קופה דל ריי 25/26 - חצי גמר - לא מצליחים להפוך ומודחים מהגביע אחרי 3:0 על אתלטיקו בבית [3:4 בסיכום 2 המשחקים] (כבשו: ברנאל 2X, ראפיניה [פ]. בישלו: לאמין, קאנסלו)

[Oleguer23]

@Aimarito

אלו שני דברים שונים. השפעה מנטאלית על שחקן זה לא תחת הגדרה או שווה ערך למושג הערטילאי שנקרא “מזל”. אראוחו סבל מדיכאון וחרדה לא בהכרח “מחוסר מזל”.

אני דיברתי על ההשפעה של הקהל על השחקנים. לא גדולה כמו שנהוג להגיד, בהמשך לטענה הכללית שלי שהרגש בכדורגל הוא אוברייטד בגלל שזה מוכר.

אתה התייחס לאראוחו אבל מדובר במקרה אחר לגמרי שלא קשור להכנה הקבוצתית.

@Aimarito

יש לשחקן כמו ויני שתי הנחיות שבהכרח חייבות לקרות תחת כמעט כל מאמן ושתיהן מושפעות בין היתר מביטחון ומוטיבציה

לשחקנים יש גם הנחיות לגבי חלוקת מאמצים. אין לי ספק שלסימאונה זה עבד מושלם אתמול.

ביטחון זה חלק מהתפתחות של שחקן, לא משהו שמשתנה בצורה דרסטית כל כך במהלך משחק.

מוטיבציה זה באמת אחד הדברים הכי אוברייטד שיש. חשיבות יש, אבל ממש לא כמו שמצוייר.
שחקן לא יחליט להתאמץ נגד קבוצה כי היא האקסית שלו, או כי היא היריבה של הקבוצה הקודמת שלו. כן יכול להיות לזה השפעה, אבל זה לא יכול להיות חלק עיקרי מתכנית משחק.

@Aimarito

זאת הייתה הביקורת של מוריניו לעומת ה epl בפרספקטיבה שלו כמאמן. הוא לא ימדד בהכרח על כל העונה, אלא גם בהתמודדות בקלאסיקו בפרט, שבראייה רחבה אלו רק 6 נקודות.

כאמור, התקשורת מוכרת רגש כי זה קל. אנחנו אוהדים מגיל צעיר, אז כדורגל זה רגש ונוסטלגיה, אז קל לחפש רגש בכל תחום שקשה להסביר מקצועית.

[Aimarito]

@Oleguer23

אני דיברתי על ההשפעה של הקהל על השחקנים. לא גדולה כמו שנהוג להגיד, בהמשך לטענה הכללית שלי שהרגש בכדורגל הוא אוברייטד בגלל שזה מוכר.

אוקיי, אז ברצלונה באנפילד באותו גומלין מקולל? אפשר לדבר מצד אחד על הכנה, מצד שני פערי האינטנסיביות היו עצומים ברמה ששלושה שחקני בארסה לא הצליחו לקחת כדור מאוריגי.

@Oleguer23

ביטחון זה חלק מהתפתחות של שחקן, לא משהו שמשתנה בצורה דרסטית כל כך במהלך משחק

מוזמן לעקוב אחרי שחקן כמו פראן טורס בפעולות שלו לאורך משחק. שחקנים כמו א’טו, הנרי ועוד מתראיינים שנים על הקושי והתנודתיות הזאת בביטחון שלך השחקן. זה לא רק “מה מוכרים לך”.

