היישר מקסטיליה לאון מגיעה היריבה הבאה של ברצלונה- קולטוראל לאונסה הקטנה מהסגונדה. האם יש משהו לספר על הכדורגל שלה? לא ממש. אפשר לספר קצת על התמונה בה שחקניה עם מדים עם הדפס של טוקסידו בתחילת עונת 2014/15 במשחקי צדקה, אבל מה שבאמת מעניין זה לראות את המצורעים עולים לשחק. אם איי פעם חשבתם שיהיה סיכוי בו יתגשמו חלומותיכם ותראו את דניס, סאמפר, אלנייה, מלקום ומוניר מקבלים הזדמנות רצינית על במה אחת, זו ההזדמנות שלכם.
נותר רק לראות מי באמת יוכיח את עצמו ולא יתבייש לתת את המקסימום גם בשלב מוקדם בגביע נגד קבוצה מהסגונדה ב’.
פעם, בימים עברו הייתי מסוגל לראות גם בארסה בגביע סיבוב חמישי, היום חסר לי זמן לראות את בארסה בליגה ובאלופות. ככה זה, מתבגרים, מרחיבים את האהבה לספורט להרבה יותר מבארסה (הכדורגל היחיד שאני מסוגל לצפות בו) והזמן לא מתחשב בכהוא זה.
אני חושב שזה סוג המשחקים שמעמיד במבחן את נאמנותי לקבוצה. וכן צריך לציין שעברתי את זה בהצלחה.
כל שנה במשחק הראשון, אנחנו משחקים גרוע ומסימים בתיקו (ואת המשחק הזה אפילו ניצחנו). ואז יש בכי ונהי. והכל נשכח בסוף. היכולת הרעה היתה צפויה מראש מאוסף שחקנים שלא שיחקו דקה אחת ביחד.
המצטיין במשחק הוא ללא ספק סילסן. שמוכיח בפעם המאה שהוא יותר מידי טוב מלהיות שוער שני בברצלונה, טר שטגן צעיר ולא הולך לשום מקום. ביזבוז מבחינתו להשאר פה.
מילה טובה לוידאל שלא הפסיק לרוץ ולהלחם. . ולנגלה כובש גול בכורה. אחרי ההחטאות מול אינטר. סוף סוף נכנס לו.
סאמפר נגמרו לי המילים. עצוב. שהיה בריא. באמת שלא מגיע לו.
דבר ראשון, כמו שכבר נכתב המשחק הראשון בגביע תמיד נראה אצלנו ככה.
דבר שני, אני לא חושב שהיה משחק כזה גרוע. לא מדהים אבל גם לא כזה גרוע.
חייבים לתת קרדיט ללאונסה שנראתה יותר מסודרת ומאומנת מריאל. ובהתחשב בהרכב המחליפים בהתקפה
לא מפתיע אותי הקושי להגיע לרחבה של לאונסה.
כואב לי הלב על סאמפר, והוא לא היה רע בכלל אתמול בחצי שעה שהוא זכה לה.
קרדיט לווידאל שהיה מצוין בשני העמדות ששיחק בהן.
אלניה היה פשוט מצוין, פשוט ניהל ושלט במשחק, מדהים!!
דניס מצד שני די אכזב. אני אוהב אותו אבל בתנאים שהוא נמצא בהם כרגע הייתי ממליץ לו לצאת בהשאלה.
איך זה שדמבלה איכשהו מייצר מצבים בקצב לא הגיוני בכלל ביחס לזמן המשחק ולהתנהלות המשחק שלו? הרי אנו מתפארים תמיד בזה שמסי מעבר ליכולת האישית שלו מייצר בנוסף מצבים לחבריו, דמבלה מייצר יותר מקוטיניו ויותר מארתור או סוארז ועדיין נראה עם קבלת החלטות בין ילדותית לאידיוטית. איפה הבלבול שלי?? (שואל ברצינות אם למישהו יש צד שלא)
עוד נקודה,
שמישהו יבדוק את זה בנתונים אך נראה - לפחות בעיניים שלי - שלנגלה הוא איום אווירי במצבים נייחים יותר מפיקה או אומטיטי. זה לא קשור לגובה או פיזיות, נגיחה אמורה להיות מתוזמנת נכון, טכניקה נכונה והמון המון לב. קרלס פויול 1.78 נגח מעל שחקנים גבוהים ממנו ברגעים הגדולים ביותר (בטניס, בחצי גמר מונדיאל). לתחושתי יש ללנגלה את החוש לזה.
