נכון. ליברפול הייתה במלכוד מסוים ברמת הסכומים (האם הוא שווה שדרוג בגיל כזה), אולי רצון לרענן ומכל מיני מקרי עבר לא קיבלתי את הרושם שהוא יכול להיות דמות מועילה כשהוא לא הכוכב או שחקן הרכב בלתי מעורער.
אני לא חושב ששער יפה ככל שיהיה שהוא השער הרביעי היום - באמת משנה את התמונה. מאוד אתפלא אם הוא יחזור להיות שובר שוויון שלהם. אולי יבליח. פחדתי ממנו לפני גמר 2022 למרות שהתגרה בגורל ובמשחקים בשנתיים האחרונות לא
הגול הראשון היה תרגיל נאה ומתוחכם במצב נייח אבל פרט לכך לא מספיק מצבים בחצי הראשון. כעת זה סיפור אחר. ליברפול אנדרדוג מול פ.ס.ז’ ואולי זה יעזור להם.
יש להוסיף גם שסלאח כמו כל ליברפול בצלילה חופשית אחרי שהפסיקה להיות ה’’קבוצה של קלופ’’ והפכה לקבוצה של סלוט באופן סופי, בחצי העונה הראשונה עוד היינו הקבוצה של קלופ, מחצי העונה שעברה ובעיקר אחרי הרכישות והעזיבות בקיץ זה הקבוצה של סלוט והאמת שאנחנו נראים זוועה.
אני מתלבט האם אני שלם עם המילה הזו באלף אחוז ורוצה להפריד בין מה שאמר בעיתונות לבין ההתנהלות על כר הדשא אבל בחלק מהזמן היה נראה לי שבע מאוד.
בכל מקרה, כל ליברפול בצניחה חופשית - אחלה - אבל הוא שחקן וותיק במועדון, כל-כך בכיר, מכיר את הליגה כל-כך טוב - בוא נגיד שזה שהיה קשה לפלוריאן וירץ להשתלב זה היה די צפוי כי אנגליה זו לא הבונדסליגה. או כנ"ל שחקני רכש אחרים, בין אם מליגה אחרת או שהגיעו מקבוצה פחות טובה. אלכסנדר איסק עבר קיץ מורכב ומהר מאוד נפצע. ההנחה הייתה שסלאח יישאר מנייה בטוחה, יהיה יותר טוב מהרמה הממוצעת וינצח משחקים. לדעתי גם לווירג’יל ואן דייק היה משברון והוא יחסית יצא ממנו.
כל שחקני הרכש לא ממש פוגעים העונה, לא רואים שיטה ולא רואים תוכנית, הכל על הברקות אישיות והכי חשוב הגנתית לא ממש מאורגנים וסופגים בקלות, לדעתי האישית סלוט נכשל לגמרי העונה(ואני פה ממש לא במיעוט).
למזלי המאמן שאני הכי רציתי פנוי וזמין באופן די מפתיע, תודה לך מר פרז
זהו זה, תם שלב שמינית הגמר והשולמה תמונת העולות לשלב הבא.
השלב הזה סיפק לנו 68 שערים ב-16 משחקים, 4.25 שערים למשחק, למתקשים (במשחקים הראשונים - 32 שערים, במשחקי הגומלין - 36 שערים).
היו לנו שביעייה אחת, שישייה אחת, 3 חמישיות ו-2 רביעיות. 8 מהמשחקים הסתיימו עם לפחות 4 שערים, 2 מהם עם 7, ועוד אחד עם 9 .
אל רבע הגמר יעלו ויבואו 3 ספרדיות (כאשר לפחות ספרדית אחת תגיע גם לחצי הגמר), 2 אנגליות, גרמנית, צרפתית ופורטוגלית. אף איטלקית (טוב, מתוך האחת שהייתה בשמינית) לא העפילה לרבע.
ברוך בורא הפגרה. כל הקבוצות שמחות שזה הגיע, הרבה מאוד שחקנים ינוחו, במיוחד כשזו פגרה דרדלה עם הרבה משחקי ידידות ומעט משחקי פלייאוף. 3 חודשים שלמים של עומס משחקים מטורף.
הולך להיות כיף אחר כך, קבוצות יחזרו רעננות יותר וזה מבטיח הרבה.
לגבי האנגליות, ראיתי הרבה שאמרו שניוקאסל היא רק קבוצת אמצע טבלה. אני זוכר את ג’ירונה באלופות ובמקביל מדשדשת בתחתית, בעיקר שמעתי ביקורת על זה שזו הקבוצה שמייצגת את ספרד, זאת אומרת התייחסו אליה כטופ 4.
אז בפועל, ברצלונה לא כבשה שביעייה העונה, אז נחמד שזה קרה מול קבוצה שסיימה חמישית באנגליה.
כמו ששביט כבר אמר, ניהול העומסים של הספרדיות (וריאל מדריד הוכיחה את זה במהלך השנים הכי טוב מכולן) תמיד היה טוב יותר. זה בא נגד הספרדיות במשחקים נגד קבוצות שכן באו לשחק חזק, כולל קבוצות בליגה הספרדית שניצלו טוב מאוד את המצב.
