“הכל" בהינתן הנסיבות. הוא ואנחנו היינו על גג העולם והכל התהפך עליו עם מקרה ויניסיוס והסגל שלא אוהב סרטוני וידאו. בסוף הוא הלך בין הטיפות וכנראה שהצליח להיחלץ ממצב כמעט בלתי אפשרי עם חציבת נצחונות קשים. זה גם משהו.
הלווא שהיה הולך ראש בראש עם ויניסיוס אז אבל כנראה שזה מעבר לסמכותו.
אני גם הייתי אופטימי למשל והנחתי אחרי ה-0:4 על ולנסיה שנתחיל לנצח משחקים בקלות ונטוס, אבל רמת הכדורגל הייתה מאוד לא מספקת. זו הייתה עדיין יותר מדי הישענות על קיליאן אמבפה ובהמשך, פחות או יותר אחרי המשחק הזה - על טיבו קורטואה. גם לא חשבתי שברצלונה תעשה 9 מ-9 אחרי הקלאסיקו. לטעמי היו שינויים קוסמטים שאם היה עושה זה היה עוזר לנו. למשל ברצף הזה של ראיו וייקאנו-אלצ’ה-ג’ירונה שזה פשוט מחפיר שלא ניצחנו אף משחק כזה. קצת יותר גונסאלו גארסיה וכדומה. עם רודריגו בסוף הצליח לו.
הגישה של אלונסו למשחק איכזבה אותי.מהדקה הראשונה הוא בא בלי שום כוונה ללחוץ בחצי של ברצלונה. חיכו להם בבלוק עם קו הגנה של 5 בתקווה לצאת למתפרצות, אני לא אוהב את הכדורגל הזה, גם אם זה נגד ברצלונה. זה במיוחד נראה רע כשהקבוצה בפיגור. ב1-0 לברצלונה היו דקות שזה היה נראה שזה הולך יותר ויותר לכיוון של בארסה ואם ויניסיוס לא מגיע משום מקום עם פעולה שלא ראינו ממנו שנה וחצי לא יודע איך זה היה נגמר. בסוף בגלל איך שהמשחק התפתח אסנסיו עבר לשחק ממד בימין וריאל נראתה יותר טוב אבל כל החשיבה הראשונית של אלונסו הייתה מאוד פחדנית.
קאמבינגה דווקא אחרי שני משחקים אדירים היה חלש מאוד. אני לא מצטרף לעלאום על ג’וד, כן הוא היה חלש, אבל כמעט כמו כל משחק בשנה וחצי האחרונות לא מעבר. הגיע הזמן לקבל את זה שבקישור הוא בינוני ולא יותר.
אני מקווה שהמשחק הזה יחזיר את ויניסיוס של 22-24. אמנם אני לא כל כך מתחבר לשפת גוף שלו ולגישה שלו מין הסתם, אבל ככדורגלן לא היו הרבה שחקנים ברמה שלו בעשור האחרון. מבחינתי הוא איש המשחק ביחד עם ראפיניה ודה יונג, שלשם שינוי היה מצוין למרות האדום בסוף. פדרי במשחק קצת פחות טוב אבל גם אם הוא יהיה ביום הכי רע שלו ודה יונג יהיה בשיאו ברור לכולם שאת פס הזהב והזה ללבנדובסקי הוא יספק ולא אף אחד אחר. שחקן היסטורי לא פחות מזה.
הוא האחראי הישיר ל”מקרה ויניסיוס”, והסגל שלא אוהב סרטוני וידאו הוא בדיוק הסגל איתו הוא צריך להתמודד. יש משפט שאומר עדיף לצאת חכם על פני צודק, ואלונסו יצא לא זה ולא, אבל בעיקר לא חכם. כל העדפות הלא רציונאליות של שחקנים מסוימים, ייבוש של אחרים, שינויי המערך התכופים, שחקנים שחא משחקים בעמדות שלהם, הוא פשוט ניסה להמציא את הגלגל בכל שבוע מחדש.
אלונסו בובה של ההנהלה, ובאמת שאני לא מקנה בו, אבל הוא יכל לעשות עבודה הרבה יותר טובה.
שניהם הופקרו היום ע’’י אלונסו עם המערך החדש הזה, שיחקנו 2 קשרים מול 3 של ברצלונה כשגם ראפינייה כל הזמן בא לעזור.
לכל מאמן יש את ההעדפות המוזרות שלו, אין פה עניין. אלונסו בבסיס משתף הרבה יותר שחקנים מאנצ’לוטי למשל. בנוסף, הוא לא הלך “עד המוות" עם שחקן מובהק שלו כמו גולר שרואה הרבה ספסל לאחרונה.
בנוגע לסגנון המשחק הנורא, זו עוד הוכחה לפרגמטיות של אלונסו. יכולנו לעלות עם הרכב פיפא סטייל אנצלוטי ולחטוף 5. היינו שם. בנקודת הזמן הזאת, במומנטום הזה, יכול להיות שזו הדרך הטובה ביותר להיות תחרותיים בקלאסיקו.
