אני לא משווה את ההישגים שלו לשניהם, שאגב לא פחותים משל האלנד בדורטמונד לדעתי, אלא פשוט תחושה.
ממה שראיתי עד כה בקדם עונה ובעונה הוא כדורגלן על סף השלמות, כל פעולה שיש בכדורגל הוא מבצע ברמה של 10/10, דבר כזה לא ראיתי אף פעם. לאמבפה ולהאלנד יש את החסרונות(היחסיים כמובן) שלהם.
ג’וד צעיר מהם בכמה שנים טובות ובוא נראה איפה הרזומה שלו יהיה בעוד 4 שנים.
אנצ׳לוטי לא האיש הנכון למשימה, אני מסכים, אבל אני באמת שלא יכול להבין חלק מהטענות כלפיו.
הבעיות שלנו הן חד משמעית תוצאה של בניית סגל לקויה. זה לא שעם זידאן על הקווים הארסנל ההתקפי שלנו היה כולל יותר מ3 שחקנים כשאחד מהם נפצע ושני אפילו לא לרמה של סלטה…
בהחלט אפשר היה שיהיה לנו מישהו יותר טוב על הקווים, אבל זה קצת כמו להתלונן על שהלחמניה לא מספיק טריה בהמבורגר יבש וחסר טעם.
המשחק הזה אישש את רוב הטענות שלנו כלפי הקבוצה. חסר מחץ! אי אפשר לעבור עונה שלמה בלי חלוץ ובלי גיבוי לאגפים.
קרוס ומודריץ׳ לא צריכים להכנס יחד. זה עושה שינוי חד מידי במשחק שלנו מאתלטיות לטכניות בצורה שלא תמיד טובה, שווה להכניס אחד, לראות לאן הרוח נושבת ואז את השני. בכללי, אני קצת מתקשה להבין את היחס לסבאיוס, לפי היכולת של שנה שעברה הוא שווה הרכב לפני שני הזקנים שלנו.
קצת על המשחק עצמו.
רודריגו היה טוב, אבל החמצת הפנדל לגמרי הוציאה אותו מהמשחק, הוא חייב להתחזק מנטלית וללמוד איך להשאר יותר דומיננטי.
פדה היה מצוין, הלוואי שזה ימשיך.
כל הקישור היה טוב.
רוצה גם מילה טובה לטשואמני שפשוט נראה שקיבל העונה איזה בוסט לביטחון והוא כמה רמות מעל האנמיות שקיבלנו ממנו עונה שעברה, גם באגרסיביות וגם בדומיננטיות.
לא ראיתי כאן מישהו מבקר את אנצ’לוטי שאין אופציות התקפיות, הביקורת עליו זה שאנחנו נראים כמו קבוצה לא מאומנת שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה, בלגן שלם ומערכים הזויים ולא סימטרים שלא מנצלים אפילו חלק קטן מהפוטנציאל האדיר של חלק גדול מהשחקנים שלנו.
עם זידאן היינו נראים כמו קבוצה, שיטה ברורה, מערכים מאוזנים ונשארים עם אותה בעיה של מחסור במחץ בהתקפה, אבל לא היינו רואים בית זונות על המגרש.
וואלה אני לא מסכים עם זה. אני חושב שאני מצליח להבין מה אנצ’לוטי מנסה לעשות, ואני חושב גם שזה עובד, וככל שנשחק יותר עם המערך הזה אז הוא גם יעבוד טוב יותר.
ספציפית לגבי אתמול כשחוסלו עלה כל המערך שלנו נדפק, ואני לחלוטין יכול להצטרף לטענות שברהים היה צריך לעלות ולא חוסלו שלא היה קשור למערך. אבל בכללי, אני דיי מחבב את הרעיון החדש.