אני חושב שדמבלה הוא, לפחות בינתיים, עוד דוגמה לשחקן של “כמות על פני איכות”, כמו שאומרים לא מעט על רונאלדו. הסגנון שונה אבל המהות די דומה - לשניהם יש קבלת החלטות גרועה למדי עם הכדור, אבל הם מפצים על זה בדרכים אחרות שגורמות להם לייצר מצבים בארגזים - רונאלדו בתנועה בלי כדור/מיקום וביכולות פיזיות, דמבלה בטכניקה ומהירות. חוק המספרים הגדולים, סוג של. אפשר לראות מאפיין משותף של “ראש בקיר” בין שניהם שמתבטא בסגנון משחק מאד ישיר, שלפעמים נראה ישיר מדי.
בעצם אתה אומר שגם אם קבלת ההחלטות שלו תשאר כזו הוא עדיין שווה לבארסה? אני לא יודע מה להגיד. אני לא אוהב את מה שאני רואה ממנו ואז הוא מבשל/כובש. היחסים שלי אתו במשחק הם גרף של א. ק. ג. לאדם שעובר התקף לב.
משיקולים סטטיסטיים-מקצועיים הוא תורם כבר עכשיו הרבה מאד, ובטח שברמה טובה לגמרי יחסית למי שאמור להיות שחקן שלישי/רביעי בהיררכיה בהתקפה ויחסית לגיל שלו. אני חושב שהדרישות בבארסה הן גבוהות יותר, פשוט כי יש אלטרנטיבות, גם אם לא רבות, עם סט יכולות דומה לשלו וקבלת החלטות טובה יותר (כרגע). העניין הוא הציפיות הגבוהות, והתחושה שפגמים מהסוג של משמעת וחכמת משחק אפשר לתקן יותר בקלות מליקויים טכניים ואתלטיים - שלדמבלה אין ממש.
עניין נוסף הוא הפגיעה שזה מייצר במשחק הקבוצתי, או יותר נכון - האופציות שזה מונע לעומת שחקן חכם יותר, גם אם מוכשר מעט פחות. זה שיקול אסתטי בחלקו, אבל גם סגנוני-טקטי כמובן. זה נראה לא טוב בעין, והמצבים בהם זה תוקע את המשחק נשארים בזכרון. אנחנו נוטים לפעמים לזכור לשלילה מקרים כאלה הרבה יותר מהיעלמויות סטייל אוזיל, למשל, למרות שלא בטוח שבנטו זה עדיף מקצועית.
בסופו של דבר הוא נשפט מאד מאד בחומרה בשל המחיר ובגלל הציפיות לגבי התוצר הסופי (איפשהו בין הנרי לניימאר). בלי שני אלה שחקן עם ההספק שלו היה נראה לכם כמו בורג חשוב מאד בסגל, אפילו ללא הגיל הצעיר, והייתם שמחים לו היה נשאר ביכולת כזו כמה שנים קדימה (אולי לא בהרכב). עם כל החסרונות.
אוקי ריקי, אז אתה גירסה פוסט מודרנית של לאודרופ. רואים אגב את פיסות הגנום של היכל התהילה (גמלוניות וזריזות בו זמנית סטייל התמנון; תעוזה כמו של הפרעוש; בישול אה לה אנדרס; מחוייבות כמו של צ’אבי) בכל נגיעה.
מחר ב22:30 המפגש הראשון מול לבנטה, ואלורדה עושה בדיוק מה שצריך ומה שאני חושב שצריך לעשות ומשאיר את התותחים הכבדים בבית, כל הכבוד !!! בקיצור מסי סוארס ראקיטיץ (!!!) אלבה ופיקה מחוץ לסגל. אין 9 טבעי. היה מאוד מעניין. ריקי, צ׳ומי ומירנדה בסגל.
