כתבתי בתחילת עונה שעברה שיש סיכוי לאליפות, גם עכשיו אם אני צריך לשים כסף אני שם שהאליפות תישאר לבנה. זה המקסימום שאפשר להוציא מהעונה הזאת.
הסגל הזה לא ישחק כדורגל טוב( כן, גם תלוי בהזארד), ואם ינסה לשחק אז לא תהיה גם אליפות, כן קבוצות פחות טובות משחקות כדורגל יותר טוב עם סגל פחות טוב, אבל הן זוכות באליפות?
מתחבר לטור שכתבתי לפני הקורונה (אחרי ההפסד לבטיס) - האם אליפות היא חזות הכל, אנחנו לא במרדף כמו שהיה עם קאפלו, ואפילו אצלו הפקק השתחרר. שוב אומר, היו קבוצות חלשות של ריאל, ימי שמינית הגמר, ועדיין ידעת שמשחק בית נגד אלאבס זה 0:4 קל כשגוטי מנפח את הבישולים ורונאלדו ייתן צמד ואז ייפצע. העפלה לשלב הבא מעולם לא הייתה בסכנה אמיתית. אני מאשים גם את זידאן וגם את השחקנים כמובן (גם עם החרא הקיים זה צריך להיות ככה? אני חושב שלא) ומשוכנע שיש לו חלק בכך שאין רענון בסגל, לא רוצה לכתוב על בנזמה כי זה הרבה מעבר לכך. אני מעדיף שחקנים לא מתואמים בהרכב אבל חדשים ורעננים מאשר את מה שקורה כאן. אם זה לא ייפסק השלב הבא הוא מנצ’סטר יונייטד וזה שאחריו הוא מילאן.
אגב ההגדרה של הסגל ב-2016 כשפך לאגר זה מוגזם, זה אולי נכון בהשוואה לדסימה או 2012, אליפות המאה נקודות, אבל גם במצבם אז הם היו מהטופ של אירופה. רונאלדו, מרסלו, מודריץ’, קרוס, קיילור בשער, ראמוס, ואראן…גם בייל כשיר
החלפת מאמן - זה לא על הפרק מבחינתי, אבל לטעמי לושמבורגו כן שינה ושינה טוב ב-2004/05, העיר את רונאלדו לפחות והתחלנו לנצח הרבה, כולל בקלאסיקו. ומה נגיד על דל בוסקה?
לגבי באיירן מינכן - אם הייתה זוכה רק באליפות אז הייתי אומר ניחא. אני לא חושב שהיא קבוצה היסטורית ולטעמי זו מ-2013 הפחידה יותר, אבל המספרים שלה מטורפים, היא רעבה לנצח בלי סוף, והיא מתנהלת הכי נכון בכל מקרה. קיבלו את סאנה במחיר מבצע, הלוואי עלינו. דייוויס, ג’ושוע קימיך, שחקנים שירוצו שם עוד עשור ועוד. לא אמרתי שהיא תיקח עוד צ’מפיונס כבר השנה (ואם היא תודח אהיה הראשון לכתוב: “תעריכו את ריאל של זידאן”).
יש לנו ספסל מצויין, הרכב אין.
מה נגיד? שאחרי שהבאנו את פיגו ומקללה הפכנו מקבוצה נוראית שגנבה צ’מפיונס לקבוצה טובה. אותו דבר צריך לקרות עכשיו.
בריאל מדריד לא, ברוב הקבוצות בעולם כן.
אבל עם הסגל והמצב שבו זידאן קיבל את הסגל עונה שעברה ועם הקורונה ואי הרכש בקית ובחורף הקרוב אליפות זה הדבר היחיד הטוב שיכולים להוציא, וכרגע לא חשוב איך עושים זאת, כי אין אפשרות אחרת.
כתבתי כל העונה שעברה שאני אספוג את הגועל הזה כדי לקחת אליפות ושבעונה הבאה אני אדרוש גם כדורגל טוב, אבל אני מוצא את עצמי לא יכול לבוא בטענות כלפי זידאן מהסיבה הפשוטה שלא הייתה לו אפשרות לשנות את הסגל, קורונה והמון כסף שהושקע באיצטדיון ונשארנו עם אותו מהסגל שהזדקן עוד שנה.
