גומלין שמינית גמר אלופות: 3:1 בבית על נאפולי מוביל למפגש מול באיירן ברבע הגמר (לנגלה, מסי, סוארס)

לא צריכה להיות התנגשות, אבל יש הבדל בין לנצל את מסי ואת היתרונות הענקיים שלו, לבין להתבטל מולו ולהשתעבד לזה שיש מישהו כזה בקבוצה. וזה ללא קשר להתנהגות של הארגנטינאי. נטו תוצרים ישירים ועקיפים ליכולת ולמעמד שלו.

לייק 1

איפה עובר הקו מבחינתך בין 2 האפשרויות? האם בארסה של היום השתעבדה למסי בגללה מעמד שלו או בגלל כשלון ניהולי?

אני חשבתי שאחת הנקודת שתעלה היא שהצלחה של ברצלונה(בראשות מסי) בהכרח תביא להישארות ההנהלה הנוכחית ואז יעלה הקונפליקט הנצחי בין ברצון שהקבוצה תצליח בהווה לטובתה בעתיד.

אני לא כל-כך מבין לאן לקחת את זה.
לא חושב שמישהו אמר שצריכים לאנוס את הרכש והקבוצה לפי מסי (למרות שזה די הגיוני לעשות את זה כשיש לך את מסי בקבוצה).
מה שכן נטען שצריך לנצל את הזמן שמסי בקבוצה ולהנחית רכש מתאים וברמה ולא להתחיל תהליכי בניה או הימורים ובטח לא רכש תקוע ולא מתאים כמו גריזמן / טוראן.
לדוגמא, אומטיטי הגיע אחרי כמה עונות שהיו נואשים לבלם ברמה ומה שהצליחו להביא זה את מתייה במחיר אסטרונומי יחסית למה שהוא היה שווה.

לייק 1

אני תוהה לאן לקחת את זה בעצמך.
מעולם לא אמרתי שלא צריך לנצל את זה שמסי אצלנו בקבוצה. פשוט אמרתי שאני לא רוצה שכל השיקולים ברכש יהיו בשביל מסי/בשביל לשמור על המותג מסביב למסי.

גם וגם. אבל בעיקר השני. כלומר - הגיוני שגם הנהלה אחרת הייתה “נופלת” בזה, כי…זה מסי. כמה שתרצה לעשות את זה, אתה לא באמת תתייחס אליו כשחקן רגיל. אין מה לעשות. אבל אני חושב שחלק גדול מהטעויות שנעשו, נעשו בגלל קיומו בקבוצה, והמעמד שלו. ובמצב אחר, זה היה מורגש פחות וזה פשוט מאוד בולט לי בהנהלה הנוכחית, בה אני מחפש היגיון בשיגעון.

ההנהלה הנוכחית לא תישאר גם אם מסי יביא אותנו ל-2 זכיות רצופות באלופות, כולל מגה טראבל בעונה הבאה, יחד עם 124 שערים בחודשיים. בכל מקרה יהיה חילוף במשרדים למעלה, גם אם מי שיחליף יהיה ממשיך הדרך של ברתומאו ושות’.
הבעיה היא שהצלחה בטווח הקצר היא אחלה והכל, בלי טיפה של סרקזם, אבל זה לא או הצלחה בטווח הקצר או הצלחה בטווח ארוך. בקצב ההתקדמות של מה שקורה בברצלונה, זה או מה שקורה עכשיו, או מצב אפילו הרבה יותר גרוע שיהיה הרבה יותר קשה להתאושש ממנו. ז"א - או אי הצלחה בטווח הקצר, או אדמה חרוכה שתשאיר סימנים שישפיעו משמעותית גם לטווח הארוך. ובבחירה בין גרוע לגרוע יותר - אני מעדיף את הגרוע.

לא מבין למה אתה חושב שאני חושב שהם מטומטמים? לא שבנקודה הזו אכפת לי לשמור על כבודם, כי לדעתי הם אחראים במידה רבה למצב שלנו. אבל שמרן זה לא מטומטם. אני למשל גם במידה מסוימת שמרן, אז אתה חושב שאני מטומטם?

אני יתן לך דוגמה, אתה בעבודה שלך, הבוס שלך מציע לך שתי אפשרויות לפתור בעיה, את הדרך הרגילה ודרך אחרת שהיא יותר הרפקתקנית שאם תצליח אז תקבל קידום ושידרוג בשכר, אבל אם תיכשל אתה תקבל הפחתה בשכר ותרד בדירוג.

אם אתה שמרן, אתה תבחר באופציה הבטוחה יותר. אולי לא תקבל שידרוג אבל תשמור על המעמד שלך ועל השכר. אבל אם אתה נועז יותר ומאמין בך יותר אתה תיקח את הסיכון.