זו הסיבה שלא בהכרח אמור להיות קשה יותר לשחק נגד ראיו וייקאנו מאשר ניוקאסל, אבל זו הסיבה לדעתי שסביר מאוד שבארסה תתקשה נגדה במחזור הקרוב. ראיו גם, אגב, מגיעה אחרי משחק באירופה, וכמו בארסה דילגה ישר לשמינית, ולה זה עלה בתקופה לא טובה בליגה.
זה מזכיר לי את הניסיונות להחליף את ריברי ורובן. זה התחיל מגצה ושאקירי שאז נחשבו ככישרונות גדולים. בהמשך הגיעו קומאן (הוא עוד בבאיירן?) ודוגלאס קוסטה שכשלו לעשות את זה למרות גילם של רובן וריברי ובטח היו עוד שאני לא זוכר.
ריברי אם אני לא טועה עד יומו האחרון בגיל 38 עוד היה שחקן הרכב (כשהיה כשיר כמובן). זה הרבה יותר מבוגר מנוייר אם מתחשבים בעמדה אני חושב.
אני מבין מה אתה מנסה לומר, אבל לא נראה לי שמדובר במקרים דומים, אלה השחקנים שהתאימו למה שבאיירן רצתה באותה תקופה.
ריברי ורובן נפצעו המון באותם שנים.
גצה היה נו בריינר בתור ילד הפלא הגרמני שמגיע בחינם אחרי תקופה מדהימה בדורטמונד.
קומאן וקוסטה היו כישרונות נהדרים. אחד הביא להם את הזכייה בליגת האלופות גם. הפציעות גמרו אותו.
על המשחק בין אתלטיקו מדריד לברצלונה אני בטוח שדנים יפים מאוד בפורום של ברצלונה, בת’רד המשחק:
במשחק נוסף הערב: ליברפול מארחת את פריז סן ז’רמן, עם פיגור 2:0 על הראש מהמשחק הראשון, בתקווה ‘לנקום’ על ההדחה מהעונה החולפת ולהשאיר טעם ל-2025/26 לצד המאבק על המקום הרביעי באנגליה. נזכיר כי בשנה שעברה ליברפול הפסידה דווקא באנפילד בגומלין ויש לה עונה קשה. אומרים שמוחמד סלאח שלא פתח ב-11 במשחק בצרפת - יחזור להרכב. זה עשוי להיות משחקו האחרון בליברפול בליגת האלופות ובכלל במפעל היוקרתי. פ.ס.ז’ מצידה שכחה משלב הליגה הבינוני, כמו אשתקד, ניצחה פעמיים את צ’לסי, עשתה את העבודה נגד מונאקו והיא גם בהרכב החזק. אצל ליברפול ייעדר אליסון. הרכבים משוערים:
אני תוהה האם ליברפול יכולה לתת משחק אחרון טוב של השאריות של הקבוצה הגדולה ההיא. להכניס עניין בהתמודדות הזו, הקסם של אנפילד. בעיקר סלאח והעונה האיומה שלו. ניצח משחקים כאלה לא פעם בעבר, אולי התעלות אחרונה? ליברפול תצטרך פתיחה חזקה אמיתית, נניח שער מהיר שיכניס את פ.ס.ז’ ללחץ אחרת היא תוכל לחכות קצת מאחור ולטוס קדימה עם המגינים והיתר, חדות של שחקני ההתקפה שאין לה העונה וגם בלי טעויות בהגנה [האמת שהרגשתי קצת כאילו אני כותב על ריאל מדריד].
צפיתי בחלקים מהמשחק הראשון של פאריז והיתה שם פשוט שליטה אבסולוטית וכדורגל שכיף לראות, הם עשו את כל מה שהתחשק להם על המגרש. מבחינת מומנטום, כושר ואיכות השחקנים נראה שזה באמת הולך לכיוון של בק טו בק פריזאי.
בתור אחד ששיחק בלם והתלהב יותר מלהציל שער מאשר לכבוש שער [כמובן שיותר מדי כישרון לא היה] - איזה גליץ’ אדיר של מרקיניוס היום במחצית הראשונה, זיהה את ההדיפה הבעייתית של השוער והתאבד על הכדור, מדהים. אני חושב שעד העונה שעברה הוא היה מזוהה עם השחקנים של פ.ס.ז’ שעשו לא מעט פעמים במכנסיים ברגעים המכריעים [למשל ההרחקה המזעזעת שהגיעה לבנזמה ב-2022 ואז השער השלישי].
ליברפול מסיימת עונה כושלת מאוד עם לא מעט תצוגות נפל. חייבים לומר אבל שלפחות מהתקציר - לא הייתה רחוקה מלהבקיע, הייתה בעניינים עד ל-20 הדקות האחרונות, עד לגול של דמבלה.
