אולגר בניגוד לנאצ’ו אשכרה היה שחקן הרכב מתישהו ואשכרה שותף אמיתי לתארים. ועדיין, אולגר לא אגדה בעיניי. אני מאוד אוהב אותו, אבל לא הייתי מגדיר אותו כאגדה ברסאית.
לפני שניה דור הביא לך נתונים של כמות המשחקים שהוא משחק - איך אתה יכול להגיד שנאצ’ו לא שותף אמיתי לתארים?
כי הוא שחקן ספסל בינוני שאם לא הפציעות לעולם לא היה מקבל דקות. שחקן עם 100 הופעות בליגה שרק בגיל 28 משחק קצת באופן עיקבי לא יכול להיות “אגדה” במועדון, בטח לא במועדון כמו ריאל מדריד. לא צריך לנפח בכוח, זה כל מה שאני אומר. הוא אחלה שחקן רוטציה ויפה מאוד שהוא זכה לקבל טיפטיפה יותר אמון ברגעים מכריעים, וגם זה לא מתוך בחירה של מאמן. הוא אי פעם שותף בגמר שלכם? חלק משמעותי בקבוצה מסויימת? לא.
הוא ארבלואה משופר.
זה לא עובד ככה, תמיד יש פציעות ותמיד יש רוטציה. הוא בסגל בדיוק כמו שלוקאס בסגל. בפועל הוא משחק הרבה, באופן עקבי. שחקן שיודע את מקומו בסגל זה דבר לא טריוויאלי, תשאל את ה BBC.
ארבלואה הוא אגדה
לא תמיד יש פציעות ורוטציות לא היו לפני, לפחות לא עם נאצ’ו. הוא היה השחקן הכי שולי בסגל שלכם, אפילו יותר מהשוער השני. נאצ’ו היה שחקן שאף אחד לא הכיר, אפילו חלק מאוהדי מדריד.
שוב, שלא תבינו לא נכון, הוא אחלה שחקן ובהחלט שחקן רוטציה לגיטימי ואני אפילו מחבב אותו כי הוא לוחם וספורטאי אמיתי. אבל כמו שאמרתי, לא צריך לנפח.
כן כן, הלוחם של העיר מדריד.
יש תקופות נכבדות שהוא הבלם הכי טוב שלנו ואולי גם שחקן ההגנה הטוב ביותר שלנו. אין ספק שהוא שחקן רוטציה לגיטימי ושהוא לא כוכב מהמעלה הראשונה, אבל גם לוחמים אמיתיים צריכים להיות בסגל וזה מה שחשוב. מסכים איתך שהוא לא ‘‘אגדה’’ ולא מסכים איתך לגבי הארבלואה המשופר. נאצ’ו שחקן יציב מאוד שאתה כמעט תמיד יודע מה תקבל ממנו וזה סופר חשוב שיש על מי לסמוך, במיוחד שהוא מקבל את מעמדו וכמעט תמיד מספק את הסחורה.
כל שחקן צריך להתחיל ממשהו וזה שאף אחד לא הכיר אותו זה הגיוני - אבל עם הזמן הוא ביסס את מעמדו בסגל וזה מה שאמור לעניין בסופו של דבר.
שניהם זה אתה?