לא משנה מה תבחר, אתה לא מטומטם. אותו דבר הסוסיו בברצלונה. הם פשוט פחדנים. רוצים לשמור ככל האפשר על הסטטוס קוו. זה לא טימטום. “מה שלא שבור לא מתקנים” הבעיה בגישה הזו שלא שמים לב לכל השברים של המערכת עד שהיא לא נשברת , וזה המצב שלנו היום.

אני באמת ממליץ לכם לקרוא את הסיפורים של barca story בפייסבוק, אין לי אינטרס לזה, ואני לא מקבל שום כסף על הפירסום של הדף הזה . אבל אם אתם תקראו את הסיפורים שם אתם תבינו למה אני מתכון.

ברתומאו הוא לא הסיפור הגדול פה, הסיפור האמיתי פה, זה המאבק שמתחרחש על הנפש של ברצלונה, זה מאבק בין שתי גישות שונות. וזה לא התחיל עם ברתומאו ורוסל נגד ולאפורטה ופפ זה התחיל הרבה לפניהם. בצורה גסה, נקרא לזה הקרופיסטה נגד ה"נונייס".

ברתומאו שייך ל"נונייס" . ואין לי ספק שהקבוצה הזאת לא תגיד נכשלנו בוא נרים דגל לבן, אלא תריץ מטעמה מועמד אחר. אז ברתומאו ילך הביתה ואז יגיע ברתומאו ב. אז מה עשינו? מחליפים רודן אחד ברודן שני?

זכיה בתואר יוקרתי כמו הצמפיונס זה אדי דלק בשבילם. אני מוכן לקבל עוד עונה בלי תארים אבל חיבים בכל הכח לדחוף לשינוי בהנהלה. אם זה לאפורטה או פונט , אני בכנות, ממש לא יודע את מי אני מעדיף, לאפורטה זה האופציה היותר בטוחה בשבילי, אבל פונט ברגע הזה נשמע יותר טוב ממנו.

4 לייקים

בניגוד למשה אני כן בוחר לקרוא להם מטומטמים, או כאלו שלכל הפחות לא מסתכלים בכלל או לא אכפת להם ממה שלנו כאוהדים אכפת.

לגביי יתר הדיון, מסי חשוב, אין שחקן טוב ממנו שראיתי בלייב, שחקן שאשכרה ראיתי מתחילת הקריירה ובוודאות עד סופה ואני אוכל לספר לילדים שלי ולנכדים שלי שלא משנה מי אראה אחריו- מסי כנראה היה גדול יותר. למרות כל המאמר, עצם היותו כזה גדול לא מהווה שום תירוץ להתנהלות ואיך שהקבוצה נראית סביבו, או להקטין את שאיפות המועדון ברמת ה"יאללה נחפף פה ושם ובעיקר שמסי יביא תואר". הרצון להביא ל"זעזוע" בקבוצה שככל הנראה יקודם רק ע"י תוצאות ויכולות רעות מצד הקבוצה עשוי לקדם את יתר השנים (לא הרבה לצערי) שיישארו למסי, אך גם יכולות להטיב עם המועדון.

עם עד כה הייתה חפיפה בין מה שטוב למסי למה שטוב למועדון, הכשל הניהולי יחד עם הקבלה הבלתי נסבלת בתלות במסי מביאה לסוג של פרדוקס. תואר עבור מסי מעצים את הlegacy של הארגנטינאי כשחקן הטוב בכל הזמנים, מנגד זו עוד תוספת למסך העשן שמייצר ההנהלה כדי לזכות בקולות עבור החונטה שלהם כדי להבטיח את המשך כהונתה בקבוצה (לא ברתומאו בכל מקרה). המצב הנוכחי מביא לפרדוקס בין מה שטוב למסי ומה שבהכרח טוב לבארסה.

אידאלית, ככל שההנהלה תתחלף ויעלה נשיא סביר (לאפורטה או פונט) ככה יהיה טוב לשני הצדדים, השאלות המשאלות הן:

  1. עד כמה כישלון רצוף יהווה קטליזטור לפירוק ההנהלה הנוכחית.
  2. כמה זמן יש למסי?
  3. אם זה מגיע למצב של בחירה: הצלחה של מסי באלופות ובשנה הבאה או קידום תכנית שיקום הפרוייקט הספורטיבי והכלכלי במועדון מה עדיף?

בנוגע לשאלה שלישית, למען הסר ספק, אני בוחר בקבוצה בלי לחשוב פעמיים.

נ.ב

אני לא מתייחס בכלל לשמועות בנוגע ללחץ להחזרת ניימאר או שלמסי יש say בבחירת מאמן או שחקנים.

השאלה איך זה בא לידי ביטוי בפועל? יכול להיות שאני לא מודע למצב, אבל ככל הידוע לי, לא קונים שחקנים שהם לא ברמה של ברצלונה רק כי הם חברים של מסי(או לחלופין משאירים שחקנים לא ברמה בקבוצה כי חברים של מסי).

