“בוקר טוב לכולם. סיימנו עונה ארוכה בליגה התחרותית בעולם, ואנחנו עומדים בפני עונה ארוכה עוד יותר. פרצופים חדשים, חוקים חדשים, אתגרים חדשים. את התוצאות של 2025 אנחנו חייבים לשפר, כך שבספרים, 2026 תספר סיפור שונה לחלוטין. אני מודע לקשיים, לשלל היריבות מהליגה, מאירופה, ואפילו מהעולם. אני יודע שהפרמייר ליג, והכדורגל בכלל, נעשים קשים משנה לשנה. כולם לומדים, כולם משתפרים, כולם מוצאים דרכים חדשות להערים זה על זה כדי לנצח. אבל, אני גם זוכר מי אנחנו ויודע שלא נכנע בקלות. אנחנו רואי חשבון, וזה הזמן שלנו לזרוח”.
ליגת הכספים הטובה בעולם חוזרת. בכל שנה אנחנו חושבים שזהו, יותר מזה אי אפשר לבזבז, אך רואי החשבון של הפרמייר ליג לועגים לנו וממציאים דרכים יצירתיות לייצר כסף יש מאין ולהעלים אותו בספרים.
חשבנו שצ’לסי לא יכולה להמשיך לנצח עם קרקס ההחתמות - 8 שחקנים חדשים ועוד 500 שחוזרים מהשאלה. אמרו לנו שמנצ’סטר יונייטד הייתה פושטת רגל בכריסמס אם סר ג’ים לא היה מזרים 30 שקל מכיסו - 220 מיליון פאונד על שלושה שחקנים עם אפס מכירות. זכרנו שליברפול מתנהלת בזהירות בשוק ההעברות - 300 מיליון בחלון אחד, אחרי אליפות. וגרוע מכל - ארסנל קנתה חלוץ וטוטנהאם הוציאה כסף. לא היה כדבר הזה.
אז מה מצפה לנו העונה? קודם כל, קשה להמר נגד אליפות נוספת של ליברפול. אחרי האליפות הקלילה ביותר בעשור הנוכחי, ליברפול לא נחה על זרי הדפנה ויצאה למסע רכישות מסיבי. אלא שבמקום להביא כל מיני גלן ג’ונסונים ואנדי קארולים בהרבה כסף כמו בימים הטובים, היא הביאה כמה מהשמות החמים בשוק - פלוריאן וירץ והוגו אקיטיקה למשל, ועוד לא אמרה נואש בנוגע לאיסאק מניוקאסל. לאורך העונה סלוט הציג מכונה מאוד משומנת, ועכשיו קיבל חלקים חדשים ומשוכללים. תמיד קיים הסיכוי שזה לא יתחבר, אבל במקרה הזה הוא נראה יותר קטן מארון התארים של אברטון. על כל זה צריך להוסיף את פטירתו הטראגית של דיוגו ז’וטה, וסיפור שנגמר עם אליפות לזכרו באנפילד פשוט טוב מכדי לא להתממש.
מנבלה אחת לאחרת, סיטי עומדת בפני עונה מעניינת. לראשונה מזה תקופה, היא אפילו לא הייתה מועמדת לאליפות לאורך כל העונה. פפ קיבל בינואר את מוחמד סלאח מעלי אקספרס, אבל זה לא הספיק כדי לשפר את המצב. בקיץ סיטי קנתה את כל השחקנים בעולם ששמם הפרטי ראיאן (2) והוסיפה עוד קשר אמצע. אבל השחקן החשוב ביותר - רודרי - עדיין לא כשיר, ולא צפוי לחזור לפחות בחודש הקרוב. נדמה שהעונה הקרובה היא אתגר משמעותי עבור גווארדיולה, שיצטרך למצוא פתרונות שלשם שינוי לא קונים בכסף.
שלוש העולות החדשות הן לידס ובארנלי, שדי התרגלנו לראות בליגה הבכירה, וסנדרלנד, שחוזרת לראשונה מ-2017, אחרי הקללה של פרגי ודוקו בנטפליקס. אם חשבתם שראיתם את סנדרלנד בעונה שעברה, אתם לא לבד. זו פשוט הייתה סאות’המפטון (שירדה ליגה). הבדל דק שלא ברור לעין הבלתי מזויינת. האסטון וילה ו-ווסטהאם של התחתית.
סיפור מעניין נוסף הוא תומאס פרנק. המאמן הדני המאוד-מוערך עזב את ברנטפורד אחרי 7 שנים, בהן הצעיד את המועדון הצנוע לפרמייר ליג בפעם השניה בתולדותיו. פרנק הצליח להפוך את הדבורים למועדון קבוע בפרמייר ליג, עם כדורגל די מוצלח, אפילו מאוד בהתחשב במשאבים שעמדו לרשותו. הקיץ עבר פרנק לטוטנהאם, שפיטרה את ממציא הכדורגל, המאמן החדשני, המהפכני, המרתק, משהו מרסקה (שלמען ההגינות היה היחיד שהביא לטוטנהאם תואר כלשהו אי פעם, פחות או יותר).
מצד אחד - מעניין לראות האם פרנק יצליח להפוך את טוטנהאם סוף סוף למועדון מוצלח. הוא מקבל לראשונה את המושכות במועדון בעל משאבים, שכאמור אפילו בזבז עבורו כמה פאונדים בצורה לא אופיינית בעליל, ומגיע לציפיות שונות בתכלית מאלו איתן התמודד בברנטפורד.
מנגד - האם ברנטפורד תצליח להתמודד עם העזיבה של המאמן הטוב בהיסטוריה שלה, בפרט לצד עזיבתו של בכיר שחקניה בראיין אמבואמו. ראינו בפרמייר ליג כמה קבוצות (ברייטון, וולבס) שהוכיחו ששדרת ניהול איכותית חשובה ממאמן כזה או אחר. העונה נראה האם ברנטפורד עשויה מהזן הזה או מהזן של מנצ’סטר יונייטד.
בואו לראות את ארסנל צריכה רק עוד קיץ אחד כדי להיות באמת אלופה, את יונייטד רק עוד מאמן אחד, את טוטנהאם רק עוד אצטדיון אחד, את צ’לסי רק עוד מכולת שחקנים מהליגה הצרפתית אחת, ואת ברייטון עוקפת את כל הנ"ל אחרי שמכרה להן שחקן שאף אחד לא הכיר לפני שנה ב-120 מיליון פאונד.
משחקי מחזור הפתיחה:
ליברפול - בורנמות’ (שישי, 22:00)
וילה - ניוקאסל (שבת, 14:30)
ברייטון - פולהאם (שבת, 17:00)
סנדרלנד - ווסטהאם
טוטנהאם - בארנלי
וולבס - סיטי (שבת, 19:30)
צ’לסי - פאלאס (ראשון, 16:00)
פורסט - ברנטפורד
יונייטד - ארסנל (ראשון, 18:30)
לידס - אברטון (שני, 22:00)
) גםם מארק גהי יגיע ונשאר רק לסגור את העניין של איסאק, מרגיש כמו שנות ה 80 העליזים שהזקנים פעם היו מספרים לנו עליהן.