זה בעיקר העניין שפריז (ובמידה פחותה באיירן) כל השנים נהנתה מהמצב הזה, ולא כל השנים העמידה קבוצת כדורגל מצוינת כמו השנה (ושנה שעברה). ככה שהעבודה שנעשית שם ע"י לוצ’ו וקומפאני כן ראויה לציון, כך או אחרת.
2 לייקים
זה לא לגמד את העבודה האדירה שלהם שם מגיע להם ובמיוחד ללוצו כל קרדיט, זה פשוט לתת טיפה הקשר למה הקבוצה שלהם מגיעה בכושר כזה מדהים לנוקאאוט.
יש כאלו שפשוט מתעלמים מזה.
איזה ליגה אחרת , מאמן יכול לתת לכוכב הכי גדול שלו לפתוח רק בשמונה משחקי ליגה בלבד?
זה לוקסוס שקיים רק בצרפת לפסז ולבאיירן בגרמניה
לייק 1
אמרו שנים שהאין תחרות - פוגעת בבאיירן מינכן והם כבר במרץ מאבדים קצב ועניין בליגה. בעיקר אמרו זאת בימים של פפ גווארדיולה והייתה קבוצה מצוינת על הנייר שתמיד נתקעה מול ספרדית והפסידה על האפס במשחק החוץ. מה שכן בגרמניה גם הייתה תמיד פגרה של איזה חודש בינואר ואת זה ביטלו לדעתי כדי שהקבוצות לא ייכנסו ממש לשנת חורף.
לריאל מדריד מודל 2011/12 כמובן שהייתה תחרות אכזרית בליגה כי ברצלונה גם בעונה ההיא הייתה אדירה. אבל גם היה לנו סגל די עמוק והכרענו הרבה משחקים במחצית - וזה לא עזר לנו. מדבר על ספסל של ואראן בעונת פריצה, קונטראו, קאקה, היגואין/בנזמה וגם קאייחון.
אצל ברצלונה הרגיש לי ואולי אני טועה - שתמיד היה הרכב מפלצתי אבל שמיכה קצת קצרה ברמת המחליפים למעט פדרו וססק נניח.
ראוי לציין שהוא היה פצוע ב-10 משחקי ליגה (מתוך 30) ב-4 אירועים נפרדים. וחשוב לזכור את זה ששחקן שחוזר מפציעה בד"כ לא מיד פותח במשחקים שאחרי.
אבל גם אם משום מה מתעלמים מפקטור החזרה לכשירות אחרי פציעה, עדיין 8/20 נשמע יותר הגיוני מ-8/30.
זה לא ברור שפחות דקות משחק שווה פחות עייפות? ופחות עייפות בשיא העונה?
התכוונתי שלא ברור שפחות דקות משחק עוזר לקבוצות. יש חיסרון ברור של עייפות. אבל בעבר גם הרבה נגנו על זה שזה מקשה על פאריז שהיא פוגשת קבוצות טופ רק פעמים בודדות בשנה. ואני יכול אולי להסכים עם ההיגיון הזה. אבל עכשיו בפורמט החדש זה התמתן משמעותית ואולי העייפות יותר משמעותית.
פעם פסז’ היה קרקס. זה לדעתי יותר הפריע.
בכל מקרה, הם גם הגיעו לגמר. זה לא שחור או לבן, יש כל מיני פרמטרים.
וכמובן גם מה שראוליטו הזכיר שהקבוצה עלולה להיכנס לתרדמת ברגע שהיא פותחת פער משמעותי בליגה. אם אני לא טועה היה מקרה מפורסם בין ברצלונה למילאן בכמר 94 שהרבה טענו אז שזה מה שעשה את ההבדל.
ושוב אני לא טוען שאני יודע מי מהדברים משמעותי יותר רק רציתי להזכיר שיש גם צד שני בסיפור.