בדקות המעטות שויני היה על הדשא הוא קיבל איזה 2-3 כדורי עומק קדימה ואפשר היה לראות איך סלטה נכנסת לסחרחורת איתו. כשהוא היה בהאלף ספייס ופראן גרסיה עלה לעזור לו, זה נטרל לגמרי את הדאבל שניסו לעשות עליו, וכך הוא הצליח לחדור לרחבה ולעשות בלגאן. המערך הזה לא שבלוני ואני אוהב את זה. אנחנו צריכים עוד קצת סבלנות איתו אני חושב שבעוד חודשיים שלושה זה יראה הרבה יותר טוב. בנוסף לזה כמו שכתבתי בדיון הטקטיקה החדש שפתחתי אני חושב שזה יעניק כלים חדשים וחיוניים לשחקנים שלנו.
אלה בדיוק הטענות הסתמיות כלפיו.
אפשר לדון על אם עדיף לעלות עם חוסלו במקום אחד הקשרים, אולי יהיו פה כאלה שעוד חושבים שקרוס ומודריץ’ צריכים לפתוח, ואולי אפשר לפתח דיון על אם להעדיף את נאצ’ו עלאלאבה או את ואסקז על קרבאחל, אבל אף אחת מההחלטות שלו בנוגע להרכב הפותח לא הזויות או טיפשיות, אלה החלטות הגיוניות שאני מצפה ממאמן.
יותר מזה, 2 שינויים סופר חשובים נעשו משנים שעברו שלא לגמרי האמנתי שיעשה:
ביקורת לגיטימית סך הכל, אבל אלה דיבורים באוויר, כולם פשוט כותבים את זה בהקשר של אנחנו לא נראים מספיק טוב, שזה קורה לדעתי בעיקר בגלל החורים הקיימים לנו בסגל (חלוץ ומגנים).
קל לכתוב שאפשר להראות טוב יותר, אבל אף אחד לא כותב איך, כלומר, מעבר ללהגיד “לחץ גבוה, משחק הגנה אחראי, התקפות מהירות”, שכל זה לא טקטיקה אלא תוצר של דרך ושל שחקנים ושל יריבות.
בסוף לאנצ’לוטי יש מעט מאוד מרחב תמרון עם השחקנים שלו, לכן הוא לא יכול לעשות באמת התאמות ליריבות שלנו או לשנות צורות משחק במהלך המשחק, והיריבות שלנו יודעות בדיוק כיצד להתכונן נגדינו ולנו אין איך להפתיע.
שלא תטעה, אני לא חושב שמגיע לקרלו ציון 100 על מה שקורה העונה (גם מוקדם מידי לשפוט את העונה אחרי 3 משחקים, ובטח שלא כשאנחנו עם 100% הצלחה בנתיים), אבל אני גם לא מסכים עם הביקורת מבית שהוא מקבל פה ולא משנה מה הוא יעשה.
קצת קשה לי לשים את האצבע על מה זה בדיוק “מאומן” מבחינתך. אבל אנצ’לוטי מצליח לגרום לנו להראות טוב יותר מזידאן. אם זה קורה בזכות צורת משחק פחות טקטית אז זה לא טיעון לטובת הטקטיקה.
אגב, זה פחות קרה במשחק אתמול (כנראה בגלל שנשארנו במשחק עם שחקן התקפה אחד ששווה משהו ובלינגהם שהוא לא שחקן התקפה), אבל במשחקים הקודמים ראיתי המון צירופים מאוד יפים של דאבל פסים בין השחקנים ובהחלט אפשר לראות קבוצה מאומנת עם תבניות התקפיות ברורות. פשוט מה לעשות שהחוד הכהה שלנו עולה לנו ביוקר מבחינת אחוזי ההצלחה של התבניות הללו.
כן ? ואיך אתה קורה למערך שחוסלו חלוץ מרכזי ורודריגו ממשיך לשחק בימין כשבשמאל אין אף אחד ?
לא נכון, יש לנו את הקבוצה האתלטית בעולם והיא לא יודעת ללחוץ אפילו את סלטה ויגו, זה לא דיבורים באוויר אלא עובדות בשטח, כל החטיפות שלנו מגיעות בגלל אתלטיות מדהימה של הקישור ובעיקר קמאבינגה, עם קבוצה מאומנת אנחנו יכולים לחנוק את סלטה.
