דור התשובה שלי לא תשתנה. בנוגע למשחק הלחץ יש לזה גם חסרונות. אם אתה שואל אותי הייתי רוצה שנלחץ גבוה אבל זה יבוא על חשבון משחק בונקרי יותר של היריבה.
אל תשכח שאתמול בגלל הלחץ הלא גבוה כן הגענו לכמה הזדמנויות שהיו צריכות להיגמר ברשת. מעבר לפנדל, היה גם את ההתקפה שבלינגהאם הוריד כדור לפדה שהחמיץ מתוך תיבת החמש למשל. הבעיה אתמול לא היתה שלא לחצנו גבוה אלא ששיחקנו עם חוסלו שלא רק שלא תרם אלא גם תקע לנו את המשחק.
את זה גם אני הייתי רוצה שיעשו יותר. הבעיה שלנו עם כניסות של פדה וקמא היא שהם צריכים לשמור מאחור עכשיו כשהמגנים הם תוקפים לכל דבר. אם הם נכנסים גם קדימה בלי הבחנה, אנחנו מצמצמים משמעותית את הנפח שלנו על הדשא וכל מה שיש לנו בקו שהוא לא ההתקפה זה טשואמני והבלמים. יהיה מאוד קשה לפתח משחק כך ומלבד זה שאנחנו נשאר חשופים מאחור.
שוב גם אני הייתי רוצה לראות כדורגל עם יותר אסטרטגיה אבל האמת שזו התקדמות מהעונה הקודמת שבה רק נתנו לויני את הכדור וחיכינו שהוא יעבור חצי קבוצה יבשל שער, אז אני דיי מסופק.
אנחנו מייצרים שלושה מצבים נגד סלטה ויגו בבלאידוס, זה לא מספיק מרשים אותי, מצטער. גם הגולים שכבשנו הם חלק בפוקס. השער הראשון נגד אתלטיק בילבאו למשל זה לא שדני קרבחאל היה אריה, זו הייתה התמזמזות של שחקן בילבאו. גם הגול של ג’וד בלינגהאם שהשווה ל-1:1 נגד אלמריה. פשוט להסתכל על יתר הקבוצות הגדולות באירופה ולראות איך הן משחקות. אז אף אחת לא עושה את זה מושלם כמו מנצ’סטר סיטי אבל להיות נחותים בקצב ובסגנון מארסנל? למה? נראה לי שהיתרונות עולים בצורה משמעותית על החסרונות. יש גם חסרונות במערך של ארבעה קשרים, וזה די ברור מה החיסרון.
אנחנו נפגוש בונקרים אמיתיים של יריבות עוד בהמשך. לא אתלטיק בילבאו, לא אלמריה שהגיעה להרבה מצבים ולא סלטה אתמול שיחקו בונקר. עוד יהיו מאיורקות ו-ולנסיות, אל חשש.
אתה לא טועה פה, אבל לא כל הדקות שלך עם הכדור שקולות.
אתה יכול להשיג שליטה גבוהה בהרבה עם הכדור על ידי משחק איטי, מסירות אחורה והכנסת קשרים על חשבון שחקני התקפה. כל אלה פעולות שיגדילו את השליטה שלך בכדור אך יקטינו (לרוב) את סיכויי ההבקעה שלך.
זה קצת כמו בשחמט, תרצה לתת ליריב שלך את הרץ כדי לקחת לו את המלכה. עזוב, לפעמים בשביל להשיג עמידה טובה יותר על הלוח תהיה מוכן לתת ליריב את הרץ שלך תמורת פיון.
לפעמים לאפשר ליריבה שלך לשחק יגרום לכך שכאשר הכדור יחזור אליך אתה תקבל אותו בעמידה נוחה הרבה יותר כדי להבקיע. עכשיו נשאלת השאלה האם אתה מוכן לשלוט בכדור %X פחות על מנת שההתקפות שלך יהיו מסוכנות יותר ב%Y? אז כמובן שזה תלוי בX ובY, אני רק בא להראות לך שזה לא שחור ולבן ולפעמים כן יש סיבות למשוך את היריב החוצה עם הכדור.
קודם כל, נסכים שאף קבוצה לא מסוגלת לעשות לחץ גבוה וחזק 90 דקות?
יש לזה הרבה סיבות:
כושר. גם פדה לא יכול לרוץ עכשיו 20 ק"מ במשחק ולעשות ספרינטים כל הזמן.
ארגון. זה לא רק בקטע שצרריך לשפר את זה, אם נרצה שהמגן שלנו יעלה לתמוך בהתקפה הוא כנראה שלא יהיה בעמדה כאשר הכדור יעבור ליריבה, כמובן שיש חיפויים, אבל לא מדובר בהחלפת העמדה לגמרי. לכן לא תמיד אפשרי להתחיל לחץ אפקטיבי מיד מבלי שהסיכון של התקפה מסוכנת מנגד יגדל מידי.
