בגלל שבועות כאלה אנחנו כלכך אוהבים כדורגל. באמת צריך להוסיף? ליברפול-ברצלונה-ליברפול. חגיגה מטורפת או דיכאון. שחור או לבן. חלום הדאבל חיי וקיים או שנכנסים לכאב הראש של העתיד הלוט בערפל - יגיעו גלאקטיקוס? מה עם ראמוס? זידאן יישאר? ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי 0:2 שקט על אייבר בליגה שהיה המשחק ה-11 ברציפות ללא הפסד בכל המסגרות. זינדין זידאן יכל לבצע רוטציות ולהתפנות לדבר האמיתי, שבוע של עונה שלמה, ימים של טירוף שמוציאים אותנו מהשעמום הקבוע. טוני קרוס ורפאל ואראן, שמקבל שוב תפקיד חשוב מאוד בשל היעדרותו של סרחיו ראמוס - ישובו ל-11 כמובן. גם לנאצ’ו תפקיד חשוב. “אני מרגיש בכושר הטוב בקריירה שלי, מעולם לא היה לי ביטחון כזה”, אמר במסיבת העיתונאים. זידאן הבהיר לקראת המשחק: “זו קבוצה חזקה מאוד, לא רק שלישיית החלוצים שלה ועלינו לשים לב לכל דבר. המשחק יוכרע בגומלין אבל אנחנו חושבים רק על המשחק מחר שהוא הכי חשוב”.
שאלת המערך מסקרנת מאוד. זידאן יוכל לבחור בשלוש שיטות שכבר עבדו לא רע כל מערך יתרונותיו וחסרונותיו: הוא יכול לבחור בשלושה בלמים עם מרסלו שיתרום לפן ההתקפי – כשהכדור אצלו ברגל עדיין יש תחושה שמשהו טוב קורה ובכל זאת צריך ליזום “במשחק בית”; לשחק עם רביעיית קשרים, אם פדה יהיה כשיר ונראה שכן - ואז ויניסיוס ובנזמה בהתקפה כאשר הברזילאי נמצא בכושר טוב ונראה שבמשחקים כאלה כן יהיו לו שטחים; וישנה גם האפשרות ל-4:3:3 הכה-מוכר כשהטריו שלנו בעונה טובה. במקרה כזה, אסנסיו שכבש שלושה משחקים ברציפות – ינסה להוסיף לרזומה שלו עוד שער במשחק גדול (שישה משבעת שעריו בצ’מפיונס היו בשלבי הנוקאאוט). לצד משחקים שלמים מתסכלים שהוא לא בועט לשער, לעתים זה מתלבש לו נהדר. לפי AS, נראה כי זידאן ישחק ב-4:3:3.
בנזמה יהיה כרגיל, משחקני המפתח. הוא בכושר הטוב בקריירה שלו עם תשעה שערים בשבעת המשחקים האחרונים - כבש פשוט בכולם והוא חולם לשפר את השיא האישי בדיוק ברגעי ההכרעה. לא בטוח שריאל תגיע למספיק הזדמנויות. משחק הראש שלו קטלני בטח מול בלמי היריבה הנוכחית, הוא גם יוצר וגם כובש. 24 שערים יש לו העונה, רק שלוש פחות מאשתקד ושישה פחות בהשוואה ל-30 ב-2018/19. “בנזמה מפחיד”, החמיאו ב-AS שם ציינו שהוא כבש 35.3% מאחוז שערי הקבוצה בליגה (18 מ-51) והן בכל המסגרות (24 מתוך 68). באירופה הוא מציג מספרים אפילו טובים יותר. הוא כובש כל 128 דקות לעומת כל 144 דקות בליגה. בנזמה כבש כבר ארבעה שערים נגד ליברפול בשלושה משחקים. יש לו צמד באנפילד בשלב הבתים ב-2014/15 וכמובן השער בגמר נגד קאריוס. “הסיוט המושלם של ליברפול”, הבהירו במארקה. גם דרוגבה כבש נגדה ארבעה שערים אך עשה זאת במשחק אחד יותר. זיזו לא הפריז במחמאות כשנשאל עליו: “כולם חשובים, הכימיה שלו עם השחקנים האחרים טובה וזו התוצאה”.