התקפית זה בעיקר לתת את הכדור לויני ורודריגו ולצפות שיעשו משהו, אין מהלכים או שילובי מסירות שאתה יכול לזהות שעבדו עליהם באימונים, כל השערים שלנו העונה זה מהברקות אישיות ולא עבודה קבוצתית, הברקות וכישרון זה מצויין כשיש שיטה והם בנוסף לשיטה או כשהשיטה לא עובדת, אבל לבנות רק על כישרון זה לא שיטה לכשעצמה.
ממש לא, לפני 2 עונות שבנזמה התחפש לסופרמן ועם הפריצה של ויני זה נראה שמשחקים כדורגל יותר טוב, עונה שעברה הייתה זוועה מההתחלה ועד הסוף.
זה שפעם אחת זה התפלק לאנצ’לוטי לא אומר שאין טקטיקה יותר טוב מיש טקטיקה. ויני מדרבל את עצמו לדעת ודופק את הראש בקיר שוב ושוב זה לא כדורגל יותר טוב ממה שראינו מזידאן.
זידאן היה לוקח אליפות עונה שעברה.
משחק הבא נחליף את ויניסיוס באחד מהקיצוניים הרבים שיושבים לנו על הספסל…
קודם כל, רודריגו עבר בין האגפים, הוא ממש לא היה מקובע בימין, היסבה שהוא לא עבר שמאלה בצורה מוחלטת היא כדי שבלינגהם ייכנס יותר שמאלה ויתפוס את הhalf space שם.
חטפנו כדורים בצורה מצוינת והקישור עובד טוב. בהחלט יש עוד על מה לעבוד, אבל זה ממש לא נראה רע כמו שאתה מתאר.
זו בדיוק הטענה שלי לכך שלא משנה מה יקרה אנצ’לוטי יקבל בראש.
פעם הבאה אבקש מאנצ’לוטי לפתוח עם קרוס ומודריץ’, כדי שלפחות כשהקישור יחטוף כדורים לא תוכל להגיד שזה רק בזכות האתלטיות.
אנצ’לוטי משחק על האתלטיות של הקישור שלנו וככה חונק את היריבה. אנחנו ישבנו על סלטה, פשוט אין לנו חלוץ אז זו לא הייתה ישיבה מסוכנת, סלטה אבל התקשתה להניע כדור, והיא קבוצה שידועה ביכולת טכנית טובה ושיחקנו באחד האצטדיונים הקשים יותר.
ואנצ’לוטי היה לוקח את האליפות שזידאן הפסיד לאתלטיקו, וזידאן בטח שלא היה זוכה באלופות עונה שעברה…
אני ממש לא חושב שקרלו עדיף על זידאן באופן כללי, רק לסיטואציה שאנחנו היינו בה, סיכוי טוב שעכשיו זידאן עדיף אפילו.
פשוט קשה לי עם הזלזול המוגזם מידי בקרלו בהשוואה לזידאן.
זה העניין, שאצל אנצ’לוטי אתה תמיד תחפש תירוצים ללמה זה לא קשור אליו אלא לשחקנים. אבל כשזידאן זוכה בפנדלים בגמר מול אתלטיקו שגם החמיצה פנדל במהלך המשחק, או בגלל שרונאלדו בגאד מוד עם 17 שערים באלופות, זה כבר זידאן ולא קשור לשחקנים, או מזל או לא יודע מה…
אצל זידאן זה התחת שלו, אצל קרלו זה סתם מזל וקורה למרות קרלו…
אני בכלל לא ב"טים זידאן", אבל הדברים שכתובים פה לטיטי הם מוגזמים לגמרי אחי.
גם כשזכינו 3 ברצף, כבר אז, דיברנו על מאמן שהוא אמנם אלוהים בחדר הלבשה אבל הכדורגל שלו לא מבריק ומהפנט והקרדיט ניתן גם לו וגם בעיקר לסגל הזהב הזה שרץ פה (בעיקר שחקנים כמו מרסלו, לוקה, טוני וכו). מגוחך להגיד שזה היה רק זידאן ולא השחקנים.
