והכדור בצד של היריבה.
בבלוק נמוך נראה כמו השנה האחרונה של צ’אבי רק חלשים יותר.
אין הרבה מה להגיד על המשחק, את׳ אתמול מחצית ראשונה פשוט פירקו את ברצלונה ושמו את כל הבייצים שלהם על ההתחלה ועשו את זה בצורה מושלמת. אין לדעת מה היה קורה ללא הגול הראשון שהשפיע המון פסיכולוגית, אבל ברכות לאת׳-הם פשוט ביצעו את התוכנית משחק שלהם בצורה מושלמת וניצחו 4-0 בצדק. הם יכלו גם לתת לנו 6-7 גולים אם אלבארז מרוכז.
אין אשכרה שחקן אחד בברצלונה שאני יכול לציין לטובה אתמול. אולי גרסיה שלמרות הגול היה טוב. חוץ מזה כל השאר פשוט חרא, ולדעתי לפחות בהרכב פחדני עם עוד קשר אמצע במקום קיצוני זה מתכון לאסון. זה כיביכול יותר ״מוגן״ אבל זה פשוט לא שווה כלום שיש לך את דה יונג שהוא בייסיקלי קוקסינל שלא עושה הגנה באמת. 0 תרומה התקפית ו0 תרומה הגנתית. הגול השני עליו, שומר על האוויר במקום לראות את גריזמן פשוט מנצל את הבור שלו, וגם בגול הרביעי הוא פשוט איחר בסגירה על אלבארס.
ברכות לאת׳, הם שיחקו יותר טוב וגם עם הגול צימוק שלנו שנפסל בצורה כרגיל מביכה הם פשוט נראו יותר טוב ורעבים מאיתנו.
אני מקווה שהסטירה תעיר את השחקנים ושאת האליפות לפחות ניקח.
אני דווקא חושב הפוך, שפליק כבר מזמן היה צריך להבין שמשהו בשיטה לא עובד והוא צריך לחשוב איך הוא משנה אותה, הוא ממשיך להתעקש וזה ממשיך לא לעבוד. אתמול היה ברור לחלוטין שהבעיה לא פרסונלית.
לייק 1
אגב, דוגמה קלאסית למה אם רוצים, אפשר להפוך גם הגרלה עם משחק ראשון בבית להזדמנות חיובית. באמת שאני לא מבין למה הפכו משחק גומלין בבית ליתרון מובהק. אפשר להיערך לכל סיטואציה, וזה מוציא לאור מאמנים טובים.
זה לדעתי מאוד תלוי סיצואציה. בדרך כלל לקבוצות הגנתיות עדיף לארח את הגומלין אחרת הן בבעיה במשחק הראשון. אבל אין פה משהו שנכון לכל המקרים.
לגבי הגומלין לדעתי ברצלונה לא יכולה להפוך את התוצאה בעיקר בגלל שאין לקאמפ נואו אפקט משמעותי כרגע, אין אולטרס והאיצטדיון חצי ריק, צריך הר געש מסביב לשחקנים כדי לחזור מכזה פיגור וזה לא המצב.
מה שבאמת מטריד אותי מאירועי אמש זה שוב מצב הפאניקה שאופף את הקבוצה במשחקי חוץ מכריעים בהם היריבה טורפת את המגרש, משחקת אגרסיבי ולוחצת גבוה ללא מענה.
עם כמה שגם אני שונא את ההפקרות ההגנתית בקבוצה הנוכחית, נדמה שבברצלונה זה כבר מעבר לשיטת משחק כזו או אחרת, אלא מנטליות שמלווה אותנו כבר מעל עשור (ויש שיגידו שהיתה מאז ומתמיד ופשוט הוסתרה מעט בתקופת הפפ-טים) ומאפשרת ליריבות לתקוף אותנו גלים-גלים בעוד השחקנים נתונים לאיזה שוק אילם.
אריק תירץ אחרי המשחק שהקבוצה צעירה ולא רגילה לסוג כזה של לחץ בפיגור, אבל בעבר היינו טוענים בדיוק ההפך שהשחקנים המנוסים כבר שבעים ושאננים ולכן דרושים חילופי דורות כדי להשכיח את המנטליות הלוזרית. אז הנה דור חדש עם אותו סיפור ישן ואותה פוסט טראומה, שנה אחרי שנה.
לצערי אני לא רואה פיתרון חוץ מזה שאיכשהו נתגבר על משחקי חוץ כאלה במשך מספר שנים עד שהמנטליות תשתנה.
2 לייקים
אני מדמיין אותנו מנצחים במשחק הראשון בקאמפ נואו ואז בגומלין מובסים בדיוק כמו אתמול. דווקא זה התרחיש שהכי מאפיין אותנו. לכן עדיין מעדיף את האופציה של גומלין בבית גם אחרי מבוכה כזאת, אולי נחזיר לפחות טיפה מהכבוד.
אני לא מכיר איזו אינדיקציה ברורה שפליק משתמש בשיטה הזו בגלל סוג הבלמים, מנגד הוא עשה את זה גם עם בואטנג ואלאבה. אם כבר העובדה שהוא משחק ללא קשר אחורי באופן מודע זה הסבר עם יותר גיבוי והיגיון.