יהיה זה משחקו ה-50 של זידאן בליגת האלופות – חגיגה של ממש. המשחקים הקודם נגד ליברפול היה אם כל הפסגות, היסטוריה שתיזכר לעד וכעת הוא במעין צומת דרכים. המאזן עומד על 31 ניצחונות, תשע תוצאות תיקו ותשעה הפסדים – והשער הבא יהיה השער המאה (יחס שערים 49:99). המאזן שלנו נגד אנגליות במשחקי הבית עומד על תשעה ניצחונות, חמש תוצאות תיקו ושלושה הפסדים ב-17 משחקים. ואפרופו מאזנים, ריאל ניצחה רק בארבעה מעשרת משחקי הבית האחרונים שלה - נתון שחייבים לשנות. גם אם אין ברנבאו מפוצץ עד אפס מקום.
למשך מספר שעות התעוררה בספרד שאלת אדן הזאר שלפתע משום מקום - התאמן כבר מספר ימים והוא בריא, אך זידאן העדיף, כנראה שבצדק - לשמור עליו בצמר גפן והוא מחוץ לסגל. במוחינו דמיינו את המופע שלו נגד פ.ס.ז’ במשחק הארור ממנו החלו כל הצרות. בשביל משחקים כאלה הביאו אותו. במארקה הזכירו לנו כי הזאר אוהב מאוד לשחק נגד ליברפול מימיו בבלוז, כי זה מה שאפשר להגיד עליו בינתיים - העבר המפואר. הזאר כבש שבעה שערים נגד ליברפול ב-18 משחקים, אחד מהם יפה במיוחד, והפסיד רק ארבע פעמים ב-18 משחקים. “הזאר לוחץ כדי לשחק, זה חשוב לו”, נכתב. “הוא רוצה לתפוס את הרכבת האחרונה של העונה הזו. הוא יודע שיוכל לשחק נניח עשר דקות או רבע שעה אך כשמדובר באיכות שלו זה עשוי להתברר כקריטי”. במסיבת העיתונאים זידאן לא גילה דבר אך רמז: “שוחחתי איתו לא מעט פעמים וגם עכשיו, הכי חשוב שהוא רגוע ומרגיש טוב יותר. הוא לא יחזור מהר מדי, נראה מתי ישחק”. אין דבר, כבר התרגלנו לשחק בלעדיו. זה מה שיש ועם זה צריך לנצח. כמו שעשינו לא מעט פעמים במפעל היוקרתי עם הגב אל הקיר.
ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| לוקאס ואסקס, רפאל ואראן, נאצ’ו, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| מרקו אסנסיו, ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה
מה המצב ליברפול?
ליברפול מגיעה למשחק במצב רגיעה לאחר שהשיגה ניצחון ליגה שני ברציפות, 0:3 על ארסנל בלונדון. עד לדקה ה-68 זה שוב היה ערב מתסכל עד שדיוגו ז’וטה המחליף כבש צמד ובין לבין מוחמד סלאח (“מה ההבדל מהגמר בקייב להיום? כעת אנחנו קבוצה של אלופים שזכתה בתארים”), ששומר על המספרים על אף עונה קבוצתית רעה (26 כיבושים בכל המסגרות, 18 מהם בליגה - יותר מבכל העונה שעברה) כבש בעצמו. אלופת אנגליה עדכנה מטרות תוך כדי תנועה לאור מכת הפציעות והמשבר באנפילד ותשמח להשתלב בטופ4 והטבלה שנראתה ארורה עד לא מזמן פתאום מחייכת - הפער מצ’לסי הרביעית הוא רק שתי נקודות. לז’וטה, שרבים רוצים לראותו בהרכב במקום רוברטו פירמינו (לו שישה שערים בלבד) – 12 שערים ב-1,270 דקות בלבד. הוא חזר נהדר מהפציעה והצדיק את ההימור עליו בקיץ, אולי בניגוד לטיאגו אלקנטרה שטרם התאקלם.
בתקשורת הבריטית הניחו בזהירות כי הפורטוגלי יקבל את האשראי. “בוודאי שהייתי נותן לו לשחק!”, פסק מייקל אואן חלוץ העבר של המועדון. “ההשתלבות שלו בקבוצה הייתה מדהימה, הוא סיפק את הסחורה מיד וכובש את כל סוגי השערים - בימין, בשמאל, בנגיחה. נותר רק לתהות מה היה קורה אם לא היה נפצע למספר חודשים”.