יש לנו את הסגל הצעיר כנראה הטוב בעולם היום, שעם מאמן מספיק מוכשר ונועז הופך למכונת לחץ הזויה ששמה את משחק הלחץ של קלופ בכיס האחורי.
הפואנטה היא שאנצ’לוטי פשוט לא האיש למשימה, לא שהוא גרוע או אפילו חצי קלאץ’. פשוט לא האיש הנכון לסגל הזה.
את זה אני הראשון שאמר.
זה מדויק שכבר אז אמרנו את זה, אבל עם השנים הזכרון הזה דוהה ונשארנו עם המאמן המטורף שזכה ב3 זכיות רצופות. קצת כמו שאנחנו עושים לרוב שחקני העבר הגדולים שהיו פה שהיום אנחנו בעיקר זוכרים להם את הטוב.
שלא תטעה, כבודו במקומו מונח, הקדנציה הראשונה שלו מראה למה צריך להאמין בו בקבוצות עם סגל מוכן, הקדנציה השניה שלו מראה למה לא צריך להאמין בו כשהקבוצה היא צעירה או בבניה.
הטענות של טיטי היא שהקדנציה השניה של זידאן טובה משל אנצ’לוטי, או יותר נכון, שהקדנציה של אנצ’לוטי עדיפה לא בזכות אנצ’לוטי.
עכשיו, אין לי בעיה עם הטענה הזו כאיזו אמירת דעה, אבל קצת הרגשתי צורך לתת קונטרה מנגד כאשר מורידים מקרלו כל דבר טוב שהוא עשה.
כשהוא לא זוכה זה באשמתו, כשהוא זוכה זה ויניסיוס או בנזמה או רונאלדו או ראמוס…
אני רק רוצה שנהיה הוגנים עם מאמנים. זה הכל.
אני מרגיש שכל משחק טוב של הקבוצה מקבל תגובות של “למרות המאמן” וכל משחק רע מקבל תגובות של “בגלל המאמן”.
זה כמו הביטוי, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? אז באותו אופן גם אי אפשר לוותר על חתיכת העוגה מבלי שתהיה חתיכת עוגה.
לפחות שיהיה פה מתישהו איזה ניתוח טקטי קצת מעבר ל"אפשר לעשות משחק לחץ טוב יותר".
אנחנו אחרי 3 משחקים, 100% הצלחה, חטפנו שער אחד בלבד וזאת למרות מכת פציעות (שבין היתר פגעה בשוער ובבלם הבכיר שלנו). בנוסף אנחנו ללא חלוץ ובמשחק האחרון הכוכב שלנו נפצע. קצת פרופורציות.
מערך מטומטם שאנצ’לוטי ניסה משום מה וראה שזה לא עובד.
השאלה היא האם בכלל כיוונו ללחוץ את סלטה ויגו? להערכתי, התגוננו במכוון בבלוק נמוך כדי למשוך את סלטה החוצה ולאפשר משחק מתפרצות. האינטרס שלנו היה שהם יצאו מהבונקר מדיי פעם מה שיאפשר למשחק להיות יותר דינמי.
דווקא יש. כל העמידה שלנו מקדימה סיסטמתית וברורה. הרעיון המרכזי הוא לאפשר לויני מצבים של בידוד 1 על 1, ושהוא ייצר מצבים לעצמו או לאחרים, בעיקר בלינגהאם שמצטרף. כשאנחנו בשטף של תקיפה אנחנו עם ויני ורודריגו בהאלף ספייס, כשהמגנים על הקו. מה שזה גורם זה שהמגן והקשר לא יכולים לעשות דאבל על ויני מכיוון שיש גם את המגן שתוקף.