עכשיו אחרי שסיכמנו את החלק הזה, יש פה אלמנט אסטרטגי. כמו שבמלחמה לפעמים תרצה לקחת את הקרב לאיזשהו איזור ספציפי, כך גם במשחק כדורגל. יש מקומות בהן העמידה של היריב תהיה יותר נוחה עבורינו. ככה לפעמים נעדיף לכוון את היריבה לצורת עמידה מסוימת ואז נפעיל את המכבש.
מכיר למשל בפלייסטיישן שפתאום יש יריב עם מגן? שכדי לחדור אותו תצטרך לא סתם ללחוץ מכה שוב ושוב אלא ללחוץ את המכה בתזמון הנכון כשהוא תוקף? אז ככה.
כל מאמני העל יודעים לשלב בין לחץ גבוה להרגעה של המשחק. אגב, זה נכון במיוחד על קלופ שיודע מצוין מתי להגיד לשחקנים שלו לרדת קצת אחורה לפני הפעלת מכבש נוסף.
המאמן היחיד אולי שבאמת לוחץ בלי הפסקה הוא פפ, אבל זה כי הוא בנה קבוצה שכל כך טובה עם הכדור מול בונקרים שזה באמת הדבר הנכון ביותר עבורו. אבל בעבר, בין ברסה של מסי לסיטי פוסט האלאנד, ראינו לא פעם ולא פעמיים שהוא ממש התקשה כי היריבה פשוט נשארת בבונקר ולא יוצאת קדימה.
ליברפול לוחצת גבוה וחזק ברגעים הנכונים. היא יודעת מצוין מתי ללכת רגע אחורה.
בין אם זה כי נפרץ קו הלחץ הראשון, או כי היריבה מסוגרת מידי, צריך לדעת איך להתנהל נכון עם משחק הלחץ.
אני בהחלט הייתי שמח לראות יותר משחק לחץ, אני פשוט מכיר בכך שזה צריך להעשות בצורה חכמה בתזמונים הנכונים. זה בסוף פונקציה של תועלת התקפית מול סיכון הגנתי. זוהי ממש לא פונקציה לינארית באף אחד מהצדדים, והאופטימיזציה של הסיכון ההגנתית ושל התועלת ההתקפית היא שונה ולכן כל מאמן מאמין בנתונים מעט שונים.
בהגנה, לחץ עוזר לך לחטוף כדורים מצד אחד, אך גורם להגנה להיות פחות מסודרת וצפופה.
בהתקפה, לחץ עוזר לך לחטוף כדורים במקומות מסוכנים ולתקוף בצורה יעילה יותר מצד אחד, אך מצד שני הוא מוריד את היריבה למטה ומצופף את ההגנה שלה ומונע ממך את הסיכוי לתפוס אותה כשהיא לא מוכנה.
אם נרצה, יש פה 2 פונקציות לא לינאריות מבוססות הסתברות. כל קבוצה עושה את האופטימיזציה שלה על המצב, כשזוכרים שגם שמירה על הכוח היא אלמנט כאן (פה זה כן יחסית לינארי בין כמות הלחץ לכמות האנרגיה המתבזבזת).
לא, כי מה שאני מנסה להסביר מההתחלה היא שזה לא שחור ולבן.
אני טוען שיש מצבים בהם צריך לתת ליריבה רגע להניע כדור, שהשחקנים שלנו ינשמו קצת אוויר ויאגרו כוחות כדי להפעיל ללחץ ממוקד ומתוזמן שיתפוס את ההתקפה שלהם לא מוכנה וכך לגרום לאיבוד כדור כאשר ההגנה שלהם לא מסודרת מאחורה.
זה ממש לא אומר שכל הזמן צריך לתת להם להניע כדור, יש זמנים רבים במשחק בהם צריך ללחוץ בלי פשרות. פשוט לפעמים לתת ליריבה את אשלית ה"אפשר לשחק התקפי" גורמת להם לשחק התקפי, ואז ההגנה שלהם יותר קלה לפיצוח.
בכל אופן, אני ממש לא רוצה להיות הסניגור של הדרך של קרלו, אני בהחלט תומך ביותר משחק לחץ והלוואי שהיינו רואים יותר תבניות התקפיות ברורות. אני לא מסכים איתך במספר דברים:
אני לא מסכים עם גישת הThe more the merrier שלך בנוגע ללחץ.
אני לא מסכים עם היחס בין זידאן לאנצ’לוטי.