@Oleguer23

מוטיבציה זה באמת אחד הדברים הכי אוברייטד שיש. חשיבות יש, אבל ממש לא כמו שמצוייר.
שחקן לא יחליט להתאמץ נגד קבוצה כי היא האקסית שלו, או כי היא היריבה של הקבוצה הקודמת שלו. כן יכול להיות לזה השפעה, אבל זה לא יכול להיות חלק עיקרי מתכנית משחק

תוכנית משחק היא משהו אחד לביצוע ברמה האינדיבידואלית זה משהו אחר. השחקן יכול לבצע את התפקוד אותו התבקש לעשות ע”י המאמן, אבל אתה יכול פתאום לראות פער עצום בין איך שחקן מתפקד במשחק אחד לעומת אחר. אני כמובן עומד על התיאוריה שלי לגבי סרגל המאמצים של פיראוס בריאל מדריד, אבל גם ברמה המנטאלית לשחקנים אין אותה מוטיבציה לעשות לחץ גבוה במשחק חוץ נגד ראיו או אייבאר, לעומת הגומלין נגד סיטי בחצי הגמר ליגת האלופות.

@Oleguer23

כאמור, התקשורת מוכרת רגש כי זה קל. אנחנו אוהדים מגיל צעיר, אז כדורגל זה רגש ונוסטלגיה, אז קל לחפש רגש בכל תחום שקשה להסביר מקצועית.

כאילו, אני מבין שזה המשפט שאתה עומד מאחוריו בערך בכל תגובה, אבל זה לא כל כך מתקשר למה שכתבתי על מוריניו.

אחת התכונות הכי בולטות אצל מאמנים באמת גדולים הוא גם המיקרו מנג’מנט בניהול השחקנים. אתה רואה את ההתייחסות בראיונות של ביילסה, מוריניו, פפ, סימאונה, פליק, אנצ’לוטי ועוד על איך לעבוד עם כל שחקן בפרט ואיך אתה לומד לרתום לצרכים של הקבוצה. אני מסכים שהכדורגל הרבה דברים הרבה פחות סנטימנטליים כמו התייחסות הרומנטיקה של מועדון, להיות סמל בקבוצה, והמעברים הקרים בין מועדונים, אבל לנהל שחקן ברמה המנטאלית בשביל שהוא יעמוד בדרישות שלך. יותר מזה, כל סיפור הצלחה של קבוצה בה ניסו לעשות שינוי מהותי ביצירת הבסיס מלא בסיפורים קטנים של מיקרו מנג’מנט של שחקנים ואיך זה הפך אותם לכוכבי על.

האם ראפיניה עשוי לעבור מבארסה לריאל בשביל הכסף בעידן הכדורגל הנוכחי? כן. האם זה מוריד מהסיפור שלו על השינוי שעבר אצל האנזי פליק תוך עונה? ממש לא.

[Oleguer23]

@Aimarito

אוקיי, אז ברצלונה באנפילד באותו גומלין מקולל? אפשר לדבר מצד אחד על הכנה, מצד שני פערי האינטנסיביות היו עצומים ברמה ששלושה שחקני בארסה לא הצליחו לקחת כדור מאוריגי.

הקהל באנפילד היה אחלה תפאורה להכנה מושלמת של ליברפול, שכוללת הכנה רעה של בארסה.

@Aimarito

מוזמן לעקוב אחרי שחקן כמו פראן טורס בפעולות שלו לאורך משחק. שחקנים כמו א’טו, הנרי ועוד מתראיינים שנים על הקושי והתנודתיות הזאת בביטחון שלך השחקן. זה לא רק “מה מוכרים לך”.

מסכים, אבל זה לא משהו שמשתנה בצורה כל כך חדה במהלך משחק. אם מאמן לא בטוח אם השחקן שלו יעלה עם 80% ביטחון או 10% ביטחון, כנראה שמדובר בשחקן לא לרמות האלה.

@Aimarito

אבל גם ברמה המנטאלית לשחקנים אין אותה מוטיבציה לעשות לחץ גבוה במשחק חוץ נגד ראיו או אייבאר, לעומת הגומלין נגד סיטי בחצי הגמר ליגת האלופות.

פה הנקודה שלי. זה לא נתון לבחירת השחקנים. זו הוראה של המאמן אם הוא מעוניין ששחקן מסויים ישקיע את האנרגיות שלו במשחק נגד קבוצת תחתית או שירוץ פחות ויעשה פעולות נקודתיות.
זו אחת המשימות הכי חשובות של מאמן, לנהל את המאמצים לאורך תקופה או לאורך 90 דקות. ואם תכנית המשחק מצריכה מאמץ פיזי גבוה יותר בשלב מסוים, הוא יעשה חילוף כדי להשתמש בשחקן רענן במקום אחד שצריך לנוח.