האנגלים יודעים שדין הליגה לא כדין צ’מפיונס. הסקאוזרס ספגו שלושה שערים בלבד במפעל היוקרתי בשמונה משחקים, פירקו 0:5 את אטאלנטה בחוץ וסימנה V קל מהצפוי על לייפציג עם ניצחון כפול, 0:2 בכל פעם. על אף הפציעות בהגנה הרי שהאנגלים ספגו רק שלוש פעמים במפעל - בדומה לצ’לסי, כשרק סיטי מציגה מאזן משכנע יותר (שער חובה בודד). הזיכרונות שלה מספרד מרגשים וכואבים כאחד. אשתקד האלופה נכנעה לאתלטיקו מדריד פעמיים ובגומלין באנפילד רשמה הפסד 3:2 הזוי אחרי שהובילה פעמיים. מנגד, ב-2018-19 היא מחקה 3:0 מקאמפ נואו ופירקה 0:4 את ברצלונה ועוד ללא סלאח ופירמינו. מאזנה נגד הספרדיות שיוויוני – 16 ניצחונות מול 16 הפסדים ב-44 משחקים. מאז שער הניצחון של יוסי בניון נגדנו ליברפול לא ניצחה בספרד - חמישה הפסדים ותיקו. מעבר לכך היא ניצחה פעמיים בלבד ב-12 משחקיה האחרונים נגד קבוצות בספרד.
לא מעט שחקנים בשורות האלופה נמצאים בירידה תלולה ביכולת. אחד מהם הוא טרנט אלכסנדר ארנולד שאחרי עונת חייו מרבה לטעות בחלק ההגנתי ובישל רק חמישה שערים. אפרופו הגנה, גם דיאן לוברן וג’ואל מאטיפ נפצעו כך שאוזן קבאק שהגיע בינואר נכנס היישר להרכב ובדרך כלל פאביניו או הקפטן ג’ורדן הנדרסון משחקים בחולייה האחורית. ג’יימס מילנר שיחק בקישור נגד ארסנל אך הגיוני שג’ורג’יניו ווינאלדום יחליפו. הקפטן בכל מקרה לא יחלים בזמן זאת בניגוד לאנדי רוברטסון שהוחלף בשבת. במרכז ההגנה ישחק נתינאל פיליפס שערך את הבכורה שלו במפעל נגד לייפציג: “ברור שריאל קבוצה אייקונית במפעל הזה לאור הישגיה, ההיסטוריה והמסורת, אבל אנחנו כמוהם ואין מה לחשוש”, אמר. כמובן שעל אף החסרונות מדובר בקבוצת טופ לכל דבר ביום בו הכל מתחבר לה והלחץ על ליברפול יהיה נמוך משמעותית ביחס למשחקי הליגה. קלופ לא רוצה “מרגלים” בספרד והקבוצה המריאה למשחק מאוחר מאוד, אחרי שתערוך אימון באנגליה.
לאחר ההגרלה המנג’ר הדגול קלופ אמר: “זה מרגש, מרגש ללא ספק. זו הגרלה קשה אבל אני בסדר עם זה כי כשאתה מסתכל על כל הקבוצות אתה אומר ‘אלוהים אדירים’. כולם חזקים וכולם איכותיים. אני ממש מצפה למשחקים האלה. רק לפני קצת יותר משנתיים התמודדנו איתם וזה היה לילה קשה מבחינתנו וכעת יש לנו הזדמנות שוב לפגוש את ריאל וזה אחלה”. המאמן יודע שתקופת האימים באנפילד וסדרת ששת ההפסדים הרצופים כלל לא רלוונטית לעכשיו. תיהיו בטוחים שהוא יחזיר את התשוקה לשחקנים ונראה את ליברפול חזקה כמעט כבעונת האליפות המסחררת אשתקד. קלופ היה רגוע לקראת המשחק והבהיר כי אין רצון לנקום: “אנחנו רוצים ונחושים לנצח כי זו ריאל מדריד ולא בגלל 2018”. המאמן אמר: “אם נהיה טובים - נעבור ואם לא - זו ריאל”. הוא לא שומר טינה לראמוס ואמר: “בזמנו אמרתי בגלל המקרה עם סלאח שלא הייתי מזמין אותו ליום הולדת, כעת הייתי חושב על זה”.