אני חושב שהרבה מהטענות נובעות מהסגל הדל שלנו (זה לא שויניסיוס מסוגל לשחק עם דאבל פסים ונגיעות רכות, וזה לא שאנחנו משחקים בלי חלוץ ברחבה מבחירה של קרלו). יש לסגל שלנו מגבלות שמתבטאות בצורת המשחק. אני בטוח שעם חלוץ כמו קיין/אוסימן/אמבפה (או אפילו כמו קולו מואני) המשחק שלנו היה נראה אחרת לגמרי תחת אותו קרלו.
מה זה בחרו? הלחץ של קלופ ושל פפ זהה?
ברור שלחץ זה טוב, אבל אנחנו לא בדיון של אין לחץ או יש לחץ, אנחנו בדיון של כמה לחץ.
פפ הכי קיצוני בנושא, הוא באמת מאמין בגישת ה"להחזיר את הכדור כמה שיותר מהר". זה בהחלט טוב, אבל זה גם הופך אותו למאוד פגיע, במיוחד במשחקי צ’מפיונס בהן היריבה באה מוכנה. אם נסתכל רגע על האיכות של הקבוצות שעמדו לרשותו, אני אפילו חושב שזה מעיד על כמה השיטה הזו שלו הייתה פגיעה.
גם הוא למד שהוא צריך להיות הרבה יותר דינמי, זה לא רק עם החילופים, אלא גם בצורת המשחק.
קלופ ממש לא עושה לחץ נון סטופ, אני חושב שראינו ליברפול אחרת לגמרי. אני רואה את ליברפול לא פעם ולא פעמיים משחקת נסוג ומנצלת את המהירות שלה במתפרצות.
בקיצור, לחץ זה כמובן שטוב, אבל צריך לדעת מתי ללחוץ ומתי רגע לשחרר את הדוושה, גם כדי לנוח וגם כדי להפעיל שוב את המכבש ברגע הנכון.
ריאל מדריד לא צריכה לשחק שחמט עם סלטה של בניטז, עם האתלטיות שלנו אנחנו צריכים לבוא במטרה לאנוס אותם. ובכל מקרה שחמט וטקטיקה זה לא הקטע של איש המסטיקים.
לא, לא סיכמנו, כדי ללחוץ גבוה לא צריך לרוץ 20 ק’'מ כל משחק בפול גז, אם מאורגנים ומאומנים אפשר ללחוץ גם בריצה קלה וסגירת קווי מסירה, לגרום ליריב להניע את הכדור לתוך השטח שתורגל באימון ואז פדה בצד אחד וקמא בצד השני מובילים משולש לחץ כדי לחטוף כדור, ליברפול של קלופ התחילה לעשות זאת שבועיים אחרי שחתם, וזה לא די-מריה פה שרץ פול גז ללחוץ עם אפס מחשבה ואז מסירה פשוטה מבטלת אותו והקבוצה השנייה יוצאת למתפרצת.
בקשר למה שכתבת על ליברפול, סיטי, קלופ ופפ ושיטות הלחץ שלהם אטען כאן בעדינות שהרוב לא נכון ואני לא אכנס לזה עכשיו כי זה לא עניינו, רק אציע לך לצפות בסיטי וליברפול ולא למחזר דברים שנכתבו על פפ והברצלונה שלו לפני עשור, פפ והכדורגל השתנו מאז.
יש מצבים כאלה, אני מדבר על מצבים אחרים שזה רוב המשחק שאנחנו חייבים ללחוץ ולא לוחצים.
לדעתי זה עדיין נובע מהמונדיאל באמצע העונה שעברה, בקיץ לא היתה פגרה ארוכה מידי
בקיצור יש יותר מידי עומס והפעם אנחנו אלה שסובלים, ולצערי נראה שזה עומד רק להחמיר (העומס)
אין שום בושה בלהתכונן למשחק ליגה, להבין מי שחקני המפתח ואילו שחקנים יותר משתלם ללחוץ ולנווט להם את המשחק לשם למשל…
כדי לגרום ליריב להגיע לשטח שתורגל באימון צריך במילים אחרות לא להשתגע ולעמדו בצורה שתכוון לשם את המשחק, גם אם זה אומר רגע ללחוץ פחות. לא ככה?
אתה מבין שאני לא מתכוון שעל כל הקבוצה שלנו לרדת לרחבה שלנו, כן?
זה בדיוק העניין של מתי להוריד רגל, להבין שאנחנו מחכים שהכדור יגיע לחלק מסוים במגרש למשל.
יש כל מיני דברים שיכולים להוות סיגנל להתחלת לחץ מאסיבי, אבל זה בדיוק העניין, אני טוען שלחץ נכון מתרחש לפי מצב היריבה, ולא פשוט קורה כל הזמן.