@Aimarito

כאילו, אני מבין שזה המשפט שאתה עומד מאחוריו בערך בכל תגובה, אבל זה לא כל כך מתקשר למה שכתבתי על מוריניו.

אני התכוונתי שהתקשורת בספרד נותנת חשיבות הרבה יותר למשחקים החשובים, למרות שהמאמנים יכולים לתת להם פחות חשיבות, בטח אם בתחילת העונה.

אני מסכים איתך לגבי העבודה על מנטליות של שחקן לאורך זמן. זה נכנס לחלק מהעבודה של המאמן, במקביל לניהול מאמצים פיזיים.
אבל משחק לא יוכרע על אם הקהל צעק מספיק או לא.

@Aimarito

האם זה מוריד מהסיפור שלו על השינוי שעבר אצל האנזי פליק תוך עונה? ממש לא.

כאמור, זה חלק מההצלחה של פליק עם ראפיניה, אבל זה גם פיזי וטקטי. גם ראפיניה עצמו עשה שינוי, עם ובלי קשר למאמני הכושר החדשים, גם פליק שינה והרבה הוראות טקטיות מתייחסות ליכולות הפיזיות, הנתונות לו, של השחקן.

[Aimarito]

@Oleguer23

הקהל באנפילד היה אחלה תפאורה להכנה מושלמת של ליברפול, שכוללת הכנה רעה של בארסה

הכול הרביעי שיופנו זו לא הכנה, הראש של כולם היה פשוט ברצפה.

@Oleguer23

מסכים, אבל זה לא משהו שמשתנה בצורה כל כך חדה במהלך משחק. אם מאמן לא בטוח אם השחקן שלו יעלה עם 80% ביטחון או 10% ביטחון, כנראה שמדובר בשחקן לא לרמות האלה

שוב, הרבה שחקנים מהטובים בעולם סובלים מזה. אפשר לדבר על שחקנים כמו רונאלדיניו או אדריאנו שפשוט נשברו מנטאלית על אחד מסיבותיו הוא.

@Oleguer23

פה הנקודה שלי. זה לא נתון לבחירת השחקנים. זו הוראה של המאמן אם הוא מעוניין ששחקן מסויים ישקיע את האנרגיות שלו במשחק נגד קבוצת תחתית או שירוץ פחות ויעשה פעולות נקודתיות.
זו אחת המשימות הכי חשובות של מאמן, לנהל את המאמצים לאורך תקופה או לאורך 90 דקות. ואם תכנית המשחק מצריכה מאמץ פיזי גבוה יותר בשלב מסוים, הוא יעשה חילוף כדי להשתמש בשחקן רענן במקום אחד שצריך לנוח.

משפט שבמהותו הוא תיאורתי בלבד. מחקר מעניין שנתקלתי בו על תפיסת עומסים בכדורגלנים עד גיל 20:

קיימים מספר מדדים המצביעים על עייפות:

• Gps ומעקבי heart rate המצביעים על איזה zone פעילות הם נמצאים ברמה האובייקטיבית, ועל כן כמה עומס יש עליהם.
• Rpe: מדד שהוא למה תשאול של כמה אתה עייף או קשה לך מה 1-10 או 6-20 או כל מיני וריאציות לשאלות זה. מדד שבמהותו הוא סובייקטיבי למרות שהוא יעיל ומהיר.

נתנו לכדורגלנים לעשות שני סוגים של drills. האחד כללי של כושר ואתלטיקה של שינויי כיוון לספרינטים, השני שיותר ספציפי ונזכיר סיטואציות מהמשחק עצמו.