ליברפול - הרכב משוער: אליסון בקר| טרנט-אלכסנדר ארנולד, אוזן קבאק, נתינאל פיליפס, אנדי רוברטסון| פאביניו, ג’ורג’יניו ווינאלדום, טיאגו| מוחמד סלאח, סאדיו מאנה ודיוגו ז’וטה
היסטוריה ומפגשי עבר
ביחס לכך שמדובר בשתיים מהקבוצות הגדולות בהיסטוריה, ריאל וליברפול נפגשו מעט מדי – שש פעמים בלבד בליגת האלופות. מה שכן – פעמיים היה זה משחק הגמר – כבוד. גביע אחד לכל קבוצה. ב-1981 רשמה ריאל “הספרדית”, של המאמן ווג’דין בוסקוב עם תשעה מקומיים בהרכב (דל בוסקה, קמאצ’ו, סנטיאנה) את ההפסד האחרון שלה בגמר גביע אירופה כשנכנעה 1:0 לאנגלים משער של אלן קנדי בדקה ה-82. לפני שלוש שנים הגיע התיקון. כולכם זוכרים את זה, ה-28 במאי, קייב. זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות, ריאל מדריד הנצחית. בנזמה העלה ל-0:1 אחרי שגיאה של קאריוס, מאנה השווה, ובייל עלה מהספסל בדקה ה-61. כעבור שלוש דקות הוא כבש במספרת מטורפת מבישול של מרסלו, ובהמשך השלים צמד אחרי עוד מתנה של קאריוס. 1:3 לריאל, איזה לילה.
עד היום המאזן עומד על שלושה ניצחונות לכל קבוצה עם יחס שערים 7:7. ב-2008-09 הייתה זו גם שעתם של האנגלים כשליברפול של בניטס, עם ג’רארד, טורס, מסצ’ראנו ואלונסו – הייתה גדולה על הקבוצה שלנו. יוסי בניון, דווקא הוא, כבש במשחק בברנבאו בנגיחה (0:1) ובגומלין ריאל התפרקה והתבזתה כפי שלא קרה לה זמן רב (4:0). היה גם מפגש כפול בשלב הבתים ב-2014-15, כשריאל של אנצ’לוטי הייתה הקבוצה הטובה הרבה יותר. חאמס בישל לרונאלדו שכבש שער אדיר ובנזמה הוסיף צמד באנפילד בדרך ל-0:3. “בגומלין” בברנבאו זה נגמר רק ב-0:1 משער של הצרפתי בעונה בה ריאל ניצחה בכל משחקיה בשלב הבתים.
ריאל התמודדה 40 פעמים נגד יריבות מאנגליה – יש לה 16 ניצחונות, 11 תוצאות תיקו ו-13 הפסדים. המשחק האחרון כמובן היה נגד מנצ’סטר סיטי אשתקד, כשהאנגלים ניצחו 1:2 הן בברנבאו והן בגומלין שמינית הגמר. אל חשש, גם אנחנו היינו עם ידינו על העליונה נגד סיטי, בחצי הגמר ב-2015-16 כאשר אחרי 0:0 באיתיחאד חצי בייל-חצי עצמי של פרננדיניו סידר לנו מקום בגמר.
בסה"כ ריאל פגשה 13 פעמים יריבות אנגליות במשחקי נוקאאוט. היא עברה הלאה שמונה פעמים, כשנגד מנצ’סטר יונייטד יש לה מאזן נהדר של ארבע העפלות (האחרונה עם ה-1:2 של רונאלדו באולד טראפורד בשמינית הגמר ב-2013) לעומת הדחה אחת; חמש פעמים ריאל הודחה. ריאל ניצחה את יונייטד גם בסופר קאפ האירופי ב-2017 בזמן שהיא נכנעה לצ’לסי באותו המעמד ב-1998 וכן בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע ב-1971 עם תיקו והפסד.
את יונייטד פגשה ריאל עשר פעמים, יותר מכל יריבה אחרת בממלכה, והשיגה מאזן טוב של ארבעה ניצחונות (שניים בברנבאו ושניים באולד טראפורד), ארבע תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. את ארסנל והבלוז עדיין לא ניצחנו. רמונטדה מארץ הרמונטדות הייתה נגד דרבי קאונטי אגב ב-1975-76 כשאחרי תבוסה 4:1 באנגליה הגיע 1:5 עצום בספרד. את לידס ניצחה ריאל פעמיים בשלב הבתים ונגד טוטנהאם המאזן הוא שלושה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד.
