גם שלב רבע הגמר הסתיים לו.
נכבשו בו 18 שערים ב-8 משחקים, שזה 2.25 שערים למשחק. הידרדרות משמעותית משלב שמינית הגמר.
אם מורידים את המשחקים הפוריים בין ארסנל לספורטינג ליסבון, שהניבו 1 שערים שלמים ב-2 מפגשים, מגיעים ל-2.833 שערים למשחק. עדיין נמוך מהשלב הקודם, אבל קצת פחות.
בחצי הגמר ינכחו גרמנית, צרפתית, ספרדית ואנגלית.
מועדי המשחקים -
אז בפעם הלפני אחרונה לעונה -
פריז סן ז’רמן - באיירן מינכן
הערב ייצא לדרך חצי הגמר הראשון בין שתיים שלדעת רבים כנראה הן הקבוצות הטובות ביותר באירופה ואלו שכבשו הכי הרבה שערים בליגת האלופות העונה - 38 כל אחת. הציפייה היא שזה יהיה אחד המשחקים הטובים ביותר של השנה ויאפיל על ה-3:4 של באיירן מינכן על ריאל מדריד למשל. פ.ס.ז’ חולמת על זכייה שנייה ברציפות בליגת האלופות ולואיס אנריקה מלא ביטחון: “אין אף קבוצה שחזקה מאיתנו”. הבווארים, שמחקו פיגור 3:0 נגד מיינץ במחזור האחרון בליגה, כבר זכו באליפות המקומית ויכולים לזכות בטרבל. “אני מקווה שנוכיח להם מה אנחנו שווים. כאלופה, מותר להם לדבר ככה. צריך לזכור שיש משחק שני במינכן”, אמר וינסנט קומפאני מאמן הגרמניפם.
במשחק בשלב הליגה בין הקבוצות ניצחו הבווארים 1:2 בחוץ עם צמד של לואיס דיאס על אף שלאחר מכן הקולומביאני הורחק והם שיחקו מחצית אחת בעשרה שחקנים. אבל כמובן שזה לא ממש רלוונטי. באיירן ניצחה ב-11 מ-12 משחקיה העונה, השוותה את השיא שלה לניצחונות בצ’מפיונס, והיא יכולה להשתוות ל-12 של ריאל מדריד מעונת 2001/02.
הצרפתים קיבלו חדשות טובות עם כשירותו של ויטיניה המנוע. שחקני המפתח נחו במשחק הליגה האחרון, אותו 0:3 על אנז’ה, כמעט כולם, למעט אשרף חכימי למשל. שימו לב לחוויצה קרבאחצליה שכבש חמישה שערים בנוקאאוט העונה ובסה"כ שמונה במפעל. אצל באיירן, שעד לדקות האחרונות נגד ריאל היה נראה שהיא מסתבכת - הניוז העיקרי - ג’מאל מוסיאלה מקבל את הבמה במשחק גדול ויחליף את סרג’ גנאברי הפצוע. מייקל אוליסה ולואיס דיאס שכבשו שערים נפלאים - יפתחו כמובן. הארי קיין עם 12 גולים, רוצה להתקרב לקיליאן אמבפה ולהיות מלך השערים בצ’מפיונס, הוא רחוק ממנו שלושה. אך ברור שקיין שחקן שעושה הכל על המגרש.
מעבר לכך אולי סוג של מבחן נוסף לבאיירן, שבמשחק הגומלין ברבע הגמר השאירה הרבה שטחים לשחקני ההתקפה המהירים של ריאל, משהו שעוסמאן דמבלה יוכל לנצל בצורה טובה יותר. הקפטן מנואל נוייר יירצה להציג את אותה היכולת מגמר 2020. הרכבים משוערים:
22 פוסטים אוחדו לנושא קיים: לא רק ספרדי ואנגלי: ת’רד הכדורגל הכללי
שמעו, פשוט תענוג לראות את המשחק.
כוכבים גדולים ומוכשרים על אמת ובלי מניירות מיותרות, משחק קצבי בטירוף אבל בלי תחושה של פריצות וזריקה הגנתית, שינויי מומנטומים מצד לצד, ועם מעטפת של שיפוט מצויין שנותן למשחק לזרום בדיוק במידה הנכונה.
מזמן לא נהניתי ככה מכדורגל, וצריך לומר ביושר - הקבוצות שהגיעו למעמד הזה, הן אלה שלגמרי מגיע להן להיות פה.
ואני אמור להאמין שלבארסה יש בעיה בהגנה?
נראה כמו ברזיל 94’ מול ברזיל 98’ עם כמות הריקודים שיש היום על המגרש. טירוף של משחק.
כל מילה!