אילו טעויות נעשו? איך שאני רואה את זה הוא מסתיר חלק מהטעיות שנעשו ולא גורם להם. הוא זה מאפשר לקבוצה להיות תחרותית למרות שהיא נחלשה בשנים האחרונות.

לייק 1

נו, לא הייתי מדויק. קראת להם “שמרנים מקובעים” ואז הוספת את זה:
“הם קמים בבוקר קוראים את המונדו דפורטיבו , שמצידו אומר להם שהכל בסדר ואין מה לדאוג, הם פותחים את העיתון ומסתכלים על הטבלה, ברצלונה מקום ראשון? אין מה לקרוא יותר ואין מה לדאוג. ברצלונה מקום שני אז הם מתחילים טיפה לדאוג, נכנסים לטור הדעות וקוראים שהכל בשליטה ולאפורטה גנב ומושחת.”

אני מצטער, אני קורא לאנשים כאלה מטומטמים.

אם נפסיד מול באיירן, נהיה במקום השני בשנה הבאה , אבל MD ירשום שהכל בסדר ובדיוק קנינו ברזילאי בן 17 שהוא מסי הבא, אתה חושב שהאנשים האלה לא יבחרו בברטומיאו ב’? או שהם יחכימו פתאום?
ואם אתה חושב שהם יחכימו פתאום, אז הזכיה השנה תמנע מהם להחכים?

אם אתה רוצה לקרוא להם מטומטמים אהלן וסהלן , לא מעניין אותי לשמור על כבודם. הם לא ראוים לזה.

פיספסת, את מה כתבתי, בשביל לעשות זעזוע בהנהלה, הם צריכים להרגיש את הזעזוע בעצמם וזה קורה רק שהמשבר בעיצומו ואנחנו על 0 תארים. אני חושב גם שסיפקתי ראיות לטענות שלי…

נזכה בתואר יוקרתי כמו הצמפיונס, מונדו דפורטיבו בתור עיתון התעמולה שלהם. ידע למחזר את זה ולטעון שיש פרויקט ספורטיבי במועדון. אתה ואני יודעים שזה B.S הסוסיו שכתבתי עליו למעלה בהודעה לא .

וזה החשש שלי.

אתה חושב שאם לא נזכה בכלום, המונדו ישנה את הגישה, או שהסוסיוס יפסיקו להאמין לו?
זה לא נשמע ככה מהתיאורים הקודמים של האנשים האלה.

זה התיאור של אותו לוקאס רשאדנה שתיאר לי את זה. הסוסיוס שם מתעוררים רק שהם רואים שאין תארים.

אני גם הדגמתי לך את זה.

נ.ב רק שלא היה אי הבנות, אין לי תלונה או כעס חס וחלילה על שום אוהד ששמח בתארים או רוצה שננצח. אני בתחושה שנכתבה פה מקודם , שאנחנו במצב של lose lose , זה לא שאני מתפלל שנפסיד או שאני יבכה אם ננצח. פשוט דואג. בעיני שום דבר לא יותר חשוב משינוי בהנהלה. אין שום דבר שמשתווה לזה.

דרך אגב, אנחנו נפסיד בכל מקרה…

יש דברים שפשוט יהיה קשה לטייח. כשזה משהו מול הפרצוף שלך כמו הפסדים כספיים או הפסדים זה משהו שקשה להתווכח איתו.

אםםם… לא.
יפילו את ההפסדים הכספיים על סגן נשיא כלשהו שרימה וגנב, או על אבידל שאשם בקנית שחקנים יקרים שלא עוזרים, על קורונה, על ביבי, אני לא יודע על מי. אבל לא ייקחו אחריות.
ביכולת על המגרש יאשימו את המאמן, את פיקה, את גריזמן, ירמזו שמסי לא משקיע אבל לוקח משכרת עצומה, אין רכש בגלל הקורונה וכו’.
זה מה שעיתונים עושים כל הזמן גם ככה, תלוי באדג’נדה שלהם. אז השופר של ההנהלה ימשיך בשלו. ואם הסוסיוס האמינו לו עד עכשיו, הם ימשיכו להאמין לעיתון ולא למראה עיניים.

לייק 1

שמע, שנינו משחקים קצת במה יקרה אם, אבל משה הראה לך את כוחו של הטריפלט ב2015, יחד עם זאת איי שם בקיץ 2008 לפני הטוויטר והתעצמות הרשתות החברתיות, לאפורטה כמעט עף אחרי רק שתי עונות בלי תארים, שתחת כהונתו שתי אליפויות וצ’מפיונס.

אין לדעת מה ההפסד יביא, אבל זה לגמרי לא יכול לקדם את דעת הקהל כלפי ההנהלה כמו ניצחון.