הערה כללית: מת לראות איך הברנבאו היה מגיב למה שקורה, הפסדים כאלה ויכולת כזה, אפילו בתקופת הקורונה של ה-0:0. הברנבאו לא מרחם על אף אחד, גם לא על מיגל מוניס ז"ל. אתה לימדת אותי
כן, הכדורגל היה נורא, והיינו קבוצה פח אשפה שסיימה מקום חמישי בליגה וקיבלה תבוסות על ימין ועל שמאל - גם עם דל בוסקה. אני זוכר מצויין את אותה עונה. אין קבוצה טובה בלי סף מסויים של שחקנים טובים, לא יעזור כלום.
לגבי הרכש - כותבים פה הרבה הנחות כעובדות. אנחנו לא יודעים על מה זידאן ננעל, ומה הוצע לו, ועד כמה הוא אחראי על הבאת יוביץ’ למרות שהוא כמובן אמר שהוא ביקש אותו (שקר גדול בעיניי, אין שום סיכוי). בפועל זידאן הוא חלק מהצוות שמקבל החלטות, רחוק מאוד מלשלוט בלעדית במתרחש. והעובדות הן שגם כשזידאן לקח פסק זמן המועדון נשאר עם מועמדי כדור הזהב מוברגים להרכב.
השאלה, כמו שטיטי כתב, היא לא אם אפשר לשחק קצת יותר יפה, אלא אם אפשר לשחק יותר יפה ועדיין לקחת אליפות. כי בלי לנצח אף מאמן לא שורד. אחד הפלוסים הגדולים עם זידאן הוא שלמרות שני ההפסדים המביכים הללו, וגם אם נפסיד בקלאסיקו, המעמד שלו יחסית יציב. יש לו קצת יותר קרדיט מלכל מאמן אחר שאני זוכר במועדון. כל אחד אחר היה מסיים כמו בניטז ולופטגי ואז אין לא כדורגל יפה ולא תוצאות. רק כאוס.
ובלי קשר, אני בצד שחושב שאין שום אפשרות לשחק כדורגל נורמלי עם השחקנים האלה. זה מימוש מלא של הפוטנציאל. יש שחקנים שאם ישתפרו כמו ויניסיוס (שבעיניי מציג שיפור נאה העונה) או פדה אז המצב יהיה קצת יותר נסבל. אבל לא חושב שאיזשהו שינוי מערך או הרכב או הנחיות מודרניות עם הטאבלט יעזרו לאורך זמן.
שמע אולי זה הניתוח הגס שלי אבל אני לא יכול להתייחס לעונה הזו רק כמקום חמישי עלוב בליגה כשהיא הסתיימה עם הצ’מפיונס ועברנו ענקיות בדרך, גמר חד צדדי. גם את ברצלונה ניצחנו בקלאסיקו וכן הלאה.
לפי מה שאתה אומר, אתה מציע את הטענות להניח במגירה כמה קומות למעלה - פלורנטינו פרס. אמרת שהמעמד של זינדין זידאן יציב ויהיה מפתיע אותי להיווכח שאין לו משקל כבד יותר מכל מאמן אחר שהיה פה. גם על מוריניו לדעתך הנחיתו שחקנים או סירבו לבקשותיו (מעבר לבייל שהגיע באיחור של שעה)?. לא אמרתי שזידאן 100% מחליט וזה לא קיים באף מקום, אבל הוא בטח לא בובה. קיץ 2018 מבזה ועצוב לחזור אליו, ושני המאמנים שעמדו על הקווים, נו טוב, אתה זוכר בעצמך…
אני חושב שלא הייתה סיבה להחנות את האוטובוס במשחקים נגד אוסאסונה וכן הלאה בשנה שעברה. אפשר לשחק עם מנדי במקום מרסלו ועם פדה במקום קרוס, כלומר עוד שחקן פיזי נניח, ולא להגזים. גם ארבעה קשרים, גם בלי מרסלו ועוד ועוד. במוח שלי האופטימי חלמתי על הופעה דומה ל-2:2 נגד פ.ס.ז’ בברנבאו כשנתנו הצגה 60 דקות אבל זה לא מספיק.