מה יצא מהמחקר? בגדול שום דבר מפתיע. על פי המעקב האובייקטיבי הdrill שהיה לשחקנים קשה יותר היה זה עם הסיטואציות משחק (ככל השמורות יותר ספציפיות והמערב יותר דרישות קוגניטיביות כך התצרוכת האנרגטית עולה)

מנגד, השחקנים העידו על פי rpe שמה שהיה יותר קשה להם זה המסלול של הכושר הכללי.

מה אני מנסה להגיד? שמוטיבציה לא תמיד משהו נשלט, ובטח לא קונסיסטנטי, תפיסת עייפות קושי הם בעלי השפעה פסיכולוגית ישירה, ועל כן לאספקט הזה יש הרבה משקל בכדורגל וספורט בכלל. “הוראת מאמן” זה טוב ויפה, אבל מדובר בסוף על אנשים, והרבה אנשי מקצוע טובים נופלים על הקושי למצוא איך לרתום את השחקנים לפרקי זמן ארוכים. רוטציות וסגל עמוק זה אחלה פיתרון, אבל מה קורה כששחקן בריצה טובה, וחילוף בשם הרוטציה יוריד אותו מנטאלית? מה עם השחקן השני שמתייבש ורק מחכה להזדמנות? מה קורה כשיש פציעות?

ככל שאתה מדבר יותר עם שחקנים אתה מבין כמה למנטאליות יש אימפקט גדול עליהם. המאמן יכול לדבר, בסוף השחקן עם עצמו והראש שלו בדשא.

[Oleguer23]

@Aimarito

הכול הרביעי שיופנו זו לא הכנה, הראש של כולם היה פשוט ברצפה.

הכנה לקויה למשחק של קבוצה לא מאומנת ברמה המנטלית שהגיעה למשחק גומלין זחוחה לחלוטין. לקהל באנפילד אין קשר.

@Aimarito

שוב, הרבה שחקנים מהטובים בעולם סובלים מזה. אפשר לדבר על שחקנים כמו רונאלדיניו או אדריאנו שפשוט נשברו מנטאלית על אחד מסיבותיו הוא.

ואכן גם הקריירה שלהם דעכה והם לא חזרו לרמות האלה, והחוזים שהם קיבלו בהתאם.
אבל הם לא נשברו מנטלית בגלל משחק מסוים, אלא בגלל אורח חיים או אירוע חיצוני.

@Aimarito

ככל שאתה מדבר יותר עם שחקנים אתה מבין כמה למנטאליות יש אימפקט גדול עליהם. המאמן יכול לדבר, בסוף השחקן עם עצמו והראש שלו בדשא.

ככה מאמנים מכירים את השחקנים ויודעים איך להתכונן לכל משחק/תקופה. אתה מדבר על עניינים שקורים בשגרה ולאורך זמן, כמו שיש מצב פיזי של שחקן, ככה יש גם מנטלי.
אני מדבר על השפעה של הטווח הקצר, דחיפה של קהל או מוטיבציה להיות טוב נגד האקסית.

כבר ראיתי מספיק משחקים שהקהל היה בטירוף, אבל זה הספיק לקבוצה הביתית למחצית אחת, כי במחצית האחרת הקהל לא צעק מספיק והשחקנים נחלשו. זה לא מקצועי.

[Aimarito]

@Oleguer23

הכנה לקויה למשחק של קבוצה לא מאומנת ברמה המנטלית שהגיעה למשחק גומלין זחוחה לחלוטין. לקהל באנפילד אין קשר.

וה no mas של א’טו? הבכי של ויני אחרי הקריאות של אוהדי ריאל?

@Oleguer23

ואכן גם הקריירה שלהם דעכה והם לא חזרו לרמות האלה, והחוזים שהם קיבלו בהתאם.
אבל הם לא נשברו מנטלית בגלל משחק מסוים, אלא בגלל אורח חיים או אירוע חיצוני.

רונאלדיניו של לפני מונדיאל 2006 ואחריו לא היה אותו אחד.

@Oleguer23

מוטיבציה להיות טוב נגד האקסית.