הטענה ההפוכה הייתה נכונה יותר בעבר, כשהלו”ז היה שונה (וגם אז באופן חלקי בלבד, עובדה שבאיירן היא הקבוצה השניה הכי הישגית בצ’מפיונס ב-15 שנה האחרונות).
כיום, כשהעומס על השחקנים ועל הקבוצות הוא פשוט בלתי אפשרי, לא מאפשר חלוקת עומסים סבירה, ושחקנים נפצעים ונופלים כמו זבובים בזה אחר זה - הפריבילגיה של לזכות יחסית בקלות בליגה המקומית מבלי להצטרך לשחוק את הסגל הבכיר שלך עד דק (שלא לדבר על הפריבילגיה של קבוצות-מדינה להחזיק סגל רחב במיוחד של שחקני-על יקרים) גדול גדול מהחיסרון שמגיע בשל פחות התחככות עם קבוצות מהדרג הראשון בליגה פחות תחרותית.
4 לייקים
מדויק. בכלל אני לא מבין בהקשר הזה את הביקורת והלעג ברשת כלפי באיירן ופאריז, במיוחד פאריז - לוצ’ו מנצל בצורה מקסימלית את המצב לטובתו והחיצים צריכים להיות מופנים לאופ"א, פיפ"א ולליגות המקומיות שהורגות את השחקנים עם עומס משחקים מטורף שבסופו של דבר מונע מאיתנו יותר משחקי עלית כאלה בשלבים המכריעים של העונה.
פגרת נבחרות מרוכזת, משחק גביע אחד בכל שלב עד הגמר, פחות קבוצות בליגה המקומית, משחק סופרקאפ בודד. יש ככ הרבה אפשרויות ייעול, ובמקום כל זה אנחנו מקבלים הרחבה של הצ’מפיונס, היורו והמונדיאל וטחינה של השחקנים עד דק.
העסקנים בכדורגל לא מבינים שזו לא הכמות אלא האיכות ודווקא הרצון לשאוב כמה שיותר משחקים בעונה רק מפחית את עניין הציבור.
6 לייקים
זו גם בעיה של מאמנים ספציפיים כמו אנצ’לוטי ופליק, שלא משחררים מההרכב הפותח שלהם. אני בטוח שזה גם לא משתלם בפועל, אבל אני מניח שיותר קל להתנסות עם רוטציות רחבות בליגה פחות תחרותית.
בריאל מדריד למשל הספסל לא קיים. אתה גם טוחן את ההרכב הראשון וגם מנוון את המחליפים.
אני מאוד אוהב את הנתונים האלה: הריצות הכי ארוכות בליגת האלופות ללא הפסד:
קלאסי ארסנל שהפסד הבכורה שלה העונה (13 משחקים מאחוריה והשוותה שיא מועדון מ-2006 הגמר הקודם שלה) יהיה בגמר לא? מנצ’סטר יונייטד שיאנית עם 25 משחקים ללא הפסד בין 2007 ל-2009 ובאותה תקופה זכתה בגביע והגיעה לגמר נוסף. מנצ’סטר סיטי שנייה עם 22 משחקים. לבאיירן מינכן שני רצפים של 19 משחקים ולאייאקס אחד כזה. ברצלונה עם 16 משחקים כרצף הכי ארוך שלה בין 2011 ל-2012 עד שבאה צ’לסי. הרצף הכי ארוך של ריאל מדריד הוא 15 משחקים
תראה קח לדוגמא את עונת 2001-02: שלב בתים שני בליגת האלופות שקוזז בשני משחקי שמינית גמר ועד ל-2024-25 המסלול לתואר היה מ-17 משחקים ל-13 משחקים. גם בגביע המלך פעם היו מפגשים כפולים כבר בשלבים הנמוכים וכעת זה בחצי הגמר. אבל זה מעט מדי.
צריך לציין גם שבבונדסליגה ובצרפת משחקות 18 קבוצות ולא 20 כמו בשלוש הליגות הגדולות כך שיש 34 מחזורי ליגה. בעיה אולי בקרבות נעל הזהב למיניהם - באסה לחלוצים - אבל פחות עומס.