זה לא אמרתי. רק שלדעתי היה כדאי להשאיר אותו. מבחינת חוזה - הוא היה נשאר אצלנו ואצלו זה גם עניין משפחתי
@Raulito-7 מהפיסקה האחרונה שלך לא הבנתי איך יוצא כדורגל טוב. מי מייצר פה מצבים? מי עושה דריבל, נותן פס לגול, עושה תנועה מהירה לעומק, מסיים ברחבה? איך לוחצים עם שחקנים מבוגרים שגם בשיאם לא היו אתלטים גדולים? קוסמטית אפשר לעשות דברים, גם לי יש את הדיעות שלי על מי צריך לשחק יותר ובעיקר מי פחות. אבל ברור לי שזה בקטנות וזה לא יפתור את הבעיה הגדולה.
בודאי שבסוף פלורנטינו הוא זה שנושא באחריות. זה גם לא חדש שתחת ניהולו אנחנו נעים בין טרנדים, פעם גלקטיקוס ופאבונס, פעם רק גלקטיקוס ופעם רק פאבונס. פעם רק ספרדים ופעם רק זרים. זה גם לא חדש שהוא והצוות שלו מעורבים בהחלטות על רכש יותר מהנהלות אחרות. אין לנו אפילו מנהל מקצועי כרגע וגם כשהיה הסמכויות שלו לא תמיד היו מוחלטות. ואף אחד לא קיבל קרדיט בעת כשלונות. חלק מזה אינהרנטי בשיטת הבעלות על המועדון, פלורנטינו לא באמת יכול להביא מעין קלופ או מונצ’י ולתת לו שלוש שנים לעבוד בשקט, כי תיראו מה קורה פה ובתקשורת אחרי פאקינג ארבעה ימים לא טובים.
מה זה אומר סירבו לבקשותיו? אם הוא מבקש את אמבפה זה לא עניין של סירוב, יש קושי להביא שחקנים כאלה. פלורנטינו היה שמח לקנות אותו. השאלה היא מה קרה לאורך כל השנים האחרונות ופחות בקיץ הספציפי הזה. האם היו כוכבים על הפרק שזידאן סירב לקבל, האם אמר שבמידה ולא מביאים לו את X או Y אז הוא לא רוצה כלום וכו’. לעולם לא נדע.
אז אתה לא יכול להתייחס לעונה שעברה ככה כשהיא הסתיימה עם אליפות - תואר שמעיד הרבה יותר על עבודה מקצועית יום-יומית מאשר הצ’מפיונס. וגם את ברצלונה ניצחנו בקלאסיקו וכן הלאה. או שמדברים על תארים או על רמת הכדורגל.
אני באמת אמביוולנטי כלפי זידאן. מצד אחד הבנאדם שולט בחדר ההלבשה, מנהל את הקבוצה נכון ולרוב מכין את הקבוצה מעולה למשחקים קשים.
מצד שני, כפי שכבר נכתב פה, הוא טוב בעיקר כשיש לו שחקנים גדולים. וזה לא כ"כ המצב כרגע בקבוצה.
אני באמת לא יודע עד כמה הוא היה מצליח בקבוצות קטנות יותר. לריאל אין משחק לחץ, משחק ההתקפה מאוד שבלוני ולא קשה לפספס (בעיקר במשחקים האחרונים) שקבוצות יוצרות עלינו יתרון מספרי בקלות.
התחושה היא שבמועדון לא מצליחים להפנים שהיתרון שהיה לנו כריאל מדריד עוד במנהרה כבר לא קיים. לפחות לא בצורה בוטה כמו פעם.
בנוגע למשחק אתמול - אני באמת לא יודע מה אפשר להוציא מהסגל הזה, אבל לא יזיק לשנות מערך. או לפחות לנסות לשחק בצורה ששחקנים יהיו קרובים יותר אחד לשני. כשקבוצות מסתגרות מולנו קשה לפרוץ את ההגנה בלי שחקנים שמסוגלים להיכנס לשטח שבין שני הקווים.
מכיוון שויניסיוס הוא נקודת האור היחידה שלנו כרגע וכוחו בעיקר בצד שמאל הייתי אולי מנסה לשחק עם הזאר (אם נזכה עוד לראות אותו משחק) כסוג של 10.
בטח מול קבוצות קטנות יותר.
יש את השלד שתמיד פותח ויש עוד חצי הרכב שמשתנה כל שני וחמישי. אם הכוונה היא שאין מספיק שחקנים טובים שיתפסו מקום קבע בהרכב, אז אנחנו מסכימים על הבעיה העיקרית.