בוודאי שיש. ראיתי את זה על המון שחקנים, והרבה מדברים על עודף מוטיבציה מול האקסית. גם א’טו לא הפסיקו לדבר על זה בהקשר של ריאל מדריד. א’טו ככלל הוא דוגמא לספורטאי שמעולם לא הסתיר את האמוציות שלו במשחק.

@Oleguer23

כבר ראיתי מספיק משחקים שהקהל היה בטירוף, אבל זה הספיק לקבוצה הביתית למחצית אחת, כי במחצית האחרת הקהל לא צעק מספיק והשחקנים נחלשו. זה לא מקצועי

אז כן הייתה השפעה של הקהל על מחצית אחת?

[Oleguer23]

@Aimarito

וה no mas של א’טו? הבכי של ויני אחרי הקריאות של אוהדי ריאל?

מקרי קיצון ותגובה קיצונית. כל מקרה לגופו, זה לא משהו שקורה בדרך כלל. לרב כדורגלנים ברמות האלה מצופים להתעלם מגורמים כאלה. כמה כבר קורה מקרה כמו אריק קנטונה?

@Aimarito

רונאלדיניו של לפני מונדיאל 2006 ואחריו לא היה אותו אחד.

מעניין לשאול אותו מה קרה ב-2006 שהוא החליט שנמאס לו אורח החיים המקצועני הזה.

@Aimarito

בוודאי שיש. ראיתי את זה על המון שחקנים, והרבה מדברים על עודף מוטיבציה מול האקסית. גם א’טו לא הפסיקו לדבר על זה בהקשר של ריאל מדריד. א’טו ככלל הוא דוגמא לספורטאי שמעולם לא הסתיר את האמוציות שלו במשחק.

ברור שמקרה כמו של סמואל אטו משמש לטובת השחקן. מצד שני היו משחקים נגד ריאל שהוא לא היה טוב בהם, אז כנראה שזה לא עובד על אוטומט.
אבל אותי מעצבן לראות אזכור מיוחד לאיזה שחקן שפעם היה מושאל בקבוצה מסוימת אז הנה, חוק האקס. איזו מוטיבציה יש לאריק גרסיה לקראת המשחק נגד ג’ירונה שזה הופך לחלק מפרשנות מקצועית?

שאלה היפותטית: יש משחק נגד האקסית, דם רע, הרבה מוטיבציה. אבל האינטרס של המאמן לשמור על הרגליים של השחקן הזה והוא לא ישחק אינטנסיבי מדי. אז האם השחקן בכל זאת יהיה טוב יותר?

@Aimarito

אז כן הייתה השפעה של הקהל על מחצית אחת?

זה היה בציניות כמובן. למשל משחק של ליברפול באנפילד, עולה ל-2-0, הפרשן משתפך על אפקט אנפילד, ואז במחצית השנייה היריבה עולה בכל הכח ומשווה. אז הפעם הקהל אשם?

[Eyal]

ברצלונה של פליק עומדת בפני מעמד שלא הרבה ברצלונות עמדו בפניו - ניסיון חזרה מפיגור של 4 שערים, ועוד מול קבוצה שלא ממש בא לה שיעשו את זה מולה. נישאת על גלי הניצחון הגדול על ויאריאל, ועם תקוות הניצחון הקטן ובשיניים של אתלטיקו (1:0 על אוביידו בחוץ, משער של השחקן הנידח שעלה מקצב הספסל - חוליאן אלבארס), ברצלונה תגיע למשחק הזה כשהיא חמושה באינספור הצהרות מפוצצות על רמונטדה, אבל עם טראומת ספיגת ארבעה שערים במחצית רק לפני כ-3 שבועות.