זכרונות מקייב: הגמר הבלתי נשכח מ-2018 - המספרת של בייל, הדמעות של קרבחאל, ההיסטוריה של זידאן
ריאל מדריד הנצחית. ריאל של זידאן (ושל בייל והמספרת!) קבעה שיא שלא יחזור עם זכייה שלישית ברציפות ו-13 בתולדותיה בליגת האלופות. לא יאומן מה הצרפתי הצליח להשיג בשנתיים וחצי. “אנחנו מחכים לך בבית”, נכתב בשער “מארקה” ערב הגמר ולא היה אפשר לעשות את זה מדויק יותר. ריאל חזרה על ה-11 שלה מהגמר נגד יובה בשנה שעברה והפכה לראשונה שעושה זאת. ממול ניצבה ליברפול של קלופ עם חוליית ההתקפה המפלצתית בדמות סלאח-מאנה–פירמינו (30 שערים כבשו במפעל עד לגמר), זו שמשחקת בקצב הביטלס, והדיחה את מנצ’סטר סיטי ברבע הגמר עם ניצחון כפול.
הדרך שעשתה ריאל לגמר הייתה אולי המרשימה ביותר איי פעם. היא הדיחה שלוש אלופות ואימפריות בזו אחר זו – את פריז סן ז’רמן שסומנה איכשהו כפייבוריטית לפני צמד המשחקים (“ברור שהעתיד שלי בסכנה”, אמר זיאן עוד בפברואר) עם ניצחון כפול – 1:3 בברנבאו אחרי פיגור (זוכרים את הגלישה של מרסלו לזידאן?) ו-1:2 בגומלין; את יובנטוס עם 0:3 מטורף בטורינו באחד מניצחונות החוץ הגדולים של ריאל איי פעם, ואחרי זה הפסד 3:1 בברנבאו ודפיקות לב עד לפנדל של רונאלדו בתוספת הזמן; ואת באיירן מינכן של יופ היינקס עם 1:2 בגרמניה, כששוב ריאל מוחקת פיגור בזכות שוויון של מרסלו הנהדר וסיומת קטלנית של אסנסיו, ו-2:2 בגומלין בברנבאו (שוב חטפנו שער מוקדם) עם שני גיבורים שהושמצו בדרך כלל – קיילור שעצר הכל וגם בנזמה עם צמד.
ובחזרה לגמר בקייב ב-26 במאי. ראמוס ו-וראן עבדו קשה מול החוד של ליברפול, שביצעה לחץ נהדר. לאט לאט קרוס ומודריץ’ נכנסו לקצב, אך המצב המסוכן הגיע מצד טרנט אלכסנדר ארנולד שבעט חזק ואילץ את קיילור למתוח איברים. לימים סיפר בגילוי לב כי חטף התקף חרדה לפני המשחק – מוכיח עד כמה הוא אנושי.
עוד לפני המספרת, המשחק היה בגדר “משחק הדמעות”. סלאח נפצע בכתפו בדקה ה-31 לאחר היתקלות עם ראמוס, ואוהדי ליברפול כועסים עד היום וטוענים שפצע אותו בכתפו בכוונה. כעבור שש דקות גם קרבחאל סיים את המשחק וירד בבכי – שוב זה קרה לו, כמו בגמר 2016, והוא כבר דמיין כיצד הוא מחמיץ את המונדיאל. שער של בנזמה נפסל בצדק בשל נבדל. נאצ’ו ניסה בוולה והתקרב.
המחצית השנייה הייתה הזויה. קאריוס יצא לקלוט כדור ארוך, ניסה למסור לשחקן הגנה ופשוט זרק את הכדור על הרגל של בנזמה שעשה 0:1 לריאל - איזו מתנה. כעבור ארבע דקות השווה מאנה בנגיחה מבישול של ואן דייק, שר ההגנה של האנגלים, והרגיע את ההתלהבות. איסקו, שקיבל את המקום ב-11, פגש את המשקוף, ובהמשך סחט הצלה מהשוער. בדקה ה-61 בייל החליפו. וזה ממש לא היה סתם חילוף, אלא כזה שייזכר לדורות. הוולשי זעם שלא פתח ב-11 לאחר סיום העונה הנפלא שלו שכלל 10 שערים ב-12 משחקי הליגה האחרונים. כעבור ארבע דקות, הכול נשכח:
מרסלו הרים בימין ובייל שלח מספרת מדהימה לרשת. זידאן תפס את הראש ולאחר המשחק אמר בעמדת הראיונות: “הכנסתי את בייל והוא עשה את מה שעשה, מה אתה רוצה שאני אגיד?”. הוולשי, שידוע בזכות המהירות המסחררת שלו, רץ כפי שלא רץ מעולם וחגג בגלישה לדשא. חלק מהשחקנים היו באקסטזה, חלק היו בהלום. אפילו רונאלדו הידוע בפוקר-פייס שלו - הריע. האוהדים ידעו שזכו וחוו רגע היסטורי. הגול היה אפילו מרגש יותר מהמספרת של רונאלדו. גול שאחרי שאתה נזכר בו גורם לך למחוק כל קמצוץ של כעס שחשת כלפי בייל שקלקל מאז את המורשת שלו בברנבאו.