אתמול הכל קרס. לא שחקן כזה או אחר, או בלם מהיר או איטי, או מגן עם שם איטלקי.
בארסה ‘‘לא הגיעה למשחק’’ עם הסגנון הסופר התקפי שלה. וקיבלה על זה בראש מול קבוצה עם סגנון שמתאים לנצל את ההפקרות שלנו ועם איכות התקפית מצוינת.
כל איבוד כדור הפך למתפרצת ומשחק הלחץ שלנו היה לא קיים. בלי לחץ מהיר, יש שטחים כיד המלך, ולא עזר שאף אחד לא טרח לחזור אחורה לעזור.
קריסה מוחלטת של קבוצה.
לייק 1
אני כבר לא מאמין שלאווירה באיצטדיון יש השפעה מכריעה על השחקנים. אוי ואבוי אם כדורגלנים תלויים ברעש כדי להיות טובים יותר.
זה לא רציונלי, זה מבוסס יותר מדי על רגש וזה לא הסבר מקצועי. הסיבה המקצועית שאני חושב עליה זה שיטת משחק מבוססת לחץ ומחץ, ובו זמנית בקבוצות חוץ ששומרות כוחות למשחקי הבית, לפחות במשחקי ליגה שם הפרס הוא רק 3 נקודות.
עובדה שכשקבוצת חוץ רוצה ויש משחק קריטי, היא תשחק בשיטה כזאת גם בחוץ.
בעונה שעברה המשחקים נגד אתלטיקו בגביע היו באמת שוויוניים כי שתי הקבוצות היו במיטבן ולא רק קבוצת הבית.
אני רואה גם תסריט שבו אתלטיקו מגיעה למשחק גומלין במטרופוליטנו אחרי ניצחון בקאמפ נואו ולא לוחצת גבוה, אלא שומרת על התוצאה ובארסה לוחצת גבוה.
אני שם לב בכתיבה שלך בשנה האחרונה שאתה מנסה להתייחס רק לשיקולים קרים, אבל כפי שהרבה סופר טקטקנים כמו ביילסה, פפ, מוריניו, ארטטה, סמפאולי ועוד הבינו: כדורגל זה משחק של אנשים. אפשר להשפיע על כל אחד, מקצועי ככל שיהיה.
4 לייקים
לא פוסל את זה לחלוטין, בטח כשאנחנו כאוהדים מנתחים את זה. אבל זה לא העיקר, מאמנים לא מתכוננים ככה למשחקים, ובטח שלא בונים על מזל ואירועים חיצוניים.
מאמנים ושחקנים בהחלט יכולים להיות מושפעים מהקהל ומהדחיפה שלהם, אבל במנותק מההוראות הטקטיות ותכנית המשחק. ויניסיוס למשל זו דוגמה חריגה, אבל עדיין הוא יודע מה המאמן מבקש ממנו לעשות במשחק החוץ נגד מיורקה או ולנסיה.
וכן, הרבה פעמים חשיבות רגשית של משחקים משפיעים על תכנית המשחק של המאמן. לא תמיד, כי ראינו לדוגמה את הקלאסיקו בברנבאו שבו היינו חסרים אז פליק די ויתר מראש על תכנית משחק לנצח בכל הכח.
יש לי בעיה כשפרשנים באולפנים או מאמני עבר מפרשנים מקצועית עם מושגים רגשיים ולא רציונליים. למשל כשהסיבה לדעתם להופעות של ריאל מדריד בליגת האלופות היא “מלכת המפעל” או משהו כזה. לא שזה לא נכון, אבל זה לא הסבר מקצועי הולם לדעתי.
אלו שני דברים שונים. השפעה מנטאלית על שחקן זה לא תחת הגדרה או שווה ערך למושג הערטילאי שנקרא “מזל”. אראוחו סבל מדיכאון וחרדה לא בהכרח “מחוסר מזל”.
יש לשחקן כמו ויני שתי הנחיות שבהכרח חייבות לקרות תחת כמעט כל מאמן ושתיהן מושפעות בין היתר מביטחון ומוטיבציה: לייצר יתרון מספרי בהתקפה ע”י האחד על שלו שבנוסף ללחוץ את המגן שלו בזמן שהקבוצה היריבה עם הכדור או משיגה אותו ב resting position. לראשון הוא בהכרח צריך ביטחון, בשביל השני הוא חייב מוטיבציה. ובלחץ הגבוה רוב השחקנים נופלים ברמת המוטיבציה והמשמעת במהלך העונה.
זאת הייתה הביקורת של מוריניו לעומת ה epl בפרספקטיבה שלו כמאמן. הוא לא ימדד בהכרח על כל העונה, אלא גם בהתמודדות בקלאסיקו בפרט, שבראייה רחבה אלו רק 6 נקודות.
עם זה אני מסכים במאה אחוז.
לייק 1
הוא עוד יטעה, לפעמים הקבוצה לא תרוץ כמו שהוא היה רוצה, אבל הוא יודע מה הכרחי בשביל שלכל הפחות ניתן פייט ולא נקבל תבוסות כאלו. להפסיד זה קורה לחטוף תבוסה זו נרפות.