לא הייתי ברור כאן. הכוונה שלי הייתה מבחינת רמת כדורגל והנאה. וכמו שרשמתי למעלה, הטענות שלי (כמו של הרוב כאן) הן על בניית הסגל. אין ספק שמבחינת תוצאות זידאן מוציא קולה מהסלע. אבל העיניים… אוי העיניים.
זכיה זה מאוד הסתברותי.
אנצלוטי? זידאן? מה עם מוריניו?
ב2012 ראמוס, קאקה ורונאלדו החמיצו פנדלים מכריעים, אחרי שבמשחק הראשון חטפנו שער מאוחר.
ב2014 לא השיטה של אנצלוטי הוכיחה את עצמה, אל הפדחת של ראמוס.
ב2015 אם לא הפציעה ההיא של מודריץ׳…
ב2016 זכינו בהגרלה הכי קלה שהייתה ובהטלת מטבע (אה… פנדלים).
ב2018, השוערים של באיירן וליברפול פירגנו לנו.
לא סתם מדברים פה על התחת של זידאן כל הזמן.
אני מאוד אוהב אותו, וכבודו במקומו מונח, אבל אי אפשר כל הזמן לדבר רק על תארים.
גם לאיסקו יש יותר זכיות באלופות מאינייסטה, קאקה, וכמעט מכל קשר התקפי בהיסטוריה.
מה תגידו על יחס הזכיות של נבאס? האם הוא מהשוערים הגדולים בהיסטוריה?
כל הכבוד לזידאן על מה שהוא עשה, יש לו דברים שהוא עושה טוב מאוד, אבל צריך גם להבין שלמזל יש משקל פה.
אירועים ספציפיים שאינם קשורים במאמן קבעו את גורל הגביעים לא פחות מהמאמנים עצמם
היי לכולם, קורא פה בפורום המון זמן ולא הרגשתי צורך להגיב.
הייתי רוצה להעלות נושא לדיון ולראות מה כולכם פה חושבים.
אנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה(אולי עשירית כוס מלאה, אולי היא ריקה בעצם ואני סתם מחפש בכוח).
אז ככה, אני מאמין מאוד גדול במרקו אסנסיו, מאמין שהוא מסוגל לעשות את הקפיצת מדרגה הזו שכולנו מחכים לה.
דווקא מהמשחק מול שחטאר אני יוצא קצת חיובי ואופטימי(בהקשר שלו בלבד).
לפני שהחל מבול השערים שלהם, הייתה תחושה(לי לפחות) שמרקו השחקן היחיד שבא לשחק אצלנו, ולמיטב זכרוני גם היה היחיד שניסה משהו במחצית הראשונה.(נעלם מהגול הראשון עד המחצית).
בתחילת המחצית השנייה אני חושב שהוא קצת היה בצל של מודריץ׳, אבל הוא שיחק בדיוק כמו שהייתי רוצה. לא הסתכלתי על הנתונים והסטטיסטיקות, אבל התחושה שהייתה לי היא שהוא מעורב בכל מהלך, לוקח על עצמו אחריות, וסוף סוף משחק כמו שתמיד חלמנו שישחק. מסירות עומק, דריבלים, נסיונות מרחוק, ורסטיליות(נע לכל אורך המגרש). כמובן שעם הכניסה של קרוס, כמו כל הקבוצה הוא נעלם. אבל נתן לי לפחות את התחושה שהוא בהחלט מסוגל לעשות את הקפיצה הזו ברמה.
אז השאלה שלי אליכם היא כזו, קודם כל, האם רק אני קיבלתי את הרושם הזה ממנו? שנית, במידה ולא, זו לא הפעם הראשונה ולא השנייה שהוא פתאום משחק ככה. אולי זידאן טועה בהצבה שלו? אין ספק שמקומו כנראה לא בימין, אבל אני מתקשה לחשוב שזו הסיבה היחידה.
או שאולי הוא לא מתאים לקפיצת המדרגה הזאת שמצפים לה (והוא גם התבטא בסגנון בראיון לפני כמה שנים).
לא כל שחקן עם כשרון או פוטנציאל יכול/מצליח לעשות קפיצת מדרגה ולהוביל קבוצה, בטח לא קבוצה בסדר גודל של ריאל.
איסקו ואלכסיס סאנצז׳ למשל מוסרים ד״ש.