צ’ולתטיקו מדריד, מאז ההבסה ההיא, הספיקה לקבל בראש שלישייה מראיו ואייקאנו, להתקין קוצב לב אצל אוהדיה אחרי 3:3 במשחק הראשון מול ברוז’ בפלייאוף האלופות, ולצאת לרצף של 3 נצחונות רצופים (אספניול, ברוז’ ואוביידו, כאמור). לא יעזור לברצלונה גם העניין הקטן הזה שאתלטיקו כבשה גם לא מעט שערים בזמן הזה. ככה שאם ברצלונה מתקשה מול קבוצות שלא יודעות להבקיע גם מול קונוס עם קוקיות, מה יעשו מול לוקמני הסורלות’ כשחייבים גולים, הרבה, ובלי לספוג? ישתילו מוח אצל באלדה וקונדה? יעמידו את קו ההגנה על ה-16 של אובלאק? ישכנעו את פראן שעדיף לא לכבוש ואולי זה מה שיגרום לו לכבוש?

ברצלונה תגיע למשחק הזה עם אלון, שחזר מהשעייה בליגה עקב צהובים, אבל אחרי שקיבלה בשורה קשה/שמחה/תלוי את מי שואלים עקב פציעתו של לבנדובסקי בארובת העין הפנימית (אולי נדב יודע מה זה החירטוט הזה). מה שאומר 2 דברים -

1. אריק אולי יתפנה למשימות הקישור, אם ברנאל לא כשיר לפתוח משחק שני רצוף (ועוד איזה משחק), או אם פליק מחליט שלא בא לו על שליטה בכדור באמצע והוא מעדיף סטופר לדלת.
2. פראן יקבל את המשימה של לעשות קולות כאילו הוא על הדשא, אלא אם פליק יחליט להפתיע עם ראשפורד, או עם אולמו/אאא"פ כפאלסו (ורמי וייץ ושון קונרי היו אומרים: פאלשו).

מעבר לכך, הכל יקום וייפול על היכולת של לאמין לשחזר את היכולת מול ויאריאל. של ראפיניה להוריד חלודה, להתקרצץ בלחץ על מובילי הכדור של אתלטיקו משל היה דרק שארפ, ולחזור לכבוש עם התחת. של פרמין לעשות פרמין, ושל קונדה לא לעשות קונדה. של קובארסי ומי שלא יהיה לידו לא לקבל הפעם מזוודת כסף כדי לפתוח רגליים, ושל דון ז’ואן ליירט כל דבר שמגיע לאיזור (ויגיעו, הווו הווו כמה שיגיעו). ושל אחד, קטן, שהכל עליו, לכפר על כל השטויות שאחרים יעשו. והם יעשו.

---

---

מועד המשחק: שלישי, 22:00
אצטדיון: הקאמפ-נואו
ישפוט: ריקרדו דה בורגוס
שידור: ספורט 4

---

---

הסגל של ברצלונה -

ייעדרו -
פציעות: גאבי, כריסטנסן, פרנקי, לבנדובסקי
השעייה: אריק

הסגל של אתלטיקו -

צ’ולו לוקח איתו את כל אתלטיקו. בוגרת, ילדים, נוער, מילואים, לנגלה.

---

---

הרכבים משוערים -

---

---

אז מה דעתכם לגביי מחר? מה ברצלונה צריכה לעשות?

• אין טעם להשקיע. עדיף לשמור כוחות למאבקים חשובים יותר
• שום קבוצה של גאבי לא מוותרת על משחק! נלחמים עד הסוף!

[Aimarito]

אחלה סיכום, הוא יותר טוב מהתחזיות שלי למחר. עכשיו אתלטיקו מבחינת מנטאליות מולינו חושב שירעדו, אבל לכבוש ארבע זה משהו שכבר עשינו, לא לספוג מקבוצה עם קארד התקפי כזה זה משהו אחר.

ההימור שלי? 3-1 לנו שמראה שניסינו, אבל לא נגיע לגמר. אם כן זה יקרה צ’ולו יצטרך לתת את המפתחות אחרי הפסד לטוטנהאם באלופות.

[Dovi]

@Eyal

ורמי וייץ ושון קונרי היו אומרים: פאלשו

לא מספיק לזה רק לייק

[Eyal]

שכחו ממה שרשמתי על אריק למעלה. שכחתי שהוא מושעה.