לדוגמא לקחתי את הפריים הבא מהמשחק מול אלמריה:
מה שהשתנה מהעונה הקודמת במשחק ההתקפה זה שהמגינים שלנו תוקפים יותר, והקיצונים נכנסים לשטח שבין האמצע לאגף. הרעיון הכללי הוא ליצור מצבים כגון זה:
אני חושב שיש טקטיקה, היא דווקא דיי ברורה לעניות דעתי, ואני מתחיל אפילו לחבב אותה. הבלגן שהיה אתמול על המגרש קרה בגלל שהחלוץ שנכנס לא מתאים לשיטת המשחק הזאת ועל כך אני מסכים, אבל בכללי יש שיטה ויש דרך.
כל העולם ידע שזה מטומטם כבר ברגע החילוף, אנצ’לוטי המשיך עם זה עד הסוף, מחצית שנייה רודריגו זז שמאלה מדי פעם וקצת איזן, מאמן לא מקובע מזיז את רודריגו מיד שמאלה פדה ימינה וחוסלו חלוץ.
ברור שלא ! כי לחץ גבוה זה מה זה שיטה מיושנת…היא גם מצריכה שעות של עבודה קשה וטקטית באימונים, אנחנו בעולם הרטרו היום, נעשה כמו בשנות ה 90 בלוק נסוג של 4 ו 4 ונטיס כדורים לויני, אולי יעשה משהו.
זה בדיוק מה שכתבתי, זה כל ה’‘שיטה’’ אתה רק הוספת תמונות והסברת מה שכתבתי במילים אחרות.
כל השיטה זה לבודד את ויני, אין ניסיון לשבור הגנות בדאבל פסים/חילופי מקום/תנועה חכמה/חפיפות, הכל זה תן את הכדור לויני ותתפלל, השנה הוספנו גם את השיטה המהפכנית של תשים את ג’וד ברחבה ותתפלל שהכדור יפול לו על הראש.
תראה משחקים של סיטי וליברפול, או משחקים של באיירן של נגלסמן ותראה מה זה התקפה(וגם הגנה) מתואמת ומאומנת.
מנסה להוסיף פה להודעה המעולה של סנטיאגו.
טיטי, בליגה האנגלית כשהקבוצות משחקות פתוח, לחץ גבוה זה מדהים, אתה חוטף כדור במצב מסוכן וככה מייצר לעצמך מצבים.
בליגה הספרדית, לחץ גבוה מוביל את היריבה לבונקר וניסיונות למתפרצות.
לפרוץ בונקר, כשאין לנו חלוץ 9, וכשיש לנו שני שחקני התקפה מספיק טובים בלבד (כשבמשחק אתמול בכלל היה 1) זה טיפשי.
בסוף, מה המטרה בלחץ? לחטוף כדור מול הגנה דלילה. אם חטפנו כדור במשחק לחץ כשההגנה לא דלילה, כמה זה כבר באמת עדיף על פני כל חטיפה אחרת במרכז המגרש?
לכן, מה שהבינו בשנים האחרונות הוא שצריך לדעת מתי ללחוץ. ככה הלחץ גם אפקטיבי הרבה יותר, וגם אתה מבזבז הרבה פחות אנרגיות ואתה הרבה פחות חשוף למטה.
עזוב, תסתכל על ליברפול שלך. גם בשיא שלה היא הרבתה לשחק נסוג לא פעם ולא פעמיים (כמובן בהתאם ליריבה). היא הייתה עושה את זה כדי לפתוח את המגרש ואז להפעיל את המכבש שלה ברגע הנכון. לחץ עיוור כל הזמן מסוכן הגנתית יותר משהוא יעיל התקפית (ובזבוז אנרגיה וסכנת פציעות בגלל סגל קצר).
כלומר, זו בדיוק ההגדרה של שיטה.
אגב, מה שמצחיק הוא שבנושא הזה אנצ’לוטי וזידאן מאוד מאוד דומים ושניהם משחקים ככה. לחץ לפרקים כדי לנסות למקסם את היעילות שלו על חשבון מינימום פתיחות הגנתית. דווקא אנצ’לוטי אפילו הוא זה שלוקח הרבה יותר סיכונים וגורם לנו ללחוץ הרבה יותר. אנחנו גם מבצעים לחץ טוב מאוד וחלק גדול מאוד מהשערים שלנו בשנתיים האחרונות הובקעו בזכות חטיפות כדור או בשליש העליון של המגרש.
