המשחק המשיך מאותה נקודה שהפסיק בערך.
אתלטיקו מקבלת מתנה וברוז עושה את העבודה ומשווה. נראה שמי שתטעה הכי קרוב לשריקת הסיום תעוף.
זה נאחס אמיתי לשחק בלי לאוטרו מרטינס עם לחץ גדול של ההפסד במשחק הראשון ואני ער לכך שריאל מדריד בחלק הראשון של העונה ללא קיליאן אמבפה היא חצי קבוצה. אבל תסלח לי אינטר.
הסטטיסטיקה מראה דבר אחד, המשחק בפועל מראה משהו אחר. גם אם הכדורים שרקו ברחבה שם כמה דקות ומשני האגפים - אינטר חסרת מהירות ויצירתיות, אין שחקן שייעשה דריבל או מהלך בלתי-צפוי. אם הגול הראשון של בודו היה ככה במתנה לחג, עכשיו זה גולאסו אמיתי. אינטר מושפלת שהיא לא מסוגלת לנצח אפילו בגומלין הביתי. והמסר העיקרי, עם תוצאה של 5:1 בסיכום כרגע - דקה 73 - אינטר משייטת לאליפות בקלילות בסרייה A באמת בפער גדול והיא לפחות בדרגה אחת טובה משאר הקבוצות שם. לא מעיד קצת על הרמה של הליגה?
אחלה בודו אגב, תענוג לראות אותם שקטים בהגנה, מריחים את הטעויות וסבלניים בהתקפה. כל הכבוד להם על הקמפיין. אני קצת פחות מחבב סינדרלות.
סנסציה אדירה משחקת ממש יפה, 3 משחקים אחרונים באלופות מנצחת 1-3 את אתלטיקו במדריד במחזור אחרון של שלב בתים ועכשיו 1-3 על אינטר בבית ו-1-2 בסן סירו.
הם אחרי שנים של קמפיינים טובים באירופית ובקונפרנס זה תהליך לא מקרי ורואים את הדרך
וכל זה עם שוער שנולד בנתניה ויש לו זכייה בגביע עם בני יהודה.
אחרי שבודו כבר רשמה כמה ניצחונות כבירים על אחת כמה וכמה אינטר הייתה צריכה לדעת לקראת מה היא עומדת ולעשות התאמות, והיא אפילו לא עשתה את המינימום של לנצח את הגומלין הביתי. בהרבה מאוד משחקים לאחרונה רואים עד כמה הנעת כדור לא שווה כלום וגם מספר האיומים לשער משקר. היו לאינטר אולי שני חלקים במשחק שהיה ריח שהשער מתקרב, עם הכנסות כדור מהאגפים. יישר כוח לנורבגים אני חלילה לא מנסה להקטין אותם אלא להעביר ביקורת על אינטר, בכל זאת הפיינאליסטית של השנה שעברה.
וכל זה קורה כשביציע האגדות R9 ובובו ויירי שקיבלו כבוד לפני המשחק אולי גם בגילם היו מסוגלים לעזור ולתת גול. השמות האלה עושים לי צמרמורצ.
עפתי גם על הרגע של פרגון בין אגדות העבר, איזה חלוצים גדולים עומדים שם כאלה שגדלנו עליהם ילידי תחילת שנות ה-90. כשרונאלדו הגדול אומר שהנרי הוא הפייבוריט שלו ולהיפך, ויירי שם וגם אלסנדרו דל פיירו.
בהמשך למה שכתבתי על אינטר - כמובן שזה לא מקרה ממש דומה ו”לצאת עם מחמאות” זה לא מספיק - אבל יובנטוס הגיעה לגומלין ביתי אחרי הפסד גדול יותר ומלחיץ במשחק הראשון (ומנגד נגד יריבה שפחות טובה כקבוצה כנראה עם כל הכבוד למאורו איקארדי ו-ויקטור אוסימן), ואמנם עפה, אבל לפחות הצליחה להגיע להארכה והייתה בעיינים, גם ביתרון 0:3 היה לה מצב מצוין שחמק שם ליד הקורה. ויובה הזו קצת חסרת כישרון הייתי אומר.
אז בארסה, שסיימה את שלב הליגה במקום ה-5, תפגוש את פריז או ניוקאסל, ומדריד, שסיימה את שלב הליגה במקום ה-9, תפגוש את סיטי או ספורטינג. במילים אחרות, בסיכוי של 75%~, היריבה של הקבוצה במקום ה-9 תהיה נוחה יותר מהיריבה של הקבוצה במקום ה-5, מה שכמובן מנוגד לחלוטין לכל הרעיון של שיטת הליגה.