מאנה עוד פגש את הקורה בבעיטה חזקה, אך ליברפול נכנעה. בדקה ה-81 בעט בייל מרחוק וקאריוס שוב כשל, כשהשמיט לשערו – 1:3 לריאל, אפשר להתחיל לחגוג ולפזר את הקונפטי. הוולשי השווה את השיא של רונאלדו שכבש צמד לריאל בגמר ליגת האלופות שנה קודם לכן. אסנסיו נכנס לשחק וקיווה לכבוש כמו שעשה בגמר נגד יובה אך הפעם לא עשה זאת.
זהו-זה, שריקת הסיום הגיעה, ריאל אלופת אירופה, שוב. לא היה כדבר הזה. את ההישג אי אפשר היה לעכל, זה היה טרי מדי, גדול מדי. רק בעוד כמה שנים יבינו עד כמה ההישג הזה גדול. “קבוצה היסטורית וזכייה היסטורית”, סיכם פלורנטינו פרס שעבורו היה זה גביע אירופה חמישי, רק אחד פחות מסנטיאגו ברנבאו הכל יכול. מודריץ’ אמר: “היסטוריה, אגדה, שושלת”. בייל, ששחרר קיטור, חייך: “זה השער הגדול בקריירה שלי, ולבטח הגדול בתולדות הגמרים”. כריסטיאנו, לו היה זה גביע אירופה חמישי אך הפעם היה משני בהצגה (15 שערים בעונה האירופית, שוב מלך השערים, אלא שהגשם עצר אחרי הפנדל נגד יובנטוס), הטיל פצצה: “היה כיף לשחק בריאל”. עוד הוסיף CR בשחצנות אופיינית – “צריך לקרוא למפעל הזה ליגת האלופות ע"ש כריסטיאנו רונאלדו”. “השמיים נגעו בריאל מדריד”, סיכמו בתקשורת. ראמוס תפס תמונה עם מלך ספרד וגביע אירופה, והחגיגות בברנבאו היו מושלמות, כרגיל.
ריאל פתחה פער עצום של שישה גביעי אירופה ממילאן השנייה, ומ-1998 זכתה שבע פעמים במפעל. החגיגות בברנבאו היו בסימן דאבל היסטורי, יחד עם קבוצת הכדורסל שרשמה זכייה עשירית ביורוליג. הקהל קרא לכריסטיאנו להישאר והוא אמר: “גאווה לשחק במועדון הגדול בעולם”. ראמוס עקץ: “פקפקו בנו, אז מה, שאנשים ידברו. אמרו שבלתי אפשרי לזכות פעמיים בליגת האלופות – והנה אנחנו חוגגים איתכם שוב, בפעם השלישית”. לאחר חמישה ימים זידאן התפטר, וביולי עזב גם כריסטיאנו…
הרכבים:
ריאל מדריד: קיילור נבאס| דני קרבחאל (נאצ’ו, 37), סרחיו ראמוס, רפאל ואראן, מרסלו| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’, איסקו (גארת’ בייל, 61)| כריסטיאנו רונאלדו וקארים בנזמה (מרקו אסנסיו, 89)
ליברפול: לוריס קאריוס| טרנט אלכסנדר-ארנולד, וירג’יל ואן דייק, דיאן לוברן, אנדי רוברטסון| ג’ורדן הנדרסון, ג’יימס מילנאר (אמרה צ’אן, 83), ג’ורג’יו ווינאלדום| מוחמד סלאח (אדם לאלנה, 31), רוברטו פירמינו וסאדיו מאנה
[הפרק לקוח מתוך הספר שלי “המלכים של אירופה, סיפורה של ריאל מדריד” - לרכישה לחצו כאן].