האמת שהעונה אני רואה המון דאבל פאסים, בעיקר באגף ימין עם פדה, דני, רודריגו ובלינגהם.
פה יש פשוט בעיה באיכות שלנו עצמה, שבסוף זה לא מגיע לשום מקום כי פדה חייב לכוון את הרגל, רודריגו חייב לבעוט מהר יותר, ודני שכח מה עושים מקדימה ב2018.
גם בצד שמאל היו נסיונות כאלה, פשוט מה לעשות שהיכולת הטכנית של ויני היא לא כמו רודריגו, והבנת המשחק שלו לא מספיק טובה.
כשלכל זה אין גם חלוץ, אז מבינים שבאמת הרבה מהמשחק הוא לבודד את ויני. שזה שיטה מאוד הגיונית בהתחשב בכלים המאוד מוגבלים שלנו בסגל.
בסוף אין לנו חלוץ חוד לשלוח אליו כדורים ארוכים, אין לנו חלוץ חוד בשביל כדורי רוחב מהאגפים, ואין לנו אגף שמאל מתואם וטכני מספיק בשביל חילופי מסירות מהירים, לכן מה שנשאר לנו הוא משחק מסירות בימין ובידוד של ויניסיוס בשמאל.
זה שוב השאלה של כמה הצורת משחק שלנו היא תוצר של מאמן שלא יודע כלום, או של סגל מוגבל. לטעמי זה יותר של סגל מוגבל, ואני מחכה כבר שנים שפלורנטינו יתן לי הזדמנות לראות אחרת.
אני חושש שאתה לא מבין מה זה לחץ, זה לא רק לחטוף את הכדור מול הגנה דלילה, ברגע שאתה לא לוחץ את סלטה אתה מאפשר להם להניע כדור בהגנה ולשרוף זמן, זה יותר טוב מבונקר, כל דקה שהכדור לא אצלך זה יורד מהזמן שיש לך את הכדור ואתה יכול להבקיע, עם לחץ גבוה אתה לא נותן להגנה להתארגן מחדש, אתה לא נותן להם לנשום וכותש אותם עד למצב שהם מתחילים לעשות טעויות בנוסף ההתקפות שלך מגיעות בתדירויות יותר גבוהות ומתחילות מאזורים יותר מסוכנים, רוב השערים שמובקעים בליגות הבכירות זה מריבאונדים.
מי הבין ? אתה או מאמני העל שממשיכים ללחוץ גבוה ?
לא יודע איזה ליברפול אתה רואה, ליברפול לא לוחצת גבוה וחזק רק כשיש פציעות רבות ואין עם מי ללחוץ, וכמו כל קבוצה אחרת היא נסוגה כשהלחץ הראשוני נשבר, אבל ליברפול לוחצת חזק וגבוה בכל הזדמנות, היא יודעת איך לעשות זאת ועושה זאת מצויין.
ריאל לא לוחצת, לא יודעת ללחוץ ולא מאמנים אותה ללחוץ, כל פעם שקמאבינגה מנצל את האתלטיות המדהימה שלו וחוטף כדור מיד אחרי איבוד שלנו זה יוצר הזדמנות מצוינת, רק תחשוב שזה היה סיסטמטי והיו עובדים על זה באימונים, קמא, ג’וד, פדה וצ’ומה כפקק מאחורה.
אבל לדעתך זה טפשי, יותר חשוב לתת להם להניע כדור, לקחת אוויר, לסדר את ההגנה ולחכות להם מאחורה כדי לחטוף ולעשות מתפרצת, כי קבוצות נוטות לשלוח הרבה שחקנים קדימה כשמשחקים מול ריאל, האם הבנתי נכון ?
לא יודע איפה ראית “המון” דאבל פאסים, היה ניסיון או שניים כל המשחק.