פתרון אפשרי, שאני שמעתי מ @asafbarca וקיים (אם כי נדיר) בענפים אחרים (בפרט נתקלתי בו בטורנירי שחמט) - הקבוצות במקומות 1-8 יבחרו (לפי הסדר) את היריבה שלהן, מבין הקבוצות במקומות 9 והלאה.
האם לדעתכם הבעיה המתוארת חמורה? והאם אתם חושבים שהפתרון המוצע עדיף על המצב הקיים?
אופציה אחרת, שהשיבוץ לנוק אאוט יהיה אקראי לגמרי (כלומר ללא חשיבות למיקום בשלב הליגה), ופשוט מי שסיים יותר גבוה בשלב הליגה מארח גומלין. זה מבטיח שעדיף לסיים גבוה ככל הניתן, אבל אולי נותן מוטיבציה חלשה יותר בממוצע, לעומת המצב הקיים.
2 השיטות האלה פחות טובות מהשיטה הנוכחית.
קבוצה שסיימה במקום גבוה יותר אמורה להיות חזקה יותר. כמו ש psg נראית עכשיו, המקום הנמוך שלה מגיע לה. סיטי דווקא בתנופה, אז אני לא מבין למה היא בחירה נוחה יותר.
אני אוהב את השיטה הנוכחית.
מה?
התוצאה הזאת היא בדיוק הרעיון של השיטה. כל הטיעון שלך מתבסס על הנחה סמויה לגבי דירוג הכוח ה’אמיתי’ שבין הקבוצות, שגם אם הוא נכון ‘אובייקטיבית’ - הוא לא בא לידי ביטוי בטבלה, ולכן לא רלוונטי.
נכון שהליגה קצרה יחסית, רק מספר חד-ספרתי של משחקים - אבל זה עובד לשני הכיוונים. אם הדירוג הנמוך יחסית של פסז’ או ניוקאסל לא ממש משקף את היכולת האמיתית של הקבוצה, כי הוא נקבע על בסיס מספר מועט של משחקים - אז גם הדירוג הגבוה יחסית של ברצלונה לא משקף, בדיוק מאותה סיבה (ואפשר לומר שהוא אכן לא משקף, לאור העובדה שערב המחזור האחרון הסיכוי של בארסה להעפיל ישירות לנוקאאוט היה נמוך במיוחד).
בשיטה הזאת, התגמול/עונש על סיום במקום גבוה/נמוך בטבלה, פרופורציונאלי בדיוק להישג ולמידת ה”משמעות” שלו. הכי הוגן שיש.
ואגב, גם בליגות ארוכות בהרבה מזאת, שלכאורה משקפות יותר - עשויה להתקבל בדיוק אותה התוצאה. ב-NBA לדוגמה, עם לא פחות מ-82 משחקים בליגה הסדירה - הדירוג הסופי ממש לא בהכרח מלמד על יחסי הכוח האמתיים שבין הקבוצות, ובקלות קבוצה שסיימה גבוה יותר בדירוג עלולה לקבל התמודדות קשה יותר ‘אובייקטיבית’ מאשר קבוצה שסיימה מתחתיה.
הכול נקבע לפי ההישגים בטבלה עצמה, וככה זה גם צריך להיות.
הגרלת שלב שמינית גמר האלופות -
אז -
- ברצלונה
- ניוקאסל
- אתלטיקו מדריד
- טוטנהאם
- בודו גלימט
- ספורטינג ליסבון
- לברקוזן
- ארסנל
- פסז’
- צ’לסי
- גלאטסראיי
- ליברפול
- ריאל מדריד
- מנצ’סטר סיטי
- אטאלנטה
- באיירן מינכן
כי?
אתה מתבלבל בין דרך לבין מטרה.
המטרה היא שקבוצה שסיימה גבוה יותר תקבל קבוצה נוחה יותר.
הדרך היא שקבוצה שסיימה גבוה יותר תקבל קבוצה שסיימה נמוך יותר.
נכון אך לא רלוונטי
איפה החיסרון בהצעה שקבוצה שסיימה גבוה בטבלה תוכל לבחור את היריבה שלה? זה עדיין נקבע לפי ההישגים בטבלה, פשוט בדרך אחרת, שמונעת את המצבים העקומים שאתה מסיבה כלשהי בוחר לחיות איתם בשלום?