לא ידעתי שמשחק כדורגל יכול להתנהל ככה.
התקפות מרהיבות של שתי הקבוצות, הכדור זז מהר, מייצרים מצבים , משחקים עם תכלית.
פשוט תענוג לראות.
רק אוסיף שחוץ מלהנות מכדורגל לראשונה העונה, יש בי גם עקצוץ של קנאה.
מצד אחד כל-כך כיף שיש עוד מחצית נוספת של כל הטוב הזה וכמובן הגומלין. מצד שני זה מדכא קצת לראות עד כמה ריאל מדריד רחוקה כל-כך מהטופ. אני רואה את המהלכים שיש פה ותוהה מה הקבוצה שלי שווה כאן. גם בהרכב מלא. האמת אני לא תוהה אני כבר יודע. אנחנו לא שם מנטאלית, אנחנו לא שם בפן הפיזי, אנחנו לא שם בפן הטקטי. היינו נשברים אם היינו נקלעים לפיגור מוקדם. לא היינו מצליחים להשתחרר ככה מהלחץ. לא היינו מסוגלים ללחוץ בצורה כזו. שחקני הכנף כמו מגינים כשצריך את העזרה. אין כדורגל קבוצתי אצלינו כשהכדור טס מרגל לרגל וכל שחקן רואה כאילו את כל המגרש ולמי הכי כדאי למסור. אף שחקן לא עושה פרצופים ומתלונן על השופט.
לא פעם היו משחקים שסומנו כגדולים על הנייר ובסוף איכזבו, המשחק הזה - היה ברור שהוא לא יאכזב. הטעות היחידה אולי היא של אלפונסו דייוויס עכשיו וגם אחד על אחד די מרושל של עוסמאן דמבלה. אין כאן שחקן שהוא איזו נקודת תורפה ברורה אצל הקבוצות. שהוא רחוק מהרמה הזו. שאתה מסתכל עליו ואומר למה הוא בהרכב. [מדמיין משחק שלנו עם איזה טיאגו, האוסן, טרנט שהוא חור בהגנה, גולר שהוא חלש פיזית, ויניסיוס שכישרון לא חסר לו אבל שכל כן].
הגול של קרבאחצליה גאוני, הפס של הארי קיין שהעמיד את מייקל אוליסה באחד על אחד היה גאוני, הדריבל של לואיס דיאס שניצל את האמצע של פ.ס.ז’ בדקות שהיה פרוץ. וגם מהלכי הגנה כמו סטניסיץ’ נלחם וברגע האחרון חוזר וזוכה בכדור או הכתף של נונו מנדש שמנצח באחד על אחד. קצב מסחרר, קבוצות מגיעות תוך כמה מסירות לאיזור המסוכן. הכדור הולך לכיוון הנכון כל הזמן.
אני חושב שג’מאל מוסיאלה עדיין לא חזר להיות השחקן שהיה. זוכר הזדמנות מעולה שלו לבעוט והוא היסס, עוד מסירה ועוד מסירה וזה כבר לא מצב קורץ. האמצע של באיירן קצת פרוץ בצורה מוגזמת, כי יש להם נחיתות שם אין מה לעשות. גם הפסד של 3:2 לא רע להם.
ככה בדיוק אמור להיראות כדורגל עילאי, בעולם בו לקבוצות יש פחות משחקים בעונה ואשכרה זמן לנוח ולהתאמץ במשחקים החשובים באמת. כולי קנאה על באיירן ופאריז שיכולות לאפשר את זה לעצמן ולהגיע לסוף אפריל בכזה כושר מפחיד.
הרבה זמן אני לא זוכר משחק שאחוז כל כך גבוה מהזמן הקבוצות נמצאות במן טו מן. נדיר היה לראות את אחת הקבוצות יורדות להגנה איזורית, זה כמעט ולא קרה.
יונתן טה היה חסר לי בפריים יותר מידי פעמים.
הנה קווראצחליה חצה את ה-10 שערים בליגה.
באיירן מינכן צריכה גול כדי שיהיה לה סיכוי בגומלין, אבל היא עלולה לחטוף עוד. לא הופיעה לתחילת המחצית השנייה ולא ניצחה באף מאבק. גם אנחנו הגענו למצבים נגדה די בקלות אבל לנו יש “כוכבים” חיים בסרט שלא הענישו. כנראה אי אפשר לנצח את פ.ס.ז’ עם משחק כה התקפי על גבול המופקר, ובאיירן לא יודעת לשחק אחרת. גם דייוויס מהיר הרבה יותר מליימר. בכל מקרה מחכים לשיא במעמד חצי גמר..
דמבלה התחיל את המשחק כמו דמבלה של ברצלונה ואז חזר להיות הקילר שהוא בפ.ס.ז’. קרבחצליה - וואו.