אז חנן:
-כשיש לך כל כך הרבה אתלטיים בהרכב, ואתה הרי מוותר בשביל זה על יכולת המסירה של לוקה מודריץ’ והמשחק בנגיעה של טוני קרוס - אתה חייב לנסות ללחוץ. בטח את סלטה ויגו, זו לא מנצ’סטר סיטי זה רק צבע המדים. זה לא שהובלנו מיד והיה אפשר ללכת אחורה.
-הטיעון “קרלו אנצ’לוטי ניסה משהו שלא עבד” זה נשמע קצת מצחיק. הוא ניסה משהו מטומטם. בלי כל מחשבה. המערך הא-סימטרי. אולי עם ברהים דיאס על המגרש היינו מכריעים את המשחק מוקדם יותר.
-תראה אתה הבאת כמה פריימים מוצלחים מהמשחק ושאפו על העבודה. זה אחוז קטן מאוד. היו מספיק התקפות בה תקפנו עם שחקן וחצי מקדימה. או עמידה טקטית מרושלת מאוד על המגרש. לא רק במשחק הזה, גם נגד אלמריה.
אבל אני שמח שאתה לא מתוסכל ולא כועס ולא מאוכזב ותמיד חיובי. הלוואי עליי קצת חיוביות כזו
חייב להגיד שכולם מדברים על החרא בתקופת זינדין זידאן וזה נכון, אולי גם עניין הקורונה והעדר הקהל השפיע. לטעמי הכדורגל היה מדכא, אבל היו משחקים לא רעים לעתים, וקושי ברור בפעולה האחרונה בהתקפה כשזה רק קארים בנזמה. ויניסיוס לא בשל, הזאר פצוע, השאר לא רלוונטיים.
אני חושב שאנצ’לוטי הכניס את שני הקשישים בדיוק כשסלטה כבר נפלה מהרגליים והיתרון האתלטי שלנו התחיל לבוא לידי ביטוי. זה היה אמור להיות משחק קל של 60 דק’ של חציבה עד שהיריבה באפיסת כוחות ואז הכרעה בעזרת כושר גופני ופיזיות עדיפה. במקום זה אנצ’לוטי לקח את היתרון היחיד שיש לנו והשמיד אותו כמעט לחלוטין. במזל זה הספיק לחציבת חירום של ג’וד.
מאמן חלש מאוד.
טיטי, אם הטענה שלך היא שאנחנו לא לוחצים גבוה אז אני יכול לקבל, אם כי אל תשכח שלאורך כל העשור האחרון לא לחצנו גבוה וזה לא מנע מאיתנו להגיע להצלחות. יש יתרונות ויש חסרונות בללחוץ גבוה.
בנוגע לכך שאין לנו תבניות התקפה ברורות, כמו באמת ארסנל או סיטי, זה מכיוון שיש לנו מאמן שמאמין ביותר חופש לשחקנים ופחות לעשות אוטומציה לשחקנים. עם זה אני איתך, הייתי מעדיף שתהיה לנו דרך יותר סיסטמתית לפתח התקפות ולא להישען לגמרי על הכישרון של השחקנים, אבל מדובר בגישות שונות למשחק ואין דרך נכונה ודרך שאינה נכונה.
זה לא כל כך פשוט. הם שיחקו עם חמישה שחקנים בהגנה, אנחנו בלי התקפה למעשה, ואם היינו לוחצים והם היו מתבנקרים היה יכול להיות לנו יותר קשה. שוב, זו לא החלטה פשוטה.
עם זה ני מסכים. אני לא מבין למה ברהים לא נכנס. הוא גם נשאל על כך אחרי המשחק ואמר שהוא שקל את זה אבל בסוף החליט שלא. יכול להיות שהוא עד כדי כך לא מאמין בברהים, היו כבר פרסומים שהוא לא מאמין בו במהלך הקיץ, אבל לא האמנתי שעד כדי כך הוא לא סומך עליו. אין לי הסבר אחר.
ברור שזה אחוז, כי המשחק דינמי מאוד. אלו היו נקודות במשחק שמאוד קל לזהות את הרעיון שם, אבל זה חזר שוב ושוב לאורך כל המשחק.