האמת שהגרלת השמינית והרבע תומכת במה שאומר אנדר, יש לך צד מטורף שיש בו 6 טוענות לכתר מצד אחד אלמול צד שיש בו מקסימום 3 טוענות לכתר, בצד הימני סיטי, ריאל, פסז או צלסי יש להם דרך מטורפת לגמר, מצד שני ארסנל תגיע לחצי הגמר רק בעזרת קרנות, ברצלונה ואתלטיקו יריבו על המקום השני.
השיטה בה קבוצות בכירות בוחרות את היריבות נראית לי יותר מדי אי שוויונית. פחות משחקים מעניינים.
השיטה השניה עם שיבוץ אקראי לחלוטין מבטלת לגמרי את החשיבות של שלב הבתים. מה זה משנה אם אתה מקום 1 או 16. זה לא פייר.
מה שהשוער של טוטנהאם עשה ברבע השעה הראשונה במשחק הזה לא ראיתי בחיים שלי.
2 החלקות של השוער ועוד החלקה של שחקן טוטנהאם…
או קריסה מנטלית, או מכירה. זה ברמה כזו.
לעוקבים אחרי הליגה האנגלית השנה - כמה האירועים האלו נפוצים אצל טוטנהאם העונה? אני יודע שהם במיקום חרבנא בואך ירידת ליגה, אבל גולים כאלו זה משהו מעבר.
לחרבן במכנסיים מול אתלטיקו במטרופוליטנו תוך פחות ממחצית?
נראה כמו השחקן המושלם לריאל/בארסה
מתבקש גם לשאול האם באמת למנור סולומון אין מקום בהרכב של קבוצת התחתית הזו?
המהלך של החלפת השוער של טוטנהאם גועל נפש בעיני.
(אלא אם הוא ביקש לצאת כי רועדות לו הרגליים והוא לא מצליח לעמוד - לא היה נראה ככה).
שוער צעיר שזו הופעת הבכורה שלו שעלה בהחלטת מאמן, אם היית מספיק גבר לתת לו את אפודת ההרכב הראשון תהיה גבר לתת לו לסיים לפחות מחצית ולא להשפיל אותו קבל עם ועולם. זה נראה לי סוג של זריקת אחריות של המאמן הכושל שלהם. כואב הלב על השוער.
אני חייב לציין שאני רואה פרסומים על המגרש של את׳ שהיא עושה את זה בכוונה כזה חלק ורטוב בשביל ששחקנים יחליקו. זה מעולה לאת׳-קבוצות שמשחקות על הנעת כדור נופלות שם. לדעתי זה לא מקרי שגם ברצלונה וגם טוטנהאם קיבלו כאלה גולים מביכים שהגיעו מפאשלות של שוער. אני זוכר את השחקנים שלנו מחליקים מלא.
חבל שצ׳ולו סימאונה עושה הכל העיקר לא לשחק כדורגל. אני מקווה שבטוטנהאם יעשו איזה נס, ושאם ברצלונה תגיע למפגש מול את׳ היא תדע להתמודד עם זה.
אני באמת לא זוכר דבר כזה. ליבי עם השוער, אני באמת ולא זוכר דבר כזה. הלוואי שלא נהרסה לו הקריירה. אני לא רוצה להיות נחרץ מדי אבל לא יודע מתי הוא יחזור לשחק העונה בהתאם למצב של טוטנהאם שהראש שלה בכלל בחרא של התחתית באנגליה. אולי יצטרך לעבור לליגה אחרת.
גם אם אחרי רבע השעה המסויטת הזו הוא אמר לעצמו בלב “אני לא יכול יותר” - אסור היה לו להגיד דבר כזה למאמן לדעתי, גג למשפחה הקרובה שלו. איגור טודור (חשב שהוא ‘מקל’ עליו ככה ושומר עליו) היה חייב שלא להשפיל אותו ולחכות קצת, מינימום עד דקה 30 לדעתי. הפריעה לי גם הדרך בה הוא התנהל כלפיו אחרי החילוף. עזוב את דמות הרס"ר, יש כאן בן אדם, תן לו חיבוק, משהו.
דויד דה חאה שעשה המון שטויות בקריירה - יצא להגנתו אחרי המשחק, אהבתי גם את הדעות של פאנל הפרשנים באנגליה. רציתי לראות גם התייחסות של טיבו קורטואה ועוד שוערי על בכדורגל.
גם שחקנים של אתלטיקו, כולל קוקה הקפטן, התלוננו על זה. מעניין מה הקטע