בהצלחה לנו עם אלון/אראוחו.

[Ariel]

חייב לומר שאם כמה שזה יכול להיות נחמד לבצע קאמבק כזה, וכמה זה יפה לראות את השחקנים מתאגדים, אני לא יודע אם יש לנו את היכולות הפיזיות לעמוד במשימה הזאת.

לחזור מ-4-0 יצרוך מהקבוצה לתת את המקסימום של המקסימום, ולתת את המקסימום זו מטלה לא פשוטה עבור סגל שמחר השחקנים שכל הזמן נמצאים על הקו הדק שבין פצועים לכשירים.
רק המחשבה שפדרי יצטרך לפתוח היום מהדקה הראשונה עושה לי רע.

בהתאם לכך אני לא יודע אם באופן אישי הייתי עולה עם ההרכב הכי חזק, אבל בגלל שפליק כן הולך לעשות את זה, העיקר שלי מהמשחק הזה יהיה שנצא ממנו בלי פצועים ובלי עומס מיותר של שחקנים שחוזרים מפציעה.

[dmitrys]

אני משוכנע שפליק יפתח בהכי חזק אבל לא יסכן את המשך העונה. לא יהיו רוטציות, פדרי אולי יפתח וישחק 60 דקות.
נחנו באמצע השבוע פעמיים, ריאל מאבדת נקודות ומשחקת חרא. אני לא חושב שזאת תהיה התאבדות לפתוח חזק. גם אין טעם להפסיד כדי לחסוך בעומס, אם נפסיד נחסוך משחק אחד. היו צריכים לעוף בשמינית עם שחקני נוער כדי לחסוך את העומס.עכשיו זה מאוחר מדי.
אין לי ציפיות לקאמבק, אני הולך לראות את המשחק בשביל הכדורגל.

[Ariel]

העומס שאני מדבר עליו לא קשור לכמות המשחק אלא למאמץ שהשחקנים יבצעו היום. אם הם רוצים לבצע קאמבק וממש ‘‘להתאבד’’ על המשחק הם ירוצו הרבה יותר ספרינטים, הרבה יותר אינטנסיביות, יותר תאקלים, יותר מאבקים. זה בדיוק מסוג המשחקים שמובילים לעומס על הגוף ופציעות. ובעיקר בגלל שמדובר בקבוצה חבולה.

[Shusaku]

אני מצטער אבל אם אנחנו לא יכולים לתת 120% מעצמנו בחצי גמר גביע - צריך לסגור את העונה הזאת. מה אנחנו ריאל?

[Mendieta]

דיי בחיאת, זכינו בגביע הזה שנה שעברה, אם ריאל לא שם/לא טסתי לגמר, זה פחות מרגש. אני מעדיף לשמור כוחות לליגה ולליגת האלופות.

קיבלנו את הכאפה שלנו במפעל זניח מתוך ה3. זה בסדר להשאיר פירורים לנזקקים כמו אתלטיקו.

[Eyal]

ההרכב של ברצלונה -

קאנסלו ומרטין פותחים במקום באלדה ואריק המושעה.

ברנאל ממשיך לקבל את הקרדיט בקישור.

בהתקפה - אין הפתעות.

---

ההרכב של אתלטיקו מדריד -

[RDT]

עם מרכז הגנה כזה כל מה שאפשר לעשות זה להתפלל.

[Shusaku]

בעיניי המשחק יקום ויפול על פרמין. אם הוא יעזור לפדרי וברנאל לשלוט במרכז השדה ובמקביל יהיה אופציה התקפית לצד לאמין וראפיניה - אין שום סיבה שלא נגרור את המשחק הזה להארכה.

[mos56]

משחק טוב ניצחון כי עוד מעט אתלטי בבית וצריך להחזיר ביטחון והכי חשוב בלי פציעות.

אני לא מצפה וחושב שהיה קאמבק. האמת גם לא אכפת לי הגמר. בלי ריאל בגמר זה גביע שוקו לחלוטין

שהיה בהצלחה