הגנתית זה היה סביר כי אלונסו תכנן דיי להחנות את האוטובוס ולהסתמך על הקו 5 שימנעו את המצבים. הוא לא כל כך בנה על להחזיק בכדור. בכל מקרה מאז שאמבפה הגיע וג’וד משחק יותר מאחורה הוא ירד משמעותית ברמה, פה ושם נותן איזה חודש טוב אבל בגדול בקישור הוא לא מספיק דומיננטי לדעתי.
אני מסכים אבל אני לא בטוח שזה מה שהאוהדים רוצים לראות. לפעמים עדיף למות יפה.
הצליח עד גבול מסויים, אם ויני וגונזאלו לא מוסרים לשוער במצבים של אחד ל אחד אנחנו כותבים אלונסו גאון, אבל בפועל שני השערים בדיוק מהאיזור שההרכב הזה בא למנוע, הצד של צ’ואמני ואסנסיו.
חברים, בואו ננסה להסתכל רגע על הצד החיובי -
שנים שאנחנו לא מבינים למה כשברצלונה טובה ממנו, אפילו לא בצורה משמעותית כ"כ - היא מנחילה לנו תבוסות משפילות וכואבות. אבל כשאנחנו טובים מהם, אפילו בהרבה - הניצחונות שלנו עליהם מינימליים, אם בכלל.
אז הנה סוף-סוף, זה התהפך. כאילו, לא זה שאנחנו נביס אותם בצורה משכנעת. לא צריך להגזים. אבל כן לפחות גם הם ניצחו אותנו עכשיו בהפרש של שער אחד בלבד, למרות שהיו טובים מאיתנו בהרבה..
ברמה האישית, אכן יש לנו חומר שחקנים עדיף משמעותית על זה של ברצלונה.
אבל ברצלונה היא קבוצה טובה יותר. השחקנים נלחמים אחד בשביל השני ובשביל המאמן.
בריאל יש אסופה של שחקנים מוכשרים שמשחקים בשביל עצמם. בתחילת העונה היה את אפקט המאמן החדש ושיחקו יותר כפי שאלונסו רצה, אבל בסוף חומר השחקנים הוא של פרימדונות. אי אפשר ללחוץ רק עם 7-8 שחקנים.
לברצלונה הנוכחית יש הגנה מזעזעת, אבל במשחק מול ריאל הם קצת יותר זהירים הגנתית (לוקחים פחות סיכונים בהתקפה), ולכן הם פחות חדירים.
מכיוון שהם משמעותית יותר ממושמעים - אי אפשר ללכת איתם toe to toe במשחק לחץ. מכיוון שפדרי הוא הבוס של מרכז המגרש ועדיף על כל הקשרים שלנו, אי אפשר לשלוט בכדור.
בהינתן המגבלות האלה, אלונסו עשה בשכל עם הגישה למשחק. ישבנו נמוך וניסינו לשחק ליתרון היחסי של הקבוצה כרגע (כשיש טלאים בהגנה של בלמים לא כשירים, והכשיר עם מוח של נבוט) והוא לגרום לבארסה לצאת עם מה שיש לה כדי לתפוס את ההגנה החלשה שלהם עם המכנס למטה.
גם עם זידאן שיחקנו הגנתי, גם עם אנצלוטי שיחקנו ככה, ועכשיו גם עם אלונסו.
גם אני רציתי להאמין שחומר השחקנים הזה מסוגל ליותר (ומבחינה של כישרון נטו - אני גם מאמין בהחלט שהוא מסוגל) אבל הקבוצה הזו לא בנויה נכון, ולא באמת יכולה לשחק אחרת לאורך זמן.
מי שחושב אחרת, משלה את עצמו.
שוב פעם, אני קצת קיצוני אבל זה פאשלה של אלונסו, צואמני לא טוב בשום דבר, מה הסיבה שהוא ישחק בלם? אסנסיו בקושי מסתדר כבלם אז שישחק מגן ימני במקום פדה שהיה שורף את כל אגף ימין…
אלונסו לקח החלטות מאוד משונות היום.
אני יוצא בתחושה מעורבת, מצד אחד לא הובסנו, מצד שני מה הרווחנו פה? הקבוצה ממשיכה לשחק זוועה, השחקנים עדיין מחליטים הכל ואלונסו פשוט אבוד…
זה ייגמר בעוד עונה ללא תארים.
אני מניח שאתה ציני אלישע ואני קצת מתוסכל ולא חד וזו גם השעה. אבל פוסט מאוד תבוסתני שלך סלח לי. מעבר לכך, אני לא מסכים איתך. ברצלונה הייתה טובה יותר, ולא הכל זה איומים מסוכנים לשער שם דווקא היינו באיזור, הסגנון שלנו מ-ג-ע-י-ל. אבל היא בטח לא הייתה ‘הרבה יותר’ טובה מאיתנו הערב. השער השלישי שלה היה במזל, ראפינייה החליק ויצאה לו חרא בעיטה. גם אנחנו עשינו טעויות מביכות ושיחקנו להם לידיים ולרגליים, וזה מעבר לשתי ההחמצות האיומות בסיום המשחק ממש מתוך הרחבה. בעיקר של אלבארו קארראס.