אני מראש הורדתי ציפיות לעונה הזאת. אני מאמין בבניה, ואי אפשר, לדעתי, לבנות קבוצה חדשה שתשחק כאילו היא רצה חמש שנים ביחד. אני רואה גם את הרע אבל אני מקבל אותו בהבנה.
עזוב אותך, זוכרים פה רק את התיארים. תחזור כאן בפורום לתקופת שלנו עם זידאן ותראה יך היינו מתוסכלים אפילו יותר.
זה תלוי בחומר השחקנים שיש לך, אני אישית לא אהבתי את סוג הכדורגל ששיחקנו ברוב התקופה ההיסטורית שלנו, אבל זה התאים בדיוק לסגל השחקנים אז, כרגע יש לך את הקבוצה האתלטית ביותר בעולם(ואין לך מר שער למשחק כמו אז), לא ללחוץ עם פדה, קמא, ג’וד וצ’ומה על המגרש זה שיא הטימטום.
יש בהחלט, מאמני העל כבר בחרו את השיטה הנכונה, קרלו עדיין תקוע עם השיטה הנכונה של שנות ה 90
שוב, ללחוץ זה אומר לדחוק את היריבה אחורה יותר, לכפות עליה משחק בונקר, שלא בטוח יש לך את הכלים לפרוץ.
לא, לא. זה טרנד. השיטה הזאת היא המועדפת גם עלי, ואני חושב שתמיד חייב שיהיה לשחקנים דרך ברורה לשחק את המשחק, אבל יש כאלה שטוענים שצריך לתת לשחקנים כישרונים את האפשרות להביע את הכישרון שלהם. אין נכון ולא נכון פה.
למי שקורא וזה מעניין אותו יותר ממליץ לצפות בסרטון הבא. בכלל שווה לעקוב אחר הערוץ הזה…
המטרה היא ללחוץ כקבוצה, לעבוד על זה באימונים, עם ההרכב הזה, וגם במשחקים כי זו לא הפעם הראשונה שהארבעה משחקים יחד. אם יהיה לחץ עקבי ולא “קריזה” של שחקן אחד מהם אז זה יכול להצליח ואפשר להוסיף לזה את רודריגו שכן מפעיל לחץ. הפעלת לחץ לא רק מונעת מהיריבה לצאת קדימה - אפשר לחטוף כדור קרוב לשער ולהבקיע. למה מנצ’סטר סיטי יכלה לגרום לנו להיראות כמו ילדות עם קוקיות וסליחה אולגה קרמונה ואנחנו לא יכולים ללחוץ את סלטה ויגו? איזה קבוצות גדולות באמת בכדורגל המודרני לא מפעילות לחץ גבוה?
כל קבוצה מסתמכת על הכישרון של השחקנים שלה אבל עדיין יש תבניות התקפה ודברים חדשים. לזרוק את הכדור לוויניסיוס ג’וניור כשיש עליו שניים-שלושה שחקנים או לחילופין רודריגו כשהוא נשאר בודד על כר הדשא זה לא מספיק. מה עם דאבל פסים? מה עם משהו חדש כמו הצטרפות של פדה לעומק או קמאבינגה? אני סתם זורק, כי הם שחקנים מהירים…
הסרטון שהבאת מסביר על תבניות משחק, אי אפשר לשחק כדורגל בלי תבנית, אתה בונה תבניות כדי להביא את הכדור לשחקנים הכשרוניים שלך באיזורים הנוחים להם כדי שיוכלו להביא את הכישרון שלהם לידי ביטוי, בלי תבנית משחק זה לא אפשרי וכל הכישרון ילך לאיבוד.
כשאתה תדחוף אותם עוד ועוד הם ישברו, כפי שכתבו פה אחרי שאתה כותש אותם 60 דקות הם באפיסת כוחות ואז היתרון האתלטי שלך כבר הופך לקריטי שהם לא יכולים עוד להתמודד מולו, מה קרלו עשה ? נתן להם מתנה בדמותם של 2 הזקנים שלנו, מרגע שהם נכנסו אפשר היה לראות בבירור שהם מניעים את הכדור יותר טוב.