לעניין הדקות של שחקני הספסל וכדומה - יש שתי אופציות שהן רלוונטיות אלא אם כן יש מקרה חריג כמו של פציעה של שחקן גדול. האופציה האידיאלית היא לבצע רוטציות ואת זה בברצלונה לדעתי עושים יותר טוב מאיתנו. אופציית הביניים היא להחליף את הכוכבים תוך כדי משחק, בדקה 60 למשל, במחשבה על המשך העונה ולא על המטר הקרוב, על אחת כמה וכמה אם אתה מוביל ביתרון משמעותי. ריאל מדריד כבר שנתיים מנצחת על הקשקש לרוב, ביתרון של גול של איזה 1:2 וגם זה בזכות היד הארוכה של טיבו קורטואה. אנחנו גרועים ממש וזו אשמתינו. משחקני הספסל קיבלנו תפוקה יפה ב-23/24. ברצלונה התחילה בחצי הראשון של העונה כל משחק בפיגור 1:0. אבל היא כמובן הייתה בלא מעט משחקים בהפרש גדול והאנסי פליק בחר להשאיר את לאמין על המגרש וכדומה.
כמובן שאנצ’לוטי 200 שנה במקצוע ולא למד כלום למשל מ-2014-15 כשהיינו מכריעים משחקים במחצית, הכוכבים המשיכו לשחק וזה עלה לנו ביוקר עם הלשון בחוץ עוד ממרץ בערך.
פ.ס.ז’ לא הייתה בונה קבוצה טובה ברמה היבשתית הרבה שנים, בגלל שהייתה לוקחת אליפויות בהליכה. אז גם קבוצה לא עייפה לא הייתה מספיק ברמה להתמודד מול קבוצות טופ קצת יותר עייפות.
לואיס אנריקה מאמן פריז סן ז’רמן על אלה שלא אהבו את הניצחון 4:5 על באיירן מינכן: “זה כמו בחיים, יש דעות בכל מקום. אני לא חושב שחשוב לכבד כל דעה, כי אם זו דעה גרועה, אין סיבה לכבד אותה… יש אנשים שאוהבים כדורגל שמשוחק ככה, הם הרוב, ואני אחד מהם. אבל יש כאלה שלא אוהבים את זה. מה שאני חושב זה שהראינו שהרוב נהנו מהמשחק, וזה הדבר הכי חשוב”.
"איזו רמה יש לשתי הקבוצות, איזו רמה יש לשחקני ההתקפה..תוצאה של 4:5 אולי נראית קטסטרופלית עבור ההגנות, אבל אנחנו שתיים מקבוצות ההגנה הטובות ביותר יחד עם ארסנל. זה היה משחק מסוג אחר. באיירן מינכן היא היריבה הקשה ביותר שנתקלתי בה כמאמן פריז סן ז’רמן.
“זה משחק כדורגל ייחודי עבורי. אם בדרך כלל אני מקדיש שלוש שעות לניתוח, הפעם זה היה חמש שעות עבור ניתוח של המשחק שהיה פ.ס.ז’-באיירן. היו מהלכים מדהימים, גם בהתקפה וגם בהגנה, מצד באיירן. לא הייתה טעות הגנתית אחת, מה שהפך את המשחק הזה למדהים. תראו איך הארי קיין ועוסמאן דמבלה הגנו! מדהים! אנחנו חייבים לברך את שתי הקבוצות וליהנות מהמשחק”.
על הפציעה של אשרף חכימי: “כמובן, חכימי, מה אני צריך להסביר? הרמה שלו? הוא שחקן הרכב, הוא תמיד משחק ברמה גבוהה ביותר. הוא מכונה, הוא מדהים. הוא כמו שלושה שחקנים על המגרש. למרבה הצער, הוא לא יהיה במינכן (בגומלין)”.