נו, אז טשאומני לא ישחק בלם, אסנסיו לא ישחק בלם. מי כן ישחק בלם? עם אלאבה גם לא היית עולה. זה מה שיש… ובגלל שטשואמני ואסנסיו לא יכולים לשחק בלמים בגלל החסרונות שלהם אז נדרש היה לחזק את ההגנה כמה שאפשר.
אסנסיו ישחק בלם מי אמר שלא? אני מעדיף את אסנסיו כבלם ואת טשואמני כקשר, מה שאלונסו עשה זה פשוט לשחק על כל הצדדים הרעים שלהם…
ומה אנשים פה חושבים על הויסן? האם הוא עדיין פצוע? האם הוא גרוע?
יש להעדיף שחקנים ויש לתקוע שחקנים שאתה לא מכיר בהרכב מהמשחק הראשון שלך כמאמן בקבוצה עד שאתה עומד בפני פיטורים, כשהם נותנים הופעות בעייתיות לאורך הדרך.
איזה סגנון משחק? אני באמת שואל, אתה מזהה סגנון משחק? אני לא מזהה לא מערך, לא סגנון, לא רואה אף ניסיון לעשות משהו.
נו, גם אני. אבל גם לא הייתי מצוות אותו עם הויסן שלא הוכיח את עצמו עוד בקלאסיקו בגמר…
אם היינו עולים בציוות כזה היה נגמר עם מאניטה.
התגוננו עם חמישה בהגנה, לא הייתה פה ברירה אחרת. אלונסו לא סומך על אסנסיו (ובצדק) ולא סומך על טשואמני כבלם (ובצדק), וכמו שאמרת - גם אתה לא. אז הפתרון הוא כזה שגרם לקבוצה להיות עוד יותר דפנסיבית. לא היינו רואים את זה אם מיליטאו או רודיגר היו כשירים.
אתה ציפית שויניסיוס יתנהג כמו שהוא התנהג בחילוף ההוא? אני לא.
אתה אולי צודק אבל זה מדגיש כמה הדברים לא עובדים לאלונסו. גם גוורדיולה בסיטי היה הרבה שנים עם מאחרזים סטרלינגים וגרילישים למינהם באגפים, דה בריינה פצוע, בלי חלוץ בסגל או במקרה הטוב עם גזוס שחזר להתאמן יום לפני המשחק, בלמים בינוניים וכו’ ועדיין היריבה היא זו שהייתה מתאימה את עצמה ועושה וחושבים איך היא עוצרת את המפלצת. הנקודה שלי היא שהסגל לא מכתיב הכל ואם הוא היה יוצר תלכיד כפי שעשה בלברקוזן תאמין לי שמראש הוא לא היה בא בגישה של בוא נחנה את האוטובוס. עצם זה שהוא הגיע בפוזיציה של להחנות את האוטובוס ולקוות להברקות של ויניסיוס במתפרצות זו הטקטיקה הכי טובה (גם אם זה באמת המצב) זה רק מדגיש כמה הוא נכשל בנתיים.
כן אתה צודק דור, הייתי סרקסטי. כל אחד מתמודד אחרת עם מצבים של באסה וחוסר אונים, אני אישית משתמש בהומור, כולל הומור עצמי.
אני מעריץ את היכולת שלך (ושל אחרים כאן) לדבר על זה שאם רק יגיע הבלם הזה, אם רק אמבפה יחזור מהפציעה, או אם רק נביא את שחקן האגף ההוא בצד ימין של ההתקפה. באמת, בלי גרם של ציניות במקרה הזה.
מה שאני יודע זה שכבר כמה שנים ברציפות, למרות שמגיעים לכאן כמה וכמה מהשחקנים הטובים והמלהיבים בעולם - אנחנו נראים רוב הזמן כמו חרא טהור, גם כשזוכים בתארים, ומוציאים לי את טיפות החשק האחרונות שעוד נשארו לי לשבת ולראות כדורגל, עם המשפחה, העבודה ובשעות לא פשוטות לפעמים, ואחרי כל מה שקרה פה מסביב בשנתיים האחרונות.
והנה הגיע מאמן חדש, צעיר וחדשני, בדמותו של שחקן עבר שאני (יחד עם עוד רבים כאן) אוהבים ומעריכים מאוד-מאוד, ותלינו בו תקוות גדולות - ואחרי התחלה מבטיחה, מהר מאוד אנחנו רואים שוב את אותו חרא טהור מייאש ומוכר.
אז כן. מה שנשאר לי זה רק לצחוק קצת, גם אם זה על חשבוננו.