אגב דיאס בליברפול היה חסר קצר את הגרוש ללירה לדעתי. לא שופט אותו על מעלליו בבונדסליגה. גם היום הוא פנטסטי.
עריכה: טוב 4:5 אלוהים ישמור. כדורגל פסיכי. אל תחפש היגיון בשיגעון. זה משחק כלכך גדול, מהגדולים בתולדות המפעל. לפחות צדקתי עם דיאס.
NBA של כדורגל. מה זה הקצב הזה?!
כמות גולים זה עבור שני חצאי הגמר. מחר לא יהיו בקושי מצבים.
וואו. כבר שכחתי את התחושה הזאת שאני חייב לשירותים אבל לא יכול ללכת כי המשחק פשוט מרתק מידיי. איזה כיף אדיר זה.
איך רציתי לעשות משהו כזה, אבל לא מצאתי את המם המתאים. אני מניח שרתמת את ג’מיניי וחבריו לצורך העניין, סחתיין גדול. כבר תקופה שאני אומר לעצמי שזה העתיד של הממים ואני חייב לעשות כבר את ההתאמות, אחרת אשאר מאחור. הנפגעים השקטים והשקופים של מהפכת ה-AI, שאף-אחד לא מדבר עליהם.
בשנים האחרונות אנחנו רואים משחקים היסטוריים כאלה ברגעים המכריעים, גמר המונדיאל הוא אחד כזה
המשחק הזה בין פריס לבאיירן זו השתקפות מושלמת להתפתחות הפיזית של הענף, ולחשיבות העצומה של ניהול העומסים לאורך עונה שלמה במיוחד כדי להגיע לרגע השיא כדי לתת הכל.
ומה שרואים פה זה 22 שחקני על, אתלטי על, שפשוט נותנים את כל מה שנשאר להם בתא הדלק מעונה שלמה, במשחק אם לא החשוב ביותר של העונה, בשיא העונה.
במהלך העונה כישרון תמיד יש בכל משחק, משמעת טקטית תמיד יש בכל משחק, אבל הערב כל זה, ברמה הזאת, מתפוצץ ככה, בתצוגה אתלטית לתפארת שאין מצב שנקבל ב-90% משחקי העונה, וזה נובע בעיקר מהתפתחות טכנולוגית שמאפשרת למועדונים להתכונן למשחקים האלה במשך שנה שלמה.
רגע, לכל 10 שחקני השדה מותר לרוץ? אז מה מכרו לי בשנתיים האחרונות…?
אבל ברצינות, שתי קבוצות שפשוט נותנות הכל.
משחק בקצב הזוי
מעניין אם יש קשר לכך שאין להן ליגה.
משחק נהדר, רק חבל ששתי הקבוצות לא שיחקו על החוזקות שלהן (למרות ששתיהן הצליחו להבקיע הרבה, באופן מזלעקי כמובן)
אני טוען שאם לא היו שני משחקים כל שלב היינו רואים הרבה יותר משחקים שקרובחם לסגנון הזה. באיירן לא יודעת לשחק על תוצאה ובאה לפה כאילו זה גמר. בשיטה של בית וחוץ יש לפעמים יותר מידי משחק על תוצאה ואפילו שאתה מקבל 180 דקות לפעמים אף קבוצה לא משחקת את הכדורגל שלה באף שלב ב180 דקות. בגמר אחד אין את החשבונאות הזאת ובדרך כלל שתי הקבוצות פשוט מציגות את הכדורגל שלהן כמובן עם ההתאמות הנדרשות.
לואיס דיאז פשוט בא לטרוף היום. כמה מגיע לו השער בסוף. קיין במסירה מדהימה, סוף סוף הוא באמת נותן משחק טוב גם בנוקאווט של צ’מפיונס. באיירן כצפוי חשופה מידי במעברים ונענשת על זה אבל בסופו של דבר הצליחה להעביר את כובד המשחק לצד של פאריז ולייצר את ההזדמנויות שלה והיא השיגה תוצאה לא רעה. נונו מנדש אולי השחקן הכי אתלט בעולם אבל מעצבן לראות אותו כל כך מסתמך על זה ולפעמים זה נראה כאילו הוא נותן פור לאוליסה בכוונה כדי להשוויץ כמה הצעד הראשון שלו מפלצתי, הוא לא היה ממש רע אבל זה גם לא משחק טוב שלו.
אופמקנו באופן מפתיע מצליח להעביר משחק שלם שהוא קיבל את הכדור הרבה פעמים תחת לחץ ולא שגה. טה עשה קצת חורים לדעתי.
בקיצור כמה כיף ששבוע הבא יש